לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  frisky lady.

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2014

תקרת זכוכית


היום נתקלתי בתקרת הזכוכית הראשונה שלי. טוב, אולי לא כולה, רק בחלקיק ממנה. עצם העובדה שיש חלקיק זה כבר גרוע.

האמת שזה אפילו לא החלקיק שלי, זה חלקיק של מישהי אחרת. יחד עם זאת, העוצמה שלו כל כך הדהדה בי שלא יכולתי להתעלם ממנו.

הסיפור הוא כזה:

אני עובדת בתור מזכירה. בתחילת ספטמבר הייתי מתוכננת לעזוב ללימודים כך שהתחלנו לערוך ראיונות כבר החודש, חודש יולי.

חלק מקורות החיים שהתקבלו היו מנשים בנות 21+ עד 50+.

באיזשהו שלב כאשר שאלתי את המנהלת שלי אילו קורות חיים היא אהבה, היא ציינה שיש סטודנטית שנראית לה מתאימה אבל יש בעיה אחת, היא נשואה.

"מה הבעיה בזה?", שאלתי.

"אם היא נשואה וצעירה אז בטח יהיו ילדים בדרך, זה אומר היריון", היא ענתה.

"מה את רצינית?"

"כן, פריסקי, זה משהו שצריך לחשוב עליו. נצטרך למצוא לה מחליפה וחופשת לידה זה 3 חודשים".

"אני לא מאמינה שאת אומרת את זה!"

"זה המצב", היא ענתה ופשוט יצאתי מהמשרד.

 

באיזשהו מקום, השיחה הזאת נורא איכזבה אותי. אני לא חושבת שאי פעם הבנתי על מה המושג 'תקרת זכוכית' מדבר.

באותו הרגע הבנתי, שאני, אישה צעירה ושאפתנית, מאוד שאפתנית אפילו, לעולם לא אעמוד בסטנדרטים של השוק מהסיבה הפשוטה שאני... אישה.

אני בנאדם. עם רחם. שעשוי בעתיד, להוליד ילדים.

פתאום תיארתי את עצמי באותה סיטואציה, במקום עבודה עם משמעות הרבה יותר גדולה עבורי, לדוגמא חברה גדולה, או ארגון חשוב, שבה קורות החיים שלי מונחים על שולחן בפני מנהל או מנהלת לצורך העניין והשאלה הראשונה שעולה בראשם היא "אם היא נשואה, האם אני צריך/ה לדאוג לילדים בדרך?".

הגורם המשפיע לא יהיה כמות התארים שלי, מקום הלימודים שלי או הציונים שלי. היי, יכול להיות שבאותה מידה התואר שלי בעולם הרוחני יהיה מלאך.

הדבר היחידי שיפריד ביני לבין העבודה שלי הוא היכולת להוליד ילדים.

 

ואני מפחדת.

זה הפחיד אותי.

האם אצטרך להעמיד פנים בעולם של גברים? האם לשקר? האם להתכחש לייעודי הביולוגי?

ולא, אני לא חושבת שזה הייעוד של נשים בעולם להוליד ילדים ותו לא. להפך, אני מאמינה בכל כך הרבה יותר.

יחד עם זאת, האין זה אחד מאותם דברים מאושרים שחלקנו רוצים לחוות בחיים?

מדוע עלי לוותר על אחד למען השני?

 

הדבר הכי עצוב בסיפור הזה, שאני בספק שגברים צריכים להתמודד עם שאלות כאלה.

אני לא חושבת שגברים צריכים לחשוב על האפליה שהם יחוו בעתיד, על חוסר הצדק והשוויון שצפוי לנחות עליהם מאמצע שום מקום, ללא כל אשמה מצדם. הרי זה given.

בקיצור, אסכם במשאלת לבי:

הלוואי והעולם היה אחר.

 

יום טוב.

נכתב על ידי frisky lady. , 16/7/2014 17:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לfrisky lady. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על frisky lady. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ