לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  ש'

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2014


אז כמו תמיד, כשאני מבין ששוב איבדתי את עצמי ונופלת עלי תקופה רעה - אני פה.

מרפרוף מהיר על הבלוג אני רואה כמה השתנה מאז שבכלל כתבתי או השקעתי זמן בלנסות לסדר את הראש שלי על הכתב.

אז... מעבר מהיר שאולי גם יסדר לי את הראש על חיי שהשתנו או לא השתנו במהלך השנים האחרונות (ובמידה ומישהו באמת קורא את זה, זה בסדר שכנארה לא תבין זה בעיקר בשבילי)

במישור הצבאי המשכתי לי במסלול הנח"ל, עשית שנה פרק משימה שהיה ממוצע מאוד ואפילו פחות מזה לצערי,

המשכתי לתפקיד מטה ביומיות בתל השומר שדווקא היה הרבה יותר ממה שחשבתי אותו

הצלחתי להוציא מיוחדת וככה הייתי בחופש בחודש האחרון לשירות שלי, ובחודש מרץ הגיע הרגע שייחלתי לו ודמיינתי אותו לפחות כל יום בשנה וחצי האחרונות - התשחררתי. לא שסבלתי בצבא, אבל לא הייתי מסוגל להיות כפוף יותר למערכת הזאת שדורשת ממך לעשות כל כך הרבה דברים שאתה פשוט לא רוצה, להיות מוכן בקפיץ לכל בקשה שלה ובמידה מסויימת למחוק קצת את עצמך לטובתה.

אז בדוגרי כבר כמעט שלושה חודשים שאני חזרתי בשעה טובה להיות אזרח מן המניין וגילתי שלא משנה כמה מפורטות כבר היו התוכניות שלי וכמה חשבתי שאני יודע מה אני רוצה לעשות בחיים, אני בעצם לא יודע כלום. (ובצירוף מקרים מוחלט בדיוק מתנגן באוזניות 'לפעמים' של היהודים)

מצאתי עבודה ביפו בתור מלצר וברמן והאמת שכבר מפברואר אני חושב על לעבור דירה. בחודש האחרון כבר הלכתי ממש לראות דירות ולמרות שאני ממש לא בטוח בזה אני חושב שזה הצעד הנכון לעשות, למרות הטיול שהיה מתוכנן לאוקטובר שאני כבר לא יודע אם יקרה או עם מי או לאן ולמרות שאני בכלל לא יודע אם אני רוצה באמת להישאר בעבודה שהיא לא באמת מתגלמת כמו שזה נראה.

עשיתי פירסינג בגבה קצת לפני השחרור, הוא עדין לא התרפא וזה כבר שלושה חודשים.

עשיתי קעקוע בכתף באוגוסט שעבר, אני דווקא ממש אוהב אותו והוא התרפא יופי. הקעקוע הוא של כלב ובנאדם מסתכלים יחד אל האופק,

הוא לזכרה של הכלבה שלי שנפטרה לפני שנה וחצי. הכלב בקעקוע הוא העתק שלה.

ההורים שלי עדין לא יודעים שאני הומו, אני דיי בטוח ששאר המשפחה יודעת או חושדת

כל שאר העולם יודע. 

אחותי התחתנה ונכנסה להריון אבל הוא נכשל, הייתה לה הפלה טבעית. היא חוסכת את זה מההורים שלי כדי שלא יכנסו לסרטים כי גם ככה הם לוחצים על נכד.

אח שלי טס בפברואר לדרום אמריקה עם חברה שלו לארבעה חודשים, הוא חוזר עוד שבוע.

רוב החברים שלי גם כן עכשיו בעיצומו של הטיול הגדול. אני כאן בארץ.

התחלתי לעשן קצת ירוק.

אחותי הביאה כלבה חדשה ואני נקשר אליה ממש ונזכר שוב באהבה המדהימה הזאת שכלב מעניק, אהבה שהיא באמת נקיה מכל סטיגמה או דעה לא טהורה. אבל עדיין גם שנה וחצי אחרי שהכלבה שלי נפטרה קשה לי להתגבר על זה.

הדימוי העצמי שלי ברצפה בשנתיים האחרונות, בעיקר בגלל המראה, וככל שהזמן עובר רק זה נהיה גרוע יותר כשבגיל כמעט 23 אני לא החזקתי מערכת יחסים נורמאלית אחת, אלא רק סקס סתמי עם בחורים מזדמנים וגם זה דרך האטרף ולא במציאות. אני כמעט בן 23 ומעולם לא היה לי בן זוג.

קשה להאמין שמישהו שאני ארצה ירצה אותי בחזרה, זה ממש עצוב ואני רוצה לדעת שזה לא באמת ככה.

אני לא מצליח להחליט מה אני רוצה לעשות בחיים, כל הכיוונים שאני מתעניין בהם נראים כאילו הם הולכים להוביל לעתיד מאוד לא קל ובעיקר לא כלכלי. ענף המסעדנות הוא ענף סופר נצלני עם חוסר תנאים מטורף. וענף הקולונע.. לך תהיה אמן.

 

 

טוב, אמנם הפוסט לא הכי אופטימי אבל אני דווקא כן מרגיש שהוא סידר לי כמה דברים בראש. 

הפך סלט של רגשות ואירועים למשהו יותר מסודר

 

לילה טוב.

ש.

נכתב על ידי ש' , 26/5/2014 23:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לש' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ש' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ