לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פָלְפִיטַצִיוֹת


הפסקתי לשחק רולטה רוסית עם עצמי

Avatarכינוי: 

בת: 20





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2015

פוסט על הידיד הכי טוב שלי


הפוסטים שלי נהיים יותר ויותר סתמיים ואני מפרסמת יותר ויותר בתכיפות.

 

פשוט הייתי צריכה להגיד את זה.

אתה ממלא לי את הלב

(ואת הראש)

 

 


 

02:09

הפוסט הקודם מתקשר לפוסט הזה באופן מוזר ו

אני כבר לא יודעת מה לעשות

אתה משגע אותי וזה רק נהיה קשה יותר ויותר להחזיק בפנים ולהכחיש לעצמי

אבל אתה אתה

אני לא יכולה

די כבר

 

 


10:48

כי כשאמרתי שהופעת לי בחלום, חשבתי שזה ישמע יותר לגיטימי מלהגיד שחלמתי עלייך

אם רק היית יודע שחלמתי עלייך וכשעמדת ליידי בחלום היה לי ממש קשה לנשום

 

 

נכתב על ידי , 30/8/2015 01:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קשה בלילה בלי אדם


וצובט לי מעט

 

 

 

 

אני אמחק את זה מחר.

נכתב על ידי , 23/8/2015 01:24  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




היי שלום אני כותבת לכם את זה מהשירותים בעבודה. חצי רוצה לבכות חצי רוצה לברוח הביתה. האינטרקציה היחידה שהייתה לי היום, מלבד המשפטים שאני אומרת לעצמי בראש ולא אומרת בקול רם, זה כששתיים פה צעקו עליי שעשיתי משהו לא נכון. אני מנהלת שיחות עם עצמי בראש, במקום לדבר מול הבן אדם שעומד מולי. אני חוזרת על אותו משפט, אותה שאלה, שוב ושוב ושוב במשך שעות ולבסוף לא משחררת את המילים לבחוץ. היום הזה מתיש אותי פיזית ומנטלית והחרדה בשיאה. אני רק רוצה ללכת הביתה אני רק רוצה להיות בבית כל הזמן ולא לצאת יותר לעולם וזה כל כך כל כך כל כך מפחיד אותי ואני לא יכולה להמשיך ככה

 

 

 


 

18/08/2015 ; 17:57 

קמתי היום בחמש בבוקר ועבדתי 11 שעות ואני יכולה לומר היה לי יום באמת באמת טוב. הייתי הרבה יותר טובה. האנשים, העבודה ואני עצמי.

אל תאבדו תקווה, אל תתיאשו. כל יום יכול להיות יותר ויותר טוב. 

 

נכתב על ידי , 17/8/2015 11:06  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עשרים צעדים לאחור


חיים זה קונספט כל כך מפגר
כל החיים אתה נמצא במסגרות שלא טוב לך בהן, מקומות שאתה רוצה לברוח מהם כבר, מחכה שהימים יסתיימו.. מה זה החיים האלה, זה נקרא לחיות? לחכות שדברים יעברו ויסתיימו? 
 
זה יותר גדול מזה. זה יותר מההסתגלות למסגרת חדשה. יותר מלהתחבר לאנשים חדשים. זה יותר מזה ששיקרתי לעצמי כל הזמן הזה, שעבדתי על עצמי בעיניים. זה יותר מהמחשבה שזה ימשיך להיות ככה בעצם בכל מסגרת בעתיד. החוסר ביטחון שלי והעובדה שאני לא בנאדם מעניין או מצחיק או שיש לו סיפורים, שאני אדם ששותק. 
הכי מפחיד אותי זה המחשבה שאני לא אצליח להתחבר עם מישהו. עם מישהו ספציפי. ואמצא את עצמי לבד. 
בודד לי עכשיו ומרגיש לי שהלכתי 20 צעדים לאחור ובעיקר ממש ממש מפחיד לי
נכתב על ידי , 16/8/2015 00:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני נשק טעון על אוטומט, לחיצה אחת קטנה לא במקום, אני מתחילה לירות לכל עבר בלי כוונה ובלי יכולת לעצור פשוט יורה ויורה ופוגעת.

 

 

נכתב על ידי , 1/8/2015 19:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





7,017
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , האופטימיים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליָרֵחַ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יָרֵחַ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ