לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ´ֳ°ֳ¨ֳ¦ֳ©ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

PROPHET Vol. 1: REMISSION


טוב,
אחרי שרבים מכם התלוננו שאין כאן מספיק עדכוני קומיקס ובעיקר ביקורות,

אז... הנה ביקורת,

ולכן אני מצפה להמון תגובות!

 

הבלוג נפתח במקור לאחר שקראתי לא מעט קומיקסים שמאוד ריגשו אותי,

אבל לא היתה לי מסגרת מתאימה כדי לבטא את מה שאני חושב עליהם.

אז הבלוג הוקם והביקורות נכתבו בקצב של אחת לשבוע,

אבל לאחרונה כבר קשה למצוא קומיקס שממש יבער לי לכתוב עליו.

לא שחסר קומיקסים מעולים,

פשוט לרוב הם יוצאים כחלק מסדרה ארוכה שעדיין לא הסתיימה.

 

ואז קראתי את Prophet.

פרופט הגיע מהמקום הכי לא צפוי עבורי.

קודם כל כי מדובר בסדרה של אימג' ואני כבר מזמן לא קורא סדרות של אימג'.

ושנית כי מדובר בעיבוד לדמות שיצר רוב ליפילד,

ולמעט מקרים היוצאים מן הכלל זה עדיין נשמע כמו משהו שאתה לא רוצה להתקרב אליו.

אבל מה לעשות,

כאשר באתרי קומיקס ממשיכים לדבר על הסדרה ולהגיד כמה שהיא טובה,

אתה מתחיל לחשוב פעמיים.

וכאשר החוברת הראשונה זמינה לקריאה בחינם,

אתה מנסה.

וכאשר האוגדן של ששת החוברות הראשונות עולה רק 50 ש"ח,

אתה גם קונה ונהנה!

 

אבל עזבו את השיקול הכלכלי,

מדובר באמת בסדרה מעולה ובאוגדן ראשון מדהים,

ולדעתי זה ממש אחד הדברים המרעננים והטובים ביותר שקראתי לאחרונה.

 

חלק מהותי בסיפור הוא המסתורין והתגליות לאורך הדרך,

ולכן יש גבול לכמה אוכל לדבר על הסיפור מבלי לעשות ספויילרים.

אז אני אתחיל בביקורת נטולת ספויילרים,

ולאחר שאזהיר אתכם אכתוב עם ספויילרים עבור כל מי שכבר קרא ורוצה לשמוע את דעתי.

 

תוכן:

רקע והיסטוריה

בכלליות על הסיפור

על הצוותים היצירתיים

על הקונספט - ספויילרים!

סיכום

 

אבל לפני החפירות, חפירות בדאבסטפ:

 

 

זה נקרא INNA - Caliente Fork'n'Knife Remix.

נראה לי שדווקא הפעם אני אקבל תגובות נאצה כמו שלא קיבלתי כשכתבתי שאלוהים זה מגוחך :)

 

במקור דמותו של ג'ן פרופט נוצרה ע"י רוב ליפילד (הנה היא בגירסאת ליפילד כאן בצד).
למרות שאין קשר בין הדמות של ליפילד לאוגדן עליו אני כותב,

אני בכל זאת אספר לכם את סיפור האוריג'ין שלה רק כדי שתוכלו לעשות את ההשוואה כשתקראו את הסיפור:

ג'ון פרופט היה הומלס בשנת 1937 כאשר ד"ר וולס שילם לו כדי להיות חלק מניסוי.

במהלך הניסוי הוא עבר שיפורים אשר הקנו לו כוחות על אנושיים,

וכמו כן הוא תוכנת מחדש עם אינסטינקטים רצחניים ועם נאמנות גבוהה לפיליפ אומן הרשע.

אבל,

ד"ר וולס התחרט ברגע האחרון ובמקום לתכנת אותו עם נאמנות לפיליפ,

הוא תכנת אותו עם אמונה חזקה באלוהים.

כדי להגן עליו,

ד"ר וולס שלח אותו ברחבי הזמן אל העתיד לזמנים שונים כדי להילחם ברשע ובפשע,

עם זיכרון מעורפל ואינסטינקטים רצחניים שיאפשרו לו להשלים את משימותיו.

 

פחות או יותר.

בכל מקרה,

זה היה לפני כמה עשורים,

ובינתיים פרופט (וכותרים נוספים של ליפילד שהרכיבו ביחד את יקום ה"אקסטרים") נשכח ונעזב.

לאחרונה החליטו באימג' להחיות את היקום הזה מחדש,

ולצורך העניין הביאו המון יוצרים חדשים,

ונתנו להם חופש מוחלט על הדמויות ולשנות אותן כרצונם.

 

לפרופט נבחר סופר\מאייר קומיקס בשם ברנדון גרהאם,

שעשה כמה דברים בעבר אבל אולי לא משהו ששמעתם עליו.

כך או כך,

אני מאוד בטוח שהוא לא עשה שם דבר שנראה כמו פרופט,

גם מבחינת הז'אנר וגם מבחינת מבנה הסיפור הייחודי שהוא בנה כאן (אבל עליו אוכל להרחיב רק בספויילרים).

החלק הבא עדיין נטול ספויילרים אז בלי פאניקה.

 

הסיפור נפתח ביחד עם קפסולת הזמן של ג'ון פרופט.
גרהאם בעצם לקח את הרעיון של "נוסע בזמן" ועשה עליו טוויסט:

הוא לא באמת נוסע בזמן אלא בעצם מוקפא ומופשר בעתיד.

אבל ההחלטה מתי להפשיר אותו נעשית ע"י התוכנה של הקפסולה שלו,

וככל הנראה מישהו תכנת אותה מראש להיפתח בזמן מסויים כדי לשרת מטרה מסויימת.

 

אני אומר "ככל הנראה" מכיוון שלא ידוע לנו כלום.

ממש כמו ג'ון עצמו,

גם אנחנו נזרקים אל עבר העתיד ללא שום הסבר,

כאשר רק אינסטינקט עמום דוחף אותנו להמשיך קדימה.

אבל עם הזמן גם אנחנו וגם ג'ון נאסוף עוד ועוד מידע.

 

הדבר הבולט הראשון הוא כדו"א והשינויים שעברו עליו במשך השנים בהם ג'ון ישן.

אין בני אדם,

ורק הכלים ומכונות המלחמה שלהם נותרו רקובים מאחור כמו אנדרטאות.

העולם אומנם נראה כאילו הוא חרב באסון נוראי,

אבל הוא עדיין מאוכלס בבעלי חיים ובגזעים חייזרים,

כאשר לרוב קשה מאוד להבדיל מי זה מי.

משהו נוראי קרה שם,

ונדמה כאילו החיים על כדו"א התפתחו לכיוון נוראי ושגוי.

הכל מעוות וחולני,

ורק הקשוחים ביותר או אלו שחיים בקבוצות יוכלו לשרוד.

 

ג'ון הוא מהסוג הבודד והקשוח.

הוא מכונה שנבנתה למטרה מסויימת מאוד,

וכל גופו עבר שידרוגים לצורך כך.

האינסטינקטים הרצחניים שלו מאפשרים לו לשרוד מול המפלצות בעולם,

וכך הוא שורד ומתקדם במטרה לגלות מדוע הוא היה צריך להתעורר עכשיו,

ומה עליו לעשות כדי להשלים את משימתו.

 

אחת ההשפעות החזקות שהיו על גרהאם בזמן יצירת הקומיקס היו סיפורים של קונאן הברברי,

ואכן אפשר להרגיש זאת דרך הסיפור.

יש כאן הרבה אלמנטים של מד"ב וזה מתרחש בעתיד דיסטופי,

אבל זה בעיקר סיפור מסע מז'אנר הפנטסיה עם חיספוס קשוח במיוחד,

שדורש קשיחות גם מהקורא שנחשף לעולם המעוות והחולני שכדו"א הפך להיות.

 

אגב,

השער כאן בצד הוא פארודיה על התקופה של ליפילד ולא המשך של "החזון" שלו.

הכתיבה מציעה חוייה מעט שונה ממה שאנחנו רגילים אצל הסופר גיבורים.
אין דיאלוגים עם משפטי מחץ,

ולמען האמת הגיבור ממעט בדיבורים בצורה מאוד לא אופיינית לגיבור קומיקס.

ברוב הסיפורים הסיפור מועבר ע"י מספר בגוף שלישי,

ובחלקם המספר הוא המחשבות של אחת הדמויות,

אבל גם עם כל זה,

הטקסט כאן יורד לרמה של מינימום הכרחי כדי לאפשר לחווית המסע לתפוס את המרכז.

 

וזה החלק שבו הכתיבה מצטיינת במיוחד,

ואני חושב שכדאי לתת קרדיט גם לאמנים השונים כי זה כמעט בטוח תוצר של עבודה משותפת:

סיפורי מסע יש בשפע,

אבל פרופט הוא סיפור מסע כמו שרק קומיקס יכול לתת.

היוצרים מתבססים היטב על המסורת של קירבי ומוביוס,

ומנצלים עד תום את האפשרות האינסופיות שהקומיקס נותן לנו.

וואלה, יש המון סיפורים של מסע בחלל וכ'ו וכ'ו,

אבל מה שהולך כאן הוא פשוט מדהים.

הכל שונה ומיוחד וחדש ומעניין שזה פשוט מרתק.

סוף סוף סיפור מד"ב שלא חושב במונחים של "בעתיד יהיו רובים גדולים יותר!",

אלא ממש במונחים דמיוניים,

וכך העתיד של ג'ון פרופט נראה כמו חלום הזוי, מופלא ונוראי ופחות כמו "שליחות קטלנית".

 

סוף סוף הגיע הזמן שכל אותם יוצרי קומיקס שגדלו על יוצרים קלאסיים כמו מוביוס ופיליפ דרולט יתחילו ליצור קומיקס על פי המסורת הזו.

כמה אירוני שזה יושב על דמות של יוצר קומיקס שהכי רחוק משם :)

אני ממליץ בחום על קומיקס זה רק כדי שתוכלו לראות איך קומיקס צריך להיות,

אפילו אם הז'אנר לא מעניין אתכם.

 

חשוב לציין שברנדון גרהאם יצר את הקונספט עבור הסדרה וכתב חלק מהסיפורים (וצייר את אחד מהם שמזכיר בסגנונו את מוביוס),

אבל הוא לא כותב את כולם.

אני מאמין שהוא שם ככותב ראשי שמוודא שדברים נשארים נאמנים לחזון,

אבל כך או כך - זה עובד.

אין בעיה במעבר הזה בין הכותבים,

הכתיבה נשארת אחידה,

ויש המשכיות מבחינת הסיפור והחזון.

 

על שישה חוברות באוגדן הזה עבדו שלושה מאיירים שונים (ועוד אחד על סיפור הבונוס).

שלושתם מעולים,

שלושתם מציירים שונה אחד מהשני,

ושלושתם משתמשים בסגנונות נהדרים ועשויים היטב.

 

אבל בלי פאניקה!

הקונספט של הסדרה מאפשר לצוות היצירתי להתחלף מבלי שזה יפגע בהנאה מהסידרה,

ולהבדלים בין הסגנונות יש ייתרון.

אבל אני ארחיב על כך בחלק הבא בו יש ספויילרים,

אז מי שרוצה יכול ללחוץ כאן ולדלג ישר לסיכום.

 

זהירות!!!

ספויילרים קשים!!!

 

טוב,

ברנדון הבין משהו לגבי המדיום בו הוא כותב.

אין מה לעשות,

אבל כשאתה כותב סדרה שאמורה להימשך לאורך דורות ארוכים הצוות היצירתי יהיה חייב להתחלף.

לכן הקונספט של פרופט הוא גאוני ומאפשר לצוותים להתחלף אפילו בתדירות גבוהה,

ושזה יהיה ייתרון ולא חיסרון!

 

 

אם לא קראתם את הקומיקס ואתם סתם חובבי ספויילרים חולניים,

מסתבר כי ג'ון פרופט הוא חלק מצבא עצום של שיבוטים גנטיים.

הצבא הזה הוכנס לתוך קפסולות זמן ופוזר ברחבי מה שהיה פעם האימפריה האנושית,

אשר הגיעה עד לקצוות היקום.

כל סיפור הוא בעצם סיפור על ג'ון פרופט אחר,

אשר הוער משנתו כדי להשיב את האימפריה האנושית שנכחדה(?) לגדולתה.

 

רעיון השיבוטים הגנטיים מאפשר לכל הג'ון פרופטים לחלוק מאפיינים דומים ולכן להיות מעין דמות אחת,

אבל ההבדלים ביניהם (אשר מושפעים מסיבות סיפוריות שונות) מאפשרים לכל כותב לכתוב אותם אחרת.

וכמובן,

כוכבים שונים - אמנים שונים.

זה עובד מושלם בצורה מבריקה.

 

וזה קונספט מבריק ברמה של Watchmen.

הגדולה של ווצ'מן היא בכך שהוא סיפור קומיקס על מדיום הקומיקס,

ולדברים שקורים בסיפור יש קשר להגדרות של המדיום עצמו.

וכך המצב גם כאן.

מבחינה מטאפורית,

קפטן אמריקה של קירבי וקפטן אמריקה של ברובייקר הם כאילו שני שיבוטים גנטיים ממש כמו הפרופטים הנ"ל.

זהים, אך שונים.

תחשבו גם על האומנות:

כולם מציירים את ניו-יורק כביתם של האוונג'רס,

אבל בידיו של כל אמן ניו-יורק נראית אחרת,

ממש כמו עולם אחר.

 

אני מת על זה.

זה מדהים אותי,

ואני שמח שזה גם יושב בסיפור שכתוב כל כך טוב ומעניין ככה שיהיה עוד מזה.

אני רוצה עוד חייזרים מטורפים שהם חצי קריסטלים חצי ג'וקים,

אני רוצה עוד בהמות משא שאוכלות קקי,

ואני רוצה עוד טכנולוגיה כל כך מתקדמת ודמיונית שזה נראה כמו קסם ולא כמו משהו שאפל יוציאו עוד שנה.

אני רוצה עוד פרופט!!!

 

לסיכום,

בסגנון הכתיבה הייחודי והקונספט המקורי פרופט הופך לפנינה של ממש.

התרגלנו בתקופות האחרונות שהקומיקסים הטובים באמת נוטים לכיוון הריאליסטי ולדרמות הפשע,

ושכחנו כמה טוב אפשר לכתוב סיפורי מד"ב ופנטזיה במדיום מדהים ונפלא כמו קומיקס.

 

אם אתם לא מחובבי הז'אנר אולי תירתעו ממנו,

אבל אם ראשכם פתוח להתנסויות חדשות,

פרופט הוא השקעה קטנה אך משתלמת ביותר,

ודרכו תוכלו להיזכר למה אנחנו כל כך אוהבים את המדיום הזה.

 

ג'יימס קמרון עשה במאות מיליונים סרט על חייזרים שהוא בדיחה מבחינה עלילתית סיפורית,

העולם החדש והמרתק שהוא כביכול יצר נראה סתם כמו ג'ונגל גדול,

וכל החייזרים שעוצבו ע"י מאה קוריאנים במחסן חשוך נראים כמו שילוב של חתולים עם אינדיאנים ערומים.

איפה האומץ לעשות משהו חדש???

איפה המקוריות???

 

זה לא עניין של כסף,

וזה לא קשור לכמה קונספט ארטיסט אנחנו נשים בחדר אטום עד שייצא עשן.

זה עניין של חזון.

ולפרופט יש את זה בשפע.





נכתב על ידי , 10/10/2012 11:56   בקטגוריות אלים, אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, ביקורת קומיקס, גיבורי על, דמויות בקומיקס, המלצות, מדע בדיוני, מוזר והזוי, מסתורין, מתח, סקירת קומיקסים, פנטזיה, ציורים, קומיקס, קומיקס אלטרנטיבי, קומיקס בזול  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של nwxfpc ב-17/2/2013 10:30
 



חזרתו של יקום האקסטרים


גם את הסופ"ש האחרון ביליתי אצל החברה שלי,

וניצלתי את ההזדמנות לבדוק המלצה שהבאתי לכם לפני כשבועיים על כך שאימג' משחררים 20 חוברות #1 לקריאה בחינם דרך האפליקציה של קומיקסולוג'י.

אימג' הם לא קמצנים כמו חברות אחרות,

והם מפנקים בכותרים מאוד שווים ומאוד חדשים שבוודאי בקרוב מוציאים אוגדן.

אני בטוח שכל אחד מכם ימצא שם לפחות משהו אחד מעניין לקרא.

 

בכל מקרה,

בין הדברים שקראתי היו גם Prophet ו-Glory,

והייתי רוצה לספר לכם עליהם כי הם מעולים ויש מאחוריהם סיפור מעניין...

 

תוכן עניינים:

מה הסיפור מאחורי כל העניין

למה צריך את זה

קצת על Prophet

קצת על Glory

סיכום

 

בתחילת שנות ה-90 רוב ליפילד היה ה-דבר בקומיקס.

כחלק מפרץ היצירתיות שלו ומהחופש שהוא קיבל בהוצאת הקומיקס הטרייה אימג' (בה הוא היה שותף),

הוא יצר מספר גדול של דמויות וכותרים אשר נמצאים ביחד ביקום משותף,

יקום האקסטרים! (בשנות ה-90 הכל היה אקסטרים ולהכל היה סימן קריאה בסוף!)

זה החזיק זמן מה ואז נעלם כמו כל דבר אחר שליפילד עשה בזמנו מחוץ ל-Marvel.

 

השנים עברו,

והנה לפני כשנה התבשרנו כי יקום האקסטרים על שלל דמויותיו יחזור לחיים.

הפעם מעורבותו של ליפילד תישאר למינימום ההכרחי (וזה אומר כמעט בכלל לא),

ושיהיו שינויים מהותיים בדמויות ובסיפורי הרקע שלהם.

 

בתור התחלה נבחרו הכותרים של הדמויות Bloodstrike, Glory, Supreme ו-Prophet,

ולאחרונה יצא גם Youngblood.

בד"כ הייתי מביא לכם לינק לויקיפדיה,

אבל בחלק מהמקרים זה יכול לעשות לכם ספויילר,

אז אל תחפשו (הסברים בהמשך).

בכל מקרה,

כל כותר קיבל צוות אומנותי חדש (יאנגבלוד קיבל את התסריטאי של "ברבור שחור" מאדאפקרס),

וניתן להם חופש מוחלט לעשות בדמויות מה שהם רוצים ללא כל התחשבות בעבר,

כאשר יוצא דופן הוא Supreme אשר מתבסס על תסריט ישן שכתב אלן מור לכותר בתקופה שעבד באימג'.

 

התוצאה מדהימה ללא שום צל של ספק,

ועוד יותר מדהים שכל זה יצא מדמויות שיצר רוב ליפילד,

שרובם הם בכלל סוג של חיקוי לדמויות של DC.

אתם בהחלט מוזמנים לקרא את אלו שמוצעים בחינם בקומיקסולוג'י או פשוט לקנות את מה שהכי מעניין אתכם. 

 

 

אבל לפני שנבדוק כל כותר באופן ספציפי אנחנו נצטרך לענות על השאלה: למה?

למה להחיות יקום מעוות ועקום מלפני עשרים שנה?

אז קודם כל,

זאת לא הפעם הראשונה.

בסוף שנות ה-90 אלן מור עבד עבור אימג' ועשה את הסיבוב שלו על כמה מהכורתים הללו בניסיון להתניע אותם מחדש.

כמו שאתם שמים לב זה לא תפס להרבה זמן.

 

שנית,

כדי לענות על כך נוכל לשאול גם מדוע יש כל כך הרבה סרטי רימייק, המשכונים ופריקוולים לסרטים מלפני 30 שנה?

ובכן,

פעם הכל היה אחרת!

היום אנחנו נחשפים למידע\סיפורים במשך רוב היום בעוד שבעבר היינו צורכים כמות קטנה בהרבה של תרבות.

אם בעבר בכל קיץ היו יוצאים 2-3 סרטים גדולים לקולנוע,

כיום בכל קיץ יוצאים יותר מ-20,

אבל זה גם לא כזה ביג דיל כי אתם גם ככה יכולים לצפות בכמעט כל סרט שנוצר אי פעם מתי שרק תרצו בזכות ה-VOD ודומיו.

 

תחשבו על זה כעל כביש עם דוכן שבו צריך לשלם אגרה כדי להמשיך בנסיעה.

עבור האדם בדוכן (שזה אתם),

לפני 20 שנה היתה זרימה מאוד נמוכה של מכוניות,

מה שאפשר לכם לתת תשומת לב לכל מכונית,

ואפילו לנהל שיחה עם הנהגים ולהכיר אותם.

אם נהג מכונית היה רוצה שיבחינו בו כל מה שהוא היה צריך לעשות זה רק להיות קיים.

אבל כיום התנועה היא אינטנסיבית ובלתי פוסקת,

כמות המכוניות שחולפות באוטוסטרדת המידע היא אינסופית כמעט,

והם כולם רוצים לחלוף על פניכם ושתבחינו בהם.

אבל כדי למנוע פקק תנועה ענק אתם לא משקיעים זמן בכל אחד ואחד,

אלא מסננים את המכוניות להן אתם נותנים תשומת לב,

ורק כאשר מגיעה מכונית מעניינת במיוחד אתם מתפנים לבחון אותה לעומק.

אה-מה-מה,

כל יצרני המכוניות רוצים שתשימו לב למכוניות שלהם,

וכולם מתחרות על תשומת לבכם,

ולכן הם מלבישים את המכוניות בצורה זנותית או עושים עונת VIP.

 

ויש פיתרון נוסף.

חלק מיצרני המכוניות הבינו שיש דרך נוספת לקבל תשומת לב,

וזאת ע"י לחיצה על כפתור הנוסטלגיה שלכם.

הם רוצים שתסתכלו על הרכב שלהם ותגידו "היי! זה כמו הרכב שעבר פה פעם וממש אהבתי! מעניין מה עשו ממנו היום".

ובגלל זה יש אולפנים שעושים סרט לרובוטריקים ב-200 מיליון דולר.

 

הבנתם?

 

גם אימג' מתחרים על תשומת לבכם ומנסים ללחוץ על כפתור הנוסטלגיה,

אבל יש להם גם סיבה נוספת.

כיום אימג' מורכבת בעיקרה ממיני סדרות או מסדרות רצות שלא קשורות אחת לשניה.

לפחות לא כמו אצל Marvel ו-DC.

ולכן החייאת יקום האקסטרים ז"ל היתה כמו לתפוס שתי ציפורים במכה.

 

טוב,

מאחר וקראתי רק את פרופט וגלורי אני אכתוב רק עליהם.

 

 

Prophet

 

כמו כל הדמויות של ליפילד,

גם הוא במקור היה ביריון ענק עם חרבות גדולות ורובים גדולים אף יותר.

הגירסה המחודשת אומנם לוקחת את סיפור הרקע פחות או יותר,

אבל עושה בו התאמות רבות.

רק ממבט בשתי הגירסאות שלו כאן למטה אפשר להבין עד כמה מדובר בגישה שונה לגמרי:

 

 

בסיפורנו,

ג'ון פרופט הוא נוסע בזמן אבל לא מהסוג שאתם רגילים לחשוב עליו.

לאחר שהועבר סדרה של שיפורים גופניים על מנת להפוך אותו לאדם-על,

הוא מוכנס לתרדמת ונקבר באדמה.

המערכת של התא בו הוא נמצא אמורה היתה לשחרר אותו בשנה מסויימת (מכאן המסע בזמן),

אבל משהו השתבש והוא התעורר הרבה יותר מאוחר מהמתוכנן.

כדו"א אליו הוא התעורר הוא מקום מחריד, הזוי, נורא ובעיקר משדר תחושה כאילו קרה משהו נורא והכל השתבש בצורה נוראית.

 

מעבר לכך אני לא אספר לכם משתי סיבות:

1. אני לא רוצה להרוס לכם את הקריאה

2. לא הרבה ידוע לגבי המקור שלו, זהותו או מטרתו בעולם וזה מסתורין שהוא חלק מהנאת הקריאה. 

 

סגנון הסיפור הוגדר באופן מוצדק כגירסאת מד"ב של קונאן הברברי.

אני חושב שהם אומרים את זה בגלל שכמו אצל קונאן,

יש פה מסע פנטסטי בעולם דמיוני ואכזר עם גיבור קשוח וחסר רחמים,

כאשר הכל מתובל עם מוטיבים של מד"ב.

אולי כדאי שתקראו בעצמכם את העמודים הראשונים ותבינו למה אני מתכוון.

 

אני מאוד נהנתי מהסיפור.

הוא מציג עולם מאוד שונה ממה שאני רגיל לקרא בד"כ,

ויש בו המון הברקות מדהימות בכל מה שקשור לבניית עולם ולדמיון העצום של הכותב והצייר.

גם בתוך עולם סיפורי המד"ב הוא מצליח להתבלט בצורה מכובדת מאוד במקוריות שלו,

ובעיקר בדרך בה הוא משלב היטב אלמנטים של מד"ב ופנטזיה לכדי יצירה אחת מרתקת.

 

סגנון הכתיבה גם הוא מעניין מאוד ומחדש בכל מה שקשור להעברת מידע והנעת הסיפור.

מדהים שיש כאן גם הרבה מה לקרא וגם הקריאה זורמת בצורה חלקה ומהירה,

מה שהופך את החוברת הזו לקריאה משתלמת במיוחד.

 

אני קצת חלוק לגבי האומנות.

מצד אחד ברור שהיה אפשר למצוא מישהו טוב יותר,

אבל מצד שני הוא עושה את העבודה בצורה כל כך טובה ומשכנעת שאולי לא באמת צריך לחפש.

כך או כך מהר מאוד לתוך הקריאה האומנות (ובעיקר הצביעה) עושה את העבודה מצויין.

 

כאמור,

החוברת הראשונה זמינה בחינם.

אני קראתי והחלטתי להתחייב לאוגדן שלם שארכוש בהזדמנות הראשונה שתהיה לי.

 

 

Glory 

 

גלורי התחילה כסוג של חיקוי שליפילד עשה על וונדר-וומן,

והנה הרקע של הדמות כדי שתבינו על מה אני מדבר:

שבט האמזונות והשדים של העולם התחתון היו במלחמה במשך מאות שנים,

עד שלבסוף מנהיגי שתי העולמות התאחדו והביאו לעולם צאצא משותף - הלא היא גלורי.

גלורי גודלה להיות השליטה היחידה על שני העולמות ולשמור על השלום,

ובמקביל להיות לוחמת אדירה למקרה שיהיה צורך להשמיד את אחד הצדדים.

אבל גלורי לא רוצה להיות חלק מהעולם הזה ואת זמנה היא מבלה על כדו"א בקרב בני האדם נלחמת בפשע וברשע.

 

בתקופה שאלן מור עבד על הדמות הוא הוסיף לה עוד מימדים ואלמנטים,

אבל אני לא אכתוב את זה כאן כי זה יהרוס לכם את ההפתעה שבקריאת החוברת.

מה שחשוב לדעת זה שהסופר החדש התייחס לעבודה של קודמיו,

וחוץ משינויים קלים  הוא שמר על מה שהם בנו.

למרבה המזל השינויים הקטנים הללו יצרו דמות וסיפור מאוד מעניינים ושונים,

כמו שמתבטא בהבדלים בעיצוב הדמות:

 

 

במקום להיות עוד כוסית בים אינסופי של כאלו,

גלורי מראה היטב את המקורות שלה כשילוב בין גזע חייזרי של דמויי-אמאזונות לבין גזע חייזרי של דמויי-שדים (כן, עכשיו הם חייזרים). 

זאת לא דמות שמנסה לפנות למכנה הגברי הרחב ביותר,

אלא דמות שנשארת נאמנה לסיפור,

ואני חושב שרק זה שווה את הבדיקה שלכם.

 

החוברת הראשונה עובדת לחלוטין כחוברת אקספוזיציה.

יש עוד הרבה מה לגלות בהמשך,

אבל בניגוד לפרופט שם העלילה מתחילה לרוץ מהפאנל הראשון,

כאן אנחנו נבלה קצת זמן בפלאשבקים והסברים לפני שנכיר בכלל את אחת הדמויות המרכזיות בסיפור.

אבל הכתיבה נהדרת וזורמת אז בכיף לאללה.

 

האומנות עובדת.

זה סגנון מאוד ייחודי ושונה מהרגיל,

אבל הוא מאוד מושקע ולכן אני בעד.

בואו לקרא את העמודים הראשונים של החוברת ולהתרשם מהאומנות כאן.

 

רוצים לקרא קומיקס בכיכובה של דמות נשית שהוא קצת שונה מהרגיל?

לכו על גלורי!

 

 

אני חושב שזה מדהים.

זה מדהים איך לקחו יקום שנוצר ע"י מהאמנים הכי קיטשיים והכי ממוחזרים בהיסטוריה,

והפכו אותו למקום חדשני, מעניין ומרתק!

אני חושב שזה היה יכול לקרות רק במדיום הקומיקס,

שכן בקולנוע ובטלוויזיה כל הרעיונות האלה היו עוברים תחת המכבש של המפיקים,

ובסוף הכל היה נראה כמו הרובוטריקים של מייקל ביי.

רק בקומיקס אתה יכול לקחת צוות של אמנים ולתת להם כזה חופש שמביא תוצאות כל כך נהדרות.

 

יש פה גם לקח כלשהו.

זה רק מראה לנו שאין כזה דבר רעיון גרוע לקומיקס,

כי באופן עקרוני כל הסיפורים הכי טובים יכולים להישמע מעפן אם נתמצת אותם למשפט אחד.

והנה יש כאן קבוצה של רעיונות שבמשך שנים לא הוכיחו עצמם,

ופתאום יצא מזה דבר נהדר.

 

הנה רשימת הכותרים והצוותים שעובדים עליהם:

 

Supreme - Alan Moore (script) Erik Larsen (art, 'Savage Dragon')
Prophet - Brandon Graham (script, 'King City') Simon Roy (art)
Glory - Joe Keatinge (script, 'Hell Yeah') Ross Campbell (art, 'Wet Moon')
Bloodstrike - Tim Seeley (Script, 'Hack/Slash') Franchesco Gaston (art)
Youngblood - John McLaughlin (script) Jon Malin & Rob Liefeld (art)

 

שימו לב שלמרות שהדמויות והעולמות שלהם שונו באופן כזה או אחר,

באימג' החליטו לשמור על המיספור המקורי של הסדרות מסיבה לא ברורה.

גלורי, לדוגמה, מתחיל ב-#23 ולא ב-#1.

 

אחלה הזדמנות להתחיל לקרא קומיקס שלא יוצא אצל השתיים הגדולות,

ובכך לחזק את התעשייה שלנו,

בעיקר בימים אלו כשאימג' מתגלה כמוציא לאור הכי מוסרי והכי הוגן כלפי האמנים שלו.

ככל שאימג' יהיו חזקים יותר,

אולי שני הדינוזאורים יחליטו לעשות כמה שינויים לטובה.

 

נכתב על ידי , 3/9/2012 19:44   בקטגוריות אלים, אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, ביקורת קומיקס, גיבורי על, דמויות בקומיקס, המלצות, מדע בדיוני, מסתורין, פנטזיה, ציורים, קומיקס, קומיקס בזול, תמונות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-18/9/2012 23:01
 




דפים:  
226,825
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ