לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ביחד או לבד..


בלוג זה כמו רבים מספר בראש ובראשונה סיפור חיים, כשחושבים על זה קיימים מלא בלוגים בתחום, המיוחד אולי פה שאני פונה לכל הקוראים עם שאלות ותשובות... אשמח שגם אתם תהנו ממנו ותלמדו ממנו... קריאה נעימה!

כינוי: 

בן: 27

Google:  lirazl91





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

8/2019

דירה להשכיר – הסיפור שלי


היי,

 

מאיפה מתחילים את הסיפור הזה שנקרא דירה להשכיר – הסיפור שלי, ככל הנראה פשוט מההתחלה. אי שם לפני כמה שנים בגיל 20 אחרי ריב לא קל עם אמא שלי החלטתי לעזוב אז זה קרה בימים בודדים, תוך יומיים מצאתי דירת חדר וחצי של 45 מ"ר ברחוב נחמד ושקט בבת ים בו הרגשתי בית ומפה לשם פחות מיממה כבר נחתם חוזה ופחות משבוע כבר בוצע המעבר. השכירות עמדה על 1900 ₪ לחודש כולל חלק מהחשבונות למעט מים, חשמל וכבלים אם יש רצון בכך. היה קשה לעמוד בזה אבל עמדתי בזה לפחות חודשיים, ההחלטה התקבלה בקלות, הביצוע היה אומנם לוקה בחסר אבל היה והכל קרה בכלום זמן. נכון לא היה פשוט לגור לבד, הייתי הולך לצבא בבוקר , עובד מהצהריים וחוזר בשעה 22:00 רק לשים את הראש ולנוח, לבד היה מאוד קשה מנטאלית ולכן הייתי מעת לעת מביא חבר שיהיה איתי. בהמשך חלק מהדברים שצויינו בחוזה הפסיקו לעבוד כגון כיריים ומקרר והדבר הפך לאתגר לא קל בכלל, כי הרי מה צריך יותר מזה כדי לגור בדירה ולהכין לעצמך אוכל. אבל לא כל כך מהר התייאשתי, כי הרי לחזור לבית הוריי או יותר נכון אמא שלי זה דבר שיהיה קל אבל יגרור תגובות שלא בטוח שאני רוצה לשמוע ממנה. אז רכשתי אוכל מוכן במהלך היום, ובערב או בבוקר הייתי אוכל קונפלקס וככה שרדתי עוד שבועיים מעבר לחודש הראשון. בהמשך הדבר באמת היווה עבורי קושי מאוד גדול, גם בצה"ל לא חשבו שנכון לסייע ולכן פתאום ההוצאה הייתה גדולה מאוד על ההכנסה הזעומה וכך אחרי חודש וקצת מצאתי עצמי מחפש מישהו שיירש את הדירה הזו ורצוי בהקדם. כן בסוף חזרתי לבית אמא שם כמובן בטון שמח וקול גדול נאמר לי המשפט שאף אחד לא רוצה לשמוע "אמרתי לך שלא תצליח" ומאז ועד היום אין ספק שאני לא מצליח.

 

לא מצליח לנהוג, לא מצליח לגבש זהות, לא מצליח להשכיר דירה, לא מצליח בזוגיות, לא מצליח להתגבר על פחדים, לא מצליח להתחיל להרגיש, לא מצליח לעשות שינוי כפי שהייתי רוצה, לא מצליח לבצע שינויים בחיים למען עצמי, לא מצליח כמעט כלום. יש אומרים שיש לי חווית סירוס גדולה שמעיבה על חיי ואני יכול רק כנראה לאשר את הדבר. כי הרי איך בחור בן 28 אוטוטו עדיין גר עם אמא שלו ומשלם לה שכירות על חדר בבית שלה, איך בחור בגיל כזה עדיין לא בטוח בעצמו כדי לנהוג, איך בחור בגיל כזה עדיין ללא זוגיות יציבה וטובה או בכלל, ובקיצור איך אדם בגיל כזה כל כך תקוע?! כנראה שבאמת באיזשהו מקום בתת מודע אני חוויתי סירוס שמעיב על הכל היום.

 

טוב אחרי שפירטתי את כל מה שלא הצלחתי בתקופה האחרונה אני בוחר כמו בכותרת להתמקד כיום בנושא היציאה מהבית לעצמאות ולדירה שכורה משלי. די ברור שאחרי החוויה של הלבד אני זקוק לדירת שותפים חברתית ומשפחתית. אבל מפה ועד שזה יקרה אין ספק שאני עובר בתקופה האחרונה דרך ארוכה ומייאשת בנושא.

 

הכל התחיל על אמת אחרי דיבורי סרק של כמה שנים לפני כמה חודשים, יותר נכון שלושה חודשים ככה. התחלתי על אמת לצאת ולחפש אחר דירת החלומות בה ארגיש בית, ביקרתי בקרוב ל-30 דירות בעיר חולון זאת כמובן אחרי הפנמה שיציאה מחולון עדיין לא מתאימה לי ולאופי שלי, יתרה מזו הדבר מרתיע אותי עד כדי קיפאון מהמהלך ולכן נשארתי בחולון סמוך לאיפה שגדלתי וחייתי.

 

בסוף חודש יוני ראיתי דירה מדליקה ובעיקר התחברתי לשותפים בה, למרות שהייתה זו דירה ל-4 שותפים דבר החרג את מה שכיוונתי אליו הלכתי לראותה. שם ראיתי דירת 5 חדרים עם גג, החדרים היו יותר חצאי חדרים מאשר חדרים שלמים. משמע ניתן להכניס לכל חדר מיטת יחיד וארון לא יותר והדבר לא התאים לי, שיתפתי את השותפים שהציעו את הדירה ולאחר מחשבה הם חזרו אליי וטענו כי הדבר היה לא מתאים בעבורם גם ושמחו על העצה. אז הלכנו לחפש דירות נוספות לארבעתנו ומצאתי בעבורם כמה וכמה אופציות.

 

והנה מועד המעבר הראשון ה-1 ביולי עבר, אבל מאחר והייתי חדור מטרה ומלא אנרגיה המשכתי ולא וויתרתי. הדירה הבאה הייתה דירה ברחוב מרכזי בעיר, דירה שהייתי חם עליה כמו שאומרים כבר חודשיים כי ראיתי אותה בפייסבוק ופשוט התאהבתי, מפה לשם קבענו ביקור עם אחד השותפים ופשוט התלהבנו בטירוף. אחרי דיונים רבים בהם חישבנו את השכירות (היא הייתה יקרה עד מאוד), את ההוצאות של המעבר הכולל ריהוט מלא כי הדירה לא מרוהטת מצאנו בתחילה אותה כלא מתאימה והמשכנו לחפש בהמשך חזרנו אליה כי פשוט אהבנו אותה יותר מכל למרות השכירות היקרה. ואז קרה דבר מה נוסף ואחת השותפות וויתרה כי יקר לה ואיתה גם החברה, נשארתי עם שותף אחד איתו חיפשתי דירה ועדיין מאחר והיה רצונו בדירה עמוסת משתתפים וחברים חיפשנו משהו מותאם לנו, מצאנו עוד שתי אופציות נורמאליות, אך הוא אהב אחת ואני את השנייה ובאשר לשותפים הזמן רץ ולא מצאנו. כאילו כן מצאנו אבל הן כל פעם נעלמו בטענה שהשכ"ד יקר, למרות שמצאנו אופציות נוספות זולות. מפה לשם דירת הפנטהאוז החלומית שלי לא התממשה בהמשך נודעתי לכך שהגג שלה מקורה ולכן טכנית סוכה כשרה כמו שאני רוצה להקים בביתי לטובת משפחתי לערב החג אינה בר השגה שם.

 

תאריך ה-1 לאוגוסט הגיע ושוב המעבר לא התממש ולא קרה, דבר מה נוסף קרה השותף שהיה איתי איתן עזב אף הוא לטובת דירה אחרת במיקום אחר. כן כן נשארתי לבד, התחלתי לחפש מדופלקסים ועד דירות גן או גג, מזכיר לכם החלום שלי הוא לארח את משפחתי בסוכות בסוכה כשרה בביתי ולכן לא מתפשר על כך. אז תיירתי ומצאתי דירה חדשה שהלמה את הרעיון והיא הייתה ברחוב סמוך לרחוב מרכזי בעיר חולון, דירת דופלקס מהממת במיוחד, השכירות כן יקרה אבל מפלס לכל שותף עם מקלחת ושירותים, יתרה מזו מזגן בכל חדר וממ"ד קנה אותי מייד. התחלתי לחפש אחר שותף פוטנציאלי אליה, בינתיים איתרתי עוד כמה דירות מתאימות לרצונותיי ואף דודה שלי צלצלה אליי ושיתפה אותי בדירת 4 חדרים של הבת שלה וגם היא בחולון עם גג מפנק וגדול והלכתי לראות גם אותה. התלהבתי כמו ילד קטן משתי הדירות, ואכן התחלתי לחפש שותפים, לאחר היוועצות עם בני משפחתי וחברים החלטתי ללכת על דירת הדופלקס ולבת דודה מסרתי כי הדבר פחות מתאים. בהמשך מצאתי כמה וכמה שותפים שבתחילה אמרו לי כן ובהמשך החליטו שלא וזה בסדר הכל דינאמי אבל הנה תאריך נוסף מתרגש לבוא (ה-1 בספטמבר) ואני עדיין בדירת אימי עימה.

 

מצד אחד דירת הדופלקס לשני השותפים שקסמה לי עד מאוד למרות שדמי שכירותה גבוהים ככל הנראה גם כבר לא תהיה שלי וזאת בשל בעל בית חסר תקנה שהחליט פתאום שאולי לא בא לו להשכיר לשותפים וזאת כמובן אחרי שכבר כמעט ומצאתי אחד שיגור איתי. מצד שני דירת הבת דודה הושכרה אף היא לשלושה שותפים צעירים ונחמדים ולכן אחרי שלושה חודשים כמעט אני די מחוסר כל. ברור שלא באמת כי אני גר בבית אימי אבל הכוונה היא שהמעבר לא נראה באופק והדבר מייאש עד מאוד. כן נשארתי קירח כמו שאומרים מכאן ומכאן. והשאלה לאן להמשיך?!

 

הרבה שאלות עולות לי עקב כל המהלכים, ביניהם: האם אני מחפש משהו שנכון עבורי? האם אני באמת רוצה את המעבר או שמה תת המודע שלי עושה צעדים נגדי שהם לטובתי באישזהו אופן? האם אני מחפש נכון? מדוע שותפים מאשרים ואז נעלמים? האם אני מחפש משהו שהגיוני (דירת 3-4 חדרים עם גג/חצר/גינה בשכירות של בין 4000-6000 ₪ במרכז חולון)? ככל הנראה שאלות אלה ואחרות שממשיכות להטריף אותי ימשיכו בשלהם עד שאמצא משהו ובעיקר עד שאחתום הלכה למעשה חוזה שכירות. אגב אם מכירים משהו כמו מה שציינתי שתפו אותי אני עדיין מחפש למרות שהתחושות והמפלס של האנרגיה בקרשים כבר.

 

עד כאן להפעם בנושא דירה להשכיר – הסיפור שלי,

 

מי ייתן ותמצא הדירה המושלמת, זאת שתסעיר אותי וזאת שאמצא לה שותפים או קיימים בה כבר כאלה שיקבלו אותי עם כל השיגעונות שלי.

ממשיך להאמין שאני מחפש משהו הגיוני ובר קיימא,

 

ואיחולי סופ"ש עד תום ומיצוי ובעיקר שבוע נפלא לזה שבא,

לירז לוי

נכתב על ידי , 17/8/2019 17:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,615
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבדנניק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בדנניק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ