לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Mistakes were made


but not by me


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014


אז התאריך המאיים של היום הולדת שלי מאחורי. גאה להבין שהעסקתי את עצמי, שימחתי את עצמי, וגם קצת נעזרתי בחברים שישמחו אותי. בקיצור, שמחה היא מילת המפתח בשורה האחרונה, ומסתבר שאני מצליחה גם להפיק אותה מעצמי. מי היה מאמין?

 

סתם לילה, ואין משהו חשוב לומר. סתם מתאמנת בלכתוב לעצמי בנינוחות, עם שריקה וידיים בכיסים. בלי דרמות, לשם שינוי.

מתרגלת כתיבה של קטעים בלי כותרת. אם לא כאן אז איפה?

נכתב על ידי טיפוס החמוס , 19/10/2014 01:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אם היית רוצה אותי, היית מתקשר. היית בא לפגוש אותי, כל עוד הריח הזה של הגשם באוויר.


את ברכות היום הולדת המושקעות תשמור למישהו אחר. את הברכות שאומרות לי כמה אני נפלאה, אתה יכול לקחת ולזרוק לפח. איבדת את הזכות לומר לי כמה אני נפלאה. איבדת אותה, כי מסתבר שאני לא נפלאה מספיק בשבילך.


יודע מה, אני לא צריכה אותך שתגיד לי שאני יפה, ובטח שלא את האיחולים (סליחה, ה"תקוות" שלך) שאני אמשיך להיות כזאת. איבדת כל זכות לקוות לכל דבר בקשר אליי. אני יודעת שאני יפה, וכמו שאתה בטח כבר מניח- לא חסרים אנשים שיגידו לי את זה.


אז שוב אני אומרת, לך, לעצמי, לכל מי שאיכשהו הגיע לכאן ומקשיב- לך לעזאזל עם המילים היפות שלך. אם אתה רוצה אותי, בוא במלואך. ואם לא, אין לי מה לעשות עם מילות החצי דרך שלך. אני אוהב אותך אבל, את נפלאה אבל, יש לי כל כך הרבה מה לומר לך אבל. קח את האבלים שלך ותנסה לחבק אותם בלילה, אם אתה רוצה. אני בטוח לא מתכוונת להתכרבל איתם. רק רע הם עושים לי.


 


ובכל מקרה, אני החלטתי להפסיק לקוות. כי אתה כבר לא אוהב אותי. אתה לא רואה איתי עתיד. אנחנו כבר לא נראים לך מתאימים- במובן שזה לא "זה". ונגד הדברים האלה אין שום דבר שאני יכולה לעשות, או לקוות שישתנה. אפילו אם תבוא מחר, או עוד שבוע, אני לא בטוחה מה אגיד לך.


(אף אחד לא הבטיח לי כל כך הרבה. אף אחד לא פגע בי כל כך כשהחליט שכבר לא מתאים לו לקיים. ולא אכפת לי שלא התכוונת)


 


עכשיו, קצת זמן עם הבדידות שלי. מכרה ותיקה חדשה. אני לא חושבת שנתתי לעצמי להכיר אותה כל כך עדיין. לא נתתי לעצמי להרגיש את הרצון הזה, להתמלא, מספיק זמן כדי לקרוא לה בשמה הפרטי. להבין שזו היא שמציגה את עצמה. בואי בדידות, בואי נראה כמה זמן אני יכולה לשאת אותך.


 


(הבדידות היא זאת, שלמרות שיש לי כמות מפתיעה של חברים נאמנים, אין מי שיקרא פה)

נכתב על ידי טיפוס החמוס , 17/10/2014 04:37  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טיפוס החמוס ב-17/10/2014 04:07
 



ומונה במתינות דפיקותיו


תזכורת- לאהוב את עצמי. אני חזקה מספיק בשביל זה.

תזכורת- תהני לך מאילת. תנשמי עמוק, תקראי על החוף, תשתזפי, תשנצי אחרי המשמרת בלי חשש, תראי סדרות טיפשיות במחשב.

תזכורת- אם הוא לא אוהב אותך מספיק כדי להחליט להיות איתך, זה הפסד שלו. ממילא בחודשים האחרונים זה כבר לא אותו בחור שאמר לך מילים יפות והבטיח לעשות הכל כדי שנצליח.

ועכשיו, לזכור שאת יכולה לעשות מה שאת רוצה. לחזור מוקדם אם בא לך. שאת לא צריכה לפחד מהיומולדת שלך כי זה בסך הכל עוד יום. וזה בסדר שהיום הולדת הכי טוב בחיים שלך היה לפני שלוש שנים, את לא צריכה לשחזר אותו או להתעלות עליו. הוא פשוט היה, וזה נהדר, לא כולם יכולים להגיד על עצמם משהו כזה. לתפוס את העבודה בכרמל, או שלא, יש לך את הפריבליגיה הבכלל לא מובנת מאליה להגיד שזה רק כסף. להיות קצת טיפה זוהר- ולהחליט שאם לה מותר לחיות לגמרי על חשבון ההורים- אז גם לך.

 

תיהי שמחה. את מסוגלת לזה.

לילה טוב.

נכתב על ידי טיפוס החמוס , 7/10/2014 01:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  טיפוס החמוס

מין: נקבה

MSN: 




4,084
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטיפוס החמוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טיפוס החמוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ