לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ביחד או לבד..


בלוג זה כמו רבים מספר בראש ובראשונה סיפור חיים, כשחושבים על זה קיימים מלא בלוגים בתחום, המיוחד אולי פה שאני פונה לכל הקוראים עם שאלות ותשובות... אשמח שגם אתם תהנו ממנו ותלמדו ממנו... קריאה נעימה!

כינוי: 

בן: 26

Google:  lirazl91





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

9/2018

האושפיזין הכי חשוב שיש


היי,

השנה לא שמעתי יותר מידיי על מצוות האושפיזין, לא דיברו על כך בתוכניות הבוקר או הפרה טיים והאמת שכשחושבים על זה מי צריך לדבר על זה מלבד אנחנו לבדנו כל אחד בסוכתו או בארוחתו.

 

אז רגע לפני החג הכמעט אחרון בתקופת החגים של חודש תשרי תשע"ט בחרתי להיום ערך חשוב מכל, בתורה מדובר על ערך המשפחה ככבוד להורים ע"פ מצוות כיבוד אב ואם כל ילד מחויב לכבד את הוריו ולקיים את אשר אומרים לו. אבל בחרתי לשלב את זה במצוות האושפיזין של החג שאליו אנחנו עתידים להיכנס היום בערב- חג סוכות.

 

אז מה זה בעצם אושפיזין?!

 

אושפיזין (אורחים בארמית) הוא כינוי לשבע דמויות מקראיות הבאות על פי הקבלה להתארח בסוכותיהם של ישראל במהלך שבעת ימי חג הסוכות. על פי המסורת, בכל יום מגיע לסוכה אורח אחד מן השבעה בראש ואליו מתלווים שאר האורחים. באים לפי הסדר הבא: עדות אשכנז- אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד. עדות ספרד- אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, ודוד. חשוב לציין כי ביום השמיני- שמיני עצרת נהוג להזמין את שלמה המלך.

 

אז אחרי שדיברנו על מסורת ומצוות האושפיזין בואו ננסה רגע להיכנס לד' אמותנו, כי בסופו של דבר האושפיזין הכי חשוב שיש זו המשפחה שלנו, שיושבת עימנו בארוחת החג או בסוכה. בין היתר יש שם את ההורים שלנו שחלקנו אוהבים וחלקנו מכבדים ומעריכים  מי יותר ומי פחות זה מאוד תלוי במה שהושרש לנו בילדות. יש שם אחים שחלקנו מעריצים וחלקנו לא סובלים גם תלוי בעיקר מה היה בילדות. כן כן אם עוד לא הפנמתם הכל בא בילדות והכל הושרש בילדות ומכאן והלאה צמחנו להיות האישיות שאנחנו היא היום.

 

השבוע במהלך הקריאה של ספר "להיות אתה- לשנות את העולם" של ד"ר דיין היר שמתי לב כי הוא מערער לגמרי על מושג המשפחה, יותר נכון לומר כי הוא טוען כי הכל זה בידנו ובחירה שלנו. וכך הוא מסביר: " אתם בוחרים בהורים שלכם, תינוקות קטנטנים ועוצמתי ים שכמותכם!"

 

הוא ממשיך כך:

"תבינו את זה- כשאתם מגיעים לשלב ההתגלמות הפיזית, אתם לא רק מקבלים גוף, אתם מקבלים את כל המציאות הזו! זה כמעט כמו שאתם צופים באיזו פרסומת מאוחר בלילה, והפרסומת הזו מציעה למכירה חיים כאן, על כדור הארץ."

 

במילים פשוטות הוא טוען שלמעלה בעוד היינו הוויה קטנה ומנצנצת כדבריו, בחרנו להיכנס לרחם אמנו ולהיוולד למשפחה אליה נולדנו. נכון יהיה קשה ולרגע הוא לא מסתיר זאת אבל הוא מציין כי זו הייתה הבחירה שלנו. מוזר? אני מסכים איתכם כי באמת מוזר לחשוב שאנחנו אלה שבחרנו להיוולד למשפחה שבה אנחנו נהיה קטנים וחלשים, או אולי חזקים ומטורפים או אולי סתמיים.

 

כן כן, גם לי הוא ערער את כל התשתית עליה אני חי, הספר הזה הוא לא עוד ספר מודעות או עזרה עצמית הוא חומר למחשבה אמיתי שנותן לך נקודת מבט שונה לגמרי על החיים בעולם הזה ואני ממליץ בחום לקרוא אותו. זה ידהים אתכם איך הוא תופס את העולם הזה ומה הוא מזמין את הקורא לעשות כמעט כל פעם כשמסיים פסקה או נושא.

 

אחרי שהבנו שגם הילדות ובעצם כל דבר בחיינו הוא באחריותנו לפחות לפי כמה וכמה נקודות מבט, אנסה עכשיו כמובן מעבר לשיתוף גם לפרק את המשפחה שלי. אני חי במשפחה שבעבר הוגדרה ע"י הרווחה ובכלל כמשפחה מרובת ילדים (שני הורים ושישה ילדים- לפחות אצלנו), מאז שהיינו כאלה כבר התפצלנו לא פעם וכיום אנחנו משפחה שמונה כבר 12 נפשות בתוכם משפחה מגוונת וייחודית, שני אחים מקהילת הלהט"ב עם בני זוג מהממים לא פחות ואיכותיים מאוד, אחות בכורה, אח חוזר בתשובה שלמה לפני השם, מחלוקות גדולות בין ימין או מרכז בתחום הפוליטי בתוך הגרעין המשפחתי וגולת הכותרת זה אישה שנייה של אבא שלי שלמרות שלא חי עם אמא שלי אנחנו מקיימים ערבי חג, ימי הולדת ועוד בחיק המשפחה המלאה כולל כולם. כמו שאמרתי פעם גם לאישתו לא ניתן לאף אחד להישאר לבד בערבי החג או בכל אירוע כי אנחנו אחד הם, משפחה אחת מלוכדת ודואגת האחד לשני.

 

ביום המשפחה שנה שעברה כתבתי להם על המתנה את המשפט הבא:

"הקשר הקושר את משפחתך האמיתית אינו קשר של דם, אלא של כבוד וחדווה איש בחיי רעהו"

 

כך ריצ'ארד באך תאר את המשפחה לפי נקודת מבטו, והיום כ-14 שנה כמעט מאז הגירושים של הוריי אני יכול לומר שעם כל המורכבות של המשפחה שלנו (ויש כזו לא מעט) עדיין אנחנו בקשר יחסית תקין וטוב, קשר שבנוי על כבוד וחדווה איש בחיי רעהו ולכן זוהי המשפחה שלי ואני מבסוט על הרגע שהצלחתי לחבר בינינו אחרי נתק לא קטן לערבי חג אי שם לפני 5 שנים בערך ומאז ועד היום אני טורח להפיק את כל האירועים המשפחתיים (ערבי חג וימי הולדת) כדי להזכיר לכל אחד מהו החלק שלו בפאזל המשפחתי ויתרה מזו להזכיר לו כל הזמן שהוא חלק בלתי נפרד מהפאזל הזה.

 

עכשיו אחרי שסקרתי פחות או יותר את המשפחה שלי, וגם דיברתי על ערך המשפחה בחיי (ויש לו ערך חשוב מאוד) אדבר רגע על המרקם המשפחתי שלעיתים בתקופות מעצימות כמו אלו תקופת החגים הארוכה, שעמוסה בערבי חג ועוד, יש כאלה שכבר רק רוצים לצאת מהכל ולשבור את הכלים, נוטה להישבר ולהיהרס ואף להיקרע כי בכל זאת כל חג והמטענים שלו.

 

תקופת החגים הינה תקופה עוצמתית מבחינת עוצמות המשפחה, כבר בעבר פרסמו כי בדרך כלל תקופת הגירושים הם אחרי החגים מאחר ופשוט אנחנו טוענים מטענים כל הזמן ואז כשכבר הכל נגמר ונשארים רק אני והחצי השני אז זה קורה ומתחילים להישבר. החוכמה הינה במהלך החגים לשחרר מעט מהמשפחה הגדולה, בין אם באמצעות אולי הימנעות מערב חג אחד משפחתי מלא (וזה בסדר גמור) ובין אם זה באמצעות חופשה או כל דבר שיתן לכם זמן איכות האחד עם השני על מנת שלא תתפרקו ותעברו את תקופת החגים שלמים ובריאים בגוף ויותר מזה בנפש. כי הרי מה הטעם במשפחה ללא שני האנשים שהקימו אותה. אז נסו לכבד ולהעריך האחד את השני וליצור לכם זמן אינטימי כדי לשמור על מרקם משפחתי יציב ושריר לאורך זמן.

 

אז מאחל לכולנו פוש משפחתי אחרון מוצלח,

ותזכרו הכל הכל אבל הכל באחריותנו תמיד.

 

לירזוס

 

נכתב על ידי , 23/9/2018 13:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,378
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבדנניק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בדנניק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ