לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


המקרה השתוקק לקרות

Avatarכינוי: 

בת: 20



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015

אז לפחות בנסיעה


בשלות שצריך להמתין בשבילה

לחיות עד שלפתע


אתה חדל מלהיות בוסר

וכל הדברים שהיו רעילים פעם

מותרים לך עכשיו

כבר לא חמוץ לך

אתה ערב לחך, מתאהב

מזל טוב כעת תמתק הציפייה

להגיע לשיא ולפורקן

לפני שהפחד ישתק וירוקן אותך

בטרם תירקב


אני שוכבת פה כל כך חסרת פחד ובדוק יש כאן נחשים

נכתב על ידי , 27/4/2015 18:43  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שאיפות


רעות לבשה פליז וחצאית מטאטא של דוסיות ויצאה החוצה. היה חורף והיא הייתה משוחררת כבר חודשיים. בניגוד לתחזיות, היא לא הצטננה. היא התחילה לעשן. האמת שזאת היתה המטרה של הגיחה החוצה. לקנות סיגריות. את הטלפון היא השאירה בבית כי גם ככה אף ברייה לא מתעניינת בה יותר מדי בימים אלה. והאמת שזאת סיטואציה שדי נוחה לה למרות שהיא לא מייצגת אותה בכלל. בדיוק כמו החצאית.
היא עובדת בחומוסייה באמת אותנטית והיא די אוהבת את האווירה שם כי תמיד שוקק ושמח גם אם לפעמים שוכחים לשים לה טיפ. אמיר נוהג להגיד - בפרנג'ליקו זה לא היה קורה. את אמיר היא אוהבת. כלומר, שבויה בקסמו. יענו, דלוקה לו על התחת. עורגת. מה שקצת תוקע אותה כי היו לה פעם תוכניות, שהן לא להשתקע בחומוסייה שמחה גם אם הפול מבסוט. והוא שונה מכל מה שהיא אהבה לאהוב לפניו. שחום עור שמזמזם לעצמו כל היום שהוא שני קילומטר מעל כל היתר. המכונית שלו בצבע זועק והוא משוחרר לא טרי בדרגת סגן מכפיר. כל הסימפטומים הקשים. אבל עכשיו הוא הסיבה שלה לחייך.. גבי בעל המכולת סירב למכור לה סיגריות. התקלקלה לנו זאתי. גבי נראה בדיוק כמו גידי גוב. לא משנה.
רעות התיישבה על ספסל שהיה טיפה רטוב מהגשם והתבאסה מהרוח, שהעיפה לה כל מחשבה על כיוון אפשרי. זה לא לא כיף להיות אבוד, זה גם לא כיף. זה פשוט להיות אבוד לכמה זמן. לחפש יותר מבנוהל הרגיל. הרי גם כשאתה במסגרת ויש לך תוכנית אתה עדיין מחפש. או שזה רק אצלה.
גבי צעק לה מרחוק שתפסיק לעשות עליו פוזות של בחורה בקור באשמתו ושתבוא ושהוא ימכור לה סיגריות. ושאם היא התחילה לעשן בגלל בחור זה הכי נורא. כי רגשות זה דבר דינמי, אציטון בריאות זה לא דינמי. 
האמת שהעישון לא קשור לאמיר. היא התחילה לעבוד בחומוס שבועיים אחרי שהתחילה לסרטן את עצמה. היא לא יודעת למה זה קשור, אולי למסגרת. בכל אופן כל הדרך חזרה מהמכולת היא עשתה את מה שנקבות מאוהבות בדרך כלל עושות, שזה למחזר בראש שוב ושוב סיטואציות גם אם הן ריקות. וזה רוב מה שהיה לה עם אמיר. למזלה, או שבעצם ההפך, אמיר הוא בחור חם, שנוגע הרבה. בכולן. בכולם. הוא גם שוטף כלים ככה, עם כל היד עטופה על הצלחת כשהוא מסבן. לפעמים היא מוצאת את עצמה בוהה וממש מקנאה בכוסיות האלה (חה חה אצל רוב הנשים המשפט נגמר כאן) של הקפה השחור שהם מגישים בסוף. אבל הוא מראה סימנים, פה ושם, רק אליה. בחורה בת 21 כבר חושבת שהיא יודעת לזהות.
הבית חיכה לה שם, עומד מאובן ומלובן ונטול אנשים. לכולם יש סיבות טובות ללמה לא להיות נוכחים. חוץ מלה. כרגע.
לא היה שום דבר אישי בהודעות שחיכו לה בטלפון. רק מלא דיבורי סרק על היום גיבוש שג'קו מארגן לעובדים. היא תקרא אחר כך. כרגע היא נכנסת למקלחת וחושבת על כמה יפה החזה של אמיר. ובאיזה ערס פואטיות הוא מדבר על אמא שלו. כשהיא כבר בתחנת אוטובוס בדרך לעוד משמרת מאושרת היא מדליקה סיגריה וקוראת את השרשור. בתכנית: מעיין ועל האש. קלאסי. Amir`s Galaxy: פצצות אני מביא את חברה שלי שחזרה מדרום אמריקה נזכיר לה קצת מה זה בשר
הגשם מתחיל לרדת בזלעפויות זוועתיות ומוריד את כל העשן. היא נזכרת בשורה של מאיר אריאל 'הנה מתאפללות עיני' ובכל זאת קוראת שוב ושוב את השורה ומרגישה את הריקנות חודרת מבעד לבגדים שלה ביחד עם הטיפות. היא די עצובה רטובה ומאוכזבת אבל בעיקר שוב אין לשכל שלה במה להתעסק.
מזל שהיא התחילה לעשן.



כחלק מהאג'נדה ההורית שלי

לא שאלתי מעולם, ילד
מה תרצה לעשות כשתגדל
לא ענית אף פעם, אסטרונאוט
רקדן או גנרל
אז למה עכשיו בחדשות שלנו,
שמך רוקד צמוד צמוד למילה הזאת
חלל

אין לי כח לחפור על מה אני חושבת ובאיזה הקשר על כל האבל והטקסיות שלנו הילידים אז כתבתי את זה.
ולא. זה לא מרגיש שונה\מיוחד\מרגש יותר על מדים. גם לא בפעם השנייה.
הלכתי לפרק פומלה 


הכי אני אוהבת לבצוע לארבעה חלקים ולהשאיר רבע אחד מאחור במטבח ואז לאכול את הפומלה, להתבאס שהיא נגמרה ואז להיזכר שיש לי עוד רבע במטבח.
נכתב על ידי , 22/4/2015 14:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאפיניטי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אפיניטי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ