לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אוטאקו מנודה


סיפור חיו של אוטאקו בין 15 שמנודה מהחברה רק בגלל שהוא אוהב אנימה, מנגה ואת יפן

כינוי:  אוטאקו מנודה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

יחי הזבל!!!


 

היי,

 עבר דיי הרבה זמן מהפעם האחרונה שכתבתי (4 ימים) לא הרבה קרה אני עדין לא יודע מי התקשר אליי, טוב אני יודע טוב מאוד מי דיבר איתי (לפי היהירות בקול שלו) אבל מי שמעניין אותי זה מי ה"חבר" שצחק ברקע ואמר לו מה להגיד. טוב אני לא ייכנס לזה יותר מידי, אני רק יגיד שברגע שזה יצוץ שוב (שמישהו יתקשר או שמישהו יגיד "זוכר שהתקשרתי אליך") לא יהיה טוב!

 

 

לא קרה לי הרבה דברים ב-4 ימים האלה, הזמינו אותי ללכת לעזריאלי אבל האנשים שהזמינו אותי זה (רוב הסיכויים) האנשים שהתקשרו אליי, אז פשוט לא התחברתי למסן ונתתי להם לעשות מה שבא להם בראש, בכל זאת רציתי לחסוך כסף בשביל לקנות MP4 ו- את האלבום החדש של איומי האמאסאקי (כן אני לא סתם אוטאקו,  אני אוטאקו כבד. אני רואה סדרות אסיתיות, שומע מוזיקה אסיתית, אוכל אסיתי ורואה אנימה.)

 

הבנתי היום את ניפלאות הזבל (XD זה לא נשמע טוב.) טוב....אז ככה כל שנה בחופש הגדול אני מרגיש כאילו אני בעדיפות השלישית של ההורים שלי (יש לי עוד שני אחים) זה תמיד קורה בחופש כי זה כאילו כולם עובדים ורק אני מתבטל במשך חודשיים וחצי. בתחילת החופש היה קטע דיי חזק מריבה גדולה עם אמא שלי, היא צעקה עליי "כל מה שאתה עושה זה להיות על המחשב ולראות את הדברים היפנים שלך! זה מה שמעניין אותך!" והיא דיי התחילה לזרוק דברים. היא לא יודעת אבל באותו רגע החזקתי סכין יפני ביד (אה, אה יפני) ברצינות אם לא הייתי יודע כמה רעש זה יעשה אחר-כך, הייתי חותך לעצמי את הוורידים, זה לא שאני רוצה למות. מה פתאום! אני פשוט רוצה שאנשים יבינו את הכאב שלי.

 

אחרי מה שהיה באותו הערב הבנתי את מה שאמא שלי החביאה כל השנים אחרי תמיכה מזוייפת בתחביב "המוזר" שלי, אבל למזלי מצאתי לעצמי פיתרון, אני מנקה את הבית, אני מסדר את החדר לאחים שלי, עושה ספונג'ה, מנקה את השירותים ואת האמבטיה (דבר שתמיד גורם לי לרצות להקיא.) אבל מה שאני הכי אוהב זה להוריד את הזבל במיוחד בשעות הערב עד הלילה, למה? כי כשאני מוריד את הזבל ואז יושב על חומה כזאת שיש ליד הבניין שלי במשך דקה או שניים, נושם את האוויר ה"נקי", נהנה מהשקט מסתכל על הכוכבים ומשאיר את הכעסים מאחורי.

 


תמונה שצילמתי ונסיתי לתפוס את  הרגע

נכתב על ידי אוטאקו מנודה , 5/8/2008 23:13  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עד מתי


 

אני אוטאקו. מה זה? זה פשוט מאוד בנאדם שחובב אנימה (אנימציה יפנית) ומנגה (קומיקס יפני) בגלל החשיפה הרבה לאנימה ומנגה האדם מתעניין בתרבות היפנית ומתחיל לאהוב אותה ולפעמים גם את סגנון המוזיקה.

 

 

לא נשמע כל-כך מוזר נכון? אז למה כל שניה בה אני חי מזכירים לי כמה אני "פריק", ולא אני לא מדבר על נגני הרוק לובשי השחור אני מדבר על הילדים שאין להם חברים ושכולם מציקים להם. איך אני צריך לחיות בעולם בו מתקשרים אליי ב-2 בבוקר כדי לצחוק עליי ולשאול אותי אם אני רוצה לעשות את זה עם דמויות מצוירות?! זה לא מצחיק, זה עצוב ומעצבן.

אני הבדיחה של הכיתה רק בגלל שאני לא כמו הבנות בכיתה לא רואה טלנובלה מספרד אני רואה סדרת דרמה קצרה (בת 10-24 פרקים) יפנית או קרואנית.

 

קראתי קטעים מבלוגים של חובבי אנימה בהם, הם מספרים על החיים שלהם כשהחברה עושה אותם למוזרים שונים וחשבתי זה טיפה מזכיר את החיים שלי. טוב עכשיו אני לא אומר את זה יותר זה לא טיפה מזכיר זה אותו דבר רק לאנשים האלה היה מזל, הם מצאו אהבה, חברים ועכשיו מי יצחק עליהם? כמה זמן אני אצטרך לסבול את זה? זה עושה לי חשק להסתכל על גג הבניין שנמצא מולי ולדמיין את עצמי נופל לתוך השקט. אין לי כוח יותר! שמישהו יעזור לי או אולי יסביר לי מה לא בסדר איתי?

 

 

נכתב על ידי אוטאקו מנודה , 2/8/2008 02:03  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוטאקו מנודה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוטאקו מנודה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ