לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

In The Court of the Crimson King


My Stories My Review And The other Shit


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

פרק VI חלק א' (פרק 6)


אההההה סוף סוף זה יותא פרק 6 חלק א' מצטער על העיקובים

כי

I. לימודים

II. קריסה בלימודים

III. התפתחות בנגינה

IV. נדפק לי המסך של המחשב

V. פשוט ברח לי מהראש

VI. ועוד

 

וכן החלטתי שאני משנה את מפסר הפרקים למפסרים רומים יוון עתיקים וכו... סתם כי באלי 

 טוב... אז  שנתחיל

 

 

 25.8.07 גוגל חיפה 8 בבוקר

 

חלק מהעבודה של דניאל הייתה לבדוק את העותקים המודפסים של החברה לראות, שאין טעויות הדפסה או טעויות במסמך, ואם כן לידע ולתקנו במהירות המיידית, על מנת שהחברה לא תפסיד כסף ושהוא והאנשים שמתחתיו לא יאבדו את משרותיהם, במילים אחרות, טעות אחת שלו ויכולים לפותר יותר מידי עובדים.

 דניאל הסתכל  על  לוח השנה שלו במחשב שלו שאותו תיאם במיוחד לשנה הקרובה בצורה מדוקדקת ומתאומת לכל הישבו המתוכננות של הצוות שלו ושל ההנהלה שלא יפספס אף ישב אחרי הכל הוא מנהל הוא צריך לשמש דוגמה לעובדים תחתיו.

" ישבת הנהלה בנושא  'השקעות ומיזמים עתידים'  בשעה 10:00".

הוא החל להתכונן והקליד סיסמה ארוכה ומסובכת, שלא קשורה עליו בשום קשר סיסמה אקראית לגמרי ופתח את המצגת שבנה בלילה שעבר לכבוד פגישה זאת, ועבר עליה שאין שום טעויות והכל מסודר ומוכן ואפילו שמר אותה פעמיים בשמות שונים ובמקומות שונים, ואפילו צרב עותק ושם אותו בכיס האחורי שבמכנסיו .

לא עברו חמש דקות עד שיצא מהמשרד לכיוון חדר הישיבות

דניאל עמד במרכז בחלקו הקדמי של החדר, עליו כל יושבים השולחן הופנו, לכיוון מסך גדול שנועד להרצאות  אלה. הוא חיבר את המחשב והמתין כמה שניות אחדות ששאר צוות הנהלה יכנס לחדר הישיבות

 

" גברותי ורבותיי" אמר דניאל בצורה סמכותית אמר בקול חזק דיו שמילא את כל החדר, למרות שהוא לא השתמש בהגברה, הסמכותיות קולו נשמעה עד למרחוק הוא היה נשמע כמו נשיא אמריקאני המעומד לבחירות שנועם מול קהל רב ועצום והתהלך בחדר הלוך וחזור.

"אני עומד להציג בפניכם את פונקצית  הרווחים וההפסדים שלנו, המצב שלנו הוא ברמה גבוהה יחסית" אמר והיה נשמע שהוא למד רטוריקה במיוחד כשהתקבל לתפקיד.

הוא העביר משקופית הפתיחה לשקופית המדוברת, הפונקציה נראתה וליפני שדניאל הספיק להוציא מילה אחת אפילו נעלמה הפונקציה והופיעה סרטון שבו עמדה אישה בעלת שיער שחור חלק, רזה, בעלת מראה אלגנטי למדי.

"שלום לכם גוגל ישראל, אני יודעת שאתם באמצע ישבה כלכלית של החברה, לצערכם גם ידוע לנו המצב הכלכלי שלכם, אתם בטח שואלים את עצמכם מי אנחנו , ולמה ואיך הצלחנו להכניס את הסרטון הזה בלי שהבחנתם בכך. בחזרה לעניין אנחנו רוצים מיליארד דולר תוך שבועיים מהיום, או שחורבן העיר חיפה תהיה על חשבון החברה עצמה, כמו כן אסור שראשי החברה באמריקה ידעו מכך או אף אחד אחר ולא... טוב בואו נגיד שנהפוך לכם את החיים בכך שנחסל את הקרובים עליכם, והנה כמה הוכחות חיות שאנחנו רציניים"

על המסך הוצגו תמונות מהבתים של כל היושבים בחדר, מכיתות ילדיהם, במקומות העבודה של נשיהם,ותמונה של חומר נפץ מיוחד חזק מאוד ומאוד רגיש, הייתה שם פצצת מימן בגדול של חצי מטר, פצצת מימן שהייתה מוגנת בשכבה של חומרי נפץ רבים רגישים כל כך שאפילו נגיעה בברזל עצמו יגרמו לפיצוץ עצום בנוסף, פצצת המימן תוכנתה כך שאם החומרים שמסביבו מתפוצצים תתפוצץ אתו והבעיה הנוספת היא מיקום הפצצה שמחייב כוח כדי להורידה, מה שעלול להיות מסוכן.

"אם תקראו למשטרה, נהרוס את כל העיר, המוסר הוא לא משהו שקיים אצלנו,תשלמו את הסכום או תשאו בתוצאות, שיהיה לכם יום טוב"

 

כל היושבים בחדר נעצו מבט בדניאל על המאורע המוזר  שקרה בזה הרגע " אך איך ימסרו את הכסף,לאן ימסרו אותו ?"

 אחרי הכל  מדובר בחברה עולמית כל הוצאה כספית נבדקת חמישה פעמים לכל היותר. זה יסכן את כל העובדים בישראל, את כולם בעיקר את ההנהלה, שהם יתבעו על גניבה מהחברה ולא יהיה להם שום צורה להוכיח שהם צודקים,שום צורה בעיקר עם עורכי דין כמו שגוגל ישתמשו. למעלה וזה יסכן את כל הנהלה שיושבת כאן בסיכון להיכנס לכלא או להרג משפחותיהם, במילים אחרות הם במילכוד.

אך אפחד לא ידע איזה חברה זאת הרוב העדיפו להעלים עין מהשחיטות שקורת מתחת לאפם.

השתיקה נשכה כחמש דקות נוספות, עד שאחד היושבים בוועידה אמר בקול רגוע "שנחזור לנושא שלנו ?".

דניאל הנהן בראשו, נשם נשימה עמוקה

"כפי שאתם רואים כאן קיימת פה פונקציה של תאור הנתונים שעל פי הם ניתן להסיק מסקנה ברורה..."

 

בסיום הוועידה ירד דניאל עם שאר הצוות  לחדר אוכל, לא היה איכפת להם לאכול בצפיפות, בעיקר לא לדניאל הישבה הבאה שלו בעוד שעתיים בלבד והיה עליו להתחיל להתכונן כי הוועידה הקרובה היא וועידה של מחלקת מנהל חשבונות שהיא צריכה לפעול לפי מסקנה של וועידת ההנהלה האחרונה.

הכניסה לחדר אוכל הייתה נראת  לו אורכה מהרגיל משהו היה נראה חשוד ומטריד, קרה בחדר אוכל.

 הוא נכנס לחדר והתבונן במראה המחריד שעליו הסתכלו בזוועה עשרות אנשים נוספים, חלקן כיסו את עינהם  חלקם הביעו חרדה איש לא דיבר.

היו שם שני אנשים הם היו תלויים  מהצוואר בחבל עבה מאוד, חזם היה חתוך עמוקות ובכמה מקומות באזור החזה היו חריצים עמוקים ועבים חלקם דקים הדק ביותר היה בעובי של עד עשרה דפים, ואילו העבים ביותר הגיעו לעובי של לפחות חמישה סנטימטרים  הדם עדיין נטף מן הגופות ויצר שלולית דם הייתה לא גדולה והיה אפשר לראות לפי עוצמת הזרימה וגודל השלולית שהחתכים נעשו לא מזמן היה נראה באופן כל כך ברור שהאדם שחתך את האנשים האלה היה מקצועי וידע כל צד שלו בנוסף החתכים נעשו ליפני שהם נתלו, ראו זאת על עיניהם שהיו ברורות שסובלות מכאבים עצומים בנוסף הרוצח השאיר את כתמי הדם, שהיה ברור כל כך שהושארו בכוונה כך שאפילו האדם הכי כסיל ובור שקיים בחברה יבין זאת.

בטנם הייתה חתוכה גם כן וממנה הוצאה הכליה של האדם השמאלי היית מבחוץ לגופו והייתה חתוכה

טחולו של השני החזיק משהו שהיה נראה כמו כבד עליו  נחתך בכתב ברור  מאוד, כאילו יצרו חותמה עם סכינים שחכתה את הכתב  "רק כדי להוכיח לכם שאנחנו רציניים, רצינו להראות לכם איך יראו הגופות של משפחותיכם"  לאחר מכן הבין דניאל שגם כתוב בצד השני "התשלום עדיין מיליארד דולר"

 בנוסף לכך בתוך אחד החתכים שהיה בראייה  הוכנס פתק נייר.

זה כבר היה ברור האנשים שעשו להם את זה רציניים ולא חבורת חנונים שפרצה למחשב וניסתה לעשות רושם.

"אבל למה בישראל  ?" תהה דניאל, הם יכלו לפרוץ לעולמי ולהרוויח יותר אפילו

וגם אם נצליח לארגן את הכסף לאיפה לשלוח אותו, למי להעביר אותו?

המחשבה הזאת הטרידה אותו יותר מאשר בישיבה ובכל הזמן מההודעה המפתיעה שקיבלו בוועידה.

סקרנותו של דניאל גברה, הוא חייב לדעת מה כתוב בפתק פשוט חייב המחשבה הזאת פשוט שגעה אות, הוא הרגיש שבפתק יהיה כתוב את התשובות שהוא צריך, הוא התקדם למחלקת הבשר וניגש לאישה שעמדה שם.

"אני יכול לקבל את הכפפות האלה ?" שאל

"כן בוודאי" אמרה לו האישה בצד השני והגישה לו זוג כפפות

"למה אתה צריך אותם ?" שאלה

"אני לא יכול להסביר" ענה לה

"איך שאתה רוצה" אמרה

דניאל התקדם לכיוון הגוויות התלויות  והוציא את הפתק  הסתכל עליו  ועיניו נאורו הוא הבין לאן הם צריכים לשלוח את הכסף הכל כתוב שם.

"אבל למה דווקה הם"

 

דניאל עלה מייד לקומת המנהלה ופתח את המחשב ואת החשבונות הוא הסתכל על המסך כדי לחפש פרטים מזהים לאן לשלוח את הכסף.

_____________________________________________________________________________________________________

נו איך תגידו לי יצא הקטע האלים  כי י ש הרבה כאלה

STAY METAL

נכתב על ידי , 29/10/2008 20:00  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בן: 22

MSN: 

תמונה




1,374
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביב בומרד (בובצ'יק) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אביב בומרד (בובצ'יק) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ