לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נהר גועש ושמו החיים שלי

כבר המון זמן שאני חושבת לפתוח בלוג, כזה שיכיל את מה שעובר עלי באמת, בעילום שם, יומן שישאר לי למזכרת. כמובן שלא ידעתי שיהיה כל כך מעניין... אבל כל כך. אפשר קצת שעמום לחיים?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2016

כי אם שקט אז משעמם .......


בחג הייתה יום הולדת לסבתא שלי. שתהיה בריאה בת 94, צלולה ומדהימה. 

בשנים האחרונות עליתי על אהבתה העמוקה לבלונים אז בכל יום הולדת אנחנו מגיעים עם בלונים ועושים הפתעה, שהיא כבר לא ממש הפתעה כשצפים לה... 

השנה היא פעם ראשונה עושה קצת עניין מיום ההולדת שלה, אותה היא הקפידה תמיד לחגוג בקטן מאוד, למעט גיל 90 אותו חגגה באולם . הפעם בקשה שאכין עודה לחברות שלה מהברידג' , ואף קנתה עוגות לחברות לה מהיוגה. 

בקיצור ביום של יום ההולדת , התכוננו ללכת אחר הצהריים. פתאום נכנס בני ובקש שאבטיח לו שלא אספר אבל הוא חייב לחלוק איתי משהו. 

מסתבר שאחותי הקטנה, בת העשרים ואחת שגם ככה מלאה בבעיות ועניינים , החליטה לעשות סוג של יציאה מהארון.היא ספרה לו שהיא דו מינית. 

עכשיו , הידיעה הזו ממש לא מרעישה עבורי, אני ממש לא מופתעת מידי . היה לה חבר בשלוש השנים האחרונות. לפני כחודשיים הוא נפרד ממנה בפתאומיות. לי נראה שזה קשור למשפחה לו. כם אני לא חושבת שכלה כמוה הייתה הבחירה הראשונה שלי לבן שלי... עם הטורט והתנועות המוזרות והכדורים הפסיכיאטרים. אבל הוא באמת אהב אותה, היינו תמיד מסתכלים בהשתאות על היחסים היםים בינהם. ואז זה נגמר. היא ספרה שהיה ויכוח ואחריו הוא ביקש שלא תתקשר אליו וגם שהתקשרה לאחר שבוע ביקש שוב שלא תתקשר. 

הבעיה הכי גדולה היא שהיא פתחה את סדרת הוידויים שלה אצל אבא שלה. אדם שהמילה קדמה לא עברה לידו אפילו בטעות. 

אז מאז הוא פשוט עושה לה את המוות. העיר אותה אתמול בבוקר בצעקות שהיא סוטה, ושאם תהיה לה חברה הוא ינתק איתה את הקשר. עכשיו אדם נורמאלי היה אורז תיק ועובר לגור אצל אמא שלי, אצלי או אפילו אצל חבר אבל היא כל כך מושפעת ממנו, מאז הגרושין גרה אצלו ובגילה המופלג, כשהיא סטודנטית בטכניון שנה שנייה כבר, מקבלת ממנו טלפונים מודאגים כמה פעמים ביום, מוקצב לה זמן ביקור אצל המשפחה מהצד שלנו, כולל אצל אמא שלנו, והוא מסיע אותה לכל מקום כולל לטכניון , יחסים נרמאלים אין שם וגם הרבה תהיות על איך אחותי הגיע למצב שהיא הגיעה אין... סך הכל היא לא גדלה בסביבה בריאה. 

המשפחה שלי הגיבה ממש טוב. אף אחד לא התרגש וסבתא שלי ספרה שיש לה חברים טובים שהם הומואים... והם ממש נחמדים. 

אז עכשיו היא נורא אומללה אבל לא ממש משתפת איתנו פעולה ולא ממש נותנת לנו להתקרב מידי . צם השיתוף של השבוע היה הלם גדול כי בדרך כלל היא תחת ההשפעה החזקה הקשה והמסיתה של אבא שלה. 

היא קובעת איתנו ואז נעלמת . 

בשבוע הא היא עוברת למעונות הסטודנטים שזה אולי הצעד הכי טוב משמעותי וחשוב שהיא תעשה. 

מאחלת לה מכל ליבי שתתנתק מאבא שלה ושתתקדם. 

נכתב על ידי optimologit , 6/10/2016 17:59  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כבר הסתיו עכשיו


הכותרת לקוחה משיר של להקה שאני אוהבת מאוד... תיסלם. אין ספור פעמים הלכו לראות אותם בשנים האחרונות. עולים על הבמה להקה של חטיארים, דני בסן עם כרס ענקית ובגדים שחורים צמודים , ברגע הראשון אנחנו תמיד צוחקים, אבל אז הם מתחילים לשיר ולקפץ ולהשתולל ,ושוכחים שהם כבר לא צעירים ושוכחים שלדני בסן יש כרס ענקית ושהם כבר מקריחים ... פשוט נסחפים באנרגיות המעולות ועם השירים הנהדרים שלמרות כל השנים עדיין ממש עושים לי את זה... אמנם אחרי שעה ורבע הם נגמרים... עולים להדרן קצר ונעלמים אבל ההופעה פשוט כל כך כיפית ונהדרת שזה מומלץ 


נחזור לשיר... "כבר הסתיו עכשיו, את לא צריכה סיבה להיות עצובה..." , מתחיל להחשיך טיפה מוקדם יותר, הערבים קרירים ואני מרגישה את הבלוז. כל שנה אותו סיפור. אני מתה על החורף ועל הסתיו ובכלל לא חובבת גדולה של הקיץ אבל החושך עושה לי קצת דכאון... 


או שאולי הדכאון מיחסי האהבה -שנאה שלי עם מקום עבודה שלי... זה שביום יום אני מאוד אוהבת, אבל יש ימים שבא לי פשוט לקום ולעזוב, שאפשר לומר שאני מרגישה קצת שחוקה כבר.. ולא ממש עפה על המשימות שלי בשמחה וששון... זה כבר די שגרתי ופחות מרגש.


מזל שאני ממש אוהבת את הבוס שלי ואת האנשים שעובדים איתי ,שזה גורם לי למוטיבציה נוספת. 


לפני שבוע היינו באי יפה ביוון ,כל המשרד, במלון סופר מפואר ומפנק באי קטן קטן, ולא ממש מתוייר על ידי ישראלים, קרפטוס. היה ממש ממש כיף. ובעיקר היה כיף בזכות החברה ובזכות המלון המפנק. האי כל כך קטן שאין שם ממש מה לעשות, בבוקר קמים ,אוכלים ארוחת בוקר ואז ים/בריכה כשהבריכה של המלון היא בריכה שכאילו נשפכת לים, בריכה מדהימה וגדולה. חוף הים מפנק ומטופח לא פחות. והמחירים כל כך הוגנים שהזמנו למיטות השיזוף בירות וקוקטיילים ללא הפסק.. 


בערב הולכים לאכול ארוחת ערב באחת המסעדות ,יש רחוב אחד ראשי בעיר והוא מלא במסעדות, בתי קפה וחנויות מזכרות. 


אחר כך לטברנה לשתות לשיר לרקוד ולשמוח. 


החנויות באי נפתחות רק בשעות הצהריים המאוחרות. סגנון חיים. 


חזרנו בשבת לפני שבוע וחצי וביום ראשון כבר שכחתי שהיה נופש :-( ... מחכה לנסיעה הבאה כבר... למרות שכרגע מה שעומד על הפרק הוא החלפת הדלתות הפנימיות של הבית כך שזה ידחה קצת... אבל אני תמיד אומרת שזה ידחה ובסוף שורף לי התחת ונוסעים... 


הבן לי ממשיך לעשות לי את החיים קשים ומסובכים. הוא עובד עכשיו בקופיקס, בניגוד גמור להגיון ולבטן שלי שצעקו לאאאא ,אבל הוא דיבר איתי ושכנע אותי כל כך שהוא התבגר והשתנה שהסככמתי. איך אומרת ג'וליה רוברטס באישה יפה? ביג מיסטייק... יוג' ... 


כל הזמן אני שומעת תלונות, בשבוע הראשון כולם עפו עליו איה יופי וכמה הוא עובד חרוץ וטוב, ואז, מצוייד המחמאות הוא חזר לפדל. 


מאחר למשמרות, מתנשא על עובדים, צועק על עובדים, בנקיונות של סוף היום עושה רק מה שהוא זוכר ולא עוזר לעובד השני כי הוא את שלו עשה, והכי גרוע יוצא לעשן כל הזמן. כל הזמן בהפסקות. כבר אין לי כח לשותפים שלי שצודקים כל כך. אני מרגישה בין הפטיש לסדן וזה קורע אותי. הלוואי והיה אפשר לדבר איתו אבל הוא כל כך ילדותי ולא מסוגל לקבל , תמיד הוא מסביר לי ולבן זוג שלי למה אנחנו טועים והוא צודק.


בואו נגיד שאם צה"ל לא יגייס אותו בקרוב אנחנו בצרות... 


באיטלי הסתדרנו ממש טוב, אני והוא. הוא ,למעט יום אחד שנכנס בו הערס שהוא, היה מקסים, שווה את לב כולם, דאג לי , קם בבוקר כמו שעון והיה מקסים. בשניה שנחתנו בישראל הוא חזר להיות המפלצת שהוא. 


הכי הכי קשה לי ההתנהלות איתו בבית, הוא מאוד לא נעים , מדבר לא יפה ובכללי בא לי לחנוק אותו יותר מידי פעמים. ואז הוא יכול להגיד משפט כמו דווקא אני מרגיש שממש השתפרתי והייתי השבוע ממש נעים ונחמד. 


הרבה שערות תלשתי לעצמי. הרבה פעמים אני נושכת את הלשון, אבל לא תמיד ,,,יש פיצוצים .לצערי אבא שלו יותר דביל ממנו, ועזרה ממש אין לי מהכיוון דלו, אם כבר הוא רק מפריע. בשבוע שעבר האוצר החליט שהוא עושה עוד קעקוע. אחרי שבחר , בא אליי ושיתף, הסברתי לו שעם כל הכבוד הוא לקח מסבתא שלי הלוואה של 3500 ש"ח שעליו להחסיר ומאבא שלו עוד 2000 , ולפני דהוא מוציא סכום על דבר חדש יש לסיים את ההתחייבות הודמת. כמו כל דבר הדיעה שלי נשמעת לו טרחנית ונודניקית ולכן פניתי לאביו, דהיה אמור לבוא להיות איתם באותו ערב, הסברתי לו את מה שקורה ובקשתי שיתמוך. מה קרה???? הוא קבע איתו ללכת איתו לעשות את הקעקוע!!!


כנראה שהוא רוצה שהילד יצא מבוגר בחובות אין סופיים ועלוב כמוהו... וזה אחרי שהבטיח לי לתמוך בהחלטה.לא לחנוק אותו? והכי קטע שיש לו השפעה על הילד.. הילד חושש ממנו . העיקר כתב לי רב איתו עד השמיים כי הוא לא מוכן שישב בחוסר מעש ושאני צריכה לקחת אותו ללשכת הגיוס שיתגייס כבר. כאילו ,סליחה.. האם זו חבילה שאני אקח אותה ללשכת הגיוס ואזרוק שם כי היא כבר כבדה לי? כמה אידיוט אפשר להיות? ונראה לי גם שהוא מתבלבל ...אני לא עובדת אצלו ואם כל כך בדמו עניין הגיוס שיתכבד ויקח את הילד ללשכה. כזה אידיוט...


בגזרת הבריאות אין עדכונים בעיקר כי הזנחתי על סף הזנחה פושעת. האונקולוג שלי הפסיק לעבוד עם מכבי , ואני חפשתי אונקולוג חדש ,הבעיה שיש להם רק ארבע בכל אזור חיפה ועוד ארבע נשים שלא ממש בא לי על זה. התחלתי להתכתב איתם ונגררתי.. עד שפשוט הזנחתי ואני ללא בקורתכבר בסביבות שנה. הבטחתי לעצמי מייד לאחר החגים אני חוזרת לטפל בביקורת ועולה על דרך הישר. מקווה למצוא רופא...


חוץ מזה הכל מצויין . משתדלים להנות הרבה, להיות בחברת אנשים אהובים, לטייל הרבה, לבלות הרבה, לנוח מעט..


שנה טובה לכל בית ישראל ..  

נכתב על ידי optimologit , 3/10/2016 18:04  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  optimologit

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לoptimologit אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על optimologit ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ