לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 19



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

מקרה מוזר לא בשעת לילה


היום פגשתי מלאך. כשפוגשים מלאך אז יודעים. שמו היה גבריאל (הכי מלאכי אחי) והייתה לנו סתם ככה שיחה של שעתיים. היו לו עיני חאקי כאלה שותקות ילדיות וקשובות. הרבה תום וצחוק ועוד לא הרבה זמן תואר בפסיכולוגיה. הוא כל כך לא יכול לסבול את שעות האופל שהוא לוקה בעיוורון לילה. קלאסי.
הוא הכיל וגם אני נהנתי להקשיב. היה שמיימי. מתישהו חבר קומונה שלי שיצא מוקדם מהבסיס הצטרף וגם הוא נשבה בקסמו, ונכח, כך שיש לי הוכחה שלא הזיתי מאיזה גז מזגנים ששאפתי בטעות. 
בסוף השיחה קלטתי - בכל הפעמים האלה שהוא דיבר על חברה שלו - מישהי אשכרה שוכבת עם המלאך הזה. וזה היה נראה לי סוטה אפילו יותר מלשבור לעצמך את הצלעות כדי לנסות למצוץ לעצמך. פשוט טוויסטד.
אני כזאת גוזמאית שזה נורא 
נכתב על ידי , 25/7/2014 01:14  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



''האקווריום הזה


עושה לי לחשוב שזה השואה של הדגים''..


את אוהבת את הפוזה המיליטנטית הזאת
את הרומנטיצזיה
את הסיבה לא לשדר פתאום
ריאליטי פח
את אוהבת את זה כל כך
את מעדיפה למחזר קלישאות
ולחזור שוב ושוב ועוד הפעם
על אותן ידיעות
שמות הנופלים מיקום הנפילות
דעת הקהל במחניודה
וכותרות שנונות בידיעות

אולי החרבנו את דרכנו לשם ולכאן
אבל מבחינת משהו שאפשר להיאחז בו
אנחנו סתם מורחים את הזמן
אלה האהובים שיכולים להיות לי
אלה החיים שיכולים להיות לנו
זה הטיול בגבעת הרקפות שכבר לא יטוייל
תתפלאי זה לא מרגיש לי רע האגואיזם הזה
הוא לא מרגיש לי רע בכלל



אחרי הכל אי אפשר להאשים אותך
כי אם זה יהיה היום האחרון
אז לשם מה לקחנו את כל מה שיכולנו לחנך בעזרתו
והעברנו לתקציב הביטחון?
אחרי הכל צריך להגן על גבעת הרקפות
כדי שמישהו חי יוכל לנשק אותי שם ואולי גם לאהוב
אחרי הכל אנחנו מוקפים ברוע שתאב לפוצץ ולארוב
ואי אפשר להאשים גם על הרומנטיזציה 
רק אל תשכחי לעשות לפני כן חוקן
אף אחד לא אוהב להידפק בתחת אבל אנחנו קצת כן
ואף אחד לא מוכיח אותך במילותיה היפות של רביקוביץ
שלא לעולם חוסן

שבור את הטלוויזיה ובוא נלך לישון
יש עכשיו הרבה אמהות שכבר שבועות לא מצליחות לחלום
אנחנו רק שני עמים אבודים
swimming in a fish bowl
year after year
מיאו בדיוק 

כן אני כועסת 




היום ברכבת ישבת כמו בוק. ובהית ללא הפסקה. רציתי להזיז את עצמי למושב שלידך להוציא לך אוזניה ולתחוב אצלי. אבל הייתי ביאוש שלי וחשבתי על הביקור הכושל אצל הגורו שלי והתגעגעתי לאנשים שמדברים באותה שפה. כל כך מעט כאלה. מה זאת הדפקה ההזויה שלי להרגיש שלווה רק כשאני במדבר ורחוקה מהבית? סיימתי את קיצור תולדות והרגשתי כאילו אני אמורה להרגיש שלמדתי מלא אבל ריקנות מילאה אותי. סייבורגים אף פעם לא עשו לי את זה. ואז הזקנה שמולי החלה לשוחח אבל מפאת בעיות השמיעה שלה זה נשאר חד צדדי בלבד. וגרם לי לצחוק ולה לזעוף. העיקר שניסיתי.
ואולי כדאי להפסיק להילחם בתחנות רוח רק כדי שאוכל להגיד לעצמי את זה.
 

 

נכתב על ידי , 22/7/2014 20:38  
הקטע משוייך לנושא החם: פעולה קרקעית בעזה
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לaffinity אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על affinity ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ