לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Gypsy Blogger


בכל העולם צוחקים באותה שפה.

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2017

חדש דנדש!


אני אוהבת אותו. באמת, לא סתם כי אני חייבת כבר לאהוב מישהו חדש.

 

הוא טוב אליי. הוא מקשיב לי. הוא חושב עליי ורוצה אותי. הוא רצה אותי מספיק זמן לפני שהיינו ביחד כדי לשמוח שאני סוף סוף שלו. 

 

החברים שלי אוהבים אותו. המשפחה שלי גם. המשפחה שלו אוהבת אותי ואני אוהבת אותם. טוב לי איתו, באמת.

 

אז למה אני מרגישה שהחמצתי את האידיוט הזה עדיין?

די, הוא לא בשבילך. בילית 3 שנים מהחיים שלך בוכה על הדגנרט הזה. את לא מפסידה כלום. הוא בטח שובר עכשיו לעוד מישהי מסכנה את הלב עכשיו. 

אבל אני לא משתכנעת.

אני חייבת לדעת שהוא באמת כן אהב אותי, ולא סתם אמר לי "גמאני", כדי שלא אפגע. 

משהו לא מסתדר לי, אם כל כך עצבנתי אותו וכל כך לא התאמנו, למה הוא נשאר?

ולמה בדקה אחת של ריב קטן, פתאום הכל התפוצץ? מה קרה שם? מי דיבר/ה איתו? מי שכנע אותו להגיד לי את כל הדברים הנפלאים האלה בפרידה אחרי ששנה שלמה הוא התייחס אליי כמו לשטיח באמבטיה? 

ומה קורה איתו עכשיו? הוא מתגעגע אליי? הוא שם לב שלא חזרתי לקשר? הוא חושב שאני עדיין מתגברת או שהוא יודע שאני כבר עם מישהו אחר? הוא רוצה לשמוע ממני? הוא כועס על עצמו שנתן לי ללכת? הוא חוגג בלעדיי? מה???

 

אני לא מפגרת ולא מזוכיסטית, ולכן אני לא אשאל אותו. אבל אני כן יכולה לשאול את עצמי. הרי לשגע את עצמי זה המתנה שלי בחיים.

אני הכי טובה בזה בעולם.

 

וגם אסור לי לגלות לחמודי החדש, חלילה. שוב, לא מטומטמת. 

סתם בהאנגובר הכי ארוך שברא האנושות אחרי שיכרון חושים שארך 3 שנים אומללות. 

 

עכשיו אני אסתום את הפה שלי, ואת השאלות שלי אני אשמור לעצמי. ואני אודה לכל האלים שקיימים ששלחו לי את הקסם הזה שיבוא לתקן ולחבוש אותי.

 

אבל למה הן בכלל קיימות, השאלות הטיפשיות שלי?

 

צא לי מהראש, שיקוץ.

 

נכתב על ידי , 28/6/2017 01:35  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז המשכתי הלאה או לא?


חשבתי שהמשכתי הלאה.

אני חושבת עליך פחות, אני מדברת עליך ואליך פחות. לא הסתכלתי לך בפרופיל כבר שבועות...

 

אני יוצאת עם הבחור שתמיד אמרת שדלוק עליי. לא האמנתי לך, אבל זה היה נכון. ברגע שהלכת, הוא חיכה קצת ואז עשה מהלך.

ואני אוהבת אותו ממש.

הוא באמת, באמת הרבה יותר מתאים לי ממך. בלי שום קשר לזה שהוא אשכרה בן אדם טוב שממש אוהב אותי, בניגוד אליך.

אתה חרא בן אדם. באמת, פשוט נבלה. 

 

אבל אתה פשוט לא נעלם. תלך ממני כבר. תפסיק לצוץ לי בחלום, תפסיק להדהד לי בראש, תפסיק להעלות לי בזיכרון כל פעם שמשהו קורה שבטעות איכשהו נאמר בינינו.

 

אם רק היית אוהב אותי באמת, והלוואי שזה היה המצב, הייתי נשארת איתך.

כנראה שלעוד הרבה זמן.

לא היו לי סטנדרטים, אתה מבין?

 

תודה לאל שאתה לא. תודה לאל שהבנת את זה לפניי ונתת לי ללכת. אולי כן אהבת אותי קצת.

אבל היה נחמד אם היה לך קצת יותר אכפת שהלכתי... אם היית מתגעגע אליי אפילו טיפה.

 

אם לא היית חוזר לטינדר בערך למחרת, ואם היית מנסה קצת יותר להוכיח לי שאתה באמת תתגעגע, כמו שאמרת בשיחה האחרונה.

כי אני אמרתי את זה והתכוונתי לזה, וקיימתי את זה. ממש הרבה. כי לא אכלתי, ולא שתיתי, ולא יצאתי מהבית ולא מהבאסה שבועות אחרי שהלכת.

אני מתגעגעת אליך כחבר, ככתף תומכת, כשותף לכל כך הרבה צחוקים משותפים ושיחות הזויות.

אבל לא כבן זוג.

 

בתחום הזה כבר המשכתי הלאה באמת.

אתה בן אדם נורא, ואתה לא מתאים לי אפילו קצת.

אבל אני עדיין מתגעגעת.

 

אז המשכתי הלאה או לא?

נכתב על ידי , 5/6/2017 01:14  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המתמודדים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לclueless girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על clueless girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ