לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2010

נראה טוב! המלצות על סדרות רצות


בדיוק כשאני מתחיל לעבוד 12 שעות ביממה - יש פריחה בתעשיית הקומיקס.

ב-Marvel התחיל העידן ההירואי (The Heroic Age) אשר שם את הגיבורים במרכז,

וב-DC החל עידן ה-Brightest Day שמשפיע על כמעט כל כותר ולא רק על כותרי ה-Green Lantern.

במילים אחרות (ובשפה שהיא לא פנבוי-אית),

זה אומר שיש הרבה דברים חדשים לקרא והרבה דברים ישנים מתחילים תקופה חדשה,

שזה בעצם אומר נקודת כניסה מצויינת לקוראים חדשים.

 

הפוסט הזה מוקדש לכותרים שהחלו תקופה חדשה אבל עדיין לא סיימו סיפור שלם,

ככה שאני אתמקד יותר באיך זה נראה בינתיים והאם זה מספיק מסקרן כדי להמשיך לקרא או לקנות גם את האוגדן כולו כשייצא.

מכאן גם שזה פוסט שמתאים יותר לאלו מכם שמחפשים סדרה לעקוב אחריה בחוברות ופחות לאלו שמחפשים המלצה לאוגדן.

 

וכמובן,

כולם מצויינים לקוראים חדשים שאין להם ידע מוקדם על כלום.

 

ונעבור ישר לעסק,

הנה רשימת הכותרים שנדבר עליהם,

ואני מצטער מראש על ריבוי ה-Marvel,

תוצאה של שילוב בין טעם אישי והיעדר זמן:

The Flash

The Avengers

The Avengers Academy

Thunderbolts

Chaos War

 

 

 

The Flash

 

אחרי The Flash: Rebirth האיום,

ג'ף ג'ונס פותח עונה חדשה עבור הסופר גיבור הכי מהיר שקיים.

אני יודע שקיללתי את האמ-אמא של ג'ונס על מה שהוא עשה לבארי אלן ב-Rebirth,

אבל אני בכל זאת קורא את זה מכמה סיבות:

1. ג'ונס כותב 45% מהקומיקס של DC,

ועד כמה שאני מתעב אותו אני לא יכול לשכוח מכל כך הרבה דמויות וכותרים.

זאת תוצאה של כך שב-DC רוב הכותרים החשובים והאירועים הגדולים נכתבים ע"י גראנט מוריסון וג'ף ג'ונס,

ואם לרוע מזלכם אתם לא אוהבים אחד (או שתיים) מהכותבים הללו,

אתם די נדפקתם,

וזאת כנראה הסיבה ש-The Flash הוא הקומיקס היחידי של DC בפוסט הזה.

2. אני פשוט אוהב את הפלאש.

ועוד כשבארי אלן (הפלאש המקורי והמהיר ביותר) מככב - איך אני יכול לא לקרא?!

 

יש כמה שיפורים לעומת ה-Rebirth:

1. הוא לא מתעסק בדברים שנעשו שם,

ככה שאפשר די להתעלם מקיומו של הקומיקס האיום הזה.

2. ג'ף ג'ונס לא מעמיס עלינו טונות של טקסט חופר.

3. הקומיקס לא נצבע ע"י שימפנזה עיוורת,

ולכן אפשר לקרא אותו בלי להקיא או לקבל סחרחורת.

4. תודה לאל החליפו צייר.

 

הצייר החדש (ראו את השער כאן בצד) לא מושלם ולא מדהים,

אבל עושה היטב את העבודה ומעביר את הדינמיקה של הדמות.

גם ג'ונס (שמכיר את הפלאש היטב) מציג אותו בסצינות אקשן שלדעתי לעולם לא יוכלו לעבוד בקולנוע באותה יעילות כמו שהן עובדות בקומיקס.

פשוט שילוב של היכרות גבוהה עם המדיום ביחד עם היכרות מעמיקה עם היכולות של הדמות ליצירת סצינות ייחודיות.

אחלה קומיקס של הפלאש.

 

מבחינת עלילה:

בארי אלן רק מתחיל להתרגל ל... לחיות אחרי 20 שנה שהוא פחות או יותר היה עסוק בלברוח (פיזית) מהמוות,

ועכשיו הוא נאלץ להתמודד עם כל גלריית הרשעים שלו כפול 2:

גם עם הנבלים הרגילים וגם עם גרסאות עתידיות שלהם,

כאשר הגרסאות העתידיות הם בעצם שוטרי-זמן אשר באו לעצור את בארי אלן על פשע שהוא עתיד לבצע.

 

זה נחמד,

זה מעניין,

יש אקשן,

יש קצת הרהורים לגבי מסע בזמן והאם אפשר להעניש אדם על פשע שהוא לא ביצע אלא עתיד לבצע וכ'ו.

נחמד.

בהחלט שיפור לעומת קומיקס אחר של הפלאש שג'ונס כתב,

והפעם אני מדבר על Wonderland,

שם רוב הזמן לפלאש בכלל לא היו כוחות!

ג'יזס!

אז בשביל מה זה טוב?!

זה כמו שיעשו קומיקס על יום בחיי דודה מיי (הדודה הזקנה של פיטר פרקר).

 

 

The Avengers

 

כותר הדגל המוביל של Marvel,

ולא סתם הם העניקו את העבודה עליו לשני התותחים הכי כבדים שלהם:

בראיין מייקל בנדיס (כתיבה) וג'ון רומיטה ג'וניור (אומנות). 

 

אני יודע מה אתם רוצים להגיד ויש לי תשובות. 

לגבי בנדיס,

הוא ממש לא חופר כאן כמו שהוא נוהג לעשות בד"כ.

בכלל,

עיינתי בריצה שלו על Daredevil שנחשבת ליצירת מופת,

ותתפלאו,

יש שם כמויות טקסט כמעט אינסופיות.

אז כנראה שהוא כן יכול לכתוב נהדר גם כשהוא "חופר",

כי זו בכל זאת נחשבת לעבודה הכי טובה של בנדיס ולתקופה הכי טובה של Daredevil.

ואני יודע שהיו לו זמנים בהם כל הדמויות שלו דיברו בצורה "מאגניבה" ונשמעו כמו ספיידרמן,

אבל אני ממש לא מרגיש את זה,

ואם תבואו בראש פתוח במטרה להנות,

אני בטוח שגם אתם לא תרגישו ככה.

 

לגבי מר רומיטה ג'וניור,

ראו,

אני לא סובל את הסגנון שלו,

אבל כבר אמרתי רבות שהוא יודע להעביר סיפור,

והוא יודע לבנות סצינות ופריימים בצורה מצויינת.

הוא הרי עושה את זה באופן מקצועי מאז שהוא היה ילד.

בכל מקרה,

כאן העבודה שלו נמצאת בשיאה,

והצביעה המדהימה מכפרת קצת על אצבעות הנודלס שהוא מצייר,

ואם אני מצליח להנות מהקומיקס הזה למרות רומיטה ג'וניור,

אני מניח שכל אחד בגישה הנכונה יהנה ממנו.

 

זה נשמע כאילו מדובר בצמד של יוצרים בינוניים,

אבל זה לחלוטין לא נכון.

אלו שניים מיוצרי הקומיקס הותיקים והמובילים בתעשייה שהקהל מאוד אוהב.

פשוט כשאתה מגיע לרמות כאלו אתה גם חוטף השמצות בהתאם.

אבל אל תקשיבו להם :)

 

מבחינת עלילה:

אחד האויבים הראשונים מולם נאלצו האוונג'רס להתמודד היה קאנג,

ומאז נהוג לשלב אותו כמעט בכל איחוד שלהם,

וכך גם הפעם.

הפעם הוא בא דווקא להזהיר את האוונג'רס ולא... לנקום בהם או משהו.

הוא בא להזהיר אותם כי הילדים שלהם (בעתיד) הולכים להתחרפן,

להרוג אותו,

ובכך להביא לקץ כל הזמן והחלל והכל.

בזמן שהאוונג'רס ינסו לבנות מכונת זמן ולהציל את הכל,

הם יצטרכו גם להתמודד עם מגוון של תופעות הקשורות לכך שהזמן והחלל הפכו למילקשייק,

כמו קרב ענק בין אפוקליפס וארבעת הפרשים שלו.

בהמשך יהיו גם טוויסטים וגילויים מעניינים לגבי הדמויות והעלילה.

 

כמה דברים נחמדים לאללה קורים כאן:

1. בנדיס לוקח דמויות ותיקות של יקום Marvel שדי נזנחו ומחייה אותן מחדש.

כך הוא עשה עם לוק קייג' כשהעניק לו אישה וילד,

עם מיס מרוול כשעשה אותה מנהיגת האוונג'רס,

ועכשיו עם וונדר מן,

שמסתבר שהוא דמות מאוד ותיקה וגם מאוד חזקה.

 

2. Marvel החליטו לקחת את העתיד כפי שהוצג בסרט האנימציה Next Avengers: Heroes Of Tommorow,

ולהפוך אותו לאחד מהעתידים האפשריים של יקום Marvel (יש כל מיני עתידים).

מכאן גם הילדים של הסופר גיבורים.

 

3. גם בנדיס מחליט להתעסק קצת בפילוסופיה של מסע בזמן,

רק שהוא מציג תיאוריה שונה ומקורית יותר משל ג'ף ג'ונס.

ג'ונס עדיין תופס את הזמן כלינארי וכרצף של אירועים שמתרחשים אחד אחרי השני,

אבל בנדיס (אולי לראשונה בהיסטוריה) מציג תיאוריה שבה הזמן הוא לא רצף לינארי של אירועים,

אלא אוסף של אירועים שמתרחשים כל הזמן באותו הזמן,

ושאולי הזמן הוא בכלל ישות כלשהי המסוגלת לתקן פערים וסתירות כדי לשמור על השלמות שלה,

מה שמאפשר לדמויות שונות לבצע מסע בזמן ולעשות שינויים מבלי שכל הזמן והמרחב יכנסו לסתירה.

זאת כתיבת מד"ב כמו שכתיבת מד"ב צריכה להיות!

כתיבה מקורית, חדשנית ומהפכנית.

כתיבה שבוודאי תיתן השראה לדורות של פיזיקאים (אם פיזיקאים היו קוראים אוונג'רס).

 

4. הפעם,

כך זה נראה בינתיים,

האוונג'רס לא נאבקים באוייב ברור במיוחד.

ז"א,

אין כאן רשע אחד או צוות שרקמו מזימה וצריך להביס אותם.

זה... מאבק אחר.

יש קרבות בשפע,

אבל זה לא יושב על התבנית השחוקה של רוב קומיקס הסופר גיבורים.

זה גם מאלץ את הגיבורים שלנו לפעול בדרכים חדשות ומעניינות.

 

בסופו של דבר,

מדובר בקומיקס נהדר,

עמוס באקשן והומור,

מאוד קליל וזורם אך גם מספק כמה דברים מעניינים לחשוב עליהם.

בנדיס לא יתנשא מעליכם ולא ישחק אתכם משחקים,

ואתם תקבלו סיפור מעניין ומפתיע בגובה העיניים,

ותחושה של סיפוק בסיומו (ולא אחרי 17 אוגדנים).

 

 

The Avengers Academy 

 

אוקיי,

אני מממממש לא בקיא בזה.

 

זהו כותר המתמקד בחבורה של צעירים אשר קיבלו את כוחות העל שלהם בדרכים שונות,

רובם בגלל שנורמן אוסבורן ביצע בהם ניסויים גנטיים.

עכשיו הם חבורה של בני נוער עצבניים ומעצבנים אפילו יותר מבני נוער רגילים,

מה שהופך אותם להרבה יותר מעניינים מסופר-קבוצות אחרות.

גם יש כל מיני אלמנטים אפלים בעלילה ובעיצוב הדמויות.

מסקרן.

 

לא קראתי יותר מידי (לא הכי עניין אותי וגם האומנות ממש לא לטעמי),

אבל זה מקבל כמה טוויסטים מעניינים שמגלים בדמויות צדדים די פסיכים.

זה לחלוטין לא "היי! בואו נעבוד ביחד למען עתיד העולם!",

אלא יותר "נורמן אוסבורן הבנזונה הרס לי את החיים אני רוצה למות ולהרוג את כולם!!!".

 

נקודת טריוויה:

רפטיל,

אחד מהתלמידים באקדמיה,

נוצר בכלל כדמות בסדרה המצויירת SuperHero Squad,

והועתק אל הקומיקס.

 

 

Thunderbolts

 

פחות או יותר מאז שוורן אליס כתב אותו,

הכותר של ה-Thunderbolts צבר לעצמו קבוצות מעריצים אדוקות,

שלרוע מזלם (או שלא) נאלצו לראות כיצד הרכב הקבוצה משתנה בהתאם לשינויים ביקום Marvel.

לצורך העניין,

מאז הריצה של אליס הקבוצה התחלפה פעמיים,

אבל תמיד היא שמרה על הדינמיקה של קבוצת פושעים אשר מגובשים בעל כורחם לכדי כוח מבצעים,

אשר מבצע את כל המשימות התאבדות הכי מלוכלכות שאף אחד אחר לא מתקרב אליהן.

 

הסופר ג'ף פארקר שעשה עבודה מצויינת על הסדרה עד עכשיו נשאר בתפקידו,

אבל בעקבות התקופה החדשה ביקום Marvel הכותר קיבל מתיחת פנים משמעותית,

ולכותר הוכנס צייר חדש שעשה עבודה נפלאה ביחד עם מי שצבע את האומנות שלו,

והרכב חברי ה-Thunderbolts השתנה.

כעת מנהיג אותם לוק קייג' ביחד עם Fixer ועם Songbird שהמעריצים אוהבים ותמיד מתאכזבים כשהיא לא מקבלת מספיק תשומת לב בסיפור.

קבוצת הפושעים הנוכחית שמרכיבה את הקבוצה כוללת את Ghost הותיק והביזארי,

Moonstone הפסיכולוגית הפסיכית,

Juggernaut האהוב שדי נעלם מהראדר לכמה זמן (אבל לא להתרגש, הוא חלש מהרגיל),

ו... Crossbones,

מי שהתנקש לא מזמן בקפטן אמריקה.

למה הוא שם?

פרטים בקומיקס עצמו :)

 

אני אישית דווקא מתלהב מחזרתו של U.S Agent,

שבכלל הגיע מהכותר של The Mighty Avengers,

ושקרעו אותו לחתיכות קטנות ב-Siege.

אז הרכיבו אותו מחדש,

הוא מנהל את הכלא שבו ה-Thunderbolts שוהים,

והוא יותר בד-אס מאי פעם.

 

אני חושב שהגדולה האמיתית של ג'ף פארקר היא בכך שהוא מצליח לרקום סיפור ודינמיקה קבוצתית ולקבל ביקורות משבחות,

כל זאת למרות שמחייבים אותו לעשות כל מיני קרוס-אוברים, להשתתף באירועים גדולים, ולארח דמויות מקומיקס אחר.

כן,

עידן חדש ביקום Marvel,

אבל ה-Thunderbolts עדיין נראה כמו בית זונות.

אבל אל חשש,

זה עדיין מגניב,

ופארקר יודע כיצד לספר סיפור מעניין מבלי לבלבל אתכם ובלי לדרוש מכם ידע מוקדם מיוחד.

מומלץ :)

 

 

Chaos War 

 

מדובר באירוע גדול שיתפרש על גבי כמה חוברות,

אבל כרגיל,

מי שירצה יוכל לקרא רק את הכותר הראשי שזה יהיה בערך 5 חוברות.

כרגע יצאה רק חוברת אחת הפותחת את האירוע אז עליה אסביר.

 

הרקולס מת,

אבל לא באמת,

פשוט כולם חשבו ככה ומסתבר שלא.

זה גם לא כזה מפתיע בהתחשב בכך שהוא גם חצי-אל וגם סופר גיבור,

ואלו שני אלמנטים שלא נשארים מתים להרבה זמן בכל מקרה.

 

אבל עכשיו הוא חוזר לחיים,

מחוזק יותר מאי פעם,

ומזהיר את הסופר גיבורים מפני איום חדש העתיד לסכן את האנושות כמו שאף איום לא סיכן מעולם!

 

אף אחד לא מתרגש.

אתם יודעים,

הם די רגילים לזה,

וגם... זה הרקולס.

הוא רוב הזמן שיכור אז ממתי הוא הפך למנהיג?

 

האם הרקולס יצליח לגבש את הסופר גיבורים סביבו מול האיום החדש הזה?

מה הסיכויים שלהם לנצח?

וכמה אפי הדבר הזה הולך להיות?

נחכה ונראה :)

 

בינתיים,

מסתבר שהצייר של The Mighty Avengers,

קוי פאם,

השתפר בצורה מדהימה (לא שאז הוא היה רע, ממש לא),

והוא עושה כאן עבודה מדהימה.

ככה שאם אתם מחפשים סיבה לתת לזה צ'אנס...

 

מדברים על היוצרים:

את Chaos War כותבים גרג פק ופרד ואן-לנטה,

אשר ביחד עם קוי פאם כתבו את האוגדן המצויין The Incredible Hercules: Against The World.

אני ממליץ בחום לקרא את האוגדן הזה מכמה סיבות:

1. זה יכיר לכם את דמותו של אמדאוס צ'ו,

החבר הכי טוב של הרקולס.

2. זה סיפור מצויין ועמוס אקשן ומתח.

3. הסיפור מפרק לגורמים את דמותו של הרקולס,

ומגדיר את אישיותו בצורה ששונה מאוד מהסופר הגיבור הממוצע.

באמת סיפור מצויין.

אחרי שתקראו את זה אתם באמת תדעו מי זה הרקולס ביקום Marvel.

 

אני דווקא מתלהב לקראת האירוע,

למרות שהחוברת הראשונה לא היתה מדהימה מבחינת סיפור.

ובכל זאת,

הם כן הצליחו לסקרן אותי,

זה באמת אמור להיות אירוע אפי ברמות,

והאומנות והמוניטין של היוצרים מכריחים אותי לתת להם צ'אנס :)

 

 

טוב,

זהו להפעם

ואני בהחלט רוצה להכתוב על עוד כמה כותרים מעניינים,

פשוט באמת שלוקח לי זמן לכתוב את זה.

אז פשוט תחכו לחלק ב'.

 

בינתיים,

אני אשמח להמלצות ולשמוע מה דעתכם על כותרים שאתם נהנים לקרא :) 

 



 

נכתב על ידי , 20/10/2010 22:17   בקטגוריות אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, ביקורת קומיקס, גיבורי על, המלצות, סקירת קומיקסים, קומיקס, תמונות  
74 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-27/10/2010 07:44



238,366
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ