לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נוירוזה כרונית וחפירות בע"מ

אני. בלי הסברים. בלי נימוקים. ובלי התפלספויות, לשם שינוי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

7/2008

יש לי פטיש לארגזי קרטון יד שביעית...


מעבר דירה זה חרא. הכל הפוך ומבולגן. עד שאני אארגן את הכל הספרים שלי בוכים בערמות בארגז יד שביעית. הגעתי למסקנה שאני אוהבת את זה, למרבה הסוראליסטיות.. אין הזוי יותר ממני. יש לי תחושה טובה באופן כללי, מקווה שלא תברח מהר. עצבים, עצבים. בני אנוש יכולים להיות כל כך מעצבנים. כזה חלם מוצאים לפעמים מסביב. הכל הפוך במדינה המעורערת הזאת, כמה שאני אוהבת אותה. יהיה טוב. לחשוב טוב זה הכי חשוב (מכניסה את זה לעצמי לראש...).
נכתב על ידי מופרעת בעליל , 15/7/2008 08:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למה אין מצברוח מהורהר בסמיילים האלה?


אתמול הייתי בים. ישבתי על החול, הקשבתי לרעש של הגלים, לאיך שהתפוצצו על החוף. ראיתי את האור שהירח השאיר על המים. והגעתי למסקנה שהוא קיים, אלוהים. כל כך רציתי לכתוב אבל לא היה לי שום דבר בתיק. עישנתי בשרשרת ועשיתי קצת מדיטציה- די סותר, אבל ככה אני. חשבתי מחשבות. אני כאן, על החוף. אני אנושית, לצערי ולשמחתי הרבה. פעם חלמתי שאני טסה לכוכב אחר ומוצאת יצור כמוני. הייתה הקלה אבל גם כאב גדול. כנראה בגלל שתקעו אותי בכלוב במוזיאון..
מעניין באיזה סוג הרהורים אני עכשיו. מישהו פעם חילק לי אותם לטובים, טובים פחות והרסניים. ההרהור של עכשיו לא תואם את המסגרת (מזכיר לי מישהי...) אני אנושית, אבל אנושית בלתי רגילה. בזמן האחרון אני מבינה שזה לא בהכרח רע. לפעמים אני אפילו אוהבת את זה.
בכל מקרה, אלוהים האנושי שלי מת. עכשיו קיים רק זה שלמעלה.
נכתב על ידי מופרעת בעליל , 7/7/2008 10:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מוזר...


אני, שמוחה בתוקף נגד מודרניזציה, מוחות מתנוונים מול אמצעי תקשורת והעולם באופן כללי, יושבת מול מחשב ומזיינת בשכל. ממש מוזר. אבל, גרובי, עם זאת.
חשבתי, למה לחפור רק לעצמי? למה שרק אני אסבול מכל השטויות שמסתובבות בתוך המוח הטעון חיזוק ברגים שלי? אז זה בגדול למה אני כאן. נראה לי. בטח יש המון סיבות נסתרות וכאלה שתקועות בתת-מודע שלי אבל אני לא אציין אותן כי הבטחתי לעצמי להשתדל לחפור רק עד גבול הטעם הטוב. בא לי ים. נקווה שהפרחות הטיפוסיות כבר יתאדו משם עד שאני אגיע... נשתמע.
נכתב על ידי מופרעת בעליל , 3/7/2008 17:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מופרעת בעליל

בת: 29




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למופרעת בעליל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מופרעת בעליל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ