לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

בת: 11



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2017


פעם אחרונה שאני כותבת פוסט בכתב אריאל מסודר, כ'שבי', למרות שבכלל קוראים לי חן.

עוברת כאן על הכל. עשר שנים שנפרשו לשש מאות שמונים ואחת טקסטים שונים עוברות בדפדוף.
קוראת ומקשיבה לשירים שצירפתי לי לסוף כל פוסט ונדהמת איך באמצעות המוסיקה ומשב הצלילים אני יכולה לחוש בהלך ומצב הרוח שרקמו וסללו את רצף האותיות שהתגודדו למילים ושורות בארכים שונים.


בחלק מהרשימות והרשמים עולים למולי הרגעים שמהם נשזרו המילים, באחרים קוראת כאדם זר, מנסה לשחזר ומהרהרת על הרגשות הישנים.
מרגישה כאילו אני מנקה אבק מהנשמה, מהזכרון. עורכת מעין סדר פסח נפשי, מנפה את שלא צריך. גונזת את הרוב, למקרה שהספריה הלאומית תאפשר גישה ציבורית לאתר מבלי אפשרות לבחור ולברור את התכנים. עורכת בירור עם עצמי ומגלה שההרפיה לרוב מרפאה.

הבלוג ותקופת הכתיבה בו, בהתמדה או לסירוגין, היו מיוחדים ומשמעותיים עבורי. הם סימן ועדות למשעולי ילדותי, לידידות ולבדידות.

כבדרך אגב, אני מבחינה בשינוי הזמני שניכר בבחירה להחלפת הכינוי משבי, החלזון המסוגר שמשתף בנבכי הנפש, לאסיף שמצאה את עצמה במילים שאחרים כתבו. יש בזה מעט מן הבגרות, השתבללות קצת אחרת. 

 

סגירת האתר ומעבר על התכנים בו מאפשרים התבוננות ומזמנים מחשבות על שהיה, עודנו ויהיה, אבל מלווים בתחושה של פינוי דירה לארגזים, כשאין דירה חלופית לפרוק בה את המטענים האישיים. סגירת דלת ופרידה מהאורחים והמבקרים שהזדמנו לביתי הפרטי או הגיעו במיוחד לבקר. 

למרות שתמיד כתבתי לעצמי והמילים הללו יאגדו בצרור אישי, במסמכי וורד ארוכים. ומעתה הכל יהיה אחרת. וזה עצוב.


אני חושבת על השותפים למסע ולדרך, שהכרתי דרך האתר, כשעוד הכל היה אמתי, פשוט וכן. כשרק המילים והתוכן עניינו, בשונה ממה שמוכר לכולנו ברשתות החברתיות כיום. מעריכה מאד שאנשים נכנסו לפינה הקטנה הזאת כדי לקרוא את הגיגיי, סתם כך, והקדישו מזמנם להגיב ולחלוק בתחושות ובידע. מבינה עתה עד כמה זה לא מובן מאליו.

מעלה בראשי את הדמויות שפגשתי מעבר למסך ותוהה כמה מכם אני לא מכירה אישית. מהרהרת בכל הקוראים העלומים שלא הגיבו אף פעם, בכל השנים הללו, ולעולם לא אדע מי הם באמת.


רוצה להגיד תודה מעומק הלב לכולכם- על הקריאה, הליווי, ההתעניינות, האכפתיות, על שהייתם אתם.
שמחתי לקרוא ולהרגיש חלק כלשהו מהעולם שבלוגרים רבים שיתפו כאן, הצצתי, למדתי עליכם ולמדתי הרבה על עצמי. 


מאחלת שתשמחו בכם, תשמחו בחלקכם, תהיו טובים כשהנכם. הרבה הצלחה, הגשמה, אור ואושר!

 

נכתב על ידי , 20/12/2017 03:59  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רק אור! ב-7/1/2018 22:50



22,121
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לshabi :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על shabi :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ