לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


המקרה השתוקק לקרות

Avatarכינוי: 

בת: 24



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2018

this side up


אמצע הלילה מתאפללות עינינו. מותשים מוטלים עירומים על המיטה בזולה. אישוניך ננעצים בי ללא מנוח, עפעפיי לא חדלים מלהיעצם. לים? קושיה. לים! אמרת. רצנו למים. הלילה היה חשוך חשוך, ירח מזערי, בקושי כוכבים. עננים שצובעים את הכל בשחור לבן. גם אתה פתאום הפכת חסר צבע. תחושת החופש אפפה אותי, הציפה אותי אופוריה שכמו היתה מנותקת מהנוכחות שלך. ואולי מזה אתה מפחד, מכמה שטוב לי פשוט ככה, גם בלי זרועות. וזה כל מה שגורם לי להתרגש! מישהו שגורם לי להרגיש את החופש להיות אני עצמי בלי לאבד שמינית מהאינדיבידואל. זה הרי קורה בסוף, אבל לאט, באופן מחזק, באופן שאני אוהבת. כשמתמסרים.
נהניתי מהעירום ומהקצף הלבן הסמיך שיצרו הגלים. ככה זה מרגיש בתוך שיירי הפוך גדול. 
הושטת את זרועותיך, לתפוס בי וגופי העירום שט אל תוכך מותאם כאילו עוצב למבנה ידיך. הגלים מכים והנשיקות נחושות, ורק הבוקר עלה כשידיך עוד משוטטות וגופי רעב אך הזמן דוחק והשמש על נודניק. חבל שלא רק כשהכי חשוך יעלה השחר .


העיניים שלך מכות בי בפתאומיות, בהבזקי ברק. רק לפתע. קשה לי ליהתלות בהן לאורך זמן מאיזו שהיא סיבה שאני יודעת אותה בודאות. מה גם שלרוב עיניים כחולות מרתיעות אותי, זו האמת. הן נראות חלולות, מנוכרות. קרות. אך הגוונים הכחולים שבעיניך, עמוקים, אפלים, חמים. משליכים אותי למקומות שצללתי בהם והרים שכבשתי ברגליי.
אתה כולך לב ואני כולי שכל. זה מעניין, זו הרפתקה ואלה החיים.



בני התשחורת חרדים לגורלם
חורף מתדפק ועמו הבדידות
לאן הולכים הרווקים
כשדלפק המרזח קפוא

אין ביכולתי ליפול אל השינה. תזכורת - אסור לי לשתות קפה אחרי ארבע אחהצ!!!!!!!!!!!!!!!!!

נכתב על ידי , 17/9/2018 03:07  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



במוזיאון של דאלי, טמפה, פלורידה


הבשר שוקע אל תוך עצמו

פיסה שסועה

עכב פרסה לכדי עיסה

הדם הוא העמוק מכל הצבעים

רבדים של איבה גדעו באיבם

חובות שהוחזרו בטרם עת

אל הנושים

תחת תושייתו

של אויב ללא חת

ריח הטבח חושף טפח טפחיים

את טבעו הסורח של מיננו האציל

נבקש לחמוק מבין הטלפיים

לצילם הרענן של חמוקי אישה

לתאנתה המתעתעת של כנפי השכינה

או אל קטורת הסם בניחוחה המאפיל

 

 

נכתב על ידי , 15/9/2018 10:49  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאפיניטי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אפיניטי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ