לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


תיעודים

Avatarכינוי:  מופסאית

בת: 32



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

10/2017


קנינו פה הרבה שטויות שלא ברור איך נסחוב לבית כמו מגדלור, גדול. הבעל רצה. לא היתה ברורה לי ההתלהבות שלו סביב המגדלור הזה, אבל אם הייתי אומרת לו משהו הוא היה נעלב, כי הרבה פעמים הוא רצה לקנות דברים ואמרתי לו שהם לא נראים לי, ואז הוא התבאס שאני לא אוהבת את הטעם שלו, היה לנו ממש ויכוח על זה בדלהי והבטחתי שאהיה יותר עדינה. אז עכשיו הוא קנה מגדלור. וגם גלידה גדולה מפלסטיק, אבל גלידה זה כיף

נכתב על ידי מופסאית , 20/10/2017 21:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לא מובן מאליו שמזה חודש וחצי יש לנו הפריבלגיה לטייל, לבלות, לקנות, לאכול טוב, לנוח. אני מודה על כל יום שהדאגה היחידה שלי זה מה נעשה, ואיך נגיע. 

תודה ליקום שהביא אותי לרגע הזה, ועם הבעל הזה.


תודה

נכתב על ידי מופסאית , 11/10/2017 20:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



או שפן.


היינו בבית קפה של ארנבים והיה מושלם, אני כמעט רוצה ארנב כעת
נכתב על ידי מופסאית , 6/10/2017 20:41  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בנגקוק


זה יופי. יש פה מלא שווקים, מסעדות מגניבות ואנשים חביבים, כמו כן גם הרבה בנים שרוצים להיות בנות. אנחנו אוכלים פה טוב. הדירה ממש שקטה ויש בריכה בכל קומה (שעדיין לא ניצלנו) וחדר כושר (כנ"ל). הבעל עשה מסאז' פעמיים היום, ואני עדיין במצוד אחר מתנות לאמא, אני רוצה שהיא תהיה שמחה.

נכתב על ידי מופסאית , 4/10/2017 20:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




היום בלילה סופית עוזבים את הודו. דלהי היתה קצת מתישה, כנראה שזו עיר למתקדמים. אתמול גם הרגשתי שעבר על הבעל יום קשה, כי בבוקר קצת התווכחנו על קניות - לא היתי סגורה על דברים שהוא רצה לקנות והיה חם ולא מצאנו את המקומות הנכונים. ובערב היתה לו שיחה קשה עם הוריו על השיפוץ שלא מסתיים בדירה, הוא אמר שנראה לו שאף פעם לא היתה להם שיחה כזו, וזה היה לי ממש עצוב, אני רוצה להאמין שכבר היום הם ילבנו את העניינים בינהם.



אמא שלי לעומת זאת די בסדר אני חושבת, אני רוצה לקנות לה מלא מתנות, אני יודעת שזה ישמח אותה כי היא ילדונת שכזו, מצד שני היא אנינת טעם (כנראה ירשתי זאת ממנה) אז בינתיים קניתי לה צעיף פשמינה בצבע זית, ומנעול דג עם מפתחות פסיכים מהשוק של הטיבטים. אגב ממש חיבבתי את הטיבטים. 

נכתב על ידי מופסאית , 1/10/2017 07:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למופסאית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מופסאית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ