לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


את צרה כמו תפיסת עולם של רד-נק טקסני

Avatarכינוי: 

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

9/2014


"רוצה לבוא לישון איתי צהריים?"

אני אף פעם לא לבד

גם כשאני רוצה להיות

וזה מקסים ומפחיד

.

זה בסדר להתגעגע, לפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי את זה.

אני חולמת שאני מתחפרת בחזה שלו ומעבירה את היד על הבטן שלו והפנים שלו מתחלפות ונעלמות

ומתעוררת בבהלה, מכוסה זיעה קרה, הישר לזרועותיו של הבלונדיני.

אני משתחלת החוצה מהאחיזה שלו ומורידה שלושה שוטים של וויסקי,

להרגיע את הנפש. 

.

בבוקר הוא מתעורר ומתחפר לי בגב,

מנשק

"איך ישנת?"

"היו לי מלא סיוטים."

"שוב?"

"כן."

.

בראש שלי עוברים אלף ניסוחים בשביל לגרום לו להבין שאני לא רוצה יותר,

אבל אני שותקת ומביטה בתקרה כשהוא מנסה לגרום לי לחבק אותו.

לא בטוחה שאני יכולה לוותר על הכל ביחד.

.

.

.

י ו נ ת ן

כמה פעמים השם הזה עובר לי בראש ביום

תאהב אותי שוב

אני מחפשת אותך בלילות האלו 

כאילו אני אמצא אי פעם

אני מתגעגעת

ורוצה ללבוש את השמלה הזאת שוב

אולי יום אחד אבוא לקבר שלך בשמלה 

ואשטוף את האבק עם הדמעות שלי.

אתה כואב לי בקצות האצבעות.

.

.

.

"רוצה לבוא לישון איתי צהריים?"

כולם אוהבים אותי עצובה וכנועה, 

ללטף לי את הפנים כשאני ישנה,

לחבק חזק.

וככה זה איתי

הכי יפה כשרע לי

בוכיה

מלנכולית

פואטית

כנועה.

.

תפסיקו לאהוב אותי

זה מיותר

ואני לא יודעת להחזיר

.

"את כל כך קרה שאני לא מבין איך הדם שלך עוד לא קפא."

כל מילה חדרה ישר לתוך הלב המפמפם שלי.

נכתב על ידי , 21/9/2014 00:17  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



We Used To


הדבר שהכי נורא בזה שאני מנויה לבלייזר זה כל הכתבות האלו על הצבא כאילו זה לגיטימי שאני קוראת אותן ולא שורף אותי מבפנים. אני תמיד יוצאת מהגליונות האלו עצבנית ושורפת וכועסת שאני בכלל מעזה להרגיש את מה שאני מרגישה כשאני מוקפת בכל כך הרבה אנשים שנדפקו מהחרא הזה. זאת התחושה האימהית הזאת שמשתלטת עליי כשהם מסתכלים עליי בעיניים עצובות תוך כדי שהם מספרים סיפורי גבורה ואף אחד ממני לא יודע ששנה אחר כך הם השתינו במיטה ובכו כל לילה.

.

.

כל פעם שהם עוזבים לחו"ל אני לוקחת נשימה עמוקה ונרגעת עד שהם חוזרים.

וכל פעם שאני עושה את העלייה הזאת אני חושבת על יונתן. לא יודעת מה בעלייה הזאת מזכיר לי את יונתן, 

ובגלל זה אני משתדלת לא לעשות אותה.

עדיין קצת כואב לי לחשוב על לטוס ועל כל המקומות שלא הספקנו לדבר עליהם

ולהתנחם בהם.

.

.

אני חושבת שאני מתגעגעת נורא ללהיות ילדה,

לא שאני לא ילדה עכשיו.

אבל עכשיו זה מס הכנסה וביטוח לאומי ובוסים שמסתובבים לי בין הרגליים כל היום

ומנסים להעלות כדרך אגב את הלימודים

ומתעצבנים כשהם מגלים כל פעם מחדש שאני הולכת להתחיל רק ב-15'

וכוסאמק

לא בא לי את כל זה עכשיו.

.

.

החבר שלי מגיל 12 עבר לקנדה השבוע. 

ואני מוצאת את עצמי נזכרת וצוחקת לעצמי.

.

.

אני שוכבת במיטה שלי לבד והריח שלו מכסה לי את הריאות

ומסמסת לו

"לך תזדיין"

והוא כבר רגיל שאני מאבדת את זה מידי פעם ומחליטה להפסיק הכל ולזרוק הכל לפח

ועוד מעט זה כבר לא יגרום לו לבכות

והוא ישחרר.

.

.

"לא עובד לי להמשיך הלאה"

וואלה

לא עובד לי להישאר במקום

בוא נחליף

נכתב על ידי , 12/9/2014 21:31  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Black Betty


דופקת עם שתי אצבעות על הוריד מהצד השני של הבר.

מי שרואה רואה.

הוא צוחק מהצד השני של הבר.

אני צוחקת בתגובה.

מסמן לשירותים.

ואיזה יופי.

.

.

"אבל את אוהבת את החיים שלך כמו שהם."

"מה זה אוהבת?"

"טוב לך."

"מה זה טוב לך?"

"אל תתחילי."

"נו, מה הנקודה?"

"את לא תוותרי על כל זה בשבילי."

"תסביך נחיתות משהו?"

"אני צודק, תגידי לי שלא."

ושתקתי.

.

.

"את מדברת כאילו רע לך."

"כי רע לי. רע לי פה, רע לי איתך, רע לי."

אוי לא, אל תבכה.

אני מעבירה את היד שלי על הלחי שלו והיא נרטבת

ומורידה את הטון

כשאני אומרת לו

"למה אתה לא משחרר אותי?"

.

.

ואוף

כוסעמק

אני שונאת את שניכם.

כשאתה מזיין אותי במיסיונרית

ואני מעבירה את היד על הגב שלך

ורוצה שזה יהיה הגב שלו.

ואז כשאני איתו, והוא רק פותח את הפה,

הלב שלי מתמלא באשמה שאני לא איתך עכשיו

ומה אני עושה בכלל במיטה שלו

וזה לא מרגיש לי נכון.

אף אחד מכם לא מרגיש לי נכון.

.

.

באפריל לפני שלוש שנים לבשתי חוטיני,

שמתי סוודר אפור ענקי, לא טרחתי לסגור אותו

כשישבתי עם מתן על הספסל בגינה

ועישנתי בצרורות

"את מטורפת."

"אתה אומר את זה כאילו זה משהו רע."

"כי את משהו רע."

.

.

בכיתי אחרי שרבנו והוא חשב שזה בגללו

"למה את בוכה?"

"עזוב, זה מביך." אני אומרת וצוחקת ושוברת את המתח הבלתי נסבל שנוצר

"נו."

"אני לא זוכרת איך החבר מגיל 12 הציע לי חברות."

ואנחנו צוחקים והוא מושך אותי אליו כמעט באלימות וצוחק צמוד צמוד לפנים שלי

"אני שונא כשאת בוכה. אני יודע שזה לא מתאים לך, שזה רע לך."

וחזרנו לריב והוא התיש אותי לחלוטין.

.

.

"הוא אוהב אותך."

"למה אתה חושב?"

"כי הוא ראה אותך בוכה. אי אפשר לא להתאהב בך אחרי שרואים אותך בוכה."

.

.

אני פותחת את האיש קשר של איזה בחור שיצאתי איתו לכמה דייטים בפברואר

ובוהה בו שעה

כי הוא מסמל את הבורגנות, את הזוגיות, את הנה, את שם כבר,

את רוצה חבר

ומישהו שייקח אותך למסעדות, לא לברים

ומישהו שייקח אותך לים בשישי בערב במקום לצאת עם חברים כי את עצובה

וייתן לך את המעיל שלו כי לא חשבת להביא אחד בעצמך

וינשק לך את המצח, לא ידחוף לך לשון

אבל בלתי נמנע לחשוב שאני עדיין מסמלת את ההפך

את לפתור הכל בסקס

ולצאת להשתכר ולאבד את הראש כל יום

ומסעדות זה למשפחה וחברים

ומעילים זה לילדים

כי אני חזקה

וכל יכולה

ואף אחד לא יכול לפגוע בי

לא מזג האוויר

לא אהבה

לא האנגאובר

ובטח שלא אתה.

נכתב על ידי , 9/9/2014 22:33  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




"זה הסיפוק הממכר הזה כשאתה מזיין אחת, שתיים מתקשרות, שלוש מסמסות ואתה יודע שעוד חמש מחזיקות את הפלאפון שלהן ביד ומתחבטות בינן ובין עצמן מה לעשות. סיפוק דוחה, אבל אתה כבר מכור."

נכתב על ידי , 1/9/2014 02:39  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Mrs. Robinson אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Mrs. Robinson ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ