לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ₪ֳ®ֳ¬ֳ¶ֳ¥ֳ÷. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

"טרנקילו" \ "לפני שמגיעות הבחורות העירומות"


בויאקאשה!!!!

פוסט - ביקורת - על קומיקס - ישראלי!!!

 

הפוסט התחיל כפוסט אורח מאת אליאב גוטמן,

אבל הפעם שמחתי לתרום יותר מאשר רק עריכה לשונית בסיסית,

אז ברשותו של אליאב אני אגנוב קצת מהתהילה ואגיד שאני לגמרי מצטרף להמלצות כאן.

 

הביקורת הפעם היא כפולה:

גם על "טרנקילו" של ארז צדוק,

וגם על "לפני שמגיעות הבחורות העירומות" של ולדיק סנדלר.

ואל תהיו כאלה מופתעים כי הרי אמרתי לכם לחפש אותם בפסטיבל, נכון?

אז עכשיו תקבלו גם סקירה שלאחר קריאה :)

 

  

 

בד"כ אני לא עושה ביקורות כפולות כאלה,

אבל כפי שתראו בהמשך הפוסט,

שני הקומיקסים הנ"ל מחוברים היטב אחד לשני כך שכמעט בלתי נמנע לכתוב על שניהם ביחד.

 

אבל לפני הביקורת,

הנה פסקול:

 

 

והפעם "נפלת חזק" של "איפה הילד".

הסיבה לכך היא שפעם ממש שנאתי את איפה הילד,

בעיקר כי הייתי ילד בעצמי ודי שונא כל דבר שפופולרי,

אבל לאחרונה גיליתי אותם מחדש והתאהבתי.

לי זה מזכיר כיצד בתחילת דרכי כחובב קומיקס הייתי קורא וקונה כל דבר ישראלי.

כל דבר.

הייתי נכנס לפסטיבל ועושה סיבוב וקונה הכל.

עד שיום אחד התהפכתי והיום אני כמעט ולא קונה כלום.

אבל וואלה,

ולדיק וארז ממש עושים חשק לחזור :)

 

 

לא מעט קורה שכאשר בוגרי תקשורת חזותית בבצלאל מחליטים שפרוייקט הגמר שלהם יהיה חוברת קומיקס, אז התוצאה היא חוברת מאוד אומנותית, אבל גם עם מעט עמודים ובמחיר נורא יקר. התירוץ לכך הוא שנעשה שימוש בדפים מיוחדים, וזה אמור לרגש אותנו כאילו מדובר בזהב טהור. מעבר לכך, העלילה אולי טובה עבור המרצים והמנחים של בצלאל, אבל לקורא הישראלי הפשוט זה לא ברור ומופרך ("זה קומיקס על הגרביל שלי שהוא למעשה גם אלגוריה למצב הישראלי-פלסטיני").

 

ברור שלא כל יוצאי בצלאל שעושים קומיקס הם כאלה. אורי פינק וקבוצת "בלנדר" לשעבר הם בוגרי בצלאל והקומיקס שלהם לא עונה לסטריאוטיפ. אבל תמיד ניתן למצוא מספר יוצרים שפשוט לא מודעים לקהל היעד הישראלי, ולא מצליחים למכור חוברות כי אף אחד לא רוצה לקרוא קומיקס מזהב טהור בכיכובו של גרביל. לבסוף הם חושבים שאין קהל לקומיקס בישראל, מה שלא נכון, כי עובדה היא שיש שלוש חנויות בארץ.

 

ולדיק סנדלר וארז צדוק עשו משהו שונה. אולי בגלל ששניהם צובעים כבר מגיל צעיר עמודים של "זבנג" עבור אורי פינק, ואולי בגלל שעוד לפני הלימודים ראינו מהם קומיקסים שפונים לקהל רחב יותר: ולדיק עם קומיקס אקשן ופעולה, וארז עם קומיקס לילדים. כך או כך, זה מרגש לראות ששניהם הגישו כפרוייקט גמר ספר קומיקס מרובה עמודים (ולדיק עם 60 עמודים וארז עם 70) אשר מספר סיפור בגובה העיניים.

 

ולדיק וארז חולקים הרבה במשותף: שניהם חברים לספסל הלימודים שהגישו השנה את פרוייקט הגמר שלהם, הם עובדים ביחד על הכותר BPD (קומיקס מאת אבנר מירב, ולדיק עושה את האומנות הפנימית וארז מאייר את השערים), והם אפילו מתארחים אחד אצל השני בקומיקסים אותם אני מבקר כאן. לכן נראה לי הוגן שגם את הביקורת הם יעשו במשותף.

 

בנוסף לכך, לא צריך ידע מוקדם בקומיקס כדי לקרוא את היצירות שלהם ואני אפילו ממליץ לתת אותם לאנשים שלא קראו קומיקס בחייהם.

 

גילוי נאות: אני מכיר את ארז צדוק עוד מהפסטיבל הראשון שפתח בו דוכן ומכר את החוברות "Zooלה". הייתי דוכן לידו והתחברנו, והוא גם המליץ לי על מקומות לטייל בהם בדרום אמריקה וארה"ב ואיך לעבור את הגבול בלי שיחשדו בך.

 

 

טרנקילו- ארז צדוק

 

הקומיקס מתחיל בחדר חקירות בשדה תעופה בארצות הברית. ארז חשוד בכך שהוא בא לעבוד באופן לא חוקי (כמו כמעט כל הישראלים בגילו) וכדי להוכיח את חפותו הוא נאלץ לספר להם על מעלליו בדרום אמריקה, ומהן הסיבות לכך שכל החשדות כלפיו הן כתוצאה מטעויות תמימות.

"טרנקילו" בספרדית זה "ברגוע", אחת מהמילים שישראלים אוהבים להשתמש בהן בטיול (יש עוד כמה שגם אותן ארז מציג במהלך הקומיקס). זה מתאר את אופי הטיול שהישראלים מנסים לאמץ - הכל ברגוע, בלי לחץ, ואפילו הכריכה של הקומיקס מעבירה את המסר הזה. כל פרק מתאר ביקור במדינה אחרת לפי הסדר שבו ארז טייל אליהן, מאחר ו"טרנקילו" מבוסס על טיול אמיתי שארז עשה (עם כמה שינויים קלים כדי לייצר סיפור מהנה יותר). כמו כן, כל פרק מתפקד כסיפור קצר העומד בפני עצמו, וכולם מתחברים לסיפור אחד ארוך המתאר במקביל מספר עלילות משנה.

 

כל כך הרבה ישראלים מטיילים לדרום אמריקה לאחר הצבא ועושים את אותו המסלול שעשה ארז, שנוצרת הרגשה כאילו קומיקס על הטיול הזה הוא בלתי נמנע, ואני קצת מופתע שלא היה אחד כזה עד עכשיו. צניחה חופשית בארגנטינה, הארכת השיער, הטרקים בצ'ילה (שחלק עושים אותם "כי כולם עושים אותם"), המאצ'ו פיצ'ו בפרו ועוד, אלו חוויות המשותפות להמון ישראלים, ולכן מי שטייל או רוצה לטייל בדרום אמריקה יקבל ערך מוסף מהקריאה, אבל גם מי שלא עבר את החוייה עדיין ימצא כי הסיפור מועבר כך שקל מאוד להתחבר אליו.

ארז מוסיף גם את הזווית המיוחדת של קורא ואספן קומיקס במדינות חדשות עם הנטייה לחפש קומיקס חדש ומקומי, ויש גם סיפור אהבה עם הדילמה הנצחית של לטייל עם בת זוג או לטייל לבד שהופכים לעלילות המשנה שמחברות את הסיפורים הבודדים לסיפור אחד ארוך.

 

האומנות מדהימה! ארז הצליח לתפוס את דרום אמריקה בצורה מדוייקת. הוא מצליח לחבר את כל החוויות ביחד, בין אם זה במחוות קטנות לחוויות קטנות או בציורי נוף מרהיבים שאף פעם לא עוברים בתמונות אבל הוא מצליח להעביר אותם בציורים.

 

את ארז אתם אולי מכירים דרך הקומיקס לילדים שעשה כמו "ZOOלה" ו"מקס", או דרך קומיקסים למבוגרים יותר שראינו ממנו כבר בשנה שעברה כמו החוברת "נשאר מאחור" המציגה סיפור אישי מתוך פרשיית "חטופי תימן". ניכר כי ארז מצליח לשלב בין יצירת קומיקס למבוגרים לבין קומיקס לילדים - משימה לא פשוטה.

 

 

לפני שמגיעות הבחורות העירומות - ולדיק סנדלר

 

אצל ולדיק אי אפשר לפרט על העלילה יותר מידי מבלי להרוס אותה. ברמת העיקרון, הקומיקס מציג את ולדיק בפתח של יום מאוד לחוץ מבחינתו: יש לו פרזנטציה להציג עבור פרויקט חשוב, חובות על הראש שמאיימים לחנוק אותו, והוא לא מצליח לשבת ולצייר את הקומיקס לפרויקט הגמר. אם כל זה לא מספיק, ולדיק מדלג כמעט ללא שליטה בין עולם המציאות לעולם הזוי ויפייפה שמתפרק עם התקדמות העלילה.

 

מעניין לראות שולדיק וארז בחרו לספר סיפורי מסע מאוד אישיים, אבל בעוד שהקומיקס של ארז עוסק בסיפור מסע "חיצוני" (בטיול שלו בדרום אמריקה והחוויות שהוא פוגש), הקומיקס של ולדיק עוסק בסיפור מסע פנימי (הלחץ שעוטף אותו והרצון להגיע לאיזון ושליטה על חייו). אני לא יודע עד כמה אני באמת מכיר אותם, אבל מקריאת הקומיקסים שלהם אני בהחלט מרגיש כאילו הסיבה להבדלים הנ"ל היא כי ארז הוא באמת בחור יותר של חוץ וטיולים ואילו ולדיק הוא יותר טיפוס של בית, תה וחתולה.

 

גם כאן האומנות מדהימה (כן זה נדוש, אבל הם יודעים לצייר, זאת לא אשמתי), והסגנון שונה מהסגנון שראינו אצל ולדיק בעבודות קודמות שלו (אבל דומה מאוד לסגנון שלו על BPD). ולדיק מוסיף ומציג סטוריטלינג מרשים במיוחד כשהוא מצליח לשלוט בעמודי ספלאש של ארבעה עמודים(!), ועושה זאת באופן חכם שמתאים היטב לחוויה ולא באופן זול והמוני. אם זאת הרמה אליה ולדיק מגיע כעת, יהיה מעניין לראות מה נראה ממנו בהמשך.

 

הסיפור של ולדיק הוא יותר "אוניברסלי" מהסיפור של ארז ויכול היה להתקיים כמעט בכל מדינה בעולם, אבל בכל זאת ולדיק משלב המון ביטויים לישראליות לצד אהבתו לקומיקס ואנימציה ישראליים, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בדמויות שולדיק בוחר לשלב בסיפור. וזאת נקודה מעניינת במיוחד כי כמו שתשימו לב ולדיק גם מוכשר מאוד ביכולת שלו לצייר אנשים.

 

עבודות אחרות של ולדיק כוללות את BPD (קומיקס על מחלקת המשטרה בבולטימור), "קבוצת פנדל" (קומיקס כדורגל בהוצאת "שלגי קומיקס"), את הקומיקס "סיכון מקצועי" והחוברת "דו קיום" שלו הוא הוציא באופן עצמאי, כמו סיפורים קצרים נוספים שלו שמתפרסמים בירחון "זבנג!" וקריקטורות פולטיות בעמוד הפייסבוק שלו.

 

 

ולדיק וארז מגיעים כמשב רוח מרענן וחדש עבור העתיד של הקומיקס בישראל. חבר'ה מוכשרים בטירוף שלא רואים בושה ביצירה של קומיקס לקהל הרחב כמו סיפורי אקשן או קומיקס לילדים. הניסיון שלהם בעבודה עם אורי פינק עשה להם המון טוב בעיצוב האופי שלהם כיוצרים שמגדירים עצמם כ"קומיקסאים ישראליים" עם רעב ליצירה והמשמעת ורוח הקרב כדי להיות פוריים מאוד (עוד לפני הלימודים בבצלאל הם כבר החזיקו ברזומה מרשים של יצירות). עכשיו, אחרי שהם יצאו מארבע שנים של לימודים מבצלאל, הם אפילו השתפרו עוד יותר. אם אהבתם מה שאתם רואים כאן בדוגמאות ואתם רוצים לעזור לאחל להם בהצלחה - רכשו עותק לעצמכם. זאת ללא ספק אחת הקניות הטובות ביותר של "קומיקס ישראלי" בעשורים האחרונים.

 

את הקומיקסים של ולדיק וארז ניתן להשיג בחנויות הקומיקס.

את "טרנקילו" וקומיקס נוספים של ארז אפשר להשיג גם דרך האתר שלו.

 

 

ושוב תודה לאליאב :)

 

חבר'ס,

תאמינו או לא,

אבל יש המון קומיקס ישראלי,

מקורי,

מגניב,

מצחיק,

וכזה ששווה את הכסף שלכם.

תמיד היו - רק צריך לחפש אותם :)

 

נכתב על ידי , 17/8/2014 21:55   בקטגוריות ביקורת קומיקס, המלצות, מבקר אורח, מדע בדיוני, מפרגן, סקירת קומיקסים, פנטזיה, קומיקס, קומיקס ישראלי  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-28/8/2014 10:26
 



סופ"ש חמוץ מתוק


לא בקטע אסיאתי,

אלא בקטע שיש לי דברים ממש מגניבים לצד דברים די מבאסים לספר לכם.

 

תוכן עניינים:

עדכוני Guardians of the galaxy

טריילר מאכזב לצבי הנינג'ה

חדשות מ-Ant-Man

כל מה שרציתם לדעת על דוקטור סטריינג'

סרט מעריצים על דמות לא שגרתית...

עוד קצת על עתיד התעשייה שלנו

טריילר לסרט החדש של דרגון בול זי

סדרת האנימציה החדשה של בטמן

האם פמיניזם מסוכן? כן!

 

 

שימו לב שאנחנו מקבלים את Guardians of the galaxy יום לפני כל העולם (ב-31.7),

ובינתיים יש אינספור טריילרים והצצות לסרט.

אני אתחיל עם ספוט קטן שחושף המון המון חומר חדש אז תתפנקו:

 

 

ויש גם תמונה איכותית של הנבל הראשי,

Ronan:

 

 

מישהו צריך לעבוד על התירגום של השם שלו לעברית,

כי אני ממש לא רוצה לשבת בקולנוע ושבכתוביות יהיה כתוב "רונן".

בכל מקרה,

העיצוב שלו מאוד מדוייק לקומיקס רק בתוספת קטנה על הפנים.

לא כזה נורא בכלל,

גם כי זה נראה מגניב,

וגם כי לא מדובר באיזה שינוי מהותי לדמות אייקונית.

אפשר לחיות עם זה :)

 

הנה עוד טריילר עם קצת חומר חדש,

ועם שיר רקע מטורף חדש - Cherry Bomb של The Runaways.

 

 

גם אם יהיה חרא סרט (אתם כאלה פסימיים),

הפסקול יהיה אגדי.

 

למי שרוצה להעשיר את עצמו,

הנה טריילר ל"סטאר וורס" אבל בעריכה לפי הטריילרים של GOG.

אדיר :)

 

 

ומי מאכזב?

טריילר חדש ומלא של צבי הנינג'ה עם המון חומר חדש,

המון צבים,

קצת שרדר וקצת ספלינטר:

 

 

גם אדם חירש, אילם עיוור שיראה את זה יגיד בתוך דקה:

זה כזה סרט של מייקל ביי...

במובן הרע, כמובן.

 

חברימוס,

אני מצטרף להמלצתו של בנישי וקורא לכם לצפות בסדרת האנימציה החדשה של צבי הנינג'ה.

לא רק שמדובר בסדרה טובה בפני עצמה,

אלא ממש באחת הגרסאות הטובות ביותר של צבי הנינג'ה במיליון שנה האחרונות.

ובנישי אפילו צפה בהכל עם דיבוב לתימנית.

אהחווה!

 

 

קצת שכחנו שאנחנו לא יודעים מי הנבל הראשי ב-Ant-Man :/

אז מייקל דאגלס (שקיבל את תפקיד האנק פים) ואישתו היו בארץ לאחרונה,

וחבר טוב שלי הגיש להם אוכל במסעדה בה הם אכלו.

לרוע המזל ידעתי על כך רק מאוחר מידי ולכן לא היתה לי הזדמנות לשאול אותו.

אבל בשביל זה יש טוויטר ואתרים מחו"ל,

אז קפצו לכאן כדי ללמוד מי הנבלים בסרט.

 

 

אין לי מושג מי אלה ואין לי כוונה לטרוח לבדוק.

עם חילופי הבמאים על הסרט זה אומר שלא כדאי לבנות יותר מידי על שמועות.

גם אם דברים היו נכונים בתקופתו של אדר רייט,

זה לא אומר שהם יהיו נכונים כשהסרט ייצא.

וכן,

הכל יכול להשתנות.

 

בזמן שאתם יושבים וקוראים בלוגים,

יש אנשים שאשכרה עובדים על סרט של דוקטור סטריינג'!!!

ובגלל שלא מדובר בפרוייקט מחמד של במאי מסויים (כמו במקרה של אנט-מן...),

אז יש מצב שזה ייצא די מהר :)

 

לאלו מכם שרוצים להעשיר עצמם וללמוד כבר עכשיו מי זה סטפן סטריינג' ומה הקטע שלו,

הנה סרטון קצר:

 

 

מה שאני אוהב בקטע הזה הוא שבקרוב יקום marvel הקולנועי יהיה כמו הקומיקס,

שבו אתה יכול לקבל מצד אחד קומיקס גיבורי על טהור,

או משהו יותר לכיוון המד"ב כמו עם GOG,

או משהו יותר לכיוון הקסם והעל טבעי כמו במקרה של סטריינג' (ובקומיקס גם ת'ור).

זה פשוט מדהים מבחינה יצירתית.

אין דברים כאלה במדיה אחרת.

 

 

והנה סרט מעריצים חדש ומעניין...

הוא מתרחש ביקום Marvel,

וספציפית באיזור של ניו-יורק היכן שיפעלו בעתיד דרדוויל ולוק קייג' במסגרת הסדרות של נטפליקס.

הסרט הזה מספר על בלש במשטרה שיוצא לתפוס נבל מסוכן ואכזרי בשם Purple Man.

תגידו לי אם זה שווה כי עדיין לא ראיתי P:

 

 

 

הרבה דברים ממשיכים להתפתח במדיום שלנו,

וספציפית - בתעשייה.

מאז ומתמיד היחס של המוציאים לאור כלפי היוצרים היה בקטע של:

"אתם שכירים שלנו שמייצרים עבורנו תכנים,

ולכן כל מה שאתם יוצרים שייך לנו".

זאת הסיבה לכך שכותבים ומאיירים לא מקבלים קרדיט הולם וגם לא תמלוגים וזכויות יוצרים על הדמויות שהם יצרו.

Marvel יכולים להדפיס תחתונים של ספיידרמן עד קץ המילניום אבל סטיב דיטקו וסטן לי לא ייראו מזה שקל.

 

תפיסת העולם של המו"לים בנושא זה אומרת להם שנכון שסטן וסטיב המציאו את ספיידרמן,

אבל באותה מידה היו יכולים להביא את פלוני ואלמוני שהיו ממציאים גיבור אחר,

והגיבור האחר היה הופך ללהיט.

הרי יוצרי קומיקס המציאו אינספור דמויות במהלך המאה שנים האחרונות (Marvel מכרו לדיסני 5,500 דמויות),

וזה רק שבמקרה שספיידרמן הוא להיט.

 

תפיסת העולם של אנשים יוצרים היא שונה,

ואומרת שנכון שלפני ספיידרמן היו מיליון דמויות שהן לא ספיידרמן,

אבל בלי דיטקו וסטן אז לא היית מקבל ספיידרמן גם בעוד מיליון דמויות!

זה לא מקרה, זה קסם.

זה קסם שמייצרים אנשים מסויימים עם כישרון גדול,

ולכן מגיע להם הקרדיט (והכסף) על כך.

 

העוול הזה שבמסגרתו ליצור קומיקס זה מקצוע לחולי נפש,

הוא אחד הפצעים המדממים העמוקים והמכוערים ביותר של המדיום.

וזה עצוב במיוחד כשמבינים שזה דווקא אצל אלו שמרוויחים הכי הרבה מקומיקס - החברות הגדולות של גיבורי העל.

 

לאחרונה חווינו כאב גדול כשהמשפחות של יוצרי סופרמן (ג'רי סיגל וג'ו שוסטר) הפסידו בבית המשפט בדרישה לקבל את הזכויות שלהם.

המשפחות של שוסטר וסיגל גובו בהמון תמיכה וניהלו את המאבק הזה כבר עשרות שנים,

אבל הן פשוט לא הצליחו להביס את צבא עורכי הדין של WB.

 

משפחה נוספת שנאבקת על הזכויות שלהן היא משפחתו של ג'ק קירבי.

המשפחה הזו צריכה להתמודד מול צבא עו"ד של דיסני,

אבל למזלם לאחרונה הם קיבלו תמיכה משלוש האירגונים מהחזקים שבהוליווד:

גילדת הבמאים, גילדת הכותבים, וגילדת שחקני המסך.

התמיכה הזאת משנה עניינים באופן מהותי,

והופכת את התביעה של משפחת קירבי למשמעותית לא רק עבור יוצרי קומיקס,

אלא לכזו שיכולה לשנות את כל הוליווד.

יהיה שווה לעקוב.

 

עוד מהלך מעניין הוא ש-DC הכריזו כי החל מיולי הקרוב,

כל המעורבים ביצירה של קומיקס שיוצא קודם בדיגיטלי (כמו Injustice) יקבלו גם תשלום פר מכירות.

"תשלום פר מכירות" זאת מילה מכובסת עבור "תמלוגים",

אבל DC לא רוצה להשתמש במילים שיעשו לה נזק בבית משפט אח"כ כשהיוצרים המסכנים יבקשו את הזכויות שלהם.

בכל מקרה,

חידוש מבורך הוא שגם הצובעים של הקומיקסים הנ"ל יזכו לתמלוגים האלה,

שזה ממש חידוש בגלל שלרוב הם העובדים הכי שחורים בתעשייה הזאת.

 

ולסיום העניין אני מפנה אתכם לקרא את הכתבה\ראיון הזה על\עם יוצרי קומיקס שמפרסמים יצירות עצמאיות.

אתם יודעים,

כמו אלו שמפרסמים דרך אימג' וכ'ו.

אימג' היא פלטפורמה שמאפשרת ליוצרים ליצור ולהפיץ קומיקס ממש כמו אצל החברות הגדולות (חוברת פעם בחודש+אוגדנים),

ועדיין לשמור על הזכויות המלאות על היצירות שלהם.

קירקמן, לדוגמה, שוחה בכסף מאז ש-The Walking Dead הפך ללהיט קומיקס וללהיט טלוויזיה.

אימג' לעולם לא תהיה יקום כמו DC או Marvel.

אבל,

ככל שאימג' מתחזקת אז יותר יוצרי קומיקס יחשובו לעצמם: 

"למה לי לכתוב עבור DC שיגנבו ממני את הכישרון,

אם אני יכול לכתוב מיני סדרות או סיפורים קצרים באימג'?"

התוצאה תהיה שהתעשייה שלנו תיראה כמו בטלוויזיה ובקולנוע:

סדרה רצה למשך כמה עונות,

ולאחר מכן היא נגמרת לנצח והעולם שלה נגמר ביחד איתה.

לא תהיה המשכיות ויקום רחב כמו אצל Marvel,

כי מי שיעבוד עבור החברות הגדולות יהיו יוצרים צעירים וחסרי ניסיון שרק מחפשים ליצור לעצמם שם,

מה שיוביל להתדרדרות רצינית באיכות.

 

כיום המצב הוא שזה סבבה לקנות קומיקס של Marvel ו-DC,

בגלל שהם אומנם לא משלמים תמלוגים,

אבל הם משלמים ליוצרים כסף טוב (וזאת אחת הסיבות שאנשים עובדים אצלם).

במקביל - תבדקו קומיקס עצמאי.

תנסו, תטעמו, תראו מה הולך שם.

כיום המגוון כל כך גדול והאיכות מאוד גבוהה,

ככה שבוודאות תמצאו משהו טוב לעקוב אחריו.

 

 

ידעתם שעברו 17 שנה מאז הסרט האחרון של דרגון בול זי?

בכל מקרה,

הנה הטריילר לסרט החדש Battle of gods:

 

 

אני חושב שהסרט כבר יצא ביפן ועכשיו רק מחכים לדיבוב באנגלית.

למי שרוצה בטח תמצאו גירסה יפנית עם תרגום.

 

לפי מה שקראתי,

זה מתרחש אחרי שהם הביסו את בו.

מצד אחד אני לא אוהב את סאגאת בו ומעדיף להתכחש אליה,

אבל מצד שני לפחות זה לא GT...

 

הסרט הוא פרי יצירתו של היוצר המקורי אקירה טוריאמה,

שזה חדשות טובות, כמובן,

למרות שבתכל'ס הוא די פישל עם בו,

שהיתה סאגה מיותרת שנמרחת ללא סיבה וממחזרת רעיונות ישנים.

 

מה שהכי מטריד אותי היא כמובן האנימציה,

והבחירה בשימוש במודלים תלת מימדיים בשביל קטעי האקשן.

מיותר בצורה היסטרית.

זה לא עובד,

זה לא נראה טוב,

זה סתם מיותר.

בסדרה המקורית הם ידעו לייצר אקשן ע"י שימוש בכלים בסיסיים כמו קומפוזיציה ועריכה,

ובגלל שזה היה אחיד עם הסגנון של שאר הסדרה זה גם עבד.

 

נקווה לטוב, בכל מקרה.

 

 

לא יודע אם עקבתם,

אבל לאחרונה רצה לה סדרה מצויירת די מחורבנת של בטמן בשם Beware the batman.

היא היתה כל כך גרועה שאפילו ילדים לא אהבו אותה,

ולכן היא דעכה ונעלמה.

זה רק מראה לכם כמה חשיבות יש לאנשים שמאחורי יצרה,

אפילו אם זה בטמן וזה בזמן שיש סרטים שלו בקולנוע והוא להיט והכל.

 

בכל מקרה,

יש סדרה חדשה בדרך,

וכל מה שיש לנו עליה זה זה:

 

 

לא נראה מבטיח במיוחד,

למרות שתודה לאל שהם זנחו את האנימציה התלת מימדית הבינונית ההיא.

עד שנדע מה זה שווה,

הנה קטע אנימציה קצר עם בטמנים שונים להעביר לכם ת'זמן:

 

 

 

 

שמעתם אותי מדבר כאן לא מעט כנגד הפמיניזם,
אבל רובכם ודאי חושב שכל העניין הזה מעניין בעיקר אנשים שאוהבים לריב באינטרנט.

 

אז הרשו לי לנפץ את הבועה שלכם...

הנה כתבה שפורסמה השבוע (זה ליק להורדה של קובץ PDF, לא להיבל).

הכתבה בודקת את נושא האלימות במשפחה,

וכבר מקריאה שטחית עולים כמה נתונים מזעזעים:

 

1. מספר הנשים המוכות זהה למספר הגברים המוכים ע"י נשותיהם.

הבנתם את זה?

לא משנה אם אתם גבר או אישה,

הסיכוי שלכם לעבור התעללות ואלימות מצד בן\בת הזוג שלכם הוא זהה.

 

2. בעוד שנשים מוכות כן זוכות לתמיכה של המערכת,

והחברה שלנו כן רואה בהן כקורבנות,

גברים שעוברים התעללות נחשבים לבדיחה,

ולכן הם פשוט לא מתלוננים.

ומה יעזור להם להתלונן, תכל'ס?

מספיק שהאישה שלהם תגיד למשטרה שהוא זה שמכה אותה,

ומייד יכניסו אותו למעצר.

בלי בדיקה ובלי כלום.

קודם כל מעצר וכתם לכל החיים,

אח"כ נדבר.

 

3. מקרה אמיתי:

זוג נשוי הגיע לבית משפט וכל אחד מהם טען שהשני נתן לו סטירה.

האישה שוחררה בטענה שהסטירה שהיא נתנה היתה במסגרת ריב משפחתי.

הגבר הועמד לדין בטענה שהסטירה שהוא נתן היא פלילית.

 

4. גבר שיואשם (עזבו נמצא אשם, רק יואשם) באלימות כלפי אישתו יכול לחלום על לראות את הילדים שלו שוב.

האישה יכולה לדרוש משמורת מלאה על הילדים - וגם תקבל.

וזאת הסיבה שלא מעט פעמים במהלך גירושים האישה מאשימה את בעלה באלימות ללא כל ראיה או תלונה קודמת,

וזאת גם הסיבה שגברים מתאבדים במהלך תהליכים משפטיים הקשורים בגירושין.

נשים - לא.

 

5. אם אישה תואשם באלימות כלפי בעלה (וזה מקרה אמיתי מתוך הכתבה),

היא עדיין תוכל לקבל לידיה את הילדים,

למרות שבפועל זה אומר שיש כאן סכנה לילדים עצמם...

 

נכון,

אנחנו שומעים על גברים שרוצחים את נשותיהם ולא נשים שרצחו את בעליהם.

אבל יש לזה סיבה:

*האמת היא שאנחנו כן שומעים על נשים שרצחו את בעליהן,

אבל זה תמיד מוסבר כהגנה עצמית,

ובהיעדר ראיות ברוב המקרים באמת שאין לנו איך לבדוק את הטענות האלה.

*אלימות של נשים כלפי גברים היא יותר מנטלית ורגשית מאשר פיזית.

זאת עדיין התעללות והיא התעללות קשה ומסוכנת,

אבל זאת התעללות שמאוד קשה להוכיח אותה בבית המשפט כי היא לא משאירה סימנים כחולים.

 

אני יודע מה תגידו.

אתם\אתן תגידו שהסיבה לכל הנ"ל היא בגלל שהעולם שוביניסטי.

היא בגלל שבעולם שנשלט ע"י גברים יש אפליה גם נגד נשים וגם נגד גברים "חלשים",

ושהפטריאכליה מצפה מהגבר להיות חזק ושרירי ולעבוד בעבודה מסוכנת וכ'ו...

ובכן, לא נכון :)

 

בעולם שנשלט ע"י גברים המציאות תהיה שגבר שיגיע לבית המשפט יוכל לדרוש מה הוא ירצה וגם לקבל זאת,

בעוד האישה תיחשב לחפץ במקרה הטוב,

או לבע"ח במקרה הרע.

ככה זה בארצות איסלמיות.

גירושין?

למה לעזאזל שהאישה תקבל גרוש?

שתחזור להורים שלה או שתעבור לגור ברחוב.

האישה מתלוננת במשטרה שבעלה מכה אותה?

שתגיד תודה שהשוטר לא מוריד לה סטירה ושתחזור לבית שלה.

הבנתם?

ככה זה באמת בעולם שוביניסטי ופטריאכלי.

 

אנחנו חיים בחברה מורכבת יותר.

בחברה שלנו הפמיניזם צובר כוח ע"י זה שהוא הופך את הנשים לקורבנות.

הוא בא אליהן ואומר להן:

"הסיבה לכל הצרות שלכן היא שהגברים\הפטריאכליה מורידים את כן".

מנקודת המבט הזו האישה תמיד הקורבן,

המסכן,

החלש,

זה שרוצה אבל לא נותנים לו.

בנקודת המבט הזו כל אישה רואה בעצמה קודם כל כקורבן,

וזה גם יוצא החוצה,

ולכן גם המשטרה וגם מערכת המשפט יראו בנשים כקורבנות באופן אוטומטי.

 

אם אתם חושבים שאני לוקח יותר מידי ברצינות את כל העניין הזה,

אז אין לכם מושג כמה הנושא הזה חשוב לחיים שלכם.

כבר היום מעסיקים חוששים להעסיק נשים צעירות מחשש שהן יגישו נגדם תלונה על הטרדה מינית,

כי כידוע לכם,

אין בישראל ענישה על תלונות שוא בנוגע להטרדה מינית או אונס.

מי נפגע מזה?

קודם כל אתן.

ברור שהמערכת שלנו צריכה להגן על אלו שחוששות להתלונן,

אבל כנראה שמהו דפוק פה אם זה המצב שנוצר.

כנראה שצריך פיתרון שונה, נכון?

 

קחו בחשבון שאני קראתי את הכתבה כאן בקישור.

אלו מכם שירצו לדבר איתי על הנושאים המופיעים בה - תקראו אותה קודם.

אם אני אשים לב שאתם סתם מדקלמים לי שורות שהכתיבו לכם פמיניסטיות - אתם תקבלו התעלמות.

ראו הוזהרתם.

 

נכתב על ידי , 27/6/2014 11:09   בקטגוריות בידור, בידור ושואוביז, המלצות על סרטים, המלצות, התמרמרות, כל מיני, סירטונים שקשורים בקומיקס, פוליטי, פמיניזם, קולנוע, שחרור קיטור  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-17/8/2014 15:21
 



Mo' money mo' bitches


כי סייימתי שנה א' בתקשורת חזותית,

ועכשיו אני צריך כסף,

וגם בחורות (אסתפק גם באחת).

זאת לא קריאה נואשת של אדם בודד,

פשוט אני לא באמת חבר במסגרות חברתיות בהן יש תחלופה של אנשים כדי שאוכל לפגוש אנשים חדשים.

לפחות עד תחילת השנה הבאה.

 

ולפחות עד פסטיבל הקומיקס הקרוב D:

כן, השנה אני בפסטיבל,

לא עם דוכן וקומיקס משלי,

אבל... ארחיב אח"כ,

אז תישארו עירניים לחדשות בנושא.

אתם יכולים לשריין לעצמכם את תאריכי הפסטיבל: 6-9 באוגוסט,

ואפילו ספציפית את ה-7 לאוגוסט (רמז רמז...).

טוב,

דיברתי יותר מידי.

אתם תדאגו להגיע כי יהיה מעניין ויש את ולדיק סנדלר וארז צדוק שמסיימים עכשיו את הלימודים שלהם בבצלאל,

והם החליטו שפרוייקט הגמר שלהם יהיה... קומיקס!

מהצצות שהם משחררים לרשת זה נראה מדהים (לחצו על השמות שלהם כדי להגיע לעמודי הפייסבוק שלהם ולראות במה מדובר).

 

אגב,

הראשון להגיש קומיקס כפרוייקט גמר בבצלאל היה אורי פינק עם הספר "הבלי משיח".

 

תוכן עניינים:

פה ושם על guardians of the galaxy

עדכוני קולנוע

הצצה לסדרה החדשה של סופרמן

השער הזה צריך עוד מודוק

הדברים שהורסים את התעשייה

קצת משחקים

קצת טלוויזיה

סיום עצוב

 

 

קפצו לפוסט הקודם כדי לראות את הטריילר הארוך והמושקע של Guardians of the galaxy שיצא לאחרונה ב-UK,

טריילר שהפעם משדר גישה יותר דרמטית ורצינית - ועדיין קורע מצחוק :)

באופן מפתיע נעדרים ממנו שני שירים שהיו מזוהים עד עכשיו עם הסרט:

Hoocked on a feeling (זה האוגה צ'אקה)

ו-Spirit in the sky של נורמן גרינבאום,

שלמרות שיש לו מילים של שהידים נוצרים דווקא שמחתי להשתמש בו כדי להכין קליפ סיכום שנה לכיתה שלי.

 

בכל מקרה,

כן, קצת עצוב לי שהראש של הסלסטיאל לא נראה כמו בקומיקס,

בעיקר כי הסלסטיאלס הם המצאה של ג'ק קירבי.

בקומיקס הם ישויות יותר מכניות,

אבל אם אני מבין נכון הם משהו באמצע בין מכני לאורגני בכל מקרה,

אז אולי בסרט הם נראים כמו משהו אורגני רק חיצונית... לא יודע.

אני מקווה שלא יהרסו את זה.

בעיקר כי בינתיים נראה שהם ממש נצמדים לקומיקס,

ואפילו טורחים להוציא ממנו כמה שיותר חומר, דמויות ומקומות.

כמו שאני תמיד אומר כאן:

לסרט קומיקס טוב אסור להיות נאמן ב-100% לקומיקס,

אבל הוא צריך לכבד את המקור.

כרגע נראה שיש המון אהבה למקור,

אבל את התוצאה נדע רק בסרט עצמו.

 

בכל מקרה,

אין ספק שמשהו עובד כאן נכון אם אני מתרגש מקומיקס שקראתי אולי רק אוגדן-שניים שלו.

ואם אתם רוצים המלצות לסיפורים טובים של גארדיאנס שגם מתאימים למי שלא מכיר אותם בכלל - תבדקו את הלינק הזה.

 

הנה עוד כמה טריילרים ו-TV Spots של הסרט להנאתכם:

 

 

 

 

וגם, פוסטר:

 

 

 

אני אשחזר מנהג ישן של הבלוג שהצלחתי להתנער ממנו,

ואתחיל בעדכוני קולנוע דווקא,

אבל אין מה לעשות - עכשיו זאת תקופה חמה מאוד :)

 

בשנות ה-90 הייתי כבר בהכרה מלאה,

ככה שראיתי את עלייתו של ג'ים קרי בלייב,

ולכן גם יש לי זכרונות טובים מהסרט "טיפשים ללא הפסקה".

בעיה עם ג'ים קרי:

הוא מצחיק רק אם אתה ילד בן 13 בשנות ה-90.

בכל שלב אחר בחיים שלך הוא פשוט שיעמום,

והבנתי את זה לאחר שצפיתי לאחרונה ב"אייס ונטורה 2",

סרט שבקולנוע היה מבחינתי עילוי קומי,

אבל בצפייה בגילי המופלג הוא התגלה כשיעמומון אטומי.

ואישתו מטומטמת.

 

בכל מקרה,

לא צפיתי שוב ב"טיפשים ללא הפסקה",

אז אין לי רטרופרספקטיבה עליו.

אז כרגע כל מה שיש בי זאת נוסטלגיה חזקה שגורמת לי לחשוב שסרט ההמשך שייצא בקרוב עוד עלול להצחיק אותי:

 

 

נראה מספיק טוב כדי לגרום לי לשכוח שכבר היה סרט המשך,

עם שחקנים אחרים לגמרי (שכנראה היה פריקוול),

והיה איום ונורא בצורה שאפילו נולאן+סניידר לא היו יכולים לעשות.

למרות שבאמת אין לי מושג למה אני אופטימי.

אני לא מצליח לזכור סרט אחד שיצא בעשור האחרון ובאמת היה מצחיק (טוב, יש כמה, הם פשוט בודדים ואני לא זוכר כרגע).

מה אתכם?

מה הצחיק אתכם?

 

 

מדברים על המשכים שיוצאים באיחור של עשורים...

בפעם האחרונה שהבאתי כאן את הטריילר החדש לסין סיטי 2 כמעט הקאתי,

ובצדק.

הפעם יש טריילר נוסף שגורם לקוות שאולי הסרט החדש יהיה דומה יותר לקודם,

ואז נוכל קצת להינות ממנו:

 

 

לא שהקודם הוא יצירת מופת,

והם כן חירבנו את כל הסיפור עם מרב כבר בדקה הראשונה בגלל תוספת שלא היתה קיימת בקומיקס.

אבל אם עושים Switch-off למוח למשך כמה זמן,

אז באמת מדובר בסרט מגניב ומאוד שונה ממה שקיים בד"כ,

ואז זה אפשרי להנות ממנו.

 

 

מישהו הזכיר את ג'ים קרי בשנות ה-90?

אז הבמאי של Yes man הוא זה שהסכים לביים את Ant-man (ותודה ל-non. שתיקן אותי),

לאחר שכמעט כל במאי בהוליווד אמר "לא נוגע בזה גם עם מקל".

וזה אפילו יותר מלחיץ מלדעת שאדגר רייט יביים את זה!

 

עוד דיבורים:

ספיידרמן המופלא 2 היה אמור להכניס כמעט כמיליארד דולר של רווחים,

מה שהיה אמור להתניע סדרת מהלכים שנועדה להפוך את עולמו של ספיידרמן ליקום שלם של דמויות וסרטים,

כולל דיבורים על סרט לונום ו-Sinister six.

אבל,

במקום מיליארד נכנסו "רק" 700 מיליון,

שזה נמוך מידי,

וזה גם הופך אותו לסרט הספיידרמן הכי פחות רווחי בארה"ב אי פעם.

בכל מקרה,

לא יקום ספיידרמן ולא נעליים,

כרגע כנראה שלא תראו אפילו את ספיידרמן המופלא 3...

כאילו,

זה מה שהם אומרים,

אבל לא נראה לי שהם יוותרו על כותר של 700 מיליון ככה סתם.

הם יעשו משהו,

רק הרבה יותר קטן.

 

אבל המלך של כל הדיבורים אי פעם הוא ללא ספק "ליגת הצדק".

סרט שהובטח שנראה אותו כבר ב-2009.

אז יש עוד ליהוקים והמון דיבורים על איזה סרט ייצא מתי,

והנה לינק נחמד שמרכז את השמועות הכי גדולות וגם חוקר עד כמה הן באמת אמינות.

את השמועה החדשה כי דארקסייד יהיה הנבל הראשי בסרט של ליגת הצדק הם עדיין לא הפריכו,

אבל אתם יודעים מה שוות שמועות כאלה...

כך או כך,

אל תשכחו מה קרה לספיידרמן המופלא 2.

יש בהחלט סיכוי ש"סופרמן\בטמן" יהיה הרבה פחות מוצלח מהצפוי,

וזה יביא לשינוי דרסטי בתוכניות.

 

אבל יש כאלו שמבטיחים וגם מקיימים.

קוראים אותם Marvel,

ומי שרוצה חצי טון של ספויילרים יכול להיכנס לפה ולקרא כמה מנקודות העלילה של אוונג'רס 2.

האמת,

לא כאלה ספויילרים נוראיים,

אולי רק יגלה לנו פחות או יותר מה הולך בחצי שעה הראשונה.

אבל מה שבאמת מעניין שם זה שהאלמנה השחורה וההולק נכנסים למערכת יחסים ביחד 0_0

נשמע שמישהו ממש משתעשע עם הסרט הזה D:

 

 

נחזור לדברים שאפשר לראות,

הנה קטע מתוך האנימציה החדשה של DC,

רק תקפצו ל-2:13 כדי לראות את הקטע הרלוונטי:

 

 

בהמשך הוידאו יש ראיון עם השחקנים של סדרת הטלוויזיה על פי הקומיקס iZombie.

קומיקס מעולה,

אבל כשראיון מתחיל ב"את הדמויות שלכם המציאו במיוחד עבור הסדרה",

די ברור לי שאין שום טעם לטרוח על זה בכלל.

 

 

משהו שכן כדאי לטרוח עליו הוא סרט חדש בכיכובו של מייקל קיטון,

שהוא שחקן מעולה וגם בין הראשונים לשחק את בטמן (בגרסאות המחורבנות של טים ברטון).

עכשיו הוא מוציא סרט חדש המספר על שחקן קולנוע מפורסם הידוע בעיקר בזכות תפקידו כסופר גיבור בשם "איש הציפור",

תפקיד שהטיל צל גדול על הקריירה שלו,

ועכשיו כשהקריירה שלו מגיעה לסופה הוא מתחרפן.

הממ...

 

 

ולמי שבאמת מעניין אותו המה ולך בצבי הנינג'ה,

וספציפית איך נראה שרדר,

אז הנה, תסבלו:

 

 

 

 

לפני כמה חודשים הוכרז כי ג'ף ג'ונס וג'ון רומיטה ג'וניור יעבדו ביחד על סופרמן.

לצערי מעולם לא ראיתי בזה סיבה להתרגשות.

מדובר בכותב ובמאייר שהיו ממש בטופ והפיקו תוצאות מעולות,

אבל כיום הם בעיקר בינוניים מינוס.

 

מצטער.

 

אבל אי אפשר להתעלם שההכרזה כי שניהם יעבדו על סופרמן הביאה עימה המון אנרגיות חדשות והתקוות עלו.

עד שראיתי את זה:

 

א
 
א
 

 

אני לא מאמין שרומיטה ממשיך לצייר כל כך מחורבן - ועדיין מקבל עבודה.

זה נראה כאילו לא אכפת לו בכלל!!!

תתעלמו לרגע מהצביעה שמקפיצה פה את העניינים קצת,

מדובר באמת בזריקת זין הכי גדולה בהיסטוריה.

פשוט בושה.

סופרמן אפילו לא מזכיר שום דבר שקשור לסופרמן בכלל!

פשוט מזעזע.

אם ייצא לכם,

תבדקו עבודות של רומיטה ג'וניור מלפני 30 או 20 שנה,

ותבינו על מה אני מדבר כשאני אומר הידרדרות...

 

 

זה השער של Secret Avengers #8 שיוצא בספטמבר.

לא יודע מה הולך שם,

אבל זה מדליק D:

 

 

 

יש לא מעט דברים שגורמים לי לתהות לגבי העתיד של התעשייה.
ואני מדבר על התעשייה, לא המדיום.

המדיום ימשיך להתקיים כל עוד יש בני אדם יוצרים בעולם,

אבל התעשייה - Marvel, DC, אימג' וכ'ו... עתידם לא ברור.

 

Marvel הכריזו על כותר עצמאי לרוקט ראקון,

שלפחות בהתחלה יהיה פרי יצירתו של סקוטי יאנג (גם אומנות וגם כתיבה),

הידוע ביכולות המדהימות שלו לצייר דברים חמודים :)

עד כאן הכל טוב.

עד שפתאום מישהו שם לב שיש 300,000 הזמנות לחוברת #1.

 

לצורך השוואה,

Batman #29,

שעובדים עליו שניים מהיוצרים החשובים ביותר של התעשייה כיום,

ונמצא באמצע אירוע משמעותי,

ו... זה בטמן,

מכר "רק" 117,000 עותקים.

שלא לדבר על כך שגם 50,000 בימינו זה מספר מטורף.

 

בדיקה מעמיקה מגלה שלפחות 100,000 מההזמנות לרוקט הן מחברה בשם Loot crate,

שזאת חברה שאתה משלם לה סכום קבוע כל חודש,

וכל חודש אתה מקבל חבילה עם המון דברים מגניבים שאמורים לעניין אותך.

זה קיים גם בארצנו עם פריטי קוסמטיקה של נקבות,

והרעיון הוא שתוכן החבילה אמור להיות שווה הרבה יותר מאשר התשלום החודשי שלך.

המודל העסקי עובד!

 

בכל מקרה,

זה קצת מעצבן אנשים.

אבל אני חושב שהם היו כועסים הרבה יותר אם הם היו זוכרים ש-Amazing Spider-Man #1 "מכר" לאחרונה 512,000 עותקים,

וזאת בגלל טריק מסריח של Marvel.

לדוגמה:

אם אתם חנות קומיקס ואתם רוצים עותק וראיינט מסויים,

אתם צריכים להזמין 50 עותקים רגילים.

זאת הסיבה שלמרות שזה גיליון שאנשים ציפו לו ואמור למכור הרבה,

המכירות בפועל הן מנופחות מעבר לכל פרופורציה,

כאשר התוצאה בפועל היא שחנויות קומיקס מזמינות הרבה יותר עותקים ממה שהן מסוגלות למכור,

ולא צריך להיות כלכלן גאון כדי להבין שזה מוביל להפסדים במכירות.

 

הפסדים של החנויות, כמובן.

Marvel כבר עשו את המכה שלהם.

 

למה הם עושים את זה?

בחשיבה קפיטליסטית,

כל עוד ההכנסות גוברות - הכל בסדר.

ולא משנה איך, מי, מה, למה,

או חס וחלילה - השפעות לטווח הארוך.

Marvel היא חלק מהאמ-אמא של החברות הקפיטליסטיות - דיסני,

לכן הם חייבים לדאוג שהגרף של ההכנסות יישאר במגמת עלייה לא משנה מה.

עוד מהחשיבה הקפיטליסטית:

לא אכפת להם שעכשיו החנויות נתקעו עם מי-יודע-כמה עותקים שאין מי שיקנה אותם.

מבחינתם זה תמריץ עבור החנויות לעבוד קשה ולמצוא בכוח מי שיקנה.

בתיאוריה זה נשמע נכון,

בפועל - זאת רולטה רוסית כי שום דבר לא מבטיח לך שאם תעבוד קשה אתה גם תצליח בחיים.

זאת פיקציה.

צריך לעבוד חכם ;)

 

אז מה אני רוצה להגיד?

העתיד עגום.

יש מצב לקריסה משמעותית בתעשייה,

שהשורשים שלה מתחילים לצמוח עכשיו.

אם אתם חושבים שלמישהו בדיסני או WB אכפת מהקומיקסים אז אתם טועים.

מבחינתם אין קשר בין החוברות בחנויות (=גרושים של הכנסות) לבין הסרטים בקולנוע (=מיליארדים בהכנסות),

והם ימשיכו לעשות סרטי אקס-מן ובטמן גם אם לא תצא חוברת אחת שלהם במאה שנים הקרובות.

 

אז כן,

אני פסימי.

וזה גם לא עוזר במיוחד שמחירי חוברות מסויימות עלו ל-5$ עכשיו.

 

 

אני חזק בנוסטלגיה היום...

מורטל קומבט 10 עומד לצאת בקרוב.

הקודם היה המשחק הנמכר ביותר של הסדרה,

ולכן יש מצב שהם למדו לעשות משהו כמו שצריך.

אולי.

הנה 15 דקות(!) של גיימפליי:

 

 

וכן,

יש גם גיימפליי ממה שאמור להיות במשחק הבא והאחרון(?) של בטמן,

או לפחות האחרון בתוך העולם הזה של ארקהאם סיטי:

 

 

לא יודע...

זה סופר מגניב כל מה שהולך שם,

אבל החליפה הזאת מעצבנת אותי ברמות היסטריות.

א. זה איירון מן. אין מה לעשות, זה איירון מן.

ב. זה לא בטמן!

אני לא מבין מה השתבש.

עד עכשיו הוא היה סבבה לגמרי.

מה השתבש?

 

 

אני מסיים בימים אלו את הצפייה ב-Dragon Ball Z Kai.

Kai היא הפקה מיוחדת שבה לקחו את הפרקים הקלאסיים של דרגון בול זי,

וביצעו בהם עריכה מחודשת ככה שהם יהיו יותר... זריזים :)

לצורך העניין,

פריזה מובס בפרק 50+, וסאגת סל נגמרת בערך ב-97.

כן,

כבר אין פרקים שלמים של בהייה אחד בשני P:

 

זאת הפעם הראשונה שבה אני באמת מבין איזה סיפור נפרש כאן,

במקור על פני, מה, 250 פרקים? מטורף.

אני בדיוק בפרק שבו גוקו מודיע לסל שהוא מפסיק להילחם בו ובמקומו יבוא גוהן.

כשצפיתי בזה לראשונה זה היה פרק פה פרק שם,

ולכן זה גם לא היה רגע מרגש במיוחד,

אבל עכשיו אני עם דמעות בעיניים!!!

גוהן?

גוהן???

הילד הקטן והפחדן שתמיד בכה כשהוא היה צריך להציל את העולם?

שרבים הקריבו את חייהם להציל אותו כי הוא קפא במקום מרוב פחד?

גוהן יציל אותנו מסל?!?!

 

 

אין גבר בעולם שיישאר עם עיניים יבשות לראות את הילד הקטן הזה,

בתלבושת פיקולו,

גואל את עצמו ואת העולם כולו.

 

שלא לדבר על כך שמדובר בסיפור מדהים מכל בחינה אפשרית על סף השלמות.

מראדיץ ועד סל - פשוט מדהים.

אני מזוזעזע מכך שדרגון בול זי נמצא איתנו כל כך הרבה שנים ועדיין יוצרים מערביים לא הצליחו להפנים את האיכויות שבו,

ו\או ליישם אותם בעבודות שלהם.

הזוי.

 

 

עוד סדרה שאני ממליץ עליה בחום: Archer.

לצערי הרב הפרק הראשון הוא לא מדהים בצורה יוצאת דופן (למרות שהוא טוב),

ולכן אני נאלץ להגיד משהו שאני שונא כשאומרים לי: תנו לזה צ'אנס כמה פרקים.

אבל ברצינות,

זה שווה את זה.

אחד הדברים המצחיקים ביותר שיש כיום.

כשתגיעו לפרק כשהם על הזפלין מפרקים את הפצצה - תחזרו לפה להגיד לי תודה :)

 

 

עוד בענייני טלוויזיה:

בנות הפאוור פאף חוזרות!

למרות שאפשר בכיף להקרין את הפרקים שלהן מחדש גם בעוד 100 שנה ושהם עדיין יהיו רלוונטים,

מישהו החליט לעשות ריבוט למותג.

ב-2016 נדע מה זה שווה.

 

 

 

אני רוצה לסיים בטון עצוב.

זה ריק מיאל:

 

 

ריק הוא קומיקאי בריטי גאון,

אבל בדומה ל-90% מהסלב הבריטיים - מכירים אותו רק באנגליה.

ריק התחיל את הקריירה הציבורית שלו בערך בשנות ה-80 עם סדרה היסטרית שזכתה להצלחה אדירה ושינתה את פני הקומדיה לנצח:

The Young Ones.

הנה קטע (מתורגם) מהסדרה, ריק בחלוק השחור:

 

 

יותר מ-30 שנה עברו מאז ואף אחד לא הצליח לייצר שום דבר שדומה לזה.

סדרה שבה הכל יכול לקרות:

השירותים מדברים,

הבית חוזר אחורה בזמן,

לונדון מוצפת,

אנשים מתים וקמים לתחיים,

ראשים נערפים,

להקות אגדיות כמו Madness או Motorhead פתאום מתחילות לנגן בסלון,

ועדיין,

אנשים מרגישים שזה ממש מדבר על החיים שלהם.

 

מאז שדבק בו התואר "גאון" הוא כבר יכל לעשות פחות או יותר מה שמתחשק לו,

ואכן היה אפשר לראות אותו בשלל תפקידים קומיים,

אם לא בסדרה שהוא פיתח בעצמו או עם השותף שלו אדריאן אדמונסון,

אז בתפקיד אורח בקלאסיקות אחרות (כמו "עלילות הפתן השחור").

אחת מהסדרות שהוא פיתח והפכה ללהיט היסטרי היא Bottom.

הנה קטע (לא מתורגם, תתאמצו) מתוכה,

כאשר ריק מחזיק בעצמו סצינה שלמה כשלרשותו רק היכולות שלו כקומיקאי:

 

 

אפשר להבחין בדמיון בין הדמויות של ריק ואדריאן ב-Young Ones וב-Bottom.

למרות שזה לא הוצהר רשמית,

Bottom אלו הדמויות האהובות מ-Young Ones רק מבוגרות יותר.

תמיד היתה תקווה שיום אחד נזכה לראות את הדמויות בסדרה נוספת,

הפעם כזקנים מלוכלכים ומטורפים.

לרוע המזל,

זה לא יקרה,

כי הממזר השמן מת לפני כשבוע.

 

 

אם הייתם נוסעים לאנגליה כשהוא היה בחיים ונפגשים בו במקרה,

סביר להניח שהיתה יוצאת לכם אחת התמונות המצחיקות ביותר בהיסטוריה.

כמה שהוא היה גאון הוא תמיד אהב את המעריצים שלו,

וכשהם היו מבקשים להצטלם איתו הוא היה מפתיע אותם,

יורד על הברכיים ומעמיד פנים שהוא מוצץ להם.

 

אם הרגשתם בזה או לא,

העולם הפך לעצוב הרבה יותר.

 

אתם מוזמנים לצפות בפרקים של The Young Ones,

או של Bottom,

או במופע החי של Bottom (היו איזה 5, אני ממליץ על Hooligans Island),

או בסרט של Botoom עם תפקיד אורח משמעותי של סיימון פג - Bottom - Guest Huose Paradiso.

הומור וסלנג בריטי מובטח.

 

נכתב על ידי , 19/6/2014 08:08   בקטגוריות בידור ושואוביז, המלצות, המלצות על סרטים, כל מיני, משחקים, סדרות טלוויזיה, סירטונים מצחיקים, קומיקס, קולנוע  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-2/7/2014 13:51
 




דפים:  
237,564
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ