חיים שלי, בובה שלי.

לא מאמין שזה באמת הסוף.

היית שם בשבילי במשך 16 השנים האחרונות

היית בכל חלק מהחיים שלי, השמח או העצוב תמיד חיכית לי.

אם זה מבית ספר מהשנת שירות או מהצבא.

קפצת למיטה שלי בבוקר והתחבאת מתחת לפוך כדי להתחמם

ישנת איתי ביחד בלילה

לא נתנת לי לישון בלילות עם מלא ברקים כי פחדת ורצית שמישהו יהיה ער איתך

רצת אלי גם אם סתם ישבתי על הרצפה כדי לבדוק שלא קרה לי כלום

לא פחדת משום דבר שהגיע לכיווני. הייתי מוכנה לתת את החיים שלך בעבורי בלי מצמוץ.

ידעת להרגיש כשאני כשאני עצוב ולבוא להתכרבל איתי כדי לעודד את המצב רוח שלי

הכרת אותי באמת, בלי שום מסכות.

אזכור אותך לעד, הייית חלק עיקרי ובלתי נפרד מהחיים שלי

אוהב אותך, אהבה שאי אפשר להסביר ולתאר

ש'.