לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 32

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ·ֳ¥ֳ®ֳ£ֳ©ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

Archer+Rick And Morty


ובעוד DC מנסים להתאבד ולהפוך את העשור הנוכחי לשחור (ולאחרון) בהיסטוריה שלה,

הנה פוסט עם שתי המלצות שיעשו לכם ממש טוב בחיים.

באחד הפוסטים הקודמים נרמזתם לבדוק כמה סרטים, ספרים וקומיקסים מצחיקים במיוחד,

וכעת אני מתקן עוול ומציג לכם שתי אנימציות מבריקות,

אשר יוכיחו לכם חד משמעית שהומור יכול וצריך להיות משובח, חכם, ואינטיליגנטי.

 

שתי הסדרות הן Archer הותיקה יותר (6 עונות מאחוריה והשביעית בדרך),

והצעירה יותר Rick And Morty שנמצאת כעת בפגרה של אמצע העונה השנייה.

בואו נזדרז,

כי כל דקה שאתם לא משקיעים בצפייה בסדרות האלה היא דקה מהחיים שלכם שביזבזתם!

 


 

 

מישהו תיאר את ארצ'ר פעם כשילוב בין mad man לבין arested deveplopment.

זה תיאור כמעט נאמן לחלוטין,

כי אכן מדובר בסדרה הממוקמת באיזושהי תקופת זמן דמיונית שיש בה המון סטייל של שנות ה-60,

אבל עם טכנולוגיה של שנת 2015 (לפעמים).

זה קטע באמת מדליק,

כי נראה שלמרות כל ההשקעה בפרטים הכי קטנים בסדרה,

היוצרים החליטו להשאיר אותה בזמן על זמני,

כדי שיוכלו לשלב ביחד סמארטפונים ומחשבי קומודור.

זה מדליק לאללה :)

 


 

ההשוואה ל"משפחה בהפרעה" גם היא מתאימה.

יש פה קאסט של דמויות הזויות וחולניות,

וכולן מחוברות יחד סביב מקום עבודתן - סוכנות ריגול פרילאנס.

הא,

ואמא של ארצ'ר היא במקרה האמא מ"משפחה בהפרעה" :)

 

אז כמו שהתחלתי לרמוז,

הסיפור הכללי הוא שכל הדמויות עובדות במשרד בשם ISIS (אשר שונה לקראת העונה השישית בגלל ש-ISIS באנגלית זה דאע"ש),

שמספק שירותי ריגול לכל המרבה במחיר.

סטרלינג ארצ'ר הוא הבן של מקימת המשרד והמרגל הראשי,

והוא שמוק כמו שאי אפשר לדמיין.

 

כל הדמויות כאן הן קיצוניות בצורה חולנית (אולי חוץ מלאנה),

וכל אחת מטפחת איזו הפרעת אישיות בעייתית המחוזקת בהתמכרות לאלכוהול\קוקאין\דבק מגע\סקס\...

וכמו הדמויות כך גם הסדרה הולכת על הקיצון עם המון אלימות, סקס, והומור שחור ונורא...

אבל זה הכל באווירה טובה ובטוב טעם, אז אל תילחצו :)

 

יש כמה דברים שלדעתי הפכו את הסדרה הזאת לממכרת,

והשאירו אותה ברמה מאוד גבוהה לאורך כל העונות,

כשללא ספק אפשר להגיד שלא היתה ירידה ברמה בכלל בשום שלב.

הסדרה פשוט נשארת גאונית לאורך כל הדרך,

והנה למה:

 

הדמויות בנויות היטב.

ההתנהגות שלהן עקבית,

יש להן אופי ייחודי,

עבר עשיר,

והן פסיכופטיות באופן שקשה לדמיין.

כל אחת מהן מקבלת טיפול בשלב כלשהו של הסדרה,

עוברת התפתחות ושינויים,

ואין כמעט דמות שהיא סתם לשם הרקע.

אפילו פאם,

שהתחילה כאיזו מוזרה לא-מזיקה בעונה הראשונה,

עברה תהליך מטורף שהגיע לשיא בעונה החמישית,

והיום אין ספק שהיא אחת הדמויות החזקות של הסדרה.

 

יש תחושה מאוד חזקה של עולם אמיתי עם דמויות אמיתיות,

וזה מחוזק היטב בסלנג שהדמויות מייצרות ביניהן.

זה מעבר ל-Catchphrases (שהם אדירים ויש בשפע),

זה הדיבור הפנימי ביניהם שמתפתח ועובר שינויים לאורך זמן.

כך היה בעונה השישית כשהביטוי none of your business עבר גילגול ועוד גילגול,

עד שבסוף העונה הוא כבר הפך ל: Nonya, as in beeswax.

איך זה קרה - אני אשאיר לכם לגלות :)

 

 

בסוף העונה הרביעית ובמשך כל העונה החמישית הסדרה שינתה את הקונספט שלה לחלוטין.

אותן דמויות,

אבל כל הסיפור השתנה.

זה היה מדהים והשאיר אותי סקרן לגלות מה יהיה עם הסדרה בהמשך.

כעת בסוף העונה השישית אני שוב סקרן ומלא בציפיות :)

 

רמות הציניות של הסדרה:

מעל 9 מיליון.

רמות השנינות:

מעל 9 מיליארד.

 

יש המון רפרנסים תרבותיים לתוכניות וסרטים קלאסיים.

זה נע בין רמיזות קלות לבין מחוות של פרקים שלמים,

אבל זה נעשה בצורה מדליקה שמעשירה את הסדרה ואת עולם התוכן שלה.

 

אה,

וארצ'ר הוא חובב קומיקס.

אבל קומיקס, לא סרטים מבוססי קומיקס.

 

כולנו יודעים שלא יעלה לכם כסף לבדוק את הפרק הראשון.

אני רק אגיד שלא לגמרי ברור לי למה,

אבל יש כאלה שלא המשיכו אחריו הלאה,

ואני דואג שהם יבינו איזו טעות זו היתה בכל הזדמנות שיש לי...

כך או כך,

אני מפציר בכם להתמיד כי הסדרה הזו (כמו שובר שורות) רק משתבחת עם הזמן,

גם ברמת התכנים וגם ברמת האנימציה.

ואם אתם עדיין לא יודעים מה טוב בשבילכם,

נסו את פרק 7 של העונה הראשונה.

אומנם זה קצת עושה ספויילר לכמה עלילות משנה של הסדרה,

אבל זה הכל שווה לטובת סצינת פירוק הפצצה בסוף... קלאסי...

 

 

fun fact:

בעקבות הסדרה,

מספר הילדים שנולדו בשם Archer גדל באופן משמעותי :)

אמיתי לגמרי!

 


 


 

 

ריק ומורטי הם סיפור אחר לגמרי.

כאן מדובר בסדרת מד"ב טהורה,

באופן שכמעט אף אחד לא מצליח להפנים.

אנשים חושבים שמד"ב זה כל מה שיש בו טכנולוגיה עתידנית.

וזאת טעות.

Star wars מציג טכנולוגיה עתידנית אבל הוא אינו מד"ב אלא פנטזיה.

מד"ב זה סיפור שבו נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות\דמיוניות כדי לייצר אלגוריה כלשהי לנושאים מחיינו.

כך לדוגמה הקומיקס V for vendetta הוא מד"ב מאחר והוא מתרחש בעולם דמיוני המהווה אלגוריה לחיינו אנו,

והוא מד"ב למרות שאין בו חלליות.

 

בכל מקרה,

ריק ומורטי היא מד"ב יותר טהור ומובהק,

מאחר וריק הוא מדען גאון במתעסק בכל מיני המצאות פסיכיות,

כמו מעבר בין מימדים, בזמן, בחלל, וכל דבר שהדמיון המטורף של היוצרים יכול לחשוב עליו.

אומנם יש סיפור שנמשך לאורך הפרקים ונבנה לאורך העונות,

אבל כל פרק די עומד בפני עצמו ומציג איזושהי אלגוריה פילוסופית מטרידה ומעוררת מחשבה.

 

 

אני אנסה להסביר:

ריק הוא א-מוסרי.

זה לא שהוא לא-מוסרי,

הוא פשוט לא מתייחס למוסר ומצפון כאל משהו רלוונטי בכלל.

כל מה שיכול לקרות הוא לגיטימי,

והסבל של יצורים אחרים הוא לא רלוונטי,

כי היקום הוא אינסופי ויש אינסוף יקומים,

אז מה זה משנה אם באחד מהם אתה מאושר כשיש אינסוף אחרים בהם אתה אומלל?

 

לעומתו נמצא מורטי,

הנכד שלו,

שהוא מן הסתם ההיפך המשלים של ריק.

הוא חסר כל יכולות או אינטיליגנציה מיוחדת,

והוא מייצגת את התמימות שלנו כבני אדם,

עם כל מיני ערכים כמו "לעשות את הדבר הנכון" וכ'ו...

 

ההרפתקאות שלהם ביחד גורמות להתנגשות בלתי פוסקת בין שתי השקפות העולם שלהם,

ומעלה עבורנו הצופים שאלות מעניינות על החיים שלנו עצמנו.

לרוע מזלו של מורטי הצעיר,

הוא כנראה יגדיר את הזמן שלו ביחד עם סבא מורטי פחות כ"הרפתקאה" ויותר כ"התעללות וסבל נפשיים".

הדברים שהילד הזה עובר...

בכלל,

יש המון השקעה בפיתוח הדמויות בסדרה הזו.

 

 

דבר נפלא נוסף בסדרה הזו הוא השימוש שלה בתחומי מדע שבדרך כלל לא נראים במד"ב.

אנו רגילים כבר למסעות בזמן, חייזרים, יקומים מקבילים, מציאות מדומה ואינטיליגנציה מלאכותית,

אבל ריק ומורטי פורצים את הדרך גם אל מחוזות נוספים כמו עיקרון אי הוודאות של שרודינגר (ויש שם חתולים).

זה פשוט מדהים כמה זמן המד"ב התעסק במספר מוגבל מאוד של נושאים,

והנה הגיע הסדרה שהצליחה לפתוח תחומים חדשים ונפלאים בהשראת המדע המודרני :)

 

פשוט סדרה גאונית.

 

 

 

 

אני כמעט ולא מציין עד כמה הסדרות הללו היסטריות וקורעות מצחוק,

כי נראה לי מיותר לציין את המובן מאליו.

היה לי חשוב להדגיש עד כמה הן מבריקות וחכמות כי הרי לא חשבתם שאמליץ לכם כאן על קומדיות לא מצחיקות, נכון?

אז תקשיבו,

אלו הסדרות הכי מצחיקות שתמצאו היום בכל מקום.

היסטריות.

והן זוכות להצלחה עצומה.

 

אם אתם מחפשים משהו באמת מצחיק,

ובאמת טוב,

קיבלתם עכשיו שתיים לפרצוף שלכם.



נכתב על ידי , 1/9/2015 16:42   בקטגוריות סדרות טלוויזיה, קומדיה, ביקורת  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-10/10/2015 20:37
 



HARLEY QUINN: NIGHT AND DAY


היאח!
עוד קומיקס משובח בכיכובה של סופר-גיבורה נשית!

רק שהפעם הסופר גיבורה אינה גיבורה כלל ;)

 

האוגדן Harley Quinn: Night And Day יצא השנה,

אך הוא מאגד בתוכו את חוברות #8-13 של סדרה עצמאית שהיתה להארלי אי שם בסביבות שנת ה-2000.

האוגדן הזה הוא גם המשך ישיר לאוגדן Harley Quinn: Preludes And Knock-Knock Jokes (שכבר קיבל כאן ביקורת),

ולכן הוא חובה למי שקרא ונהנה,

אבל תתפלאו - הוא לגמרי עומד בפני עצמו,

ומתאים גם למי שלא קרא קומיקס מעולם.

 

הרבה אנשים טוענים שהם אוהבים את הארלי קווין.

תכל'ס,

מה יש לא לאהוב בה?

בלונדינית, חייכנית, שובבה, סקסית, פסיכופטית ועם חוש הומור.

ובכן,

אני הולך לעשות משהו שאני באמת שונא כשאנשים עושים אבל זה הכרחי:

אם כל מה שאתם יודעים על הארלי זה שהיא ליצנית סקסית פסיכופטית - אתם לא באמת מכירים אותה :)

רוצים להכיר אותה?

תקראו את הקומיקסים שלה.

גם כי זה מה שאתם אמורים לעשות אם אתם באמת אוהבים אותה,

וגם כי כאשר תכירו אותה באמת - לא יהיה גבול לאהבה שלכם אליה.

 

הביקורת נטולת ספויילרים,

פשוט כי אוהב אתכם :)

 

תוכן עניינים:

על הסיפור בכלליות

על הכתיבה ועל דמותה של הארלי

על האומנות

סיכום

 

אבל לפני הכל, פסקול:

 

 

והפעם Lana Del Rey עם Off To The Races,

שיר שבפעם הראשונה ששמעתי אותו מייד חשבתי על הארלי.

 


הארלי הופיעה לראשונה כשכירת חרב זמנית של הג'וקר באנימציה של בטמן משנות ה-90.

כבר מהופעה קצרה זו היא הצליחה לכבוש ולהקסים את לבבות הצופים,

ולכן שולבה כסיידקיק והמאהבת הקבועה של הג'וקר,

ואף זכתה לפרק אוריג'ין משל עצמה.

הפרק הזה קיבל עיבוד לקומיקס בשם Mad Love ע"י היוצרים המקוריים של הארלי מהסדרה פול דיני וברוס טים,

וגם קטף המון פרסים.

אבל עוד לפני כן וזמן קצר לאחר הופעתה באנימציה הארלי הפכה לדמות קומיקס רשמית,

אבל סדרת קומיקס משלה היא קיבלה רק כעשור לאחר מכן.

 

האוגדן Harley Quinn: Night And Day מכיל ארבעה סיפורים,

כאשר כולם נכתבו ע"י קארל קסל,

מי שכותב את הסדרה של הארלי מהיום הראשון שלה.

 

הראשון הוא באורך חוברת אחת ונקרא If the crime fits....

בסיפור זה אנו עוקבים אחרי סוכנת FBI לשעבר ושני ציידי ראשים שמנסים ללכוד את הארלי.

במהלך הניסיון הזה אנו נחשפים לסיפור קשה ביותר מעברה של הארלי,

עוד לפני שפגשה את הג'וקר,

סיפור שמלמד אותנו רבות על האישיות שלה,

על החיבור שיש לה עם הג'וקר ומדוע היא כל כך נאמנה אליו,

ועל השריטות הרציניות שעברה לפני השריטה העמוקה ההיא שבעקבותיה הפכה למי שהיא היום.

אני מחשיב את הסיפור הזה כנפרד כי הוא די עומד בפני עצמו.

עם זאת,

לחלוטין לא מומלץ לדלג עליו אל הסיפור המרכזי,

פשוט כי הוא מהווה את הפתיחה החשובה שמציגה לנו את הדמויות והבסיס לסיפור,

ורואים שקסל היה מעורב בכתיבה בצורה כלשהי מאחר והחיבור לסיפור הבא הוא ברור וישיר.

 

הסיפור השני הוא גם הארוך והמרכזי ונקרא Quintessence,

שזה שילוב של המילים Quinn ו-Essence (מהות),

ואכן הוא עוסק ברכיבים המהותיים ביותר באישיותה של הארלי,

ומה יש בה מעבר לדמות החיצונית של הליצנית הסקסית הפסיכוטית (על כך ארחיב בהמשך הפוסט).

סיפור המסגרת הוא שבגלל סדרה של טעויות וצירופי מקרים,

כל הפושעים של גותהאם רוצים להרוג אותה,

כל משפחת העטלף (חוץ מאלפרד) רוצה לזרוק אותה לארקהאם,

וכמובן יש את ציידי הראשים מהסיפור הקודם שעדיין מנסים ללכוד אותה עבור המעסיק המסתורי שלהם.

בתוך כל המהומה הנהדרת הזו הארלי צריכה להתמודד גם עם כנופיית שכירי החרב שלה שמארגנים מרד,

וכמובן לעשות שופינג :)

 

הסיפור השלישי נקרא Night And Day.
הוא אומנם חוברת Oneshot,

אבל בהחליט ממשיך מהמקום בו עצרנו בחוברת הקודמת והוא חלק מהסיפור הכללי של סדרת הסולו של הארלי.

בסיפור זה הג'וקר מנסה להרוג את הארלי ע"י כך שהוא שולח עליה את Moonrock ו-Luna.

שני הנ"ל הם זוג נשוי שנשלח למשימה בחלל,

וכתוצאה מתאונה בכל פעם שהם נחשפים לאור ירח הם הופכים למפלצות אכזריות.

הפעם הארלי תצטרך למצוא דרך להתמודד עם שני נבלי על החזקים ממנה בהרבה,

כשלצידה תהיה ה-BFF שלה פויזן אייבי.

 

והסיפור האחרון הוא בונוס מאחר והוא חלק מאירוע גדול שהיה ביקום DC ולא קשור לסדרה של הארלי באופן רציף.

באופן כללי:

רוב העולם נחרב,

וג'ימי אולסון מנסה להגיע מגותהאם למטרופוליס,

כאשר מי שנותנת לו טרמפ היא לא אחרת מהארלי קווין.

אולסון יודע שהארלי היא פושעת מסוכנת וחולת נפש,

והיא יכולה להרוג אותו סתם כי זה יצחיק אותה,

ולכן הוא משקר לה וממציא סיפור כדי שהיא תרצה לעזור לו.

אך,

האם זה יעבוד?

 

אלו הסיפורים המרכיבים את האוגדן,

אבל מאחר וכולם נכתבו ע"י קארל קסל כחלק מסדרה מתמשכת,

יש ביניהם קשר והם מהווים המשך של אחד של השני.

אז אתם יכולים אפילו להתייחס לאוגדן הזה כסיפור אחד גדול (טוב, חוץ מהסיפור הרביעי).

 

כמו עם האוגדן הראשון ועם Mad Love ועם Harley And Ivy,

אנחנו מקבלים כאן חוויית קריאה מהנה מאוד,

כאשר במרכז הסיפורים נמצאת הדמות של הארלי כמו שאנחנו זוכרים ומכירים אותה מהאנימציות של בטמן.

Harley Quinn: Night And Day מספק מצע עשיר של סיפור חזק ומעניין החוקר את עולמה ודמותה של הארלי,

ומתבל את הכל מלמעלה עם המון הומור ושטויות מטורפות.

 

וכן,

האוגדן הזה מצחיק.

האמת שאפילו קורע מצחוק,

והוא עושה זאת לא ע"י בדיחות מאולצות שלא קשורות לכלום,

אלא ע"י סיטואציות הזויות ומשעשעות שנובעות היישר מהאופי של הארלי ומהתפתחות העלילה.

מה שנקרא: הומור משובח (עם כמות היסטרית של משחקי מילים).

בנוסף,

יש בונוס מיוחד עבור אלו מכם שזוכרים את הרגע הזה בחייו של בטמן:

 

 


קארל קסל מפגין איכויות של יוצר מהמדרגה הראשונה בבחירות שלו על מה ואיך לכתוב את הארלי.

כשהוא קיבל לידיו את ההזדמנות לכתוב את הסדרה הזו הארלי כבר היתה מאוד פופולרית,

אבל עדיין רק דמות משנה או כוכבת של סיפורים קצרים,

ולכן הוא הבין שיש עליו אחריות גדולה משום שעליו גם לכבד את הדמות ואת מה שכולם אוהבים בה,

וגם למצוא דרך ללמד אותנו דבר או שניים חדשים עליה.

את הפיתרון לקושי הזה הוא מצא ע"י שימת פוקוס גדול על המאפיינים של הארלי שכבר הכרנו,

ובו זמנית חקירה של האלמנטים השונים בחייה:

מערכת היחסים שלה עם הג'וקר,

הקשר שלה עם החברה הטובה פוייזן אייבי,

וכיצד היא מנהלת ומנהיגה את כנופיית שכירי החרב שלה.

בצורה זו אנו לומדים להכיר בהארלי דברים חדשים שבד"כ אנו לא רואים או לא שמים לב אליהם.

 

לדוגמה,

כמה מהמעריצים של הארלי יודעים עד כמה היא רומנטיקנית?

אז באוגדן הזה נכיר את הצד הזה באישיות שלה,

הצד שיעשה הכל למען הרומנטיקה בעולם,

ואכן נבדוק מה זאת אומרת "הכל" ועד כמה רחוק היא תהיה מוכנה ללכת בשביל זה.

אני יכול לרמוז לכם שהיא תגיע למקומות שרק פסיכופטים קליניים כמוה יכולים להגיע אליהם,

מה שיוצר את אחד הרגעים המרגשים והמטרידים ביותר מכל הקומיקסים שקראתי עד היום.

 

זאת נקודה שאנשים נוטים לשכוח: היא חולת נפש!!!

יש לה בעיות!!!

האהבה שלה לג'וקר היא לא טבעית,

אלא אובססיבית והרסנית,

דבר שגורם לה להמון בעיות עם פוייזן אייבי שמרגישה שהיא נזרקת הצידה בכל פעם שהג'וקר מחרפן את הארלי,

ובאופן כללי לחלוטין לא מאשרת את הקשר הזה של הארלי המתוקה עם חולה הנפש המתעלל עם השיער הירוק.

המחלוקת הזו באה לידי ביטוי המון בסדרה הזו של הארלי,

כאשר היא תצטרך לבחור לא מעט פעמים בין האהוב שלה לבין אלו שאוהבים אותה.

 

רבים מאיתנו לא יודעים זאת,

אבל הארלי היא יותר מסתם סיידקיק,

והיא יודעת להיות עמצאית, להנהיג ולנהל כנופייה משל עצמה.

חברי כנופיה של נבלים בד"כ לובשים מסיכות אחידות כי גם ככה אין להם אופי או תפקיד משמעותי,

אבל בסדרה של הארלי לכל אחד יש אופי והיסטוריה,

והם תופסים תפקיד של ממש בסיפורים.

קארל קסל בחר לעשות זאת בכוונה כדי להראות כיצד הארלי מתמודדת עם ניהול של כנופיה,

שזה בהחלט לא עניין פשוט.

 

כל הדבריםהנ"ל חוברים ביחד כדי להפוך את הארלי לדמות עשירה ועמוקה.

היא לא הגימיק המשומש ההוא כמו שרוב האנשים מכירים אותה,

אלא באמת אחת הדמויות המעניינות והמהנות ביותר שיש בקומיקס.

טוב,

היא כבר לא,

כי בגלל The New 52 של DC הארלי הקלאסית כבר לא קיימת.

יהי זכרה ברוך.

 


על האומנות אחראים מספר יוצרים.

טרי דודסון התותח אחראי על האומנות של הסיפור השני והארוך ביותר מבין כולם.

הוא זה שאתם ודאי זוכרים מהאוגדן הראשון.

טרי הוא בחירה מעולה מכמה סיבות:

1. הוא מצייר מדהים

2. הוא מצייר נשים מדהים

3. הסגנון שלו מאוד נקי ולכן מבחינת סגנון יש מקום גם להומור בסיפור.

בקיצור,

מושלם.

כל האיורים כאן בפוסט הם שלו.

 

את הסיפור הראשון והשלישי צייר פיט וודס,

ולמרות שהוא כן עושה עבודה טובה,

אפשר להגיד שהוא יותר חיקוי של דודסון,

אבל חיקוי שלא מגיע ממש לרמה של המקור.

אבל הוא לא רע :)

 

את הסיפור הרביעי איירו במקביל 300 אמנים שונים.

טוב,

קצת פחות מ-300.

בכל מקרה,

לא סיפור חובה אם מפריע לכם שכל כמה עמודים מתחלף צייר,

וזה גם רק לחוברת אחת שהיא לא חלק מהעלילה.

 

בכלליות,

אין מאושר ממני שטרי דודסון הוא זה שנבחר להיות המאייר בסדרה הזו,

ואני בהחלט מקווה שנראה אותו גם באוגדן השלישי.

 


האוגדן הזה מתאים לכל אחד.

 

אלו שטוענים שהם אוהבים\מעריצים את הארלי אבל לא באמת יודעים מי היא,

אני ממליץ להם בחום להתחיל לקרא קומיקס שלה,

ובהחלט אפשר להתחיל מכאן.

מעריצי הארלי שקראו את האוגדן הראשון בסדרה ישמחו להמשיך לאוגדן הזה שבהחלט לא נופל מקודמיו.

וסתם חובבי קומיקס שרוצים סיפור מהנה עם דמות קצת שונה מהרגיל ימצאו כאן את מבוקשם.

 

האוגדן הזה מחמם את הלב ומשאיר אותנו עם חיוך על הפנים,

אבל המציאות טורחת לתת לנו סטירה,

כי בכל מדיום מחוץ לקומיקס הארלי אינה מקבלת את הכבוד שמגיע לה,

ולאחרונה אפילו בקומיקס כבר אין לה בית,

משום ש-DC הרסו את הדמות והמשיכו הלאה.

לזכור, ולא לשכוח.

 

נכתב על ידי , 29/6/2013 14:16   בקטגוריות אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, ביקורת קומיקס, גיבורי על, דמויות בקומיקס, הומור שחור, המלצות, סקירת קומיקסים, קומדיה, קומיקס, קומיקס לבחורות, תמונות, תמונות מצחיקות, ביקורת, סיפרותי  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-5/7/2013 14:22
 



JOURNEY INTO MYSTERY feat. SIF: STRONGER THAN MONSTERS


זה אירוע נדיר,
ולכן אני גאה לתת כאן ביקורת (משבחת) על קומיקס סופר גיבורים בכיכובה של דמות נשית!

 

ז'אנר הסופר גיבורים הוא ז'אנר גברי למדי,

וחבל, חבל מאוד שכך,

ולכן מציאת אוגדן מהנה היא שמחה,

ואילו אוגדן מהנה בכיכובה של גיבורת על הוא שמחה כפולה!

האוגדן המדובר מחזיק בשם ארוך במיוחד:

Journey Into Mystery Featuring Sif: Stronger Than Monsters,

וזאת למרות שמדובר בחמשת החוברות של Journey Into Mystery #646-650 בלבד.

 

Journey Into Mystery (מעתה בקיצור JIM) הוא כותר המתמקד בדמויות שמסביב לדמותו של ת'ור,

כאשר בשנים האחרונות הוא התמקד בעיקר בלוקי.

כעת הריצה של קיירון גילן הסתיימה ובמקומו נכנסה קת'רין אימונן,

וכחלק מהמלך היא החליטה להתמקד בדמות אחרת:

סיף, לוחמת אסגרדית אמיצה אשר עד היום היתה ידועה בעיקר כחברתו של ת'ור.

 

לפי הסיפור ניכר כי קת'רין לא האמינה שבאמת יתנו לה להמשיך עם זה,

ולכן היא השתוללה ועשתה חיים עם הדמות וסגרה את הסיפור יפה יפה ובלי "המשך יבוא" בסוף.

אך הפלא ופלא,

ולשמחתי הרבה,

ניכר כי זה תפס לא רע (אולי הודות לביקורות מהללות) וקת'רין וסיף ממשיכים לקשת נוספת!

 

תוסיפו על כל זה גם צייר מדהים מדהים מדהים,

ותבינו שמדובר באוצר!!!

 

הביקורת אינה מכילה ספויילרים,

והאוגדן מתאים גם למי שלא קרא קומיקס מעולם ואינו דורש שום הקדמה :)

 

תוכן עניינים:

הסיפור בכלליות

הכתיבה

האומנות

לסיכום

 

אבל לפני הכל, פסקול:

 

 

 

והפעם Selena Gomez & The Scene בשיר Love You Like A Love Song.

למה?

כי אחרי שקראתי את האוגדן אני מרגיש צורך עז להקדיש לסיף שירי אהבה,

וגם זה לא באמת שיר רע!

המילים מאוד מעניינות אפילו :/

 

 

סיף נמצאת איתנו כבר המון זמן.
כמו ת'ור גם היא מבוססת במיתולוגיה הנורדית,

וגם היא הועתקה ליקום Marvel ע"י צמד העל סטן לי וג'ק קירבי בשנות ה-60.

עם זאת,

נדמה כי כוח העל שלה היה בכך שתמיד נשארה דמות משנה גם כשכולם קודמו לקידמת הבמה.

לוקי כיכב בלא מעט מיני סדרות למיניהן ואף היה נבל ראשי בלא מעט אירועים גדולים,

ת'ור עזב את JIM לטובת כותר משלו,

ואפילו שלושת חבריו The Warriors Three קיבלו מיני סדרה משלהם.

בעוד הגברים בנו את החיבור שלהם לקהל,

סיף נשארה בחסדיהם של הכותבים והעורכים,

ולכן, לרוב - בצילן של דמויות אחרות.

אולי בזכות הסרט של ת'ור שם סיף מפגינה כישורים גבוהים החליטו ב-Marvel לתת לה צ'אנס.

 

בסיפורנו סיף מתמודדת עם בעיה קשה:

אסגרד מושמדת לעיתים קרובות מידי לאחרונה :/

זה נשמע מגוחך,

אבל סיף היא לוחמת גאה ואסגרדית גאה,

ולכן היא מתקשה להתמודד עם המציאות הזו שבה אסגרד נחרבת פעם אחר פעם,

ועדיין השליטים שלה מכריזים על ניצחון רק משום שהם לא הוכחדו כליל.

זוהי מציאות מתסכלת ביותר עבור אסגרדים רבים אבל בעיקר עבור סיף,

וזאת משום שהיא יודעת שאסגרד יכולה להיות הרבה יותר חזקה,

ולכן גם צריכה להיות כזו.

 

בייאושה סיף יוצאת למסע אל מכשפה עתיקה,

על מנת להכריח אותה להעניק לה את כישוף הבזרקר (Berserker),

כישוף אשר יהפוך אותה ללוחמת גדולה בהרבה ממה שהיא היום.

 

הבזרקר היו לוחמים ויקינגים אשר ממש בסמוך לקרב נהגו לכוון את עצמם בכיוון הכללי של האוייב,

לקחת כמויות עצומות של סמי הזייה,

ואז לרוץ קדימה ולא לעצור עד שלא כורתים להם את הראש או עד שהם מאבדים את ההכרה.

תכונה זו הפכה את הבזרקר ללוחמים המפחידים והמסוכנים ביותר של הויקינגים,

אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם כי כישוף עם שם שכזה עשוי להכיל בתוכו סכנות ממשיות עבור האדם עליו הוא יוטל...

 

כמה כיף שהאוגדן הראשון המוקדש כולו לסיף דואג גם לעצב את דמותה באופן מקורי כלוחמת קשוחה ומוכשרת במיוחד,

וגם לחקור את דמותה ולהציג צדדים שונים באישיותה.

אני באמת מרגיש שאם יציגו בפני סיטואציה מסויימת אז אני אדע מה סיף היתה עושה בהתאם לאופי המיוחד שלה.

ורוב הסיכויים שהיא פשוט היתה דורכת למישהו על הפנים עם הסוס שלה.





 

על הכתיבה אחראית קת'רין אימונן,
וכן,

היא אישתו של צייר העל סטיוארט אימונן.

את הקריירה שלה היא החלה ממש לא מזמן (2007) בוובקומיקס ביחד עם בעלה,

ומייד קיבלה הזדמנות לעבוד ב-Marvel עם סיפור קצר בכיכובה של פטסי ווקר.

כנראה אהבו אותה ממש,

כי עבודתה הבאה היתה מיני סדרה שלמה עבור פטסי ווקר (הפעם עם צייר שהוא לא בעלה),

מיני סדרה אשר המלצתי עליה בחום כאן בבלוג.

מכאן קת'רין המשיכה באותה המגמה של מיני סדרות בכיכובן של סופר גיבורות,

וללא ספק בזכותה יש לנו כמה אוגדנים נהדרים עם סיפורים נפלאים בכיכובן של נשים חזקות (מכל בחינה).

 

בסיפורנו,

קת'רין לקחה את המשימה ברצינות רבה ובנתה סיפור מעניין ומורכב העוסק באישיות של סיף,

המתרחש גם בעולמנו וגם בעולמות הקסומים של המיתולוגיה הנורדית,

ואפילו מצאה מקום להכניס את ספיידרמן לתפקיד אורח קצר :)

עם זאת,

היא לא לקחה את עצמה ברצינות גדולה מידי,

ולכן הסיפור מאוד קליל,

וקתרין מכניסה המון הומור בלי בושה כאילו היה מדובר בקומיקס של דדפול.

רק שבניגוד לדדפול של ימינו - הקומיקס של סיף אשכרה מצחיק.

ואני מתכוון ל"צחוק בקול רם" מצחיק.

זה קומיקס קורע.

 

ואיך קוראים לקומיקס עם סיפור טוב והמון הומור?

קומיקס בנזונה!!!

איזה כיף שהוא בכיכובה של דמות נהדרת כמו סיף :)

 

מה שמזכיר לי,

הקומיקס בהחלט מציג דמות נשית שהיא חזקה מאוד פיזית,

אבל גם חזקה מבחינה תסריטאית,

ולכן הקומיקס הזה עובר בקלות את מבחן בשדל:

יש בו יותר מאישה אחת,

הן מדברות ביניהן,

וזה לא על גבר.

באופן כללי יוצא שנשים הן הגורם החזק והמשמעותי ביותר של הסיפור,

כאשר הגברים אינם מהווים גורם מוביל או מקבל החלטות כמעט בשום שלב של הסיפור.

יוצא דופן הוא היימדל,

אבל זה רק משום שהוא אחיה של סיף,

ולכן ישנה הצדקה להכניס אותו לסיפור.

 

למרות שהיא כותבת בכישרון רב,

לא ניכר כרגע שקת'רין תכתוב את האירוע הגדול הבא של Marvel או את האוונג'רס,

ואולי טוב שכך,

כי בינתיים היא מעשירה את חיינו בסיפורים נהדרים,

ואני בטוח שיש עליה הרבה פחות לחץ שלילי של עורכים.

 

 

על האומנות אחראי ולריו סקיטי,

שמפתיע אותי פעמיים:

גם בכך שהוא אמן מדהים ולא שמעתי עליו,

וגם בכך ש-Marvel שוב פירגנו לקת'רין ונתנו לה צייר מעולה לעבוד איתו למרות שמדובר בכותר קטן יחסית.

 

ולריו מפגין יכולות נהדרות באיור דמויות בעלות מראה חיצוני ייחודי,

סצינות אקשן נהדרות וזורמות,

וסטוריטלינג מבריק באופן כללי.

כל זה יותר סיפור שהוא תענוג לעיניים וזורם בקלילות.

 

אגב,

לדעתי גם הוא מושפע לא מעט מהסגנון של בעלה של קת'רין :)

 

שתי נקודות חשובות לגבי האומנות של ולריו:

 

הבעות הפנים של הדמויות שלו נראות נהדר,

וללא ספק מהוות חלק נכבד מההנאה ומההומור של האוגדן הזה.

הנה כמה דוגמאות להנאתכם:


 

 


 

 

נקודה נוספת היא עיצוב הדמויות שלו,

בדגש על סיף.

התרגלנו אצל סופר גיבורות לבגדי ים דקים דקים וצמודים צמודים,

והנה כאן יש משהו חדש ומרענן - בגד פרקטי!

בדר"כ סיף תיראה כך:

 

 

מכוסה בגלימה,

עם קסדה,

והמון חגורות עבור כלי נשק ומגוון כלים. 

אגב,

זה מכנסון(!) ולא חצאית מיני.

הנה,

כך היא נראית בשעות המנוחה שלה כאשר היא מורידה את התוספות ונשארת עם התלבושת הבסיסית:

 

 

יש כאן איזון יפה מאוד:

החזה לא גדול מידי ולא מגוחך,

יש עקבים אבל הם אפילו נראים פרקטיים ולא עדינים ומגוחכים (כמו ב"עלייתו של האביר האפל),

והסטיילינג באופן כללי שומר על החוק שאומר שבכל פעם חושפים רק איזור אחד:

או חזה, או רגליים, או גב, אבל לא הכל ביחד!

ככה שקיבלנו קצת עור חשוף בירכיים,

אבל שימו לב - שרוולים ארוכים ואפילו לא טיפת מחשוף!!!

והמכנסונים!

מתי בפעם האחרונה ראיתם סופר גיבורה במכנסונים?!?!

 

כל הכבוד לולריו!

להנאתכם,

לחצו כאן כדי לקרא את העמודים הראשונים באוגדן ולהתרשם מהאומנות שלו.

 

 

אם הייתי צריך לסכם את הקומיקס בעזרת קטע מתוכו,

הייתי בוחר בקטע הזה כמייצג הטוב ביותר שלו:

 

 

זהו סיפור מעניין מלא אקשן והומור,

שמצליח גם להיות מאוד מודע לעצמו,
וכך אנחנו יכולים לראות את סיף נאבקת בשדים הפנימיים שלה,

במפלצות ענק ופלישה בין מימדית,

ובנהגי מונית שמעירים הערות על ישבנה.

 

קשה,

קשה להיות סיף.

את לוחמת אדירה ממש כמו כולם,

ועדיין את צריכה להתמודד עם שטויות של גברים טיפשים שקפטן אמריקה ואיירון מן לא צריכים להתמודד איתן.

והאם מישהו מעריך אותך על זה???

לא ממש.

אבל סיף מסתדרת טוב מאוד גם בלעדיהם :) 

 

זהו אוגדן מכונן עבור סיף.

קת'רין עשתה עליה עבודה טובה,

שימרה את ההיסטוריה שלה,

אבל גם הגדירה את האופי שלה כך שהיא לעולם לא תיכנס לאותה ההגדרה כמו ספיידרמן או קפטן אמריקה,

אלא יותר בכיוון של דמויות כמו הפאנישר,

כאלו שלא ברור לפעמים אם הטובים או סתם פסיכופתים צמאי דם.

 

האוגדן מומלץ בחום,

ואני ממליץ גם על האוגדנים האלה בכיכובן של דמויות נשיות הכתובות כהלכה:

Marvel Divas

Harley Quinn

Power Girl

 

נכתב על ידי , 8/6/2013 00:17   בקטגוריות אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, ביקורת קומיקס, גיבורי על, דמויות בקומיקס, הומור שחור, המלצות, זה קשה להיות סופר גיבור, סקירת קומיקסים, פמיניזם, ציורים, קומדיה, קומיקס, קומיקס לבחורות, שערים סקסיים, תמונות, תמונות אירוטיות, תמונות מצחיקות, ביקורת, סיפרותי  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-14/6/2013 09:25
 




דפים:  
259,438
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ