לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Quest

מסע אל מימוש עצמי, שלמות פנימית ושקט נפשי. מסע אל עבר אהבה, תואר שני, העבודה המושלמת.

כינוי:  רוג

בת: 33

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

מיומנה של דתייה מ(תו)סכלת דייטים


חרב פפיות.

בלי זוגיות החיים דיי נטולי אנרגיה

בלי אנרגיה אין כוחות לנסות להתחיל זוגיות

 

איך יוצאים מהמעגל הזה?

 

כל עולם השידוכולוגיה הדתי דיי מעוות בעיני.

הסיכוי שתכירי מישהו רנדומלית וטבעית נושק לאולי 10% ברות מזל

שמצאו את בחיר ליבן בתיכון או בתנועה או לחילופין היה לאחד מהם

האומץ להתחיל עם השני/ה באירוע חברתי כלשהו.

ומה עם כל השאר?

נידונו להמתין לנצח להצעות, אתרי היכרויות ובליינדייטים מתסכלים.

 

עברו כמה חודשים מאז הדייט האחרון שלי,

ורק המחשבה על ה'עניין' עושה לי רע.

למה אני צריכה להתפשר רק כי "לא נעים" ממי שמציע

או כי "אולי אני מפספסת משהו"?

 

או שאולי אין ברירה ואני חייבת להתפשר?

לא רוצה להתפשר!! לא רוצה!

מצד שני, גם לא רוצה להגיע לגיל 30 רווקה.

 

מישהו יכול להסביר לי איפה כל הרווקים המוצלחים? עם הבלורית והדיפלומה?

 

בהן צידקי שאני מוקפת חברות מוצלחות, כל אחת בדרכה היא

וזה כואב לי לשמוע על דרך היסורים שכל אחת עוברת בדרך לאחד שלה

וזה כואב לי לחשוב על דרך היסורים האישית שלי.

"יסורים".. את לא קצת מגזימה?? לא.

להתפשר - זה סבל.

לצאת לדייט בידיעה שהוא לא נשמע לך אבל את מפחדת לפספס - זה סבל.

לפחד לסרב לדייט שני - זה סבל.

לדעת ש'זה לא זה' שוב פעם - זה סבל.

לחכות חודשים עד להצעה הבאה - סבל, סבל, סבל.

לדעת שההצעה הבאה היא שוב לא מה שאת מחפשת - כן. שוב. סבל.

 

איך שוברים את המעגל הזה?

 

הייתי רוצה לראות בהכל חוויה, וכיף, ו'עוד יהודי שאת מכירה'..

אבל זה לא. כבר לא.

ואזלו הרעיונות, והמוזות שותקות.

יש משהו שאני מפספסת? שאני לא מבינה? שלא סיפרו לי?

זה אמור להיות אחרת?

יש מוצא?

נכון שגישה זה עניין של החלטה, ועדיין.

בתחילת הדרך עוד הייתי אופטימית...

ועל שום מה ולמה הפסימיות הנוכחית?

כי אין את הפריבלגיה להגיד -

"טוב, הציעו לי עכשיו 3, אז אני אבחר את זה שהכי 'עונה לדרישות' "

- במצב כזה, הייתי רוצה להאמין שלא יהיה פחד מפספוס,

כי יש ידיעה, שאם לא זה, אז אולי בהצעה הבאה.

בגלל תחושת המחסור, בגלל תחושת הנדירות של ההצעות,

בהסתמך על טוב ליבן של חברות,

ההרגשה היא של מוכרחות לשמא.

 

רעיונות, הארות, הערות, הצעות(: בנושא -

יתקבלו בברכה..

נכתב על ידי רוג , 8/4/2008 20:43  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



261
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ