לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הטור דה רן

עיתונות רצינית


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2011

הטור דה רן


עיתונות רצינית

גיליון מספר 75, 11.9.11, ה' באייר התש"ח

לשימוש פנימי בלבד

רן שליי

 

במידה ולא עבדתם בתחום ההייטק מעולם, נדמה לי שאני יודע מה דעתכם בנושא; לעיתים קרובות זו נדמית כמשרה נחשקת ויוקרתית, המשדכת אתכם מיידית למעמד הבינוני פלוס ומצמידה לכם רכב הנוסע על הדלק הזול בעולם: בנזין שמישהו אחר משלם עליו. האמת העגומה שונה מעט: מדובר בעבודה מתישה ושוחקת בשעות לא קלות, בישיבות ברברת אינסופיות ובתחרותיות בלתי פוסקת (מי ירענן מהר יותר את Ynet?), באוטו צמוד "חינם" עליו אתם משלמים מסים כאילו היה עשוי פלטינה, וטלפון חכם שאינו יודע להפסיק להטריד אתכם בשלוש לפנות בוקר, כשהלקוח האמריקאי מתקשר ודורש בתוקף שתסייעו לו למצוא את כפתור Start.


כל זאת, ועוד לא הזכרתי את ענין הקפה – נושא כאוב במיוחד.


כשהתקבלתי למשרת הסטודנט בחברה בה אני מועסק כיום, Sweatshop Corporations ltd, הכנת קפה לעצמי היתה ענין של מה בכך. מטבחון קטן קיבל את פניי בקופסת קפה שחור, צנצנת קפה נמס, סוכר וחלב, ולא מצאתי כל קושי בהנפקת קפה 'בוץ' מוצלח יחסית ובצריכתו השלווה, תוך שאני טוען את עצמי בכמות מכובדת למדי של קפאין אותה אני ממיר מאוחר יותר לשורות קוד.


כמובן, לא לעולם חוסן; חוק מוּר הידוע מתחום המיחשוב חל גם כאן, וקובע כי זמן הכנת הקפה וסיבוכיות הפרוצדורה תכפלנה את עצמן מדי ח"י חודשים. אכן, כעבור ירחים מספר הוצגה במטבחון מכונת האספרסו האולטימטיבית, ה"גרנד-קופי-מאסטר-3000" או משהו בסגנון, המאפשרת טחינה של פולי קפה טריים על המקום, חליטתם והסבתם לאספרסו איכותי, קפוצ'ינו מעוטר או שוקו מיותר (אם התבלבלתם בפולים). אני הייתי מודאג ביותר. המכונה היתה עמוסה בשלל כפתורים וידיות והופעלה בקיטור בן תשע אטמוספירות, בזמן שאני באופן אישי אהבתי את הקפה שלי פשוט, ומעולם לא חשתי צורך ביותר מאטמוספירה אחת. עם זאת, התחרותיות העזה במשרד חייבה אותי לעבור להשתמש במפלצת החדשה, פן איתפס כנחות מבחינה טכנולוגית ומנהליי הישירים יעבירוני לתפקיד מקרצף רצפות.


למזלי, שותפי לקוביקל נעתר לסייע לי בחקר רזי המכונה: פה לוחצים כדי לטחון את הקפה, כאן מפילים אותו לתוך הדבר הזה, את הדבר הזה תוקעים למכונה כאן ומסובבים, לוחצים על אחד מחמשת הכפתורים שמזרימים מים דרך הקפה הטחון, לא, לא הכפתור הזה, תלחץ על השלישי, מניחים כוס מתחת, ואז מפרקים הכל ושוטפים במים חמים. לאחר מכן יש להקציף את החלב: מוזגים אותו לתוך כד קטן, מניחים בתוכו זרבובית קיטור, מסובבים חוגה וסותמים את האזניים כדי שלא להתחרש. הכד צריך להיות מוטה בזוית של עשרים ותשע מעלות ביחס לאופק, וצינור הקיטור צריך להתחיל את מסעו בתחתית הכד ולאט לאט להתקדם מעלה, תוך שהוא מרתיח ומקציף את החלב האומלל על לא עוול בכפו. את כל זה מעבירים לכוס עם הקפה, מסכרים ומערבבים, וזהו, אפשר לחזור למחשב ולהמשיך לתכנת בדקות שעוד נותרו עד לסיום יום העבודה.


אני לא רוצה להישמע קטנוני או מיושן, אבל כל זה נראה לי כמו ריטואל מורכב מדי עבור כוס אחת של קפה, מה גם שהתהליך טומן בחובו מלכוד 22 קלאסי: כדי להתעורר עליי להכין קפה, אולם כדי להכין קפה כיאות עליי ראשית להתעורר. בנוסף, את כל זאת עליי לבצע בזמן ששאר העובדים צופים בי בהמתנה נואשת לתורם, ומעירים הערות מרושעות כגון "אתה לא מקציף את החלב כמו שצריך", או "זהירות, היד שלך עולה באש". לאחר מספר נסיונות כשל הבנתי שמוטב לי להגיע למטבחון בשעות השפל, שם איש לא יוכל להבחין במחדליי.


התחלתי להקדים את הגעתי למשרד כדי שאוכל לעמול בשקט על הקפאין שלי בהתאם לדף הוראות מפורט שהכנתי לעצמי, כולל סרטון הדרכה קצר שהתקנתי בסלולר. ללא עמיתים סביבי יכולתי לתרגל בניחותא את השלבים השונים, עד שהגעתי לרמה משביעת רצון בכל הנוגע לאספרסו. החלב, עם זאת, נותר בגדר תעלומה. בן הבליעל הלבן לא רוצה לקצוף בשום פנים, הוא רק מתחמם נורא ולי לא נותר אלא למזוג אותו לספל באנחת יאוש ולחמוק למשרד לפני שמישהו יבחין בהפוך המשובש שלי וילבין את פניו ברבים. לכם אולי זה נשמע כמו ענין של מה בכך, אבל חכו עד שתאלצו לצפות בחבריכם למשרד מטיילים ברחבי החברה עם ספל קפוצ'ינו מקציף ואיכותי שנראה כאילו יצא זה הרגע מפרסומת לארומה, ומחפשים אנשים עם קפה מכוער כדי להטיח בו עלבונות.


יום אחד, בעודי עמל על המכונה השכם בבוקר, שמעתי צעדים מתקרבים. ליבי החל להלום בחוזקה. מי זה יכול להיות כל כך מוקדם? האם זה מנהל רב דרג כלשהו, שעלול ללעוג למשקה שהכנתי ולקצץ בקרן הפנסיה שלי? באופן אינסטיקטיבי תפסתי את הספוג מהכיור וסחטתי את תוכנו אל הכוס שלי. מי הסבון המלוכלכים ניגרו אל הקפה ויצרו שכבה עמידה של קצף מרשים, כזה שייחלתי לו מזה זמן רב. הצעדים חלפו על פניי מבלי להביע ענין מיוחד. הוספתי שניים סוכר לכוס ושבתי לחדרוני בתחושת נצחון עילאית. גם אני יודע להכין קפה.

 

בוקר טוב,

רן.

נכתב על ידי , 11/9/2011 22:48  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 33

Skype:  ranch7 




30,391
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , החנונים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרן שליי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רן שליי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ