לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הטור דה רן

עיתונות רצינית


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2012

הטור דה רן


עיתונות רצינית

גיליון מספר 81, 23.6.12, ה' באייר תש"ח

בסייעתא דפסטא

רן שליי

 

יתכן וחלק מהקוראים אינו מודע לכך, אולם במחצית השנה האחרונה אני מכהן כבעליה הגאים של מכונית רנו קליאו חדשה. כשאני כותב 'חדשה' אני מתכוון מודל אלפיים ושלוש, וכשאני כותב 'בעליה הגאים' אני מתכוון "בעליה המתוסכלים שגם החודש יוציאו את מיטב זמנם ומשכורתם על מוסך בקריות". מתברר אפוא כי על אף המיתוס המקובל, מכוניות מתוצרת צרפתית, או לפחות זו שלי, העונה לשם רנה (שם בדוי; השם האמיתי אינו קיים) אינן אמינות במיוחד.

 

"שוב הרנו?" קורא לעברי המוסכניק הקבוע שלי (בתחילה הייתי מכנה אותו 'מכונאי', עד שגיליתי שהדבר מעלה את מחיר התיקון בכשלושים אחוזים) כשאני מתגלגל לסדנתו זו הפעם השלישית החודש, עם מכונית משתנקת היורקת דם ואש ותמרות עשן. הנוהל חוזר על עצמו: מחברים את הרכב למחשב, ומקץ שעה קלה מוגשת לי הצעת מחיר שערורייתית לתיקונו של ה'מפחס' או ה'שפרונג' או ה'דיודה האחורית' או כל איבר מכני אחר שנתקלקל זה מכבר, וחלפים עבורו ניתנים להשגה בהזמנה מיוחדת מטורקיה ברגע שיחתם הסכם שלום כלל אזורי. בדרך כלל אני מעמיד פני מתלבט, מתקשר למוסכים אחרים כדי לקבל הצעות מחיר מתחרות (הם לא עונים. הסיבה היחידה שבחרתי במוסך שלי היא שענו לי בטלפון פעם אחת) ולבסוף, במבט מיוסר שיזכה אותי מאוחר יותר בעץ ריח מתנה, אני מאשר את ביצוע התיקון. כעבור יותר מדי זמן המכונית שלי מוכנה, ואני יוצא לדרך שמח וטוב לב, לפחות למאה הקילומטרים הבאים.

 

השבוע האוטו החל לחרחר שוב, וזאת במהלך רגע רגיש במיוחד – ההתנעה. פעמים רוצה המכונה להידלק ופעמים מסרבת, משל היתה נערה פוחזת המתמרדת כנגד הוריה. אני לעומת זאת סירבתי להיכנע לגחמנות המוטורית הזו, והתחלתי לערוך רשומות ספציפיות – מתי התניע, מתי נתקע, מה אכל לפני, מה היה מזג האויר וכולי. חיש מהרה נתקלתי בדפוס – הרכב מתניע רק כשהוא קר. אם כיביתי אותו זה עתה והמנוע עדין חם, הוא יעדיף לנוח ולהתאושש קמעא בזמן שאני מחפש מישהו שיעזור לי להתניע עם כבלים.

 

היות וחשתי גאוות מה על כך שגיליתי את טיב התקלה בכוחות עצמי, החלטתי שמן הראוי שאברר פרטים אודותיה טרם אגש לתיקון (כיליד דור הנינטנדו, נסיון התיקון הראשון שלי היה לשלוף את המפתחות ולנשוף חזק אל תוך חור המפתח. מאמצים אלו לא עלו יפה). דוד גוגל ידע לספר לי שתקלה מעין זו נפוצה מאוד במכוניות של רנו, ומקורה בחיישן "נקודה מתה עליונה" (בחיי) שמטפל בהצתה. הפורום של אתר רנו הבריטי אף הסביר כיצד ניתן בקלות רבה לאתר את החיישן בתוך המנוע, לשלוף ולנקות אותו, מה שבדרך כלל פותר את הבעיה. הדפסתי את ההסברים הרבים, שכללו אף מדריך מצולם, וניגשתי אל האוטו שלי. לאחר כמחצית השעה של חיפוש עיקש, מצאתי את הכפתור שפותח את מכסה המנוע. מתחת למכסה המנוע, מסתבר, יש מלאי גדול של מיכלים ומכשירים שונים, וסבך חוטים שאני יכול רק לשער שהוא חלק ממערכת הטלפוניה העולמית. ניסיתי לעקוב אחרי האזור אליו אני אמור להגיע, ואכן מצאתי שבחלקו הימני של המנוע, ממש מתחת לקופסה אפורה ריקה שתפקידה לא נודע, נמצא המוט שאליו צריך להתחבר החיישן הארור. מתברר שאין כזה חיישן. חיטטתי אנה ואנה וידיי התמלאו בפיח, אולם לא מצאתי חיישן ואף לא חיבור לחיישן. בשלב זה, כדי להיטיב ראות, התיישבתי על המנוע עצמו ושלחתי את ידיי וראשי בין כבליו, כשפנס קטן נתון בין שיניי. לאט לאט נשענתי יותר ויותר פנימה, עד שמצאתי את עצמי תלוי במעין הליכת זיקית על כבל שכמעט והצליח להחזיק את משקלי, וכולי תקוה שהוא אינו חיוני לפעולת המכונית. לאחר כשעתיים מעניינות למדי שלפתי את עצמי משם, כשאני מסכם שככל הנראה אין למכונית שלי חיישן נקודה מתה עליונה ('נמ"ע' במוסכניקית), או למעשה כל חלק אחר שאני מסוגל לזהות.

 

בבושת פנים שבתי למוסך. "הוא לא מתניע כשהוא חם", הודעתי. "זה הנמ"ע", הודיע לי מנהל המוסך לאחר בדיקה מעמיקה. "אחד חדש עולה שלוש מאות ש"ח". נשמתי לרווחה, כבר חששתי שהעסק יהיה ארבע-ספרתי.

לאחר כשעתיים של עבודה המכונית שלי היתה מוכנה, שילמתי את החשבון על סך אלף ומאתיים שקלים (חיישן חדש + תקע לחיישן חדש + עבודה + מע"מ + עץ ריח) ויצאתי לדרכי כשאני שמח וטוב לב.

 

כעבור כרבע שעה נדלקה נורית אזהרה קטנה, שנראתה כמו חצוצרה קטנה עם הכיתוב "Auto" מתחתיה, כדי שאדע שהתקלה היא באוטו. בדיקה בספר הרכב העלתה שנורה זו מצביעה על "תקלה כללית ברכב; גש למוסך" (בדיעבד צריך הייתי לנחש שתקלה כללית ברכב תסומן על ידי חצוצרה). הסתובבתי על המקום וחזרתי למוסך.

 

"עכשיו זה המפחס" הודיע לי המכונאי, שבדיוק רכש פיסת נדל"ן קטנה בפרברים עם המשכורות שהעברתי לידיו, "זה יהיה 1,800 ₪ לפני עבודה ומע"מ." בלית ברירה שילמתי בשנית, והפעם השארתי גם את המכונית כתשר. שיהיה לו בהצלחה איתה.

 

תיקון עולם,

רן

נכתב על ידי , 23/6/2012 22:33  
47 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 32

Skype:  ranch7 




30,382
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , החנונים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרן שליי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רן שליי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ