לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 31

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ·ֳ¥ֳ®ֳ©ֳ·ֳ±. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מחר יום הקומיקס בחינם (וזה הדבר השמח היחיד כאן...)


מחר יום הקומיקס בחינם הבינלאומי,

ובחנויות הקומיקס כבר נערכים בהתאם עם המוווווווון קומיקס,

ישראלי ומחו"ל,

והמווווווווון צ'ופרים.

קחו בחשבון שבגלל העומס המטורף, חלק מהחנויות יפתחו מוקדם מהרגיל (כמו לדוגמה, קומיקס וירקות),

אז תתעדכנו בהתאם באתרים שלהם :)

 

אוקיי,

נחשפו כמה דברים מעניינים.

ראשית,

הג'וקר החדש יופיע בסרט של "Suicide Squad" וכפלאשבק בסרט של סופרמן\בטמן,

והוא ייראה כך:

 


 

כן.....

מאוחר יותר אמרו שכנראה לא יהיה לו קעקועים(???) ולא ברור כרגע.

בכל מקרה,

ברור שזה הולך לכיוון "ריאליסטי" מאחר והעור שלו לא לבן.

חרא.

 

 

 

אגב,

פלאשבק עם הג'וקר בסופרמן\בטמן זה אומר כנראה שהג'וקר ירצח שם את ג'ייסון טוד (רובין השני),

כי זה מתחבר לדברים אחרים ששמענו.

אם זה נכון זה אומר שגם את רובין יהרסו עבורנו :(

 

ממשיכים,

בטמן נחשף סוף סוף:

 


 

עצוב.

עצוב כי זה מעולה,

רק שברור שסניידר יהרוס את זה,

וגם אין לו תחתונים.

זה מגעיל.

בא לי למות.

הנה התלבושות של בטמן, סופרמן ו-וונדרוומן כפי שהן כנראה יופיעו בסרט:

 

 

 

זה אומנם נשמע כאילו אני מתלונן בלי סיבה,

אבל יש מאחורי זה היגיון.

DC לוקחים כרגע כיוון (גם בקולנוע וגם בקומיקס) שפשוט לא מוכיח את עצמו.

זה לא הקטע ה"אפל",

כי אפל עבד מעוווווולה ל-Dardevil,

עד כדי כך שב"רוטן טומאטוס" הוא קיבל 100(!!!) ואינסוף שבחים של מבקרים ומעריצים ברחבי העולם.

Daredevil ממשיך לעונה נוספת,

ובינתיים סופרמן\בטמן רק שיחררו טריילר וכבר מגיעות http://www.hollywoodreporter.com/heat-vision/not-trailer-leak-why-fans-789649#mce_temp_url#.

 

אחת התלונות מגיעה בדרך עקיפה קצת,

וזה תיקון צבע שעשו לסרט "איש הפלדה":

 

 

 

כל כך הרבה יותר טוב!!!!!!!!

וכאדם שלומד על צבע והחשיבות והכוח שלו,

אני יכול להגיד לכם שצבע זה 90% מהחוויה הויזואלית.

יותר מקומפוזיציה או אנטומיה.

זה קריטי.

וסניידר הוא עיוור אז הוא לא יודע לעבוד...

 

בקומיקס המצב לא יותר טוב.

DC השמידו את היקום שאהבנו ופתחו יקום חדש שעדיין מחזיק בשם The New 52 (או בקיצור N52),

והם עשו זאת כדי להגדיל את המכירות שהחלו להתדרדר.

לרוע המזל,

כיום מצב המכירות של DC הוא גרוע בהרבה ממה שהיה לפני השינוי בצורה משמעותית (מרוול קורעים להם תצ'ורה),

ועדיין לא ברור מה יהיה העתיד.

הנה משהו שכתב בעלים של חנות קומיקס בארה"ב על המצב הנורא ש-DC נמצאים בו מנקודת המבט של מישהו שמנסה למכור אותם ולא מצליח.

אפילו אלכס רוס(!!!) לא יכול שלא ללכלך עליהם!

 

מתיש.

אגב,

DC הכריזו בצעד מטומטם שפרנק מילר יוציא בקרוב מיני סדרה בשם Batman: The Master Race.

הסיפור הזה אמור להיות המשך שלישי ל-The Darek Knight Returnes שנחשב לגאוני ומעולה (ובצדק).

 


 

הבעיות הן:

1. כבר יצא המשך בעבר, ולמרות מה שכתבתי עליו - הוא די נורא (הייתי צעיר וטיפש).

2. מילר כבר כתב את בטמן לאחרונה כמה פעמים.

הפעם הראשונה היתה ב-All-Star Batman and Robin וזה היה מחורבן ברמות היסטריות.

פשוט בדיחה.

הפעם השנייה היתה בקומיקס שהיה כל כך גרוע,

ש-DC לא הסכימו לפרסם אותו,

ואז הוא שינה את השמות ואת עיצבו הדמויות קצת,

והוציא את זה תחת השם Holy Teror,

והולי שיט כמה שזה היה מחורבן.

אז...

3. מילר ידוע (בצדק או שלא, אני לא יודע) כגזען ושונא נשים,

אז לתת לו לכתוב משהו בשם Master Race זה מסוכן.

4. בכלל לא ברור שמילר יצייר שם,

שזה פחות או יותר הדבר היחיד שהוא קצת טוב בו כרגע (בטח לא כתיבה, ראה הסעיפים הנ"ל).

 

מה המסקנה?

DC נואשיייייייייייים!

המצב רע.

ומי שישלם על זה זה אנחנו:

המחירים יעלו (גם אצל המתחרים שכבר לא יחששו מתחרות),

האיכות תרד,

והדמויות יספגו נזק שמי יודע אם הוא הפיך?

 

ובינתיים,

אצל Marvel,

הסרט החדש שובר את השיאים של הסרט הראשון וכנראה יהיה ריווחי אפילו יותר.

כרגע לא ברור העתיד בקומיקס כי הולכים להיות שם כמה שינויים,

בגדול: איחוד של היקום הרגיל עם יקום האולטימייט,

בעיקר כי יש בלאגן עצום בהמשכיות וצריך לעשות קצת סדר.

אני מאוד אמביוולנטי לגבי העניין,

אבל צריך לחכות בסבלנות ולראות לאן זה הולך (כאילו שיש לנו ברירה).

אבל הסרטים (ברבים) מביאים המון אנרגיה חיובית,

ואפשר לראות דברים נהדרים כמו זה:

 

 

 

שזה הדבר המצחיק היחיד שקווין סמית' כתב בהיסטוריה שלו.

וגם הדבר הנחמד הזה,

למרות שהם עושים פארודיות על כל דבר בעולם לאחרונה:

 

 

 

חביב :)

 

זהו,

אני חוזר לשיעורי הבית שלי.

אני מקווה בקרוב להעלות דברים מגניבים שתוכלו לראות :)

נכתב על ידי , 30/4/2015 16:13   בקטגוריות קומיקס, קומיקס ישראלי  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-9/5/2015 21:06
 



הזייה


טריילר ארוך ומושקע לאנט-מן:

 

 

 

כל העולם בחרפנות על הסדרה של דרדוויל,

כל יום טריילר חדש לסרט של מרוול,

ובינתיים אצל DC... מה? מה?!

שתי סדרות טלוויזיה שבקושי מחזיקות מעמד?

הבמאית של וונדרוומן פורשת בגלל חילוקי דעות מקצועיים?

הידרדרות לחצי מנתוני המכירות של של מרוול?!

 


 

 

אין ספק:

דן דידיו חירבן את DC.

הוא חייב לפרוש.

חייבים למחוק את כל מה שהוא עשה - בדגש על ה-New52,

ולהציל את הדמויות האלה.

אתם קולטים שהאווארד הברווז מכר יותר מבטמן בחודש הקודם?

 

לפחות יש את זה:
 

 

 


נכתב על ידי , 14/4/2015 07:43   בקטגוריות קולנוע, קומיקס, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-18/4/2015 18:06
 



"טרנקילו" \ "לפני שמגיעות הבחורות העירומות"


בויאקאשה!!!!

פוסט - ביקורת - על קומיקס - ישראלי!!!

 

הפוסט התחיל כפוסט אורח מאת אליאב גוטמן,

אבל הפעם שמחתי לתרום יותר מאשר רק עריכה לשונית בסיסית,

אז ברשותו של אליאב אני אגנוב קצת מהתהילה ואגיד שאני לגמרי מצטרף להמלצות כאן.

 

הביקורת הפעם היא כפולה:

גם על "טרנקילו" של ארז צדוק,

וגם על "לפני שמגיעות הבחורות העירומות" של ולדיק סנדלר.

ואל תהיו כאלה מופתעים כי הרי אמרתי לכם לחפש אותם בפסטיבל, נכון?

אז עכשיו תקבלו גם סקירה שלאחר קריאה :)

 

  

 

בד"כ אני לא עושה ביקורות כפולות כאלה,

אבל כפי שתראו בהמשך הפוסט,

שני הקומיקסים הנ"ל מחוברים היטב אחד לשני כך שכמעט בלתי נמנע לכתוב על שניהם ביחד.

 

אבל לפני הביקורת,

הנה פסקול:

 

 

והפעם "נפלת חזק" של "איפה הילד".

הסיבה לכך היא שפעם ממש שנאתי את איפה הילד,

בעיקר כי הייתי ילד בעצמי ודי שונא כל דבר שפופולרי,

אבל לאחרונה גיליתי אותם מחדש והתאהבתי.

לי זה מזכיר כיצד בתחילת דרכי כחובב קומיקס הייתי קורא וקונה כל דבר ישראלי.

כל דבר.

הייתי נכנס לפסטיבל ועושה סיבוב וקונה הכל.

עד שיום אחד התהפכתי והיום אני כמעט ולא קונה כלום.

אבל וואלה,

ולדיק וארז ממש עושים חשק לחזור :)

 

 

לא מעט קורה שכאשר בוגרי תקשורת חזותית בבצלאל מחליטים שפרוייקט הגמר שלהם יהיה חוברת קומיקס, אז התוצאה היא חוברת מאוד אומנותית, אבל גם עם מעט עמודים ובמחיר נורא יקר. התירוץ לכך הוא שנעשה שימוש בדפים מיוחדים, וזה אמור לרגש אותנו כאילו מדובר בזהב טהור. מעבר לכך, העלילה אולי טובה עבור המרצים והמנחים של בצלאל, אבל לקורא הישראלי הפשוט זה לא ברור ומופרך ("זה קומיקס על הגרביל שלי שהוא למעשה גם אלגוריה למצב הישראלי-פלסטיני").

 

ברור שלא כל יוצאי בצלאל שעושים קומיקס הם כאלה. אורי פינק וקבוצת "בלנדר" לשעבר הם בוגרי בצלאל והקומיקס שלהם לא עונה לסטריאוטיפ. אבל תמיד ניתן למצוא מספר יוצרים שפשוט לא מודעים לקהל היעד הישראלי, ולא מצליחים למכור חוברות כי אף אחד לא רוצה לקרוא קומיקס מזהב טהור בכיכובו של גרביל. לבסוף הם חושבים שאין קהל לקומיקס בישראל, מה שלא נכון, כי עובדה היא שיש שלוש חנויות בארץ.

 

ולדיק סנדלר וארז צדוק עשו משהו שונה. אולי בגלל ששניהם צובעים כבר מגיל צעיר עמודים של "זבנג" עבור אורי פינק, ואולי בגלל שעוד לפני הלימודים ראינו מהם קומיקסים שפונים לקהל רחב יותר: ולדיק עם קומיקס אקשן ופעולה, וארז עם קומיקס לילדים. כך או כך, זה מרגש לראות ששניהם הגישו כפרוייקט גמר ספר קומיקס מרובה עמודים (ולדיק עם 60 עמודים וארז עם 70) אשר מספר סיפור בגובה העיניים.

 

ולדיק וארז חולקים הרבה במשותף: שניהם חברים לספסל הלימודים שהגישו השנה את פרוייקט הגמר שלהם, הם עובדים ביחד על הכותר BPD (קומיקס מאת אבנר מירב, ולדיק עושה את האומנות הפנימית וארז מאייר את השערים), והם אפילו מתארחים אחד אצל השני בקומיקסים אותם אני מבקר כאן. לכן נראה לי הוגן שגם את הביקורת הם יעשו במשותף.

 

בנוסף לכך, לא צריך ידע מוקדם בקומיקס כדי לקרוא את היצירות שלהם ואני אפילו ממליץ לתת אותם לאנשים שלא קראו קומיקס בחייהם.

 

גילוי נאות: אני מכיר את ארז צדוק עוד מהפסטיבל הראשון שפתח בו דוכן ומכר את החוברות "Zooלה". הייתי דוכן לידו והתחברנו, והוא גם המליץ לי על מקומות לטייל בהם בדרום אמריקה וארה"ב ואיך לעבור את הגבול בלי שיחשדו בך.

 

 

טרנקילו- ארז צדוק

 

הקומיקס מתחיל בחדר חקירות בשדה תעופה בארצות הברית. ארז חשוד בכך שהוא בא לעבוד באופן לא חוקי (כמו כמעט כל הישראלים בגילו) וכדי להוכיח את חפותו הוא נאלץ לספר להם על מעלליו בדרום אמריקה, ומהן הסיבות לכך שכל החשדות כלפיו הן כתוצאה מטעויות תמימות.

"טרנקילו" בספרדית זה "ברגוע", אחת מהמילים שישראלים אוהבים להשתמש בהן בטיול (יש עוד כמה שגם אותן ארז מציג במהלך הקומיקס). זה מתאר את אופי הטיול שהישראלים מנסים לאמץ - הכל ברגוע, בלי לחץ, ואפילו הכריכה של הקומיקס מעבירה את המסר הזה. כל פרק מתאר ביקור במדינה אחרת לפי הסדר שבו ארז טייל אליהן, מאחר ו"טרנקילו" מבוסס על טיול אמיתי שארז עשה (עם כמה שינויים קלים כדי לייצר סיפור מהנה יותר). כמו כן, כל פרק מתפקד כסיפור קצר העומד בפני עצמו, וכולם מתחברים לסיפור אחד ארוך המתאר במקביל מספר עלילות משנה.

 

כל כך הרבה ישראלים מטיילים לדרום אמריקה לאחר הצבא ועושים את אותו המסלול שעשה ארז, שנוצרת הרגשה כאילו קומיקס על הטיול הזה הוא בלתי נמנע, ואני קצת מופתע שלא היה אחד כזה עד עכשיו. צניחה חופשית בארגנטינה, הארכת השיער, הטרקים בצ'ילה (שחלק עושים אותם "כי כולם עושים אותם"), המאצ'ו פיצ'ו בפרו ועוד, אלו חוויות המשותפות להמון ישראלים, ולכן מי שטייל או רוצה לטייל בדרום אמריקה יקבל ערך מוסף מהקריאה, אבל גם מי שלא עבר את החוייה עדיין ימצא כי הסיפור מועבר כך שקל מאוד להתחבר אליו.

ארז מוסיף גם את הזווית המיוחדת של קורא ואספן קומיקס במדינות חדשות עם הנטייה לחפש קומיקס חדש ומקומי, ויש גם סיפור אהבה עם הדילמה הנצחית של לטייל עם בת זוג או לטייל לבד שהופכים לעלילות המשנה שמחברות את הסיפורים הבודדים לסיפור אחד ארוך.

 

האומנות מדהימה! ארז הצליח לתפוס את דרום אמריקה בצורה מדוייקת. הוא מצליח לחבר את כל החוויות ביחד, בין אם זה במחוות קטנות לחוויות קטנות או בציורי נוף מרהיבים שאף פעם לא עוברים בתמונות אבל הוא מצליח להעביר אותם בציורים.

 

את ארז אתם אולי מכירים דרך הקומיקס לילדים שעשה כמו "ZOOלה" ו"מקס", או דרך קומיקסים למבוגרים יותר שראינו ממנו כבר בשנה שעברה כמו החוברת "נשאר מאחור" המציגה סיפור אישי מתוך פרשיית "חטופי תימן". ניכר כי ארז מצליח לשלב בין יצירת קומיקס למבוגרים לבין קומיקס לילדים - משימה לא פשוטה.

 

 

לפני שמגיעות הבחורות העירומות - ולדיק סנדלר

 

אצל ולדיק אי אפשר לפרט על העלילה יותר מידי מבלי להרוס אותה. ברמת העיקרון, הקומיקס מציג את ולדיק בפתח של יום מאוד לחוץ מבחינתו: יש לו פרזנטציה להציג עבור פרויקט חשוב, חובות על הראש שמאיימים לחנוק אותו, והוא לא מצליח לשבת ולצייר את הקומיקס לפרויקט הגמר. אם כל זה לא מספיק, ולדיק מדלג כמעט ללא שליטה בין עולם המציאות לעולם הזוי ויפייפה שמתפרק עם התקדמות העלילה.

 

מעניין לראות שולדיק וארז בחרו לספר סיפורי מסע מאוד אישיים, אבל בעוד שהקומיקס של ארז עוסק בסיפור מסע "חיצוני" (בטיול שלו בדרום אמריקה והחוויות שהוא פוגש), הקומיקס של ולדיק עוסק בסיפור מסע פנימי (הלחץ שעוטף אותו והרצון להגיע לאיזון ושליטה על חייו). אני לא יודע עד כמה אני באמת מכיר אותם, אבל מקריאת הקומיקסים שלהם אני בהחלט מרגיש כאילו הסיבה להבדלים הנ"ל היא כי ארז הוא באמת בחור יותר של חוץ וטיולים ואילו ולדיק הוא יותר טיפוס של בית, תה וחתולה.

 

גם כאן האומנות מדהימה (כן זה נדוש, אבל הם יודעים לצייר, זאת לא אשמתי), והסגנון שונה מהסגנון שראינו אצל ולדיק בעבודות קודמות שלו (אבל דומה מאוד לסגנון שלו על BPD). ולדיק מוסיף ומציג סטוריטלינג מרשים במיוחד כשהוא מצליח לשלוט בעמודי ספלאש של ארבעה עמודים(!), ועושה זאת באופן חכם שמתאים היטב לחוויה ולא באופן זול והמוני. אם זאת הרמה אליה ולדיק מגיע כעת, יהיה מעניין לראות מה נראה ממנו בהמשך.

 

הסיפור של ולדיק הוא יותר "אוניברסלי" מהסיפור של ארז ויכול היה להתקיים כמעט בכל מדינה בעולם, אבל בכל זאת ולדיק משלב המון ביטויים לישראליות לצד אהבתו לקומיקס ואנימציה ישראליים, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בדמויות שולדיק בוחר לשלב בסיפור. וזאת נקודה מעניינת במיוחד כי כמו שתשימו לב ולדיק גם מוכשר מאוד ביכולת שלו לצייר אנשים.

 

עבודות אחרות של ולדיק כוללות את BPD (קומיקס על מחלקת המשטרה בבולטימור), "קבוצת פנדל" (קומיקס כדורגל בהוצאת "שלגי קומיקס"), את הקומיקס "סיכון מקצועי" והחוברת "דו קיום" שלו הוא הוציא באופן עצמאי, כמו סיפורים קצרים נוספים שלו שמתפרסמים בירחון "זבנג!" וקריקטורות פולטיות בעמוד הפייסבוק שלו.

 

 

ולדיק וארז מגיעים כמשב רוח מרענן וחדש עבור העתיד של הקומיקס בישראל. חבר'ה מוכשרים בטירוף שלא רואים בושה ביצירה של קומיקס לקהל הרחב כמו סיפורי אקשן או קומיקס לילדים. הניסיון שלהם בעבודה עם אורי פינק עשה להם המון טוב בעיצוב האופי שלהם כיוצרים שמגדירים עצמם כ"קומיקסאים ישראליים" עם רעב ליצירה והמשמעת ורוח הקרב כדי להיות פוריים מאוד (עוד לפני הלימודים בבצלאל הם כבר החזיקו ברזומה מרשים של יצירות). עכשיו, אחרי שהם יצאו מארבע שנים של לימודים מבצלאל, הם אפילו השתפרו עוד יותר. אם אהבתם מה שאתם רואים כאן בדוגמאות ואתם רוצים לעזור לאחל להם בהצלחה - רכשו עותק לעצמכם. זאת ללא ספק אחת הקניות הטובות ביותר של "קומיקס ישראלי" בעשורים האחרונים.

 

את הקומיקסים של ולדיק וארז ניתן להשיג בחנויות הקומיקס.

את "טרנקילו" וקומיקס נוספים של ארז אפשר להשיג גם דרך האתר שלו.

 

 

ושוב תודה לאליאב :)

 

חבר'ס,

תאמינו או לא,

אבל יש המון קומיקס ישראלי,

מקורי,

מגניב,

מצחיק,

וכזה ששווה את הכסף שלכם.

תמיד היו - רק צריך לחפש אותם :)

 

נכתב על ידי , 17/8/2014 21:55   בקטגוריות ביקורת קומיקס, המלצות, מבקר אורח, מדע בדיוני, מפרגן, סקירת קומיקסים, פנטזיה, קומיקס, קומיקס ישראלי  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-8/9/2014 06:24
 




דפים:  
248,272
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ