לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

What you feel is what you are


and what you are is beautiful...
Avatarכינוי:  Kippi_S

בת: 23

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2006

בגרות בהסטוריה - כיתה י' - חלק א'


השינויים המרכזיים בתחומי המדע והטכנולוגיה

תחבורה – שינויים > פיתוח הרכבת, פיתוח ספינות גדולות, נחפרו תעלות מים, המצאת המטוס הראשון.

השפעות > יצוא וייבוא סחורות בכמויות גדולות, ייעול השיווק, מרוץ אמפריליסטי להשגת משאבים מארצות אחרות, התפתחות תיירות, מקומות עבודה רבים יותר, פיתוח רשת מס"ב, אפשרויות להגירה המונית למרחקים, בתחנות הרכבת נקבעו שעונים ולוח זמנים אחיד, פתיחות תרבותית, התפתחות תרבות הפנאי, מעבר מהיר של פוליטיקאים ממקום למקום, תהליך החילון גובר, ירידת מעמדה של הקהילה.

תעשייה – שינויים > מעבר לפס יצור, הוקמו בית חרושת, פותחו מכונות חדשות, הוכנס החשמל לשימוש אשר שיפר ויעל את העבודה, הוקמו מרכזיים תעשייתיים וסביבם התגבשו ערים, נפתחו בנקים וחנויות.

השפעות > ירד מעמד האצילים ובמקומם הולך ומתגבש מעמד בעלי ההון, צומח מעמד פועלים, שיפור ההשכלה – פתיחת בתי ספר, שיפור מעמד הנשים (הן נכנסות למעגל העבודה), נהירה המונית למרכזי התעשייה, הפועלים החלו לדרוש זכויות, הקמת איגודים מקצועיים ומפלגת פועלים – מפלגות סוציאליסטיות, הדמוקרטיה הולכת ומתגבשת, שינוי במבנה השלטוני.

מדע – שינויים > הומצאה האתר שאפשר ביצוע ניתוחים ארוכים, פותחו חיסונים ותרופות חדשות.

השפעות > הערכת תוחלת החיים פי 2 הדבר יגרום לצפיפות ולאחר מכן להגירה, פתיחת בתי חולים, שיפור מערך הרפואה הציבורית, פתיחת הצלב האדום, פתיחת בתי ספר לרפואה, קורסים לאחיות.

 

השפעות השינויים שהתרחשו על החברה היהודית

 דמוגרפי > חל גידול ניכר במס' היהודים, מספרם הוכפל ב3 (יהודים נהגו להקפיד על שמירת מצוות טהרה ויחד עם השינויים הרי שמספרם גדל). חלה עליה בהיקף ההגירה לערים הגדולות (מהכפרים לערים וגם מעבר דרך הים).

חברתי – כלכלי > עם קבלת האמנציפציה החלו היהודים לעסוק במסחר ובמקצועות חופשיים.

חינוך > המשכילים היהודים דרשו שינוי בחינוך (בעקבות המעבר לערים הגדולות). הדור הצעיר החל להשתלב בבתי הספר הציבוריים ובהמשך באוניברסיטאות, ככל שלמדו יותר השכלה מערבית גבר החילון.

המעמד החוקי – משפטי > עם קבלת האמנציפציה יהודי אירופה זכו לשינוי משמעותי במעמדם – הצליחו להשתלב בכל תחומי החיים, יכלו לבחור ולהיבחר.

מעמד הקהילה > האפשרויות הרבות שנפתחו ליהודים הובילו לירידת מעמדה וחשיבותה של הקהילה היהודית בקרב המשכילים והמשתלבים. המעבר לחינוך חילוני וההשתלבות במקצועות החופשיים הגבירו את תהליך החילון וכך הביאו להתרחקות מהמוסדות. המדינה החלה לספק ליהודים שירותים שקודם רק הקהילה ספקה. בסופו של דבר הקהילה הפכה להיות גוף שמספק שירותי דת בלבד. יורד מעמד הרבנים.

 

השתלבות היהודים בחברה – ביטויים

בעקבות האמנציפציה זכו היהודים להשתלב בכל תחומי החיים. דוגמא:

> משפחת רוטשילד מוצאה מהגטו, אבי המשפחה השכיל לנצל את יתרונות האמנציפציה והשתלב בענף הבנקאות. בניו פתחו סניפים בכל בירות אירופה החשובות. הקימו רשת בנקאות אשר נתנה שירותים גם לממשלות אירופה. זכו לתוארי אצולה, היו פטרוני אומנות, עסקו גם בפיתוח משאבים (נפט ומחצבים) ותרמו לפיתוח רשת המס"ב.

> אדולף כרמייה עורך דין יהודי בצרפת בעל מוניטין פעיל שמאל, היה שר משפטים בצרפת ונבחר לסנטור לכל ימי חייו. היה פעיל בעניינים יהודים הצליח להעניק אזרחות צרפתית לכל יהודי אלג'יר במסגרת צו כרמייה.

 

תוצאות האמנציפציה: יהודי מרכז ומערב אירופה קבלו בשמחה את הזכויות, רבים מהם הצליחו להשתלב בחברה. יחד עם זאת המסגרות החרדיות נשארו בחיק הקהילה ולא השתלבו. חשוב לציין שלא כל היהודים הצליחו להשתלב, אבל  יחסית למספרם הנמוך באוכלוסייה מספר המשתלבים היהודים גבוה.

 

נטישת הדת והתבוללות: רבים מהיהודים המשולבים שעזבו את הקהילה לצורך עסקים – שינו את אורח החיים: שינוי לבוש, הסירו כיסויי ראש, אימצו שפה וסגנן דבור. חל תהליך של נטישת הדת עד כדי התבוללות, נישואיי תערובת, ושינוי מסגרות החינוך אשר השפיעו על הילדים.

 

 דחיית היהודים בחברה – ביטויים

מגמת תחיית היהודים התקיימה במקביל להשתלבותם בחברה הכללית. דחייתם של היהודים הייתה תוצאה של שלושה גורמים:

> האמנציפציה – ככל שהיהודים השתלבו יותר בחיים הכלכליים, תפסו עמדות ציבוריות והתגוררו בשכונות הנוצרים, הם הפכו למושא של שנאה. הבוז לחלש של ימי הביניים הפך לשנאת החזק. היהודי נראה כזה שמנצל את החברה האירופאית. הסיבה האמיתית הייתה הצלחת היהודי להשתלב במהירות לעומת, גורמים אחרים בחסרה הכללית שהיו רגילים לחסות הגילדות או אצילים שאיבדו את רכושם ומעמדם.

> הלאומיות – במהלך המאה ה-19 העקבות התפתחות הדמוקרטיה החלו להישמע באירופה רעיונות לאומיים. הכוונה למתן הגדרה עצמית וריבונות לטריטוריה על בסיס מוצא משותף. החלו לחפש את שורשי העבר והיהודי בלט בזכותו. הלאומיות במס' מקומות באירופה הפכה להיות לאומנות קיצונית שבקשה להרחיק את היהודים בשל זכותם.

> התפתחות הגזענות – במאה ה-19 התפתחו תיאוריות גזענות בעיקר בגרמניה ובאוסטריה. תיאוריות אלה הבליטו את האנטישמיות.

דוגמאות:

> התפתחות אנטישמיות פוליטית: בגרמניה הוקמו מפלגות שהמצע שלהן היה אנטישמיות: טענו שיש לסלק את היהודים מתחומי גרמניה, טענו שהם משתלטים על הכלכלה, תקשורת וטענו שבכוונתן להשתלט על אירופה. וברוסיה שהיהודי לא זכה לקבל את הזכויות האנטישמיות הייתה ממשלתית, כלומר האנטישמיות הפכה למכשיר בידי השלטון כדי להסב את תשומת ליבם של האוכלוסייה מבעיות כלכליות במדינה. הממשלה עודדה פרעות ומהומות נגד היהודים.

> משפט דרייפוס: דרייפוס היה קצין בצבא הצרפתי אשר הואשם בבגידה והעברת סודות צבאיים לגרמניה. הורד בדרגה, חרבו נשברה, עבר טקס משפיל ונשלח לגלות באי השדים. הפרשה הסתבכה כאשר הופנתה אצבע מאשימה כלפי כלל היהודים.

 

העמדות המשותפות לכל הציונים

1. הפתרון היחד הוא א"י. כל הזרמים האמינו שעל היהודים לעזוב את הגולה ולהתרכז בא"י שהיא ביתו היחיד של העם היהודי בין כמדינה ובין כמרכז רוחני.

2. היהודים הם עם ולאום ולא עדה יהודית, ובכך הם זהים לכל העמים.

3. האמנציפציה נכשלה, האנטישמיות מתגברת וליהודים קיימת סכנה קיומית בגולה – אין להם סיכוי לחיות כלאום בתוך לאום אחר. בנוסף לכך, קשה לשמור על הזהות היהודית בעקבות האמנציפציה והתבוללות.

 

חילוקי הדעות בין הקבוצות הציוניות

1. ציונות מעשית (רוטשילד) – רואה את העיקר בעליה לא"י, רכישת קרקעות והתיישבות. העובדות בשטח יסייעו להשגת ההכנה הבינלאומית.

2. ציונות מדינית (הרצל) – רואה בהשגת ההכרה הבינלאומית את העיקר, כלומר את הכרת המעצמות בזכותו הלאומית לעם היהודים למקום משלו. יש לקבל צ'רטר ולאחר מכן העלייה וההתיישבות יהיו גלויים.

3. הציונות הסנטתית (חיים ויצמן) – שילוב הציונות המדינית והמעשית, יש לפעול ב2 הדרכים במקביל.

4. ציונות דתית (הרב ריינוס) – שילוב של עם ישראל + א"י + תורת ישראל. בשיבה לא"י היא תחילת הגאולה ואחת ממצוות התורה.

5. ציונות רוחנית (אחד העם) – רואה בחיזור התודעה הלאומית את עיקר העשייה. קדם יש להכשיר את האנשים ורק אח"כ העם יהיה בשל לעלייה ותושג הכרה בינלאומית.

6. ציונות סוציאליסטית (ברוכוב + סוריקו) – שילוב בין החזון הסוציאליסטי לחזון הציוני. שילוב שיביא להקמת חברה צודקת שוויונית בא"י ללא מנצלים וללא מנוצלים. יש לגייס הון לאומי מהעם היהודי. 

 

הישוב היהודי בא"י בין השנים 1882-1914 

צורת התיישבות:

> המושבה הוקמה ע"י אנשי העלייה הראשונה. המתיישבים ברובם אנשי תנועה חובבי ציון שהגיעו ממזרח אירופה. השתייכו למעמד הבורגני, חלקם שומרי מצוות. הם שאפו לבנות חברה חופשית שתתבסס על עבודת כפיים. רצו להקים משקים חקלאים דוגמת  אלה שברוסים. מאפייני המושבה – התיישבות פרטית. לכל איכר משק פרטי משלו. היו מושבות שעסקו במטעים. במושבה מבני ציבור משותפים. המתיישבים נתקלו בקשיים – מחסור במים, קשיי הסתגלות למזג האוויר, עוינות השכנים הערבים, בדידות, מחסור בשירותי רפואה. המושבות הגיעו לידי פשיטת רגל – ממנה הציל אותם הברון אדמונד רוטשילד.

> "הקבוצה" - אנשי העלייה ה2 הגיעו בין השנים 1903-1914. בין הסיבות לעלייתם – פוגרום קישנב וכשלון ניסיון הגירה קומוניסטית שבעקבותיו יהודים נרדפו ע"י המשטרה הרוסית. אנשי העלייה השנייה – צעירים, חסרי משפחה, רווקים, חילוניים, חדורי אידיאולוגיה סוציאליסטית. בקשו להקים חברה שוויונית בא"י ללא מנצלים וללא מנוצלים, ורצו לחיות חיי שיתוף תוך חלוקת כל המשאבים. הגשימו את הרעיונות הבאים: 1. כיבוש העבודה מידי הערבים 2.  הכשרת הקרקע והסתגלות לעבודה קשה 3. כבוש השמירה מידי הערבים. הרעיון העומד מאחורי סיסמאות אלה: לעם היהודי אין זכות מוסרית על א"י, אלא אם ישנה את אורח חייו. יעסוק בעבודת כפיים. לעבודת כפיים ערך עליון – לא רק פרנסה. הקבוצה הראשונה הוקמה בדגניה. הארגון שסייע להם "המשרד הארץ  ישראלי".

 

המשרד הארץ ישראלי:

הוקם ע"י ההסתדרות הציונית, בהנהלת ארתור רופין שהיה בעל גישה מבינה לדרכי הפועלים. סייע להם בהקמת התיישבויות חדשות: הקבוצה בדגניה ובכינרת, בהקמת חוות חקלאיות על אדמת קק"ל. שבהן הוכשרו הפועלים לעבודת אדמה. הוא הכניס שיטות עבודה חדשות והמשרד רכש קרקעות להתיישבות ותמך בקליטת עלייה והשיג עבודה לכל הפועלים שהגיעו לא"י.

 

תחום החינוך והתרבות:

העולים פעלו להתפתחות העברית בא"י:

> אליעזר בן יהודה – מחייה השפה העברית. ב1889 יסד את וועד הלשון העברית בתפקידו לדאוג לפיתוח השפה העברית ולקבוע חוקים לשימוש בשפה.

> בת"א ובירושלים הוקמו בתי ספר עבריים. הלשון המדוברת והנלמדת הייתה עברית (הגמנסיה, בצלאל)

> התפתחות הספרות והתאטרון העברי.

> מלחמת שפות – מאבק על לימוד השפה – גרמנית או עברית בטכניון. בסופו של דבר תומכי השימוש בשפה העברית נצחו לאחר השבתת הלימודים וזה נתן דחיפה להוראה העברית בבתי ספר רבים.

 

התחום הפוליטי (הקמת מפלגות):

בני העלייה ה2 היו בעלי תודעה פוליטית גבוה והם הקימו 2 מפלגות פועלים. הקמת המפלגות נבעה מצורך קיומי, הפועלים היו בודדים וצעירים והיו זקוקים לסיוע הדדי. הפעילות הפוליטית התחילה בהקמת מטבחים משותפים, שירותי כביסה, חדרי חולים (שהפכו לקופת חולים) וכד'. הבדידות, התנאים הקשים והאידיאולוגיה שאתה הגיעו גרמה להם לחדד את הנושא הפוליטי. הפועלים הקימו 2 מפלגות: "הפועל הצעיר" והשניה "פועלי ציון". 2 המפלגות בקשו לייצג את הפועלים העבריים ולשפר את מצבם, הם הקימו לשכות עבודה, מטבחים משותפים, קורסים ללמוד השפה העברית ושירותי בריאות. "הפועל הצעיר" רצו להקים מעמד פועלים אשר יגשים את רעיונות הציונות, והתנגדו למלחמת מעמדות. "פועלי ציון" הושפעו מהמפלגות הסוציאליסטיות המהפכניות ברוסיה ושאפו להקים גם בא"י מעומת מעמדות כדי ליצור עולם המבוסס על צדק ושוויון.   

 

 מלחמת העולם הראשונה

 

הצדדים היריבים:

1. ברית המרכז: אוסטריה, הונגריה, בולגריה, גרמניה, טורקיה.

2. מדינות ההסכמה: סרביה, צרפת, בריטניה, רוסיה,  בלגיה, כל הדומניונים, אוסטרליה, ארה"ב, איטליה.

מאפייני המלחמה – המלחמה הטוטאלית:

מלחמה שהתנהלה על פני שטחים נרחבים, מיליונים השתתפו, אזרחים נטלו חלק, כל המערכות הכלכליות גויסו למלחמה, גויסו מערכות ציבוריות (כגון: חינוך ותרבות), התנהלה במספר מקומות בו זמנית.

תחום צבאי: הוכנסו לשימוש כלי נשק חדשים (טנקים, צוללות, גז, הפצצות אוכלוסייה מהאוויר), הרס תשתיות, שכול, צבאות כובשים והורסים, גויסו מיליונים מכל הצדדים, מלחמה ללא תזוזה הצבאות הלוחמים היו דומים בעוצמתם ולכן לא הושגה הכרעה מהירה, כל התוכניות הצבאיות נכשלו, זו הייתה מלחמת שחיקה ואף מדינה לא התקדמה, מלחמת חפירות – הצדדים הלוחמים התחפרו אחד מול השני מידי פעם יצאו מהחפירות ירו לעבר האויב, אף צד לא השיג את מטרותיו ומעולן לא הצליחו לכבוש יותר מכמה מאות מטרים, כל נהרגו מיליוני בני-אדם משני הצדדים, שום צד לא הצליח לנצח את רעהו.

תחום כלכלי: פגיעה כלכלית קשה באוכלוסיית העורף (מטרת האויב הייתה החלשת העורף ע"י ערעור הבסיס הכלכלי שלו), כל המשאבים הכלכליים גויסו למלחמה (כגון: הובלה, מפעלים, מוסדות מדע וטכנולוגיה, האיכרים נתבעו להגדיל את יצור המזון, בכמה מדינות הונהג קיצוב מזון), אינפלציה והבטלה, פגיעה ביצור ומכך פגיעה בכלכלה הבינלאומית (במקום ליצור משאבים לייצור טכנולוגיות חדשות גויסו משאבים ליצור חורבן והרס), הוטלו מכסי מגן לעודד את התוצרת הלאומית.

תחום חברתי: הנשים תופסות את מקומם של הגברים בכלכלה, מה שמוביל לשינוי היחס אליהן. לראשונה נעשה שימוש נרחב בתעמולה (כל הצדדים ערכו סרטים, הפיצו עלונים, שימוש בספרות עיתונות ומוסיקה) מטרות התעמולה היו להרחיב את המורל בקרב העורף והחיילים תוך הכפשת האויב.

 

קשיי הישוב היהודי בא"י בתקופת המלחמה

מדיניות טורקיה כלפי הציונות-המדינית לאחר הצטרפותה עם פרוץ המלחמה למעצמות המרכז:

> ג'אמל פחה – השליט ראה בציונות אויבת האימפריה. חשש מהתפרצות מיעוטים וללאומים, ולכן הפתרון היחיד בעיניו היה חיסול הישוב.

> טורקיה לחמה ברוסיה ורוב האוכלוסייה היהודים בא"י הייתה ממוצא רוסי. ג'אמל חשש שהם בוגדים.

ביטויים לדיכוי לאומי:

>  גרוש נתינים לא עותמנים – ביטול הקפיטולציה וכפיית גיוס על אלה שהתעתמנו.

> גרוש מנהיגי הישוב – בן גוריון, יצחק בן צבי, ארתור רופין – על מנת להשיג שליטה מלאה על האוכלוסייה ולגרום לעזיבתם של גורמים מתסיסים.

> איסור שימוש בסמלים: דגלים, בולים, שלטים בעברית.

> גרושי יהודי ת"א עם התקרבות הכוחות הבריטים מהדרום.

ביטויים לדיכוי כלכלי:

> א"י שמשה בסיס לצבא הטורקי והישוב היהודי נצטווה לתמוך בצבא: אספקת מזון לחיילים ולסוסים.

> החרמת ציוד חקלאי.

> הטלת מיסים כבדים על הישוב.

הקשיים שנבעו מהמלחמה:

> סגירת הקשר הימי שהוביל לניתוק הדואר.

> סגירת בנקים

> פגיעה ביצוא הדרים ויין.

> ניתוק הישוב ממקורות כספיים.

> מכת ארבה פקדה את הישוב והשמידה את היובל.

התמודדות עם גזרות הגיוס וההתעתמנות:

> הצטרפות לצבא הטורקי מתוך נאמנות.

> השתמטות מגיוס תמורת שוחד והסתתרות.

> הצהרה על היותם דתיים.

> הצטרפות לגדודים העבריים כדי לסייע לבריטים המלחמה נגד הטורקים.

> פעילות מחודשת של "השומר" בדרום הארץ.

התמודדות הישוב היהודי:

> "הועד להקלת המשבר" – אנשי הישוב החדש הקימו אגודה שסיפקה מצרכים חיוניים לאנשי הישוב הישן.

> הוקם המשביר המרכזי שדאג למכירת מזון תוך הקפדה על מחירים הוגנים ונלחם בשוק השחור.

 

ניל"י:

רשת ריגול שהוקמה בא"י, ע"י 40 חברים בני המושבות הותיקים, בראשם עמד אהרון אהרונסון. יצרו קשרים עם הבריטים כדי לשחרר את א"י מידי העותמנים תוך תקווה שבריטניה תטיב עם הישוב היהודי. הרשת נתפסה בגלל יחסים סבוכים בין חברי הרשת וחוסר מקצועיות. הישוב היהודי הסתייג מהמחתרת משום שחשש מנחת זרועם של העותמנים.

הגדודים העבריים – מטרת הקמתם:

> לסייע לבריטניה בשחרור א"י מידי השלטון העותמני, גם כדי שיהיה בידי התנועה הציונית קלף - תמורה עבור הסיוע.

> צבירת ניסיון צבאי – בסיס להקמת צבא יהודי.

> הוקמו 4 גדודים, המפורסם שבהם "גדוד נהגי הפרדות". הגדוד היחיד שאכן השתתף במערכה ב"גליפולי", עסק בהובלות של ציוד לחימה וזכה להוקרה<

התנועה הציונית בתקופת המלחמה:

מכיוון שהיהודים נמצאו מ2 ציידי המתרס, כלומר נלחמו בצבאות גרמניה, בריטניה, צרפת, אוסטריה, הונגריה ורוסיה הרי שהתנועה הציונית הכריזה על נטראליות. בנוסף לכך, לא היה ברור איזה צד ינצח. התנועה הציונית העבירה את משרדיה לדנמרק הנטראלית. יחד עם זאת,  מספר פעילים החלו ביצירת קשרים עם בריטניה כדי לקדם את העניין הציוני.

 

26.8.2006 מחר נדע כמה קבלתי :)

נכתב על ידי Kippi_S , 18/5/2006 21:48   בקטגוריות בית ספר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של kippi ב-19/5/2006 22:45



112,864
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKippi_S אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Kippi_S ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ