לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עכשיו זה הזמן שלי


עכשיו זה הזמן שלי. בשבילי. גם שלכן, בשבילכן, ואפילו בשבילכם. כל אחד מאיתנו צריך לעצור, ולהחליט מה לעשות עכשיו, בשביל עצמו, ומיד לאחר מכן, גם בשביל הסובבים אותו. באמצע החיים, צריך להבין מה באמת חשוב, מה אפשר לקדם, ממה להנות, ועל מה לוותר.

Avatarכינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2012

קצת סולידריות, אכפתיות, מה כואב לך????


 

 

יצאתי בדרכי מירושלים, לכיוון גינות סחרוב. בגבעת שאול פניתי ימינה, כדי לגלוש במורד, לכיוון היציאה מהעיר. בפניה, מעבר חציה.

 

לעברו מתקרבת אישה זקנה, כבדה, עם שני סלים עמוסים בידיה.

 

עצרתי ואפשרתי לה לעבור.

 

מאחורי - צפירות וצפצופים. היושב באוטו הממוזג שמאחורי, בנינוחות על כסאו, אצה לו הדרך.

 

חמתי עלתה בי להשחית. הוא עקף אותי מיד לאחר הפנייה, ונסענו במקביל. לו לא פחדתי שידקרו אותי, הייתי, בחיי, 

 

עושה לו תנועה מגונה.

 

 

 



נכתב על ידי , 29/5/2012 08:04  
הקטע משוייך לנושא החם: מה הכי מכאיב ,מרגיז ,מכעיס
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הגלים עולים ויורדים, וכך גם מצב הרוח שלי...


 

 

אמש רצתי 20 דקות רצוף. כולל עליות. חזרתי עם ברק בעיניים.

 

 

 

היום קיבלתי ציון על אחת מהעבודות שהגשתי באוניברסיטה. קיבלתי 97.

 

הבן שלי, שמלמד אותי פרק בתורת הרשת, הסביר לי שיש דבר כזה שמכונה "מם". מם היא תופעת רשת, שמתפשטת במהירות, ומשנה ומחליפה צורה על בסיס תבנית קבועה, שכל הגולשים כבר מכירים. למשל, אתם זוכרים את הסרטים על היטלר? אז יש מם כזה, של דמות של אבא אסיאתי, שכועס על הבן/בת שלו, המאוד מוכשרים (אסייאתים, אמרתי כבר?) על כי פישלו....  כמו למשל התמונה הזו:

 


 

אחרי שקיבלתי 97 הוא הראה לי את התמונה הזו:

 

 


 

ואחרי זה מתפלאים שאני פרפקציוניסטית...

 

 

 

 

ואז הלכתי שוב לים היום. והגלים היו גבוהים ומפחידים. ולא נהניתי בכלל מהפחד שהשתלט עלי. וכמעט שלא העזתי להיכנס למים. אבל החלטתי שאין ברירה, שאני מוכרחה להתגבר. נכנסתי לכמה דקות, הכנסתי שוב את הראש עם המשקפת למים, שוב ראיתי את העכרוריות החומה, החול עדיין חורק לי בין השיניים, וידעתי שהצלחתי להתגבר אומנם, אבל שזה לא הולך להיות קל בכלל.

 

 

בחנו שוב את מסלול הרכיבה של הטריאתלון. הוא יותר ארוך ממה שחשבתי.

 

אם היום היה הפוך, הייתי מספיקה להתעודד עד עכשיו. ככה, אלך לישון עם השפל. מקווה לקום מחר עם הגאות.

נכתב על ידי , 28/5/2012 20:57  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתמול היה יום הולדת... והיום נולדתי בים


 

 

אתמול, ערב שבועות, חגגתי את יום הולדתי ה 53. אני אוהבת את החג הלבן הזה, של התקווה והאור, של קציר של חיטה שגרעיניה מתפקעים, שהבשילו לאחר השקעה מרובה. אני נהנית גם כן, לעיתים, בחיי, מקציר של דברים שהשקעתי בהם. איזו חוויה משמחת זו.

 

אני גם אוהבת את הביכורים - כל כך אני אוהבת גם בחיי, לעיתים, לראות בפריחת רעיון חדש, כיוון דרך חדש, ביכורים לדברים והתפתחויות שעוד יוולדו ממנו.

 

וגם...אני אוהבת את זה שזה חג מתן תורה. כפי שקראתי פעם, תורה - עם מפיק ב"ה". התור שלה. התור של האישה. עכשיו, כידוע לכם, זה הזמן שלי...

 

 

היום, קמתי מדוכדכת ולחוצה. בעלי החמוד אמר לי שחייבים, יתהפך העולם, לצאת לסיבוב אופניים - ואפילו אם יהיה קצר - אם אין לי ממש כוח. להרגיש שאני על האופניים, על הסוס, ושהכל בסדר.

 

עשינו חצי סיבוב - כארבעה קילומטר, אבל לא הפסקתי כמעט בכלל - רק כדי לסדר את משקפי השמש שלא יחליקו לי, והצלחתי לעשות עלייה שלמה בלי לעצור...שמחתי.

 

נחנו קצת, והלכנו לים. עם בגד הים החדש, הספידו השחור, ממש של ספורטאיות ,שקניתי לי....

 

בעלי שאל בחשש אם גם שם אני ממש רוצה ליווי שלו, וביודעי כמה הוא שונא - ממש! - מים קרים, אמרתי שאסתדר בעצמי.

 

צעדתי קוממיות לעבר הים - מצאתי את הכניסה, ממש ליד הגל השלישי מימין - ונכנסתי. הרכבתי את המשקפת החדשה, ופיכס...הכנסתי את הראש למים העכורים בתוך האצות והחול, ושחיתי.

 

די רדוד שם, והצלחתי לבעוט בקרקעית אלף פעם, בכפות הרגלים, בברכיים, אבל - שחיתי עם ראש במים, בתוך הגלים, מעל הגלים, בתוך הגלים, מעל הגלים...ולא פחדתי.

 

שוב הרגשתי חוויה של לידה מחודשת. שוב אני אחרת, אחרי התגברות על פחד נוסף.

 

מחר אלך שוב.

נכתב על ידי , 27/5/2012 17:19  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרותי קוטלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רותי קוטלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ