לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הטור דה רן

עיתונות רצינית


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2011

הטור דה רן


עיתונות רצינית 


גיליון מספר 77, 12.12.11, ה' באייר
התש"ח
 


בסייעתא דפסטא 


רן שליי 


 


"אתה רוצה לבוא איתי מחר להפגנה?" שאל אותי שוכמיינר, ידידי
משכבר הימים, שפגשתי במקרה לחלוטין בדרכי הביתה יום אחד. האמת היא שאני לא ממש
מכיר את הבחור במלוא מובן המילה, הכרנו מתישהו דרך איזה מכר משותף ו...למעשה אני
לא בטוח מה שמו אפילו, היתה איזו סיבה שאני קורא לו ככה. כמעט בטוח שהייתה סיבה.
אני משתדל שלא לפגוש אותו יותר מדי. מה הפגנה עכשיו?




אנחנו מפגינים למען ציבור עובדי הקבלן בטכניון, הוא הסביר. הם סובלים
מחוסר בטחון תעסוקתי ואינם צוברים ותק. מטעמי נימוס ניסיתי לחשב כמה זמן פנוי יש
לי על ידי שערוך כמות שיעורי הבית שנותרה לי עד מחר. בהערכה גסה, אם אעבוד ממש קשה
בערב, אני יכול להקדיש עוד כשלוש דקות לשיחה הזאת לפני שאאלץ להימלט ממנה בריצה
קלה. מתי ההפגנה? שאלתי אותו בנסיון לאתר תירוץ כרונולוגי. שמונה בבוקר. נהדר.




"תראה", אמרתי במעט קוצר רוח, "זה נשמע באמת חשוב, אבל יש
לי עוד שלושה גליונות שיעורי בית למחר, שלא לדבר על הפרוייקט שלי שלא התקדם מאז
יולי והחתולה שלי ששוכבת בבית חולה..." "בדרך כלל באות הרבה בחורות
לדברים האלה", הוא העיר לי, מבויש מעט. "ועל כן שומה עלינו להתפנות לעת
קלה מעיסוקי היום-יום כדי לצעוק את צעקתם של אלו שקולם אינו נשמע, להגן על
זכויותיהם ולהביס את אויביהם בשם הסולידריות החברתית!" סיימתי לחצוב להבות,
כשאני מותיר את בן שיחי מבולבל קמעא.




למחרת בשמונה בבוקר התייצבתי בגאון בשער נווה שאנן, שם נאספה לה חבורה
קטנה ואקלקטית של לוחמי צדק חברתי, קומוניסטים למחצה, ילדי פרחים במיל' וקרטון
ביצוע עם סיסמאות מוכנות. תפסתי שלט אחד והצטרפתי למפגינים. ניסיתי להתידד עם
הנפשות הפועלות, אלא ששטוכמאכר הנ"ל הקפיד לעמוד לצידי כל העת ולהשמיץ את
הרוויזיוניסטים. האמת היא שהשעה היתה הרבה יותר מדי מוקדמת לפעילויות חברתיות
כלשהן, כך שהתמקדתי בנסיונות למנוע מהשלט שלי להתקפל ברוח, ובחזרה עיוורת אחרי
הצעקות של הבחורה עם המגאפון. כעבור כמחצית השעה הסתיים האירוע כולו, ואני חזרתי
לדירה שלי כדי לנמנם קצת לפני שתזרח השמש.




"ראיתי אותך היום בשער!" צהל השותף שלי למשרד כשנכנסתי אליו
סוף סוף, קצת לפני זמן ארוחת הצהריים, "כל הכבוד על היוזמה!". הודיתי
לו, אבל הוא משום מה המשיך: "מהן הדרישות שלכם בדיוק?"


"הממ," השבתי בזהירות. האמת שאין לי מושג, אבל הרגשתי שאני יכול
לאלתר משהו. "אנחנו דורשים... צדק... וזכויות... אדם... לקבלנים... העובדים",
דליתי את מיטב זכרונותיי מהאירוע. הרגשתי שננעץ בי מבט תוהה. "ולא נוותר עד
שננצח! נזעק את זעקתם של המדוכאים! ויוה דה לה אבולוסיון!" הזדרזתי להזמין
אותו להפגנה הבאה, שבוע מהיום, לפני שיתפתה לשאול עוד שאלות מכשילות שכאלה, והוא
מיד נזכר שהשאיר את הדוד דולק על הגז ועליו להתקשר לאשתו שזה בדיוק יום הנישואין
שלהם וכו'.




"אז מה, צדק חברתי?" שאל אותי המנחה שלי שבדיוק נכנס בדלת.
"אני שמח לראות שבכל זאת אתה מסוגל להגיע לטכניון בשמונה בבוקר." גם הוא
ראה אותי, מסתבר, למרות שהשתדלתי להחזיק את השלט שלי כך שיסתיר את פניי. בכל אופן,
הוא הודה, הוא שמח לראות שאני פעיל חברתי המנסה לשנות את פני המדינה. יותר מכך,
הוא רשם אותי למועדון הדיבייט הטכניוני, כיוון שלדבריו הם זקוקים לאנשים נחושים
ורהוטים, שיודעים להביע את עמדותיהם בצורה מנוסחת ושקולה. כמו כן סידר לי פגישה
אישית עם נשיא הטכניון, בה אוכל לשטוח בפניו את טיעוניי הרבים והמנומקים לעילא. זה
בעוד רבע שעה, הוא העיר, באתי לקרוא לך. אני מניח שאתה מוכן ונמרץ עוד מהבוקר.
הנהנתי בהתלהבות, יצאתי לרגע לשירותים ונמלטתי לי דרך חלון התא אל החופשי. קשה
להיות פעיל חברתי.


 




* ברביעי הקרוב (14.12.11) ב-12:30 (שעה הגיונית!) תתקיים הפגנה למען
העסקה ישירה בטכניון, בדשא המרכזי. אתם מוזמנים להצטרף ולהשפיע על עתיד המועסקים
במוסד הלימודים שלכם. פרטים נוספים בפייסבוק -
http://www.facebook.com/kablanrights


 


Fight for your right,


רן.

נכתב על ידי , 12/12/2011 22:05  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 32

Skype:  ranch7 




30,382
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , החנונים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרן שליי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רן שליי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ