לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

you are all individuals


(.I'm not)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015


מחרוזת אנקדוטות על חורף


(כשכותבים כותרת במקום שבו ישרא רוצה שנשים כותרת, היא יוצאת נורא צעקנית, לא?)


 


***


ביטויים מקבלים פתאום משמעות חדשה: "נפלתי למשכב". הביטוי הזה מתאר, מילולית, את המצב הנוכחי שלי. נפלתי למשכב ואני לא מתכוונת לקום מהמיטה אני טיים סון, או-קיי?


 


***


מסתבר שהדירה נראית מאוד שונה בשעות של היום שהן לא שמונה בבוקר או שתיים בלילה. הילדים בגן ממול צווחים באושר ב10:00 וב12:00 (ממה אתם כל כך מבסוטים, הא?) המנקה של חדר המדרגות היא אדם אמיתי ולא שקר שועד הבית מוכר לנו כדי שנשלם בזמן (מה שמזכיר לי שצריך לשלם לועד בית)  והדוד נדלק מעצמו לשעה בסביבות 13:00. הלוואי שזה בגלל שיש רוחות רפאים בדירה, ושעל הדרך הן יעזרו לי להשלים את החומר שהפסדתי ביומיים האחרונים.


 


***


לא חיסלתי כל כך הרבה גלילי טישו מאז הפרידה הגדולה מ-ל'. אני לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל אם לא נקפוץ לסופר בקרוב אצטרך לחדש את נוהל סחיבת-נייר-טואלט-מהפקולטה. וזה לא בדיוק מוסיף לי כבוד.


 


***


(עוד יומיים יעברו בדיוק שלושה חודשים, אבל מי סופר)


 


***


מתי יכולתי לחטוף את זה? בסיור הקפוא ביום שישי בבוקר? בהתכרבלות הגדולה של חמישי בלילה? נדבקתי ממישהו במסיבת סילבסטר? אני מקווה שלא האופציה הראשונה, כדי שזה לפחות יהיה שווה את זה.


 


***


אגב, איך עבר עליכם ערב השנה החדשה? התנשקתם? התחבקתם? ביקשתם מהברמן משקה בפרצוף כל כך בודד שהוא פשוט נתן לכם אותו על חשבון הבית?


נחשו מי מבין שלוש האפשרויות מתארת את תחילת השנה האזרחית של אמתכם הנאמנה.


 


***


סיוטים-על-חום של אדריכלי נוף: קווי טופוגרפיה.


 


***


סיוטים-על-חום של אדריכלי נוף2: הגשה, והגיליון שלי ריק.


 


***


הסיכוי ששני הסיוטים יהפכו למציאות די בקרוב? גבוה.


 


***


אם אחרי הלוך חזור אל הסופר את צריכה נמנום התאוששות של חצי שעה- סימן שאת לא באמת מרגישה יותר טוב. בעיקר אם היית צריכה 50 דקות כדי לגרד את עצמך מהמיטה לפני זה.


 


***


לפחות אני פולניה מספיק בשביל להיות אמא וסבתא של עצמי ביחד- קפצתי לקנות פולקעס, חתכתי ירקות, הרתחתי מרק עוף, קילפתי איזו קלמנטינה, עירבבתי קצת מים חמימים עם דבש ולימון... חבל רק שלהכל יש טעם של תה ויסוצקי דלוח. ושאני לא יכולה להגיד לעצמי "זה בסדר, שירלוצקה, תנוחי, אני אכין לך מרק". (כלומר, אני יכולה, אבל אז לא באמת יהיה לי מרק. ומה עשינו בזה?)


(מצד שני, אם למרק ממילא יש טעם של תה, הייתי יכולה פשוט להכין לעצמי עוד כוס תה ולהעמיד פנים שהיא מרק)


(שוב אני יוצאת משליטה עם עניין הסוגריים)


 


***


ותודה למפזר החום שהביאני עד הלום.


 


***


(סיום פתאומי)


 


 

נכתב על ידי טיפוס החמוס , 5/1/2015 20:12  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הד שקט ב-21/1/2015 09:47
 




היי חן,

תשמע, אני לגמרי מבינה את זה, בסדר? וכשלחשתי לך שאני רוצה למות הערב, זה לא כי אף אחד לא רוצה אותי, זה כי מישהו מסויים מאוד הפסיק להיות בעניין. אבל לפעמים אין ברירה, אתה יודע? לפעמים אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו להיכבות ככה. אני מבינה, באמת, ויעידו עליי השריטות באמה והברמן שראה שאני עומדת לבכות ונתן לי צ'ייסר על חשבון הבית. אבל מה נעשה, חוץ מלהשלים עם זה שאין יותר, והוא/היא לא ירצו אותנו יותר? שזהו, זה נגמר. ולא משנה כמה נהיה עצובים, בודדים או מלאי רחמים עצמיים נהיה, זה לא יעזור. (וגם כמה שננסה לנפנף בזה שהכל בסדר...)

אז מה כן אתה שואל אותי?

אני לא יודעת. בינתיים אני משתדלת לחיות רק דקה אחת (או הגשה אחת...) קדימה בכל פעם. לנשום נשימות קטנות. להתנשק עם אחרים אפילו שאני עושה את זה לגמרי כ-דווקא, אפילו שזה פתטי. אני לא מפסיקה להתגעגע תוך כדי, ואין לי למה לשקר לך ולטעון שאני לא חושבת עליו חלק גדול מהזמן. ושאני לא תוהה מה יהיה איתי חלק גדול מהזמן.

איך נשתחרר מהתחושה שמישהו שאהבנו לא רוצה אותנו יותר?איך נשתחרר מההרגשה שאהבה כזאת לא תהיה לנו עוד?

לא נשתחרר. נחיה דרכה ולמרותה כמו שצוללים בתוך מים קרים של בריכה. וגם אם נמות בודדים, וגם אם נגלה שבזבזנו את כל חיינו בגעגועי שווא למישהו שלא יחזור, לפחות יהיו לנו את הרגעים הפעוטים האלה, של תאוות בשרים פשוטה, של נשיכות שפתיים עד זוב דם וחיוך מרוח על אף הכל.

נכתב על ידי טיפוס החמוס , 1/1/2015 03:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  טיפוס החמוס

מין: נקבה

MSN: 




4,334
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטיפוס החמוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טיפוס החמוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ