לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


המקרה השתוקק לקרות

Avatarכינוי: 

בת: 20



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015

הנסיך חצוי הדם


עיניים מעושנות, מוקפות ריסים צפופים צפופים. יפהפיים. המצח מעוטר בצלקת ישנה מאגרופן. אלוהים צבע אותו בצבע שחום צרוב כזה שגורם לשיניים להיראות עוד יותר בוהקות וצחורות ממה שהן. שיער אתיופי אסלי. כשהוא מחייך הכל מתמלא הבעה ותום ילדותי כזה. יפיוף ממש לא במובן המקובל. טבעוני, עם ארסנל מרשים של סיפורים מהקו שתפס עם הגדוד ברמאללה. גם יפה נפש ממש לא במובן המקובל. צנום ומוארך אבל מדי הנחל הולמים אותו להפליא. יש בו הרבה שריטות ושמחה. עמדתי מולו ודיברנו על טוב ורע. אני תמיד יודע מה נכון. גם כשאני לא בוחר בו. ואני, אני אף פעם לא יודעת עד הסוף. ואולי בכלל לא שמת לב, אבל דיברתי גם על עצם הסיטואציה. כנראה לא שמת לב. עכשיו הוא מרותק. אבל לפחות זה לא כלא
ואני מתגעגעת אליך. וחושבת שזה לא הדדי
היה קשה לחזור השבוע לבסיס, לדעת שהנסיך כבר לא יהיה שם לטייל איתי ולמלא את הימים והלילות בגירוי אינטלקטואלי נדיר ובשיחות על בני אדם. אז הסתובבתי לבד. והרגשתי ממש חזק את החוסר בתכלית. טיפסתי קצת על הקירות, הרבה קפה שחור מול הנוף עם טליוש וגם עם עוד מי שנשארה ערה לשם שינוי,שש בש שש בש שש בש, מלא ספרים - אם יש גן עדן האחרון שבהם, זייתלוואי גרם לי להבין שלא בא לי להיות מושפעת משום דבר. מכלום. להיות הכי אותנטית שיש. היה לי הכי חבל שהוא מת. פורמן הרגיש לי כמו עוד שיעור בנבלים, סנייפ סטייל. וכל העניין עם לילך עשה לי להפנים שגברים ונשים הכי שונים שאפשר. אשכרה בוקר, ליטוף על הלחי, וזהו. שמונה שנים וזהו. כל ההסתכלות, כל המחשבה על עניינים בעולם מתנהלים אחרת בשכל של גבר. וכמובן איך אפשר בלי המסקנה התמידית
שהכל סתמי. לבנון, רצועת הביטחון, עזה, גבולות, משחקים מפגרים של בני אדם מחרחרי מלחמה ותאווה לכסף
גם לא ישנתי. כי למה לקחת הפסקה בין היום לבא אחריו כשהימים עצמם הם הפסקה.
עכשיו שלמה יותר מתמיד עם אוק 15.
ולא עצוב לי על כלום
יאללה רק שיבואו לי שוב חיילים אני מתחרפנת  

נכתב על ידי , 30/1/2015 01:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בכלל רציתי לכתוב על בחור


אמא שלי לא ישנה במיטה שלה
תמיד נרדמת על הספה
עצומת עין מול תכנית פתוחה
או עיתון שפרוש על אפה לרווחה
ולא במיטה שלה

לפעמים בשעות כה קטנות שזה מצחיק
אני מטיילת אל השירותים לפנות תשלפוחית
ואמא שלי לא במיטה שלה
מעט עקומה אבל בעיצומה
של שנת ישרים על הספה

אמא שלי לא ישנה במיטה שלה
אולי היא חזרה לפחד ממפלצות
זו הייתה סתם טרחה המסע לאיקאה
ורכישת הקרשים בסכום נכבד של מטבעות
כי היא לא ישנה במיטה שלה
 
אמא שלי לא ישנה במיטה שלה
מזל שאני לא בבית משלי במדינה מתוקנת
שבה גוזלים באמת עוזבים את הקן
הייתה נוצרת בעיה, אם כן
כי לא היה מי שיגרש אותה למיטה שלה

אמא שלי לא ישנה במיטה שלה
ואני אומרת זה רעיון לא מתועב
שתהפוך את הספה להיות לה למשכב
כשאני בצהל גם ככה כנראה זה המצב
אך היא בערמה את הנורמה מרמה

 אמא שלי לא ישנה במיטה שלה
סדר הדברים אמור להיות הפוך
זו היא שאמורה לעטוף אותי בפוך
ולא אני שבפקל קבוע ומבולבל
מחזירה אותה אל משכנה הנטוש והאומלל

ולמה זה מפריע לי בכלל? 
נכתב על ידי , 25/1/2015 04:03  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאפיניטי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אפיניטי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ