לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Stories


בלוג סיפורים

Avatarכינוי:  The writer ™

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

Dear Mrs Anna - 9


 

" יפה שלי אני אוהבת אותך , אתה האושר שלי אתה הבן אדם בשבילו אני קמה בבוקר " לא ידעתי ממי היא הייתה , לא הכרתי את השם שלה .. לא רציתי להאמין בכלל למה שכתוב שם .. ניסיתי להרגיע את עצמי בדיבורים לעצמי שזה רק בתור ידיד טוב בטח או משהו כזה .. ושזה לא מה שאני חושבת . אוראל בידיוק יצא מהמקלחת ... הופה , אני ישאל אותו .. כן בידיוק הוא לא ישקר לי . אמרתי לעצמי .

" תגיד אוראל ... מי זאת? " שאלתי אותו והצבעתי על ההודעה .

" אה ... י ... ידידה " הוא גימגם כמו מפגר וחשדתי

" ידידה ? " שאלתי

" כ ... כן " הוא המשיך לגמגם.

" ולמה זה לא נראה ככה ? " שאלתי .. ידעתי ידעתי שמשהו שם זה לא מה שהוא אומר, העלק ידידה.

" טוב את יודעת שאני לא יכול לשקר לך.. " הוא הוריד את הראש ולי עלו הדמעות לגרון.. בלעתי את הרוק שהיה לי בפה

" היא, אני, אנחנו .. בדרך ... ל ... להיות ביחד אני , אני חושב " הוא אמר

" הבנתי " אמרתי וקמתי

" מצטער " הוא הוריד את הראש, ירדה לי דמעה אחת.. והלכתי לכיוון החדר שלו .

" מה.. מה את עושה? " הוא שאל

" לוקחת את הדברים שלי והולכת, אין לי כאן מקום יותר.. " לקחתי את התיק ובאתי לצאת מהבית

" אני אוהב אותך " הוא אמר וירדה לי דמעה

" בידיוק כמו אותה " אמרתי ויצאתי, לא האמנתי שזה קרה עכשיו בכלל... אוראל? בוגד בי? מה? ממתי, זה אף פעם לא קרה.. תמיד סמכתי עליו ב 200% בעיינים עצומות.. תמיד. מה קורה איתו? טוב אני יכולה להבין אותו, בכל זאת אנחנו רחוקים.. התחילו לרוץ לי כל כך הרבה מחשבות בראש, לא האמנתי בכלל. ישבתי בתחנה וחיכיתי לאוטובוס שלא ידעתי מתי הוא צריך להגיע בכלל. ובידיוק נאור הגיע לתחנה.

" היי ילדה " הוא אמר וחייך, הסתכלתי עליו וניגבתי את הדמעה

" היי אתה " אמרתי והחזרתי חיוך

" לא יפה לך לבכות את יודעת? " הוא אמר

" ובגלל זה אני לא בוכה " עניתי

" אז מה זאת הייתה הדמעה הזאת? " הוא שאל

" לא תמיד צריך להיות יפים " עניתי לו והייתה שתיקה

" תגיד יש לך מושג מתי צריך להגיע אוטובוס? " שאלתי

" עוד 5 דקות פחות או יותר " הוא אמר

" אוקיי " אמרתי וחייכתי , הוצאתי את הפלאפון שלי מהכיס והייתה לי הודעה

' אני אוהב אותך.. באמת, מצטער על זה ' היא הייתה מאוראל

' לך תזדיין ביי ' עניתי ולא האמנתי על עצמי שזה מה שהקלדתי בכלל. אבל היי מגיע לו

על ההודעה ההיא לא קיבלתי תשובה ממנו יותר, ורצו לי יותר מדיי מחשבות בראש.. כבר לא ידעתי אם אני לא בסדר או הוא לא בסדר , לא ידעתי מה קורה שם בכלל . כל זה קצת גדול עליי , ואז הצטרפו לזה המחשבות על אנה .. על זה שכל כך הזנחתי אותה. למה בידיוק ? בשביל מה ? למה זה היה טוב ? די כבר פרה מטומטמת . הפסקתי את המחשבות של עצמי

" הכל בסדר? " שאל נאור

" יהיה " אמרתי

" למה יהיה? " הוא שאל

" כי לא הכל בסדר, " אמרתי

" רוצה לספר לי? " הוא שאל

" אוראל בוגד בי " אמרתי לו והוא שתק

" מה השתתקת? " שאלתי

" מכיר את ההרגשה " הוא אמר ובידיוק הגיע האוטובוס . הוא היה ריק וזה דיי הפתיע אותי האמת . התיישבנו בשני המושבים שמאחוריי הדלת השנייה, שמנו את הרגליים את המעקה הזה, ואת התיקים 2 מושבים ליידינו ..  וקיבלתי עוד הודעה

' מאמא שלי מתי את חוזרת? ' ההודעה הייתה מאמא

' בידיוק עליתי לאוטובוס חזרה ' אמרתי

' בסדר ' היא החזירה הודעה ... הרגשתי כאילו משהו ממש רע הולך לקרות . לא יודעת למה, פשוט ככה הרגשתי ... גם השיחה הקודמת מאמא לא נשמעה כאילו הכל בסדר... לא יודעת מה קרה אבל הייתי חייבת להגיע דיי מהר הרבה ולבדוק מה בידיוק קרה. אחרי שעתיים של נסיעה ותוך כדי פטפוטים על הא ודה עם נאור דרך אגב אפילו לא ניסה לנשק אותי או כל דבר בסגנון .. הגענו לת'א. האוטובוס עצר בתחנה שלי .. שהייתה גם התחנה שלו ומיהרתי לעלות הביתה .

" ביי ילדה " הוא אמר

" ביי אתה " אמרתי ונשקתי לו בלחי. התחלתי לעלות במהירות הביתה , ופתחתי את הדלת.. אמא הייתה עם דמעות בעיינים

" מה קרה? " שאלתי אותה ורצתי לחבק אותה

" אחיך.. הוא מתנהג קצת מוזר לאחרונה והוא נסע והשאיר לי פתק על השולחן " היא אמרה

" איזה פתק? " שאלתי בדאגה

" שהוא מצטער ושהוא חייב לעשות משהו " היא אמרה

" את סתם מגזימה.. יכול להיות שזה לא מה שאת חושבת, יש לזה כל מיני פירושים " ניסיתי להרגיע אותה

" טוב תעלי לחדר.. " היא אמרה ולא הבנתי למה או מה קרה, אבל עליתי לחדר בכל זאת... נכנסתי למקלחת שלי ועליתי על המשקל לקבל את גזר הדין שלי .. 43 הראה המשקל והתחלתי לצהול מאושר , 43 43 !!!!! ירדתי 3 קילו !!! כל כך שמחתי ולא הבנתי איך אפילו ... הBMI שלי ירד ל16.57 וזה היה מעולה ... אבל למרות זאת כשהלכתי למראה לראות את הגוף שלי , פשוט הרגשתי פרה .. לא יודעת למה , כנראה אנה השטלתה לי קצת על המוח או משהו . אבל התעלמתי מזה ,

נכתב על ידי The writer ™ , 3/7/2008 11:42  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,223
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe writer ™ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The writer ™ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ