לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ·ֳ¥ֳ®ֳ£ֳ©ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

HARLEY QUINN: NIGHT AND DAY


היאח!
עוד קומיקס משובח בכיכובה של סופר-גיבורה נשית!

רק שהפעם הסופר גיבורה אינה גיבורה כלל ;)

 

האוגדן Harley Quinn: Night And Day יצא השנה,

אך הוא מאגד בתוכו את חוברות #8-13 של סדרה עצמאית שהיתה להארלי אי שם בסביבות שנת ה-2000.

האוגדן הזה הוא גם המשך ישיר לאוגדן Harley Quinn: Preludes And Knock-Knock Jokes (שכבר קיבל כאן ביקורת),

ולכן הוא חובה למי שקרא ונהנה,

אבל תתפלאו - הוא לגמרי עומד בפני עצמו,

ומתאים גם למי שלא קרא קומיקס מעולם.

 

הרבה אנשים טוענים שהם אוהבים את הארלי קווין.

תכל'ס,

מה יש לא לאהוב בה?

בלונדינית, חייכנית, שובבה, סקסית, פסיכופטית ועם חוש הומור.

ובכן,

אני הולך לעשות משהו שאני באמת שונא כשאנשים עושים אבל זה הכרחי:

אם כל מה שאתם יודעים על הארלי זה שהיא ליצנית סקסית פסיכופטית - אתם לא באמת מכירים אותה :)

רוצים להכיר אותה?

תקראו את הקומיקסים שלה.

גם כי זה מה שאתם אמורים לעשות אם אתם באמת אוהבים אותה,

וגם כי כאשר תכירו אותה באמת - לא יהיה גבול לאהבה שלכם אליה.

 

הביקורת נטולת ספויילרים,

פשוט כי אוהב אתכם :)

 

תוכן עניינים:

על הסיפור בכלליות

על הכתיבה ועל דמותה של הארלי

על האומנות

סיכום

 

אבל לפני הכל, פסקול:

 

 

והפעם Lana Del Rey עם Off To The Races,

שיר שבפעם הראשונה ששמעתי אותו מייד חשבתי על הארלי.

 


הארלי הופיעה לראשונה כשכירת חרב זמנית של הג'וקר באנימציה של בטמן משנות ה-90.

כבר מהופעה קצרה זו היא הצליחה לכבוש ולהקסים את לבבות הצופים,

ולכן שולבה כסיידקיק והמאהבת הקבועה של הג'וקר,

ואף זכתה לפרק אוריג'ין משל עצמה.

הפרק הזה קיבל עיבוד לקומיקס בשם Mad Love ע"י היוצרים המקוריים של הארלי מהסדרה פול דיני וברוס טים,

וגם קטף המון פרסים.

אבל עוד לפני כן וזמן קצר לאחר הופעתה באנימציה הארלי הפכה לדמות קומיקס רשמית,

אבל סדרת קומיקס משלה היא קיבלה רק כעשור לאחר מכן.

 

האוגדן Harley Quinn: Night And Day מכיל ארבעה סיפורים,

כאשר כולם נכתבו ע"י קארל קסל,

מי שכותב את הסדרה של הארלי מהיום הראשון שלה.

 

הראשון הוא באורך חוברת אחת ונקרא If the crime fits....

בסיפור זה אנו עוקבים אחרי סוכנת FBI לשעבר ושני ציידי ראשים שמנסים ללכוד את הארלי.

במהלך הניסיון הזה אנו נחשפים לסיפור קשה ביותר מעברה של הארלי,

עוד לפני שפגשה את הג'וקר,

סיפור שמלמד אותנו רבות על האישיות שלה,

על החיבור שיש לה עם הג'וקר ומדוע היא כל כך נאמנה אליו,

ועל השריטות הרציניות שעברה לפני השריטה העמוקה ההיא שבעקבותיה הפכה למי שהיא היום.

אני מחשיב את הסיפור הזה כנפרד כי הוא די עומד בפני עצמו.

עם זאת,

לחלוטין לא מומלץ לדלג עליו אל הסיפור המרכזי,

פשוט כי הוא מהווה את הפתיחה החשובה שמציגה לנו את הדמויות והבסיס לסיפור,

ורואים שקסל היה מעורב בכתיבה בצורה כלשהי מאחר והחיבור לסיפור הבא הוא ברור וישיר.

 

הסיפור השני הוא גם הארוך והמרכזי ונקרא Quintessence,

שזה שילוב של המילים Quinn ו-Essence (מהות),

ואכן הוא עוסק ברכיבים המהותיים ביותר באישיותה של הארלי,

ומה יש בה מעבר לדמות החיצונית של הליצנית הסקסית הפסיכוטית (על כך ארחיב בהמשך הפוסט).

סיפור המסגרת הוא שבגלל סדרה של טעויות וצירופי מקרים,

כל הפושעים של גותהאם רוצים להרוג אותה,

כל משפחת העטלף (חוץ מאלפרד) רוצה לזרוק אותה לארקהאם,

וכמובן יש את ציידי הראשים מהסיפור הקודם שעדיין מנסים ללכוד אותה עבור המעסיק המסתורי שלהם.

בתוך כל המהומה הנהדרת הזו הארלי צריכה להתמודד גם עם כנופיית שכירי החרב שלה שמארגנים מרד,

וכמובן לעשות שופינג :)

 

הסיפור השלישי נקרא Night And Day.
הוא אומנם חוברת Oneshot,

אבל בהחליט ממשיך מהמקום בו עצרנו בחוברת הקודמת והוא חלק מהסיפור הכללי של סדרת הסולו של הארלי.

בסיפור זה הג'וקר מנסה להרוג את הארלי ע"י כך שהוא שולח עליה את Moonrock ו-Luna.

שני הנ"ל הם זוג נשוי שנשלח למשימה בחלל,

וכתוצאה מתאונה בכל פעם שהם נחשפים לאור ירח הם הופכים למפלצות אכזריות.

הפעם הארלי תצטרך למצוא דרך להתמודד עם שני נבלי על החזקים ממנה בהרבה,

כשלצידה תהיה ה-BFF שלה פויזן אייבי.

 

והסיפור האחרון הוא בונוס מאחר והוא חלק מאירוע גדול שהיה ביקום DC ולא קשור לסדרה של הארלי באופן רציף.

באופן כללי:

רוב העולם נחרב,

וג'ימי אולסון מנסה להגיע מגותהאם למטרופוליס,

כאשר מי שנותנת לו טרמפ היא לא אחרת מהארלי קווין.

אולסון יודע שהארלי היא פושעת מסוכנת וחולת נפש,

והיא יכולה להרוג אותו סתם כי זה יצחיק אותה,

ולכן הוא משקר לה וממציא סיפור כדי שהיא תרצה לעזור לו.

אך,

האם זה יעבוד?

 

אלו הסיפורים המרכיבים את האוגדן,

אבל מאחר וכולם נכתבו ע"י קארל קסל כחלק מסדרה מתמשכת,

יש ביניהם קשר והם מהווים המשך של אחד של השני.

אז אתם יכולים אפילו להתייחס לאוגדן הזה כסיפור אחד גדול (טוב, חוץ מהסיפור הרביעי).

 

כמו עם האוגדן הראשון ועם Mad Love ועם Harley And Ivy,

אנחנו מקבלים כאן חוויית קריאה מהנה מאוד,

כאשר במרכז הסיפורים נמצאת הדמות של הארלי כמו שאנחנו זוכרים ומכירים אותה מהאנימציות של בטמן.

Harley Quinn: Night And Day מספק מצע עשיר של סיפור חזק ומעניין החוקר את עולמה ודמותה של הארלי,

ומתבל את הכל מלמעלה עם המון הומור ושטויות מטורפות.

 

וכן,

האוגדן הזה מצחיק.

האמת שאפילו קורע מצחוק,

והוא עושה זאת לא ע"י בדיחות מאולצות שלא קשורות לכלום,

אלא ע"י סיטואציות הזויות ומשעשעות שנובעות היישר מהאופי של הארלי ומהתפתחות העלילה.

מה שנקרא: הומור משובח (עם כמות היסטרית של משחקי מילים).

בנוסף,

יש בונוס מיוחד עבור אלו מכם שזוכרים את הרגע הזה בחייו של בטמן:

 

 


קארל קסל מפגין איכויות של יוצר מהמדרגה הראשונה בבחירות שלו על מה ואיך לכתוב את הארלי.

כשהוא קיבל לידיו את ההזדמנות לכתוב את הסדרה הזו הארלי כבר היתה מאוד פופולרית,

אבל עדיין רק דמות משנה או כוכבת של סיפורים קצרים,

ולכן הוא הבין שיש עליו אחריות גדולה משום שעליו גם לכבד את הדמות ואת מה שכולם אוהבים בה,

וגם למצוא דרך ללמד אותנו דבר או שניים חדשים עליה.

את הפיתרון לקושי הזה הוא מצא ע"י שימת פוקוס גדול על המאפיינים של הארלי שכבר הכרנו,

ובו זמנית חקירה של האלמנטים השונים בחייה:

מערכת היחסים שלה עם הג'וקר,

הקשר שלה עם החברה הטובה פוייזן אייבי,

וכיצד היא מנהלת ומנהיגה את כנופיית שכירי החרב שלה.

בצורה זו אנו לומדים להכיר בהארלי דברים חדשים שבד"כ אנו לא רואים או לא שמים לב אליהם.

 

לדוגמה,

כמה מהמעריצים של הארלי יודעים עד כמה היא רומנטיקנית?

אז באוגדן הזה נכיר את הצד הזה באישיות שלה,

הצד שיעשה הכל למען הרומנטיקה בעולם,

ואכן נבדוק מה זאת אומרת "הכל" ועד כמה רחוק היא תהיה מוכנה ללכת בשביל זה.

אני יכול לרמוז לכם שהיא תגיע למקומות שרק פסיכופטים קליניים כמוה יכולים להגיע אליהם,

מה שיוצר את אחד הרגעים המרגשים והמטרידים ביותר מכל הקומיקסים שקראתי עד היום.

 

זאת נקודה שאנשים נוטים לשכוח: היא חולת נפש!!!

יש לה בעיות!!!

האהבה שלה לג'וקר היא לא טבעית,

אלא אובססיבית והרסנית,

דבר שגורם לה להמון בעיות עם פוייזן אייבי שמרגישה שהיא נזרקת הצידה בכל פעם שהג'וקר מחרפן את הארלי,

ובאופן כללי לחלוטין לא מאשרת את הקשר הזה של הארלי המתוקה עם חולה הנפש המתעלל עם השיער הירוק.

המחלוקת הזו באה לידי ביטוי המון בסדרה הזו של הארלי,

כאשר היא תצטרך לבחור לא מעט פעמים בין האהוב שלה לבין אלו שאוהבים אותה.

 

רבים מאיתנו לא יודעים זאת,

אבל הארלי היא יותר מסתם סיידקיק,

והיא יודעת להיות עמצאית, להנהיג ולנהל כנופייה משל עצמה.

חברי כנופיה של נבלים בד"כ לובשים מסיכות אחידות כי גם ככה אין להם אופי או תפקיד משמעותי,

אבל בסדרה של הארלי לכל אחד יש אופי והיסטוריה,

והם תופסים תפקיד של ממש בסיפורים.

קארל קסל בחר לעשות זאת בכוונה כדי להראות כיצד הארלי מתמודדת עם ניהול של כנופיה,

שזה בהחלט לא עניין פשוט.

 

כל הדבריםהנ"ל חוברים ביחד כדי להפוך את הארלי לדמות עשירה ועמוקה.

היא לא הגימיק המשומש ההוא כמו שרוב האנשים מכירים אותה,

אלא באמת אחת הדמויות המעניינות והמהנות ביותר שיש בקומיקס.

טוב,

היא כבר לא,

כי בגלל The New 52 של DC הארלי הקלאסית כבר לא קיימת.

יהי זכרה ברוך.

 


על האומנות אחראים מספר יוצרים.

טרי דודסון התותח אחראי על האומנות של הסיפור השני והארוך ביותר מבין כולם.

הוא זה שאתם ודאי זוכרים מהאוגדן הראשון.

טרי הוא בחירה מעולה מכמה סיבות:

1. הוא מצייר מדהים

2. הוא מצייר נשים מדהים

3. הסגנון שלו מאוד נקי ולכן מבחינת סגנון יש מקום גם להומור בסיפור.

בקיצור,

מושלם.

כל האיורים כאן בפוסט הם שלו.

 

את הסיפור הראשון והשלישי צייר פיט וודס,

ולמרות שהוא כן עושה עבודה טובה,

אפשר להגיד שהוא יותר חיקוי של דודסון,

אבל חיקוי שלא מגיע ממש לרמה של המקור.

אבל הוא לא רע :)

 

את הסיפור הרביעי איירו במקביל 300 אמנים שונים.

טוב,

קצת פחות מ-300.

בכל מקרה,

לא סיפור חובה אם מפריע לכם שכל כמה עמודים מתחלף צייר,

וזה גם רק לחוברת אחת שהיא לא חלק מהעלילה.

 

בכלליות,

אין מאושר ממני שטרי דודסון הוא זה שנבחר להיות המאייר בסדרה הזו,

ואני בהחלט מקווה שנראה אותו גם באוגדן השלישי.

 


האוגדן הזה מתאים לכל אחד.

 

אלו שטוענים שהם אוהבים\מעריצים את הארלי אבל לא באמת יודעים מי היא,

אני ממליץ להם בחום להתחיל לקרא קומיקס שלה,

ובהחלט אפשר להתחיל מכאן.

מעריצי הארלי שקראו את האוגדן הראשון בסדרה ישמחו להמשיך לאוגדן הזה שבהחלט לא נופל מקודמיו.

וסתם חובבי קומיקס שרוצים סיפור מהנה עם דמות קצת שונה מהרגיל ימצאו כאן את מבוקשם.

 

האוגדן הזה מחמם את הלב ומשאיר אותנו עם חיוך על הפנים,

אבל המציאות טורחת לתת לנו סטירה,

כי בכל מדיום מחוץ לקומיקס הארלי אינה מקבלת את הכבוד שמגיע לה,

ולאחרונה אפילו בקומיקס כבר אין לה בית,

משום ש-DC הרסו את הדמות והמשיכו הלאה.

לזכור, ולא לשכוח.

 

נכתב על ידי , 29/6/2013 14:16   בקטגוריות אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, ביקורת קומיקס, גיבורי על, דמויות בקומיקס, הומור שחור, המלצות, סקירת קומיקסים, קומדיה, קומיקס, קומיקס לבחורות, תמונות, תמונות מצחיקות, ביקורת, סיפרותי  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-5/7/2013 14:22
 



JOURNEY INTO MYSTERY feat. SIF: STRONGER THAN MONSTERS


זה אירוע נדיר,
ולכן אני גאה לתת כאן ביקורת (משבחת) על קומיקס סופר גיבורים בכיכובה של דמות נשית!

 

ז'אנר הסופר גיבורים הוא ז'אנר גברי למדי,

וחבל, חבל מאוד שכך,

ולכן מציאת אוגדן מהנה היא שמחה,

ואילו אוגדן מהנה בכיכובה של גיבורת על הוא שמחה כפולה!

האוגדן המדובר מחזיק בשם ארוך במיוחד:

Journey Into Mystery Featuring Sif: Stronger Than Monsters,

וזאת למרות שמדובר בחמשת החוברות של Journey Into Mystery #646-650 בלבד.

 

Journey Into Mystery (מעתה בקיצור JIM) הוא כותר המתמקד בדמויות שמסביב לדמותו של ת'ור,

כאשר בשנים האחרונות הוא התמקד בעיקר בלוקי.

כעת הריצה של קיירון גילן הסתיימה ובמקומו נכנסה קת'רין אימונן,

וכחלק מהמלך היא החליטה להתמקד בדמות אחרת:

סיף, לוחמת אסגרדית אמיצה אשר עד היום היתה ידועה בעיקר כחברתו של ת'ור.

 

לפי הסיפור ניכר כי קת'רין לא האמינה שבאמת יתנו לה להמשיך עם זה,

ולכן היא השתוללה ועשתה חיים עם הדמות וסגרה את הסיפור יפה יפה ובלי "המשך יבוא" בסוף.

אך הפלא ופלא,

ולשמחתי הרבה,

ניכר כי זה תפס לא רע (אולי הודות לביקורות מהללות) וקת'רין וסיף ממשיכים לקשת נוספת!

 

תוסיפו על כל זה גם צייר מדהים מדהים מדהים,

ותבינו שמדובר באוצר!!!

 

הביקורת אינה מכילה ספויילרים,

והאוגדן מתאים גם למי שלא קרא קומיקס מעולם ואינו דורש שום הקדמה :)

 

תוכן עניינים:

הסיפור בכלליות

הכתיבה

האומנות

לסיכום

 

אבל לפני הכל, פסקול:

 

 

 

והפעם Selena Gomez & The Scene בשיר Love You Like A Love Song.

למה?

כי אחרי שקראתי את האוגדן אני מרגיש צורך עז להקדיש לסיף שירי אהבה,

וגם זה לא באמת שיר רע!

המילים מאוד מעניינות אפילו :/

 

 

סיף נמצאת איתנו כבר המון זמן.
כמו ת'ור גם היא מבוססת במיתולוגיה הנורדית,

וגם היא הועתקה ליקום Marvel ע"י צמד העל סטן לי וג'ק קירבי בשנות ה-60.

עם זאת,

נדמה כי כוח העל שלה היה בכך שתמיד נשארה דמות משנה גם כשכולם קודמו לקידמת הבמה.

לוקי כיכב בלא מעט מיני סדרות למיניהן ואף היה נבל ראשי בלא מעט אירועים גדולים,

ת'ור עזב את JIM לטובת כותר משלו,

ואפילו שלושת חבריו The Warriors Three קיבלו מיני סדרה משלהם.

בעוד הגברים בנו את החיבור שלהם לקהל,

סיף נשארה בחסדיהם של הכותבים והעורכים,

ולכן, לרוב - בצילן של דמויות אחרות.

אולי בזכות הסרט של ת'ור שם סיף מפגינה כישורים גבוהים החליטו ב-Marvel לתת לה צ'אנס.

 

בסיפורנו סיף מתמודדת עם בעיה קשה:

אסגרד מושמדת לעיתים קרובות מידי לאחרונה :/

זה נשמע מגוחך,

אבל סיף היא לוחמת גאה ואסגרדית גאה,

ולכן היא מתקשה להתמודד עם המציאות הזו שבה אסגרד נחרבת פעם אחר פעם,

ועדיין השליטים שלה מכריזים על ניצחון רק משום שהם לא הוכחדו כליל.

זוהי מציאות מתסכלת ביותר עבור אסגרדים רבים אבל בעיקר עבור סיף,

וזאת משום שהיא יודעת שאסגרד יכולה להיות הרבה יותר חזקה,

ולכן גם צריכה להיות כזו.

 

בייאושה סיף יוצאת למסע אל מכשפה עתיקה,

על מנת להכריח אותה להעניק לה את כישוף הבזרקר (Berserker),

כישוף אשר יהפוך אותה ללוחמת גדולה בהרבה ממה שהיא היום.

 

הבזרקר היו לוחמים ויקינגים אשר ממש בסמוך לקרב נהגו לכוון את עצמם בכיוון הכללי של האוייב,

לקחת כמויות עצומות של סמי הזייה,

ואז לרוץ קדימה ולא לעצור עד שלא כורתים להם את הראש או עד שהם מאבדים את ההכרה.

תכונה זו הפכה את הבזרקר ללוחמים המפחידים והמסוכנים ביותר של הויקינגים,

אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם כי כישוף עם שם שכזה עשוי להכיל בתוכו סכנות ממשיות עבור האדם עליו הוא יוטל...

 

כמה כיף שהאוגדן הראשון המוקדש כולו לסיף דואג גם לעצב את דמותה באופן מקורי כלוחמת קשוחה ומוכשרת במיוחד,

וגם לחקור את דמותה ולהציג צדדים שונים באישיותה.

אני באמת מרגיש שאם יציגו בפני סיטואציה מסויימת אז אני אדע מה סיף היתה עושה בהתאם לאופי המיוחד שלה.

ורוב הסיכויים שהיא פשוט היתה דורכת למישהו על הפנים עם הסוס שלה.





 

על הכתיבה אחראית קת'רין אימונן,
וכן,

היא אישתו של צייר העל סטיוארט אימונן.

את הקריירה שלה היא החלה ממש לא מזמן (2007) בוובקומיקס ביחד עם בעלה,

ומייד קיבלה הזדמנות לעבוד ב-Marvel עם סיפור קצר בכיכובה של פטסי ווקר.

כנראה אהבו אותה ממש,

כי עבודתה הבאה היתה מיני סדרה שלמה עבור פטסי ווקר (הפעם עם צייר שהוא לא בעלה),

מיני סדרה אשר המלצתי עליה בחום כאן בבלוג.

מכאן קת'רין המשיכה באותה המגמה של מיני סדרות בכיכובן של סופר גיבורות,

וללא ספק בזכותה יש לנו כמה אוגדנים נהדרים עם סיפורים נפלאים בכיכובן של נשים חזקות (מכל בחינה).

 

בסיפורנו,

קת'רין לקחה את המשימה ברצינות רבה ובנתה סיפור מעניין ומורכב העוסק באישיות של סיף,

המתרחש גם בעולמנו וגם בעולמות הקסומים של המיתולוגיה הנורדית,

ואפילו מצאה מקום להכניס את ספיידרמן לתפקיד אורח קצר :)

עם זאת,

היא לא לקחה את עצמה ברצינות גדולה מידי,

ולכן הסיפור מאוד קליל,

וקתרין מכניסה המון הומור בלי בושה כאילו היה מדובר בקומיקס של דדפול.

רק שבניגוד לדדפול של ימינו - הקומיקס של סיף אשכרה מצחיק.

ואני מתכוון ל"צחוק בקול רם" מצחיק.

זה קומיקס קורע.

 

ואיך קוראים לקומיקס עם סיפור טוב והמון הומור?

קומיקס בנזונה!!!

איזה כיף שהוא בכיכובה של דמות נהדרת כמו סיף :)

 

מה שמזכיר לי,

הקומיקס בהחלט מציג דמות נשית שהיא חזקה מאוד פיזית,

אבל גם חזקה מבחינה תסריטאית,

ולכן הקומיקס הזה עובר בקלות את מבחן בשדל:

יש בו יותר מאישה אחת,

הן מדברות ביניהן,

וזה לא על גבר.

באופן כללי יוצא שנשים הן הגורם החזק והמשמעותי ביותר של הסיפור,

כאשר הגברים אינם מהווים גורם מוביל או מקבל החלטות כמעט בשום שלב של הסיפור.

יוצא דופן הוא היימדל,

אבל זה רק משום שהוא אחיה של סיף,

ולכן ישנה הצדקה להכניס אותו לסיפור.

 

למרות שהיא כותבת בכישרון רב,

לא ניכר כרגע שקת'רין תכתוב את האירוע הגדול הבא של Marvel או את האוונג'רס,

ואולי טוב שכך,

כי בינתיים היא מעשירה את חיינו בסיפורים נהדרים,

ואני בטוח שיש עליה הרבה פחות לחץ שלילי של עורכים.

 

 

על האומנות אחראי ולריו סקיטי,

שמפתיע אותי פעמיים:

גם בכך שהוא אמן מדהים ולא שמעתי עליו,

וגם בכך ש-Marvel שוב פירגנו לקת'רין ונתנו לה צייר מעולה לעבוד איתו למרות שמדובר בכותר קטן יחסית.

 

ולריו מפגין יכולות נהדרות באיור דמויות בעלות מראה חיצוני ייחודי,

סצינות אקשן נהדרות וזורמות,

וסטוריטלינג מבריק באופן כללי.

כל זה יותר סיפור שהוא תענוג לעיניים וזורם בקלילות.

 

אגב,

לדעתי גם הוא מושפע לא מעט מהסגנון של בעלה של קת'רין :)

 

שתי נקודות חשובות לגבי האומנות של ולריו:

 

הבעות הפנים של הדמויות שלו נראות נהדר,

וללא ספק מהוות חלק נכבד מההנאה ומההומור של האוגדן הזה.

הנה כמה דוגמאות להנאתכם:


 

 


 

 

נקודה נוספת היא עיצוב הדמויות שלו,

בדגש על סיף.

התרגלנו אצל סופר גיבורות לבגדי ים דקים דקים וצמודים צמודים,

והנה כאן יש משהו חדש ומרענן - בגד פרקטי!

בדר"כ סיף תיראה כך:

 

 

מכוסה בגלימה,

עם קסדה,

והמון חגורות עבור כלי נשק ומגוון כלים. 

אגב,

זה מכנסון(!) ולא חצאית מיני.

הנה,

כך היא נראית בשעות המנוחה שלה כאשר היא מורידה את התוספות ונשארת עם התלבושת הבסיסית:

 

 

יש כאן איזון יפה מאוד:

החזה לא גדול מידי ולא מגוחך,

יש עקבים אבל הם אפילו נראים פרקטיים ולא עדינים ומגוחכים (כמו ב"עלייתו של האביר האפל),

והסטיילינג באופן כללי שומר על החוק שאומר שבכל פעם חושפים רק איזור אחד:

או חזה, או רגליים, או גב, אבל לא הכל ביחד!

ככה שקיבלנו קצת עור חשוף בירכיים,

אבל שימו לב - שרוולים ארוכים ואפילו לא טיפת מחשוף!!!

והמכנסונים!

מתי בפעם האחרונה ראיתם סופר גיבורה במכנסונים?!?!

 

כל הכבוד לולריו!

להנאתכם,

לחצו כאן כדי לקרא את העמודים הראשונים באוגדן ולהתרשם מהאומנות שלו.

 

 

אם הייתי צריך לסכם את הקומיקס בעזרת קטע מתוכו,

הייתי בוחר בקטע הזה כמייצג הטוב ביותר שלו:

 

 

זהו סיפור מעניין מלא אקשן והומור,

שמצליח גם להיות מאוד מודע לעצמו,
וכך אנחנו יכולים לראות את סיף נאבקת בשדים הפנימיים שלה,

במפלצות ענק ופלישה בין מימדית,

ובנהגי מונית שמעירים הערות על ישבנה.

 

קשה,

קשה להיות סיף.

את לוחמת אדירה ממש כמו כולם,

ועדיין את צריכה להתמודד עם שטויות של גברים טיפשים שקפטן אמריקה ואיירון מן לא צריכים להתמודד איתן.

והאם מישהו מעריך אותך על זה???

לא ממש.

אבל סיף מסתדרת טוב מאוד גם בלעדיהם :) 

 

זהו אוגדן מכונן עבור סיף.

קת'רין עשתה עליה עבודה טובה,

שימרה את ההיסטוריה שלה,

אבל גם הגדירה את האופי שלה כך שהיא לעולם לא תיכנס לאותה ההגדרה כמו ספיידרמן או קפטן אמריקה,

אלא יותר בכיוון של דמויות כמו הפאנישר,

כאלו שלא ברור לפעמים אם הטובים או סתם פסיכופתים צמאי דם.

 

האוגדן מומלץ בחום,

ואני ממליץ גם על האוגדנים האלה בכיכובן של דמויות נשיות הכתובות כהלכה:

Marvel Divas

Harley Quinn

Power Girl

 

נכתב על ידי , 8/6/2013 00:17   בקטגוריות אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, ביקורת קומיקס, גיבורי על, דמויות בקומיקס, הומור שחור, המלצות, זה קשה להיות סופר גיבור, סקירת קומיקסים, פמיניזם, ציורים, קומדיה, קומיקס, קומיקס לבחורות, שערים סקסיים, תמונות, תמונות אירוטיות, תמונות מצחיקות, ביקורת, סיפרותי  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-14/6/2013 09:25
 



WOLVERINE & THE X-MEN VOL. 1


לאור בקשת הקהל,
אני חוזר עם ביקורת שאני כותב בהתלהבות רבה,

והסיבה היא שסוף סוף פגשתי כותר אקס-מן אולטרה מהנה,

ואני פשוט חייב לכתוב עליו :)

 

אם גם אתם מחפשים משהו טוב לקרא של אקס-מן,

מבחינתכם זהו בהחלט אוגדן ששווה לבדוק,

בעיקר כי יש כאן המון דמויות שאתם מכירים ואוהבים לצד המון דמויות חדשות ומגניבות שתתאהבו בהן בשנייה,

כתיבה עמוסה בהומור והרפתקאות,

ואומנות מהיוצרים המוכשרים ביותר שיש כיום במדיום.

מה עוד אתם צריכים?!

 

אה,

הביקורת נטולת ספויילרים,

והאוגדן מתאים לכל מי שירצה,

גם אם מעולם לא קרא קומיקס :)

 

בכל מקרה,

אני מתנצל מראש שהביקורת יצאה קצת קצרה ולעניין,

וזאת משום שבניגוד לעבודות קודמות של ג'ייסון אהרון,

הפעם לא ראיתי אי אלו הן רבדים סמויים ומורכבות יוצאת דופן,

אלא פשוט סיפור אקס-מן עשוי כהלכה,

מהנה בטירוף,

ועמוס בכל הדברים המגניבים שתמיד רצינו לקרא עליהם,

אבל משום מה תמיד החליטו שעדיף לרצוח דמות ואז להתאבל עליה במשך שלושה אוגדנים :/

אז אל חשש!

סיפור האקס-מן שתמיד רציתם נמצא ממש כאן!

 

תוכן:

בכלליות ומעט רקע

על הכתיבה

על האומנות

סיכום

מסר קטן ממני אליכם שלא קשור לפוסט

 

ולפני הכל, פסקול:

 

 

והפעם באיחור רציני מאוד,

So What של Die Antwoord.

כששמעתי את זה לראשונה הייתי בטוח שזה שיר רציני ולא פארודיה P:

 

אז מה הרקע?

הרבה דברים עברו, עוברים ויעברו על האקס-מן,

כי מה לעשות,

זה לא קל להיות מוטנט.

גם לסיפור שלנו יש רקע קצרצר כהכנה למה שאנחנו עומדים לקרא:

וולברין וציקלופ רבו,

ובסופו של דבר הם פיצלו את קהילת המוטנטים לשניים כאשר כל אחד מהם מנהיג פלג אחד.

אם אתם רוצים להיכנס לפרטים (וממש לא צריך) תקראו את אירועי Schism.

על היוצר ג'ייסון אהרון הוטלה המשימה לכתוב מה וולברין יעשה כעת כמנהיג של קהילת המוטנטים,

ואיזה מזל שהוא לקח את הצעד הכי לא צפוי עבור הדמות:

להקים בית ספר.

 

למי שלא מעודכן,

פרופסור אקס? לא רלוונטי כבר שנים.

גם כל הקטע הזה של בית ספר למוטנטים לא כל כך בא לידי ביטוי בשנים האחרונות ודי התמוסס.

אם תרצו זאת החזרה של עטרה ליושנה,

להחזיר את האקס-מן לימי בית הספר.

וכאילו כדי להבהיר לכולם בדיוק מה הולך להיות האופי של הסדרה,

ככה וולברין החליט לקרא לבית הספר החדש:

 

 

סוג של סדרה שהיא חצי נוסטלגית וחצי קומדיה על גבול המגוחך.

כאילו, ג'ין גריי? ברצינות?

תתבגר כבר, לוגאן...

וכך תוכלו לפגוש בדמויות נוסטלגיות כמו קיטי פרייד, אייסמן וביסט,

לצד דמויות חדשות והזויות כמו חייזר מוטנט וסלע מוטנט,

והכל לצד גילגולים חדשים לקונספטים ישנים מעולם המוטנטים.

 

הסדרה הזאת מביאה לנו שני דברים שאנחנו אוהבים ואולי לא כל כך באו לידי ביטוי אצל האקס-מן לאחרונה:

מערכות יחסים וכיף.

למערכות היחסים בין הדמויות יש דגש גדול בבית הספר של לוגאן,

והן מועברות בצורה שכיף להתמכר אליה בזכות כמות עצומה של כיף:

הרפתקאות, איומים כלל עולמיים, הומור, ושלל שטויות הזויות.

מה צריך יותר מזה?

 

אני אגיד לכם מה:

קצת שקט.

יענו, שלא יטרידו אותנו עם אירועי קרוסאובר של יקום Marvel.

לצערנו זה כן משפיע וכן בא לידי ביטוי,

אבל עדיין הסדרה מצליחה לחזור לשיגרה מהר מאוד.

כך או כך האוגדן הראשון מנותק מאירועים גדולים למיניהם,

ומספק לנו את השקט הנחוץ כדי להנות מהכאוס הזה שנקרא "בית הספר ללימודים גבוהים ע"ש ג'ין גריי".

 

חשוב רק להבהיר שהקומיקס לא מתיימר להיות קומי נטו.

הוא לא פלטפורמה להעברת בדיחות.

לא פחות חשובות כאן הן הדמויות, התהליכים שהן עוברות, מערכות היחסים ביניהן, והאתגרים שעומדים בפניהן,

ויש על כך דגש גדול מצד הכותב.

 

הסדרה שומרת על קו מאוד פשוט באופי שלה,

ואני מתקשה להמשיך לדבר עליה בכלליות מבלי להיכנס לספויילרים,

אז ברשותכם, אני אעבור לדבר בפרטנות על הכותב ועל הציירים :)

 

הו ג'ייסון ג'ייסון!
אני מדבר על ג'ייסון אהרון הכותב, כן?

כתבתי עליו בעבר כמה הוא מדהים ונפלא,

וגם הפעם הוא שומר על רמה מאוד גבוהה,

ושומר על נאמנות לאסכולת ה-Writing comics the awesome way אליה הוא שייך. 

אפשר להרגיש כמה הוא נהנה לכתוב את הסדרה הזאת,

כמה כיף זה לזרוק את הרעיונות הכי מטורפים וליישם את כולם אפילו בבת אחת!

Danger room? למה לעשות Danger room גם בשירותים??? Fuck Yeah!!!

 

ג'ייסון לקח כאן החלטה מאוד אמיצה.

הכי קל זה לקחת את וולברין,

לשים מסביבו כמה מוטנטים פסיכים,

לשלוח אותם לרצוח מלא אנשים ולקרא לזה X-Force.

זה כמעט מתבקש (בלי להעליב את רמנדר).

אבל להכניס את לוגאן לחליפה ועניבה ולהפוך אותו למנהל בית ספר זה דורש ביצים!

אתם יכולים לדמיין באיזו קלות זה היה יכול להשתבש?

כמה מחורבנת הסדרה יכלה להיות???

 

אולי בגלל כל הסכנות הללו ההומור דווקא מתבקש.

זאת סדרה על גבול הקומדיה הטהורה,

כנראה בגלל שהומור מכשיר את הכל.

אף אחד לא מעביר ביקורת שלילית על משהו שגורם לו לצחוק.

אבל תנסו לעשות סדרה רצינית על וולברין ללא הצלחה - ואתם תחטפו זעם טהור של פנבויז ישר לפרצוף (נשמע איכס כשאני חושב על זה).

 

ואז זה בסדר גם להעביר ביקורת על וולברין,

ממש כמו השער כאן בצד.

בתכל'ס,

וולברין קצת איבד מהזוהר ומהמגניבות של פעם,

אז למה לא למשוך את זה עוד קצת?

היי, למה לא להסתלבט עליו? :)

 

בסה"כ ג'ייסון לקח כמה החלטות אמיצות וביצע אותן בצורה הטובה ביותר.

זה לא רק וולברין,

אלא מגוון של דמויות שהתרגלנו לחשוב עליהן בצורה מסויימת,

ופתאום אנחנו רואים אותן באור שונה לגמרי,

בתפקיד שהוא כאילו כל כך לא מתאים להן.

אבל כשיש כישרון זה יוצא נהדר,

ועבורנו זאת הזדמנות נהדרת לקרא על דמויות קלאסיות אבל מזווית שונה,

לראות אותם מתמודדים עם דברים חדשים בחיים.

לדעתי זה עושה להם טוב.

 

לפי האמנים שעובדים כאן,
ניכר שמישהו ממש רצה שהסדרה הזאת תצליח :)

 

הסדרה מתחילה תחת עפרונותיו של כריס באקלו (כל השערים כאן? זה הוא).

כמו רבים אחרים,

גם באקלו התחיל עם קו שהיה די "סטנדרטי",

ועם הזמן והמוניטין הרשה לעצמו לפתח סגנון הרבה יותר חופשי וייחודי.

לא כולם מתחברים לדרך בה הוא מאייר פנים,

אך ללא ספק הוא מפצה על כך עם סטוריטלינג מדהים,

עבודת הצללות מדהימה,

ושגעונות יצירתיים שקשה לראות במקומות אחרים - בטח בז'אנר.

 

לרוע המזל,

באקאלו מסוגל לצייר בערך 2 גג 3 חוברות לפני שהוא צריך שיעזרו לו,

וגם כאן שתי החוברות הראשונות הן נטו באקאלו,

אך עבור #3 כבר הביאו שחקני חיזוק שיאיירו קטעי פלאשבק ודברים כאלה.

למרבה המזל ובניגוד לפעמים קודמות,

הפעם מדובר באמנים שממש קרובים לסגנון שלו ככה שזה כמעט לא מורגש.

 

לחוברת #4 הוא כבר לא הגיע,

אך אל דאגה,

במקומו קיבלנו את ניק בראדשו.

בראדשו התחיל כחקיין של ארתור אדמס,

אבל למי אכפת כי:

1. ארתור אדמס מצייר ממש יפה

2. בראדשו עושה חיקוי ממש טוב P:

בכל מקרה,

הוא מעולה ועושה כאן באמת עבודה חזקה.

שונה לחלוטין מבאקלו,

אבל בכל זאת - מעולה.

 

מכאן והלאה בראדשו ובאקלו יתחלפו ביניהם מידי פעם.

אני מניח שבסיטואציות אחרות זה אולי היה מפריע לי,

אבל הפעם זה סבבה לגמרי כי למרות שמדובר בשני סגנונות שונים מאוד,

מדובר בשני אמנים מוכשרים מאוד :)

 

 

ולסיום,

יש הרבה מקומות נהדרים להתחיל לקרא בהם אקס-מן.

בחיי.

זוכרים את Astonishing X-Men?

אחלה מקום.

 

אבל Wolverine And The X-Men הוא מקום טוב להתחלה עבור שני סוגים של אנשים:

אלו שלא קראו אקס-מן מעולם,

ואלו שקראו "יותר מידי" ומחפשים אקס-מן חדש, שונה ומעניין.

אז מצאתם.

כתיבה מצויינת,

אומנות מדהימה,

הכל סבבי-בבי.

מומלץ בחום :)

 

 

ולסיום סיומת:

אני באמת מודה לכולכם,

הקוראים והמגיבים והעוקבים והתומכים,

בלעדיכם הייתי מתייאש מזמן ואתם נשארים איתי גם כשאני לא מספק את הסחורה כמו בעבר P:

בכל מקרה,

אני משתדל להמשיך ולכתוב על קומיקס כמה שאני יכול,

אבל בואו נזכור שהבלוג הזה מעולם לא היה אתר תרבות,

אלא בלוג תרבות,

וזה אומר שהוא תמיד יהיה לא-אובייקטיבי ותמיד יהיה גם מקום לביטוי אישי אוף-טופיק,

למה?

כי ככה זה בלוגים :)

זה חלק מהקטע.

לכתוב מהלב החוצה בלי עורכים ובלי עריכה.

אז שוב המון תודה לכולכם על התמיכה,

ותרגישו חופשי להמשיך ולשתף אותי בתגובות על כל נושא שבעולם,

ולסלוח לי כשאני מגיב כמו כלבה צינית (זה באהבה!!!).

 

נכתב על ידי , 15/1/2013 23:50   בקטגוריות אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, ביקורת קומיקס, גיבורי על, דמויות בקומיקס, הומור שחור, המלצות, מדע בדיוני, מוזר והזוי, סקירת קומיקסים, קומדיה, קומיקס  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-16/1/2013 22:31
 




דפים:  
242,063
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ