לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  I'm in heaven

בן: 20





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2014    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2014

הפעם הראשונה שלי.


יום העצמאות. לפני ארבע שנים. בדיוק היום לפני זמן רב כל כך. כמה אנשים יצאנו קצת להסתובב בעיר ולראות אולי יש הופעה מעניינת השנה. יצאנו יחד. אני ואת וכמה אנשים שאני לא מכיר. חברים שלך. אכלנו באיזה פיצריה בקניון וירדנו אל הבמה המרכזית בעיר כדי לשמוע הופעה של האל יודע מי. כל הערב הזה היית איתי. זה התחיל בלהיפגש סוף סוף אחרי תקופה ארוכה של ניתוק, והמשיך במסע המפרך הזה לצעד הראשון. המגע בינינו היה נעים יותר מכל מה שהכרתי. מה ידענו אז? האמת, חשבנו שידענו. לא ידענו כלום. היינו כל כך אחד בתוך השני, צמודים בקור שפיזרה הרוח, נעולים ולא רוצים להתנתק. השעה כבר לא היתה חשובה והחברים שלך התנדפו אחד אחרי השני אל ביתם. נשארנו אנחנו ועוד שתיים נדמה לי. אז היה הרגע שהחלו לשלוח זיקוקים אל השמיים. מופע מרהיב של תעתוע חושים. האור הבוהק שנגלה לעיניים. הקול החזק המרתיע. הריח השרוף באוויר המשתלב עם ריח בגדייך. המגע שלך שהייתי זקוק לו כל כך, שחסר לי כל הזמן הזה לפני הערב הזה. לא יכולנו להיפרד. מופע האורות הזה לא הפסיק. כאילו הרגע הזה לא רצה להיגמר מעצמו. 

 

כשהמופע נגמר, התישבנו על המדשאה. שם היינו חצי שכובים אחד על השניה. החברים שלך לא הבינו למה אנחנו צמודים כל כך. הרי לא היינו יחד. ניפגשנו פשוט. אני ואת. אחרי הרבה זמן של נתק ושל מחשבות. אחרי הרבה דיבורים ושיחות אל תוך הלילה שהביאו בסופו של דבר ליום הזה. בדרך חזור, אני זוכר שליווינו את החברות שלך הביתה. הן אמרו שהיה נעים להכיר ואז נשארנו רק אני ואת. שוב. אז ליוויתי אותך הביתה. אני חושב שזו היתה הפעם הראשונה שהגעתי לאזור שבו את גרה. לא זכור לי שהכרתי אותו יותר מידי. אזור יחסית חדש בעיר. בדרך אמרתי לך שאני מרגיש כמו שיכור. הופתעת כי לא שתינו טיפה אחת. אז אמרתי לך שאני שיכור מאהבה. ככה הרגשתי. לא רציתי לעזוב אותך לשניה. לא רציתי שתלכי לי. הגענו אלייך הביתה. ופה נפרדנו לשלום.

 

וזו היתה הפעם הראשונה שבה הרגשתי באמת מאושר.

 

מערכת היחסים שלנו היתה בעייתית. מהנקודה הזו היא רק הדרדרה. היו הפסקות והיו אנשים אחרים שנכנסו לחיים שלנו בזמן הזה. תמיד חזרנו אחד לשניה. תמיד היינו שם בשביל לעזור אחד לשניה. ואז שוב חזרנו להיות אני ואת לבד. וזה עבד. לפחות בהתחלה. אולי כל מה שהיינו צריכים לעשות זה לחכות קצת. ככה אני חשבתי. אבל את כנראה שלא. את החלטת שלא מתאים לך ועזבת. בלי להסביר ובלי התראה מוקדמת. 

 

האושר הזה חסר בי.

היו עוד מערכות יחסים קטנות אחרי זה. אבל לא כמוך.

שמעתי ברדיו במקרה שיר שהמילים שלו היו "את הית הראשונה שאליה היתי מתקשר", וישר נזכרתי בכל מה שהיה.

את הראשונה ששברה לי את הלב.

היו אחריך שהדביקו את החתיכות, אבל יש רסיסים שהלכו לאיבוד. אותם כנראה לא אמצא בזמן הקרוב.

 

חג שמח,

-בן, שחזר לבלוג כדי לכתוב את הפוסט הזה כדי להשתחרר ולהצליח לישון בשקט.

נכתב על ידי I'm in heaven , 6/5/2014 03:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





31,517
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לI'm in heaven אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על I'm in heaven ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ