לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ביחד או לבד..


בלוג זה כמו רבים מספר בראש ובראשונה סיפור חיים, כשחושבים על זה קיימים מלא בלוגים בתחום, המיוחד אולי פה שאני פונה לכל הקוראים עם שאלות ותשובות... אשמח שגם אתם תהנו ממנו ותלמדו ממנו... קריאה נעימה!

כינוי: 

בן: 28

Google:  lirazl91





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

7/2019

הישגים קטנים וכישלונות גדולים


היי,

אני עובר תקופה לא פשוטה כרגע, הן בעבודה, הן בלימודים, הן בזוגיות והן בחיים. אם בעבר הייתי בתנועה וחיפשתי דירה, עבודה, זוגיות וכו' כיום אני מרגיש שהכל מעט מתמסמס לי. קראתי לקטע היום הישגים קטנים וכישלונות גדולים כי זה מה שאני מרגיש בתוך תוכי.

 

בתחום המגורים, אין הסכמה על הדירה, נכון שמצאתי 4 חבר'ה צעירים בני 20 פלוס אבל ראינו כ-10 דירות גג/דופלקס/פנטהאוז ומ-4 הפכנו לשניים והוא רוצה דירה אחת בעוד אני אהבתי דירה אחרת. אז כולם אמרו לי לרשום פוסט בנושא וכתבתי אבל כמעט שבוע מאז ואין פונים, אז אולי באמת הדירה מוצעת בשכירות גבוהה מידיי?! באשר לדירה השנייה המיקום שלה לא חביב בעיני כי היא במרחק עשר דקות מתחבורה ציבורית (דרכה אני מתנייד) וסופרים או מכולת או משהו ולכן פחות עדיפה עליי אם כל זאת שהיא יפה ובשכירות של 500 שקל פחות מהפנטהאוז במרכז העיר שאני חושק בו. חברים אמרו לי להתפשר וללכת לדירה הזאת ומה שיהיה יהיה אבל באמת שקשה לי שם, כי מרגיש מנותק מהכל.

 

עברה חצי שנה נוספת כמעט מאז ההחלטה והתחלת החיפוש, בינתיים הפנטהאוז שאני רוצה מתמסמס (אולי בצדק מי יודע) אבל הישג קטן הוא הישג לעומת הכישלון הגדול שאני חווה בתחום שעובר עוד חודש ועדיין בבית אמא. זה לא שרע לי כמו שרע לי בבית, כן זה גם וגם, כי כזה הוא המצב הידוע בשם נינוחות- סביל, מוכר וידוע. בעודי כותב שורות אלה באמת עולה בי המחשבה לאשר את הדירה ההיא שהשותף הפוטנציאלי רוצה, למה אתם שואלים?! מאחר ואני צריך שינוי ורצוי שיהיה זה בהקדם. מה שידוע לי זה מה הקריטריונים לדירה שאני מחפש: דירת חצר/פנטהאוז/דופלקס העיקר שיהיה מקום לארח את המשפחה בסוכה כשרה, עד 2000 ₪ לשותף שכד כולל הוצאות גג 2500 ₪ (אם אפשר פחות מה טוב), עד 4 שותפים כי בכל זאת הדירה שאני מחפש לא תבוא רק עם עוד שותף אחד, רצוי שותף ליבראל כדי שארגיש חופשי בבית לעשות כאוות נפשי, רצוי שותף משפחתי כי לא מחפש בית שבו כל אחד בנישה שלו וזהו, בקיצור רצוי בית חי וכייפי מלא שמחת חיים ומשפחתיות. מבחינת מיקום כן רצוי מרכז חולון כי אני רוצה לא לשנות יותר מידיי ברגע אחד. אז בינתיים ממשיך לחפש, אם מכירים תסייעו.

 

בתחום הלימודים, בינתיים סגור על עצמי מה אני רוצה בתואר שני. התואר הראשון אוטוטו מסתיים ואני מכוון כבר לחיפוש נוסף. אפילו עלתה האופציה לעשות תעודת הוראה ותואר שני בשנה החל מאוקטובר בבית ברל ללא עלות ממה שנאמר תמורת התחייבות לשלוש שנים במערכת 8 שעות שבועיות. במחשבתי מאחר ואני חותר לתואר שני בייעוץ חינוכי עלתה מחשבה לעשות את זה ואז מקסימום יהיה סמסטר קיץ אחד קשוח שיהיה בין שני תארים שניים ותעודת הוראה אבל בסוף בעוד שנתיים אהיה בעל שני תואר ראשון ושני תארים שניים ותעודת הוראה, בטוח שתהיה זו נקודת פתיחה טובה מהשאר. אין ספק שבתחום הזה חווה נחת כעת אחרי כל הלבטים.

 

בתחום העבודה, בכי רע בעיני. אחרי שנתיים בעבודה שבה הייתי מסור, אכפתי והכי שם בעולם. יש לי תחושה שמעזיבים אותי. לא יותר לשים את הנקודה למה, אבל דיי ברור לי שזה מה שקורה. מצד אחד איתי מתייעצים על הכל כולל הכל במהלך השיחות, אני האוטוריטה שיודע הכל בתחום הזה בדסק הזה, מצד שני כשמגיעים למינוי כזה או אחר קטן או גדול אני לא נחשב אפילו לפוטנציאל לכזה. השבוע מינו ידידה שישבה לידי לאורך כל התקופה שלה בעבודה, נמצאת שם הרבה פחות ממני ואותה מינו לנציגה בכירה/אחמ"שית. היום ארבעה ימים אחרי המינוי אני יודע לומר שאכן חטפתי בעיטה חזקה מאוד מכך ברמה האישית והמנטאלית. כי הרי מה לא טוב בי שאחרי שנתיים בתפקיד ומסירות למוקד שלא מחליטים לקדם אותי. ונעזוב רגע שהיו לי שיחות עם המנהל שלי הישיר ורציתי לעזוב, אפילו הוא יודע שכבר בתחילת עבודתי אי שם לפני שנתיים רציתי לעזוב אז יש הבדל בין דיבורים למעשים ואת זה כולם יודעים. ונעזוב את זה שלפני שמינו את החדשה לאחמ"שית/נציגה בכירה דיברתי ארוכות עם המנהל שלי והסברתי שאם יש הצעה טובה אני אשמח להישאר כי הרי כן חשובה לי יציבות מסויימת במקומות העבודה וכן חשוב לי מעט לשנות באופי התפקיד אבל הארה לכך שלא חושבים עליי כאופציה מה זה אומר?! שצריך להישאר?! צריך לברוח?! צריך פשוט להשאיר את הדברים וללכת?! מה שבטוח החלטה כבר התקבלה והבעיטה הזו יש בה גם משהו טוב היא מניעה אותי לבצע מהלך. לעשות מעשה ולעזוב, אז כן אחרי שנתיים בעבודה אני ממשיך לחפש את דרכי בחוץ, ממכירות (עולם שלא אוהב במיוחד אבל מכניס הכנסה יפה) ועד חינוך שזה עולמי המוכר והמותאם לתואר שלמדתי. הכל אעשה בחודש חודשיים הקרובים כדי לעזוב שם. כי הם לא שווים אותי כלל וכלל.

 

מה שכן אין ספק שהרגשתי בשבוע האחרון הרבה, הרגשתי פגוע ממקום העבודה וכועס על היחס, הרגשתי כאוב מהבעיטה הזו. הרגשתי התרגשות וגם פחד לקראת הדירה החדשה, אבל הכי חשוב לומר בפה מלא הרגשתי. כן כן הרגשתי רגשות בשבוע האחרון.

 

רגע לפני שאסיים אספר על הסופ"ש האחרון בכינרת, היה מדהים, היה באמת משפחתי וכייפי. החבר'ה הטובים מהסלסה שוב התחברו לסופ"ש כינרת מהנה מאין כמוהו, מלא עומק בשיחות, מלא אוכל כשצריך, מלא תחושות טובות בקבוצה, מלא חוויות וצחוקים ששמורים רק לנו, ובעיקר מלא בחברים טובים שאכפת להם באמת אחד מהשני. גם שם כמובן קמתי בשעה חמש בבוקר ויצאתי להליכה על החוף של 9 ק"מ בסיומו התיישבתי לקרוא עוד כמה וכמה עמודים בספר האהוב של רובין שארמה. אז נכון אומנם לא הייתי בג'קוזי בבראנץ' אבל הייתי בחוויה אחרת שנתתי לעצמי להינות ממנה. אגב ירדתי מאז התחלת הדיאטה (שבועיים) 2.3 קילו עוד הישג שמתממש לאט לאט.

 

אז כן כישלון אומנם יכול להיות גדול, כואב ובועט אבל אם לרגע אשים משקפיים אחרות אז אני בוחר לקחת את זה כשיעור גדול. כגודל הכישלון כך הלמידה שלי יותר גדולה מהסיטואציה. ולכן אין הישגים קטנים וכישלונות גדולים יש הישגים ויש שיעורים גדולים מהחיים.

 

עד כאן להפעם,

המשך שבוע נפלא,

לירז לוי

נכתב על ידי , 24/7/2019 05:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,625
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבדנניק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בדנניק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ