לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עכשיו זה הזמן שלי


עכשיו זה הזמן שלי. בשבילי. גם שלכן, בשבילכן, ואפילו בשבילכם. כל אחד מאיתנו צריך לעצור, ולהחליט מה לעשות עכשיו, בשביל עצמו, ומיד לאחר מכן, גם בשביל הסובבים אותו. באמצע החיים, צריך להבין מה באמת חשוב, מה אפשר לקדם, ממה להנות, ועל מה לוותר.

Avatarכינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012

שוביניזם


 

 

כאשר האוזן כרויה, ואני מרכיבה כבר כמה שנים את המשקפיים המגדריות, בכל יום אני נתקלת בדברים שמרגיזים אותי. ממש. בתחום המגדרי, בתחום הגזעני, בתחום המעמדי. בתחום האחווה בין המינים (והפעם הכוונה למיני צורות חיים - וביתר דיוק לנושא הטבעונות).

 

אתמול האזנתי לשיחות עם עמנואל ובן בדרכי להנחיית קבוצה.

 

הם בתוכנית מהירה וקצבית, עם חוש הומור, עם עניין, ראיינו בין השאר את דליה איציק, בנושא הבחירות הממשמשות ואולי קרבות ובאות.

 

היא אמרה -

 

שאול מופז הוא האלטרנטיבה היחידה לביבי. ולא גב' יחימוביץ', או יאיר לפיד.

 

גברת יחימוביץ'. גברת. כמות הזלזול בגברת. באישה. בקולגה. ריבונו של עולם. האם פיה של איציק שומע את דבריה שלה? האם היא יודעת שגם היא "גברת"? ומה רע ב"גברת"? למה היא גברת, ויאיר לפיד הוא יאיר לפיד, ומופז הוא לא אדון מופז...

 

הרבה פעמים אני שומעת גברים, אבל גם המ-ון נשים שמדברים על פוליטיקאיות ומתארים אותן כצווחנית, מתלהמת...הם בדרך כלל יתארו פוליטיקאי שמדבר בדרך זהה כנחוש...

 

אוף.

 

לקינוח השיחה איתה, אמרו המראיינים כי אי אפשר לערוך בחירות בעת היורוליג. היא השיבה מיד, ומה הייתם מגיבים לו אמרתי שיש בדיוק אז תצוגת אופנה חשובה??

אתם שומעים את החלוקה המגדרית האידיוטית הזו? ולא אחרה לבוא תשובתם הפוגעת, לדעתי - ומה הקשר שלך לאופנה?

 

זהו. סיימתי.

נכתב על ידי , 30/4/2012 07:03  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טריאתלון....


 

 

 






 

 

 

 

באדיבות הבן שלי שתומך נלהב במאמצים שלי להתאמן...

נכתב על ידי , 28/4/2012 15:47  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כל כך הרבה קורה, ולא הספקתי לעדכן!


רצתי/פניה ברגשטיין

 

רצתי רצתי ונפלתי,

ומכה ביד קיבלתי!

אוי, כואבת המכה!

אמא, תני לי נשיקה!

 

טוב, אז נפלתי. לא מריצה, אלא מרכיבה על אופניים. ואני בהחלט קצת פחות אמיצה אחרי הנפילה מאשר מלפניה. אמנם בעלי שרכב איתי,

רץ אלי ועזר לי לקום, וגם הכריח אותי להמשיך ולרכוב עוד שעה אחרי זה...אבל עדיין, הפחד שלי התעצם משהו. היום אצא לרכוב, ולו גם לזמן

קצר ממש, רק כדי להרגיש שאני מצליחה.

 

אני נעזרת במאמן אישי חדש, שמאמן אותי בריצה לקראת הטריאתלון. הוא נחמד, מקצועי, ומצליח להגיע איתי לאופקים שלא חשבתי שאגיע אליהם. אחד התרגילים שעשינו היה לרוץ כאשר גומי גדול מקיף את מותני ואת מותניו. הוא רץ לפני ואני אחריו. הגומי צריך להיות מתוח, כך שהוא קצת מושך אותי. אבל רצתי כך 10 דקות רצופות, קילומטר. איטי, אבל בטוח. הצלחתי להרגיש שאני יכולה, ובלי קושי ממשי. אתמול רצתי דקה והלכתי דקה לסירוגין, הרבה מאוד פעמים, כשרגלי קשורות בגומיות שמגבילות את התנועה וגורמות למאמץ בשרירי הירך. וואו. הצלחתי והרגשתי נצחון.

 

וגם השחיה מתקדמת ממש. אני נהנית ממנה מאוד. יש לי סרטון של השחיה שלי...אולי יהיה לי אומץ להראות את עצמי גם עם בגד ים כאן...

 

מקווה להעלות תמונות מהדיונות בקרוב. 

 

השמעתי קול. הולכת לכתוב עבודה סמינריונית על נזירות בסוף ימי הביניים ראשית העת החדשה. מרתק, אבל גם לזה איכשהו הזמן התקצר לי...

 

 

נכתב על ידי , 24/4/2012 08:32  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרותי קוטלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רותי קוטלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ