לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  b l a c k s h e e p

בת: 19

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014


אני כל כך עייפה

אולי בגלל שעוד מעט 11 ואני צריכה לחזור מחר לבסיס

אבל גם בגלל שפשוט אין מנוחה

זה קצת מעייף לשמוע כל הזמן על עוד פצועים הורוגים ועל עוד משפחות שצריך להודיע להן שהבן שלהם נפל

על קצינים פצועים אנושות שרק רוצים לחזור לשדה הקרב ולהיות עם החיילים שלהם

 

 

למה אי אפשר לחיות בשקט

 

 

 

 

 

 

המפקד שלי דיבר איתי על המצב הנפשי שלי, כביכול. השיחה הייתה קצרה. הוא דיבר רוב השיחה. הדבר היחידי שלמדתי זה שלא אכפת לו והוא באמת לא צריך אותי שם, וזה שיש לו שני תארים מהממים בפסיכולוגיה לא אומר שהוא יודע איך לעזור לאנשים כמוני.

היה רק בנאדם אחד בבסיס שהבין אותי, אבל הוא הלך, ולא נראה לי שאני אהיה פה כשהוא יחזור.

נכתב על ידי b l a c k s h e e p , 22/7/2014 22:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני כל כך מובכת


טוב אז

מאז שסיימנו בצפר, היינו נפגשות כל החבורה לפחות פעם בחודש כדי לאכול או לחגוג למישהי יומולדת, או סתם נפגשות כי למה לא.

אבל כשכולן התגייסו זה נהיה קשה יותר, תמיד יש מישהי שסוגרת, מישהי שחוזרת מאוחר הביתה או מישהי בעוצר.

בזמן האחרון בכלל לא הצלחנו להיפגש, למרות שהצעתי אין ספור פעמים להיפגש שם ושם בקבוצה שלנו בווצאפ. היום באמת יצאתי למקום שבו קבענו, ואף אחת לא באה. נפגעתי ממש. הרגשתי שהן לא מוכנות להתאמץ אפילו קצת כדי להיפגש יותר ושאני היחידה שעדיין רוצה אותן בחיים שלי כחברות ממשיות ולא מילים בקבוצת ווצאפ.

אז יצאתי בהפגנתיות מהקבוצה [אני אוהבת לעשות דברים הפגנתיים כמו לצאת מקבוצות בווצאפ] והמשכתי בחיי. שלוש חברות פנו אליי ושאלו למה יצאתי, והסברתי להן, כי באמת אין לי מה להסתיר. אמרתי להן שאני לא מוכנה להיות חברה שלהן רק בווצאפ, כי ווצאפ זה חרטא.

אחרי כמה שעות שלא נגעתי בפלאפון [כן, זה אפשרי לא לגעת כמה שעות בפלאפון, תתפלאו! ואפילו לא ישנתי.] נכנסתי לווצאפ וראיתי שלחברה הכי טובה שלי יש אייקון של קוריאני שאני ממש אוהבת - מה שנראה לי חשוד (אני היחידה מהחברות שלי שאוהבת קייפופ). בהתחלה חשבתי שיש לי תקלה בפלאפון, והוא שם לה אייקון מהגלריה שלי, למרות שהתמונה שהיא שמה בכלל לא נמצאת אצלי בגלריה. נכנסתי לרשימת אנשים וגיליתי ש[כמעט] כולן החליפו את האייקונים שלהן לקוריאנים שאני אוהבת, חוץ מאחת שהחליפה את האייקון שלה לפחזניה [ואחת שפשוט לא אכפת לה]. בנוסף הן גם שינו את הסטטוסים שלהן ל'דינה את האור בחיי' 'דינה אני אוהבת אותך' ודברים בסיגנון.

מה אני אמורה לעשות עכשיו? אני כל כך מובכת, ועוד אחרי שאמרתי שווצאפ זה חרטא.

הן הצליחו לגרום לי [קצת] לסלוח להן בלי להרים את התחת מהכיסא, מה שחשבתי שלא יהיה אפשרי. ועוד בווצאפ.

אהה זה כל כך מבייך 。:゚(。ノω\。)゚・。

 





נכתב על ידי b l a c k s h e e p , 11/7/2014 17:16  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

18,923
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , החיים כמשל , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לb l a c k s h e e p אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על b l a c k s h e e p ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ