לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

גיל: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2017

אנחנו הכל אבל כלום


כואב לי בלב ואין לי מה לעשות עם זה.

הסיכוי שארדם בקרוב קלוש כי הראש שלי עסוק במחשבות. "מה כל כך מבייש בי שאי אפשר פשוט לקרוא לזה בתור מה שזה".

כבר סיפרתי להורים שלי בהצעתך לומר שאני יוצאת עם מישהו ולהסביר את זה ככה, גם לא היתה בעיה להיפגש איתם. מה זה אומר? מה אנחנו אם לא זה? מאז שסיפרתי כל כך קשה לי כי אני לא יודעת איך לתאר את זה! שואלים אותי שאלות ואני פשוט לא יודעת מה לומר. כשדיברתי עם אבא הוא אמר שהעובדה שלא סיפרתי עד עכשיו מדאיגה, האיזור מדאיג וגם הפרש הגילאים קצת תמוה אבל "כל עוד יש אהבה אין לו מה להתערב והוא רק רוצה שיהיה לי טוב", בשלב הזה התפרקתי בטלפון כי אני לא באמת יודעת מה יש פה? ואם זה לא זה, אז זה לא בסדר? ואם זה לא זה, אז מה זה???

לא לרצות להיכנס לתבנית של קשר זוגי זה לגיטימי, אבל למה? אנחנו כבר הכל חוץ מלחשוף את זה. זה פשוט נוח ככה? להנות מהמע' אבל להצליח להמנע מ"כאבי הראש" שמסביב?

אתה בין האנשים היקרים לי ביותר, אני לא יכולה לדמיין בכלל איך זה לא להיות מעורבת בחיים שלך, ולעזור ולתמוך ולהיתמך. אני אוהבת שאתה מחבק אותי ואני אוהבת להרגע לידך, ואני אוהבת לישון איתך ואני אוהבת את הנשיקות גם אם הן קטנות ומהירות. נכון, ידעתי שאתה לא רוצה להיכנס לתבנית הזאת ולא מחפש איזה קשר רציני חדש, אבל כל התוכן "הזוגי" כבר מתקייםף אז איך אפשר להאשים אותי שאני כל כך מבולבלת?

אני אפילו לשנייה אחת לא חשבתי שההצעה (באמת מתוך כוונה טובה) לפגוש את ההורים היא נטו כדי להרגיע אותם, ואני גם לא חשבתי לשנייה אחת שההצעה לומר להם שאני יוצאת עם מישהו היא סתם תירוץ. חשבתי שלשם זה הולך ושמחתי סופסוף שמתחילים להכיר בזה.

לומר שכיף איתי כרגע זה נכון, ובגלל זה לא ממקבלים. כשחברה מהצבא מנסה לשדך לי מישהו אני ישר אומרת שזה לא מתאים, כי הרי אנחנו הכל. איך אני יכולה ללכת עם מישהו אחר כשאחנו ביחד? אבל מצד שני ששואלים אותי אם יש לי חבר, אנחנו כלום. כי פתאום שזה מקבל כותרת זה מביך. אני לא יכולה לספר על זה. וכשאני רוצה לספר על זה אני לא יודעת איך לתאר. 

וברור שאני מרגישה לא נוח בבית! הטלתי על ההורים שלי פצצה שאני יוצאת עם מישהו ועכשיו אני הולכת לישון אצלו, וזהו ששש אסור לשאול יותר שאלות ושלא יתחקרו אותי. אבל זה לא טבעי לא לספר ברגע שקראתי לזה ככה. וכשאמא מציקה "מתי הוא בא אלינו?" מה אני אמורה לומר? "הוא לא יבוא כי אנחנו לא בקטע כזה שהוא יבוא לפה". 

מה אני כאן? למה אנחנו גם הכל וגם כלום? מה כל כך בעייתי בי שאנחנו לא יכולים לומר שזה זה?

חברות מציעות כל מיני דרכי פעולה כמו פשוט לומר שיש לי דייט ושאני לא יכולה לפרט, כדי לבדוק את התגובה ולראות אם תראה אכפתיות,אבל זה כל כך מטומטם!!! ברור שיהיה אכפת, אני יודעת שאני חשובה, ואני יודעת שאני ארגיש לא בנוח כאילו זו בגידה, ואני יודעת שזה ירגיש מהצד השני כאילו זו בגידה. אבל איך אפשר לקרוא לזה בגידה אם לא קורה כאן שום דבר???
אני לא רוצה לשנייה שישתמע מהכתיבה כאן שאני מנסה להוציא את הצד השני כרע, ממש לא. זו הדמות החיובית ביותר בחיים שלי בשנה האחרונה, זה פשוט תיאור של תסכול ובלבול שהצטבר לאורך זמן וכרגע מכה בי בצורת סימן שאלה ענקי בפרצוף.

נכתב על ידי , 21/4/2017 03:39  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של FaceTheLifeHeadOn ב-22/4/2017 10:02



14,073
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , מוזיקאים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לווה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ווה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ