לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2010

ציירי קומיקס משובחים - חלק ב'


כן!

חלק ב' של הפוסט שכולם אהבו סוף סוף עולה לאוויר (הנה חלק א'),

והפעם בדגש על אמנים עם סגנון יותר ייחודי ושונה ממה שאנחנו רגילים ואוהבים מהמיינסטרים.

 

חשוב לי לציין שלמרות שיש להם סגנון שונה ומיוחד - הם לא איזוטריים,

וכמו שתשימו לב רובם בכלל פעילים במיינסטרים ועובדים לצד השמות הגדולים כגול אלכס רוס וג'ים לי.

אבל ככל שאמן מפתח סגנון ייחודי יותר,

כך הוא מסתכן שפחות אנשים יאהבו אותו.

זה בסדר וטבעי וזה ככה בכל דבר (מוזיקה, קולנוע, ספרות),

אבל קחו בחשבון שלמרות שכל האמנים כאן הם באמת תותחים ברמות מטורפות,

יש מצב שסתם לא תתחברו לסגנון שלהם.

 

לצד כל אמן אני אביא הסבר קצר עליו,

דוגמאות לעבודות שלו,

ואשתדל גם שמות של קומיקס שהוא צייר ומאוד מומלצים.

 

אבל לפני הכל, פסקול:

 

 

 

והפעם Judas Priest עם Painkiller,

שזה בדיוק מה שאני צריך כי לאחרונה יש כאן איזה טוקבקיסט עקשן במיוחד שעושה לי קצת כאב ראש.

אל תחפשו אותו בטוקבקים של פוסטים קודמים כי אני פשוט לא מאשר את התגובות שלו,

ולכן אף אחד לא יראה אותן לעולם(!!!).

 

 

 

כריס באקאלו Chris Bachalo

 

אחד האהובים עלי!

באקאלו הוא מהאמנים ש"ויתרו" על דיוק אנטומי לטובת דינמיות גבוהה של הדמויות.

שלא תבינו לא נכון,

הדמויות שלו עדיין נראות מאוד אנושיות,

אבל הן נוטות מעט יותר לכיוון ה-Cartoon מאשר לכיוון הריאליזם.

זה בהחלט שנמע כמו מתכון לאסון,

אבל פעם בכמה זמן מגיע תותח כמוהו שמצליח להביא תוצאות מדהימות דווקא מהמקומות הכי קשים,

ואולי זה בגלל שהוא משתמש בהמון טקסטורות והצללות שמכניסות הרבה דרמה.

 

חשוב לציין שבאקלו אומנם נותן את הבסיס,

אבל את הליטוש הסופי נותן ה-Inker הצמוד שלו טים טאוסנד.

אתם רוצים לדעת למה להיות אינקר זאת עבודה שדורשת המון כישרון?

תסתכלו אצל טים בגלריה על עבודות כגון זו,

ושימו לב להבדלים בין שלב העיפרון לדיו.

 

עבודות מומלצות של באקאלו:

בראש ובראשונה The Sinister Spider-Man המעולה,

ואפשר ללכת גם על X-Men: Supernovas למרות שהוא עשה שם רק חלק מהעבודות,

ועל חלק מהאוגדנים של Ultimate X-Men.

אתם יכולים גם לבקש מהמוכר שיביא לכם את הריצה שלו על The New Avengers או על The Amazing Spider-Man שאף זיכתה אותו בפרס.

כמו כן,

את העבודות הפסיכודליות ביותר שלו הוא עשה בשני האוגדנים של The Witching Hour וב-Steampunk,

שם הוא ממש משתולל עם הדמיון והסגנון שלו.

 

 

 

  

 

 

  

 

 

 

הומברטו ראמוס Humberto Ramos

 

אם אהבתם את באקאלו,

אתם חייבים לבדוק את ראמוס.

שניהם הושפעו מאותו אמן קומיקס ברזילאי שמת לא מזמן (ואין לי מושג מה שמו),

רק שהומברטו לקח כיוון מעט יותר Cartoonני ופחות דרמטי.

עם זאת, הוא תותח :)

 

עבודות מומלצות:

כמו באקאלו גם ראמוס מאוד פעיל ביקום Marvel,

הוא אייר בצורה מדהימה את Wolverine: Civil War המהנה,

והוא גם חלק מהאמנים שיצרו את X-Men: Supernovas (ככה שאם אתם אוהבים את שניהם, זה האוגדן עבורכם),

אבל אם אתם רוצים משהו מצויין שלו לכו על Revelations.

למה?

1. זה סיפור מתח-בלשי מצויין

2. ראמוס עושה שם עבודה מדהימה ללא אינקינג (רק עיפרון),

ומעמיס עלינו המון טכניקה מדהימה שפשוט כיף לשטוף איתה את העיניים.

 

 

 

 

 

 

  

 

  

 

 

 

 

אריק פאוול Eric Powell

 

הבחור הזה צריך להגיע עם אזהרת התמכרות.

 

פאוול הוא היוצר של סדרת הקומיקס הפופולרית The Goon,

שעליה הוא עבד בעשר שנים האחרונות וזכה בפרסים.

בתחילת הדרך הסגנון היה מאוד נקי והיה מבוסס על אינקינג,

אבל עם הזמן הוא השתנה לסגנון כמו שאתם יכולים לראות בדוגמאות כאן.

 

עבודות מומלצות:

סדרת The Goon,

ומכיוון שהאוגדנים שבה די עומדים בפני עצמם,

אתם יכולים להתחיל מהמאוחרים יותר שם האומנות שלו יותר מעניינת,

כגון Chinatown.

חוץ מהגון פאוול עשה קומיקס אחד של סופרמן שאני לא התלהבתי ממנו,

וחוץ מזה בעיקר שערים.

 

 

 

   

 

 

 

 

 

 

מייק מינולה Mike Mignola

 

הסגנון שלו מאוד פשוט:

הרבה שחור ושטחי צבע חלקים,

קווים פשוטים,

ומעט טקסטורות.

אבל יש לו חוש נהדר לדרמה,

והוא השתמש בסגנון המיוחד שלו כדי ליצור את סדרת הקומיקס הפופולרית Hellboy.

אולי אנשים אוהבים את הסגנון שלו גם בגלל שהם אוהבים את הסיפורים של הלבוי,

שנחשבת לסדרת קומיקס מצויינת.

 

עבודות מומלצות:

טוב, Hellboy, כמובן.

הוא עשה קומיקס אחד של בטמן ועוד כמה דברים,

אבל - הלבוי. לכו על הלבוי D:

 

 

 

  

 

 

  

 

 

 

 

קווין מגיירה Kevin Meguire

 

קוראי הבלוג הותיקים כבר שמעו על הבחור,

ואומנם הוא יותר בכיוון הריאליסטי מאשר השונה,

אבל אי אפשר שלא לציין את האמן המצויין הזה.

 

קווין פעיל כבר עשרות שנים בכותרים המובילים של המיינסטרים,

ולמרות שהסגנון שלו שואף לריאליזם ולדיוק,

הדמויות שלו תמיד עגלגלות עם קווים עדינים,

וכמובן,

סימן ההיכר שלו,

הבעות פנים מטורפות!!!

 

ההיכרות שלי עם קווין היא בעיקר מקומיקס עם גוון הומוריסטי יותר,

מה שיושב לו נהדר על הסגנון,

למרות שכשהוא מתבקש (בדרך ע"י הסופר קית' גיפן) הוא יודע גם להפגיז עם ציורים מרשימים,

כמו שניתן לראות בעיקר באוגדני ה-JLI הישנים.

 

אני חושב שאחד הדברים הבולטים והיפים בסגנון שלו,

חוץ מהבעות הפנים המטורפות והמגוונות,

הם בני האדם שהוא מצייר,

ולשם שינוי הפעם באמת מדובר ביוצר שמצייר בני אדם ולא יצורים מוזרים, מנופחים ולא אנושיים.

זה לגיטימי שסופר גיבורים גברים יהיו מנופחים,

כי גם ספורטאים הם חטובים ושריריים,

ושחקני פוטבול הם ענקיים - ושגרת יומם דומה לזו של סופר גיבור.

אבל הרבה אמנים מגזימים עם הפרופורציות והמידות של השרירים אצל הגברים שהם מציירים,

לעומת אמנים כמו מגיירה שאצלם הם גם שריריים מאוד וגם אנושיים מאוד.

ובאותו נושא: הנשים,

אותן הוא מצייר מלאות ועגלגלות - ועם זאת סקסיות ברמות.

שינוי מרענן לעומת כל מיני אמנים שמציירים כאילו הם מעולם לא נתקלו באישה מאז שהם יצאו מהכ...

 

טריוויה קטנה:

קווין וקית' גיפן עבדו הרבה ביחד לאורך השנים,

והם עבדו גם על קומיקס מיינסטרים,

וגם במשך תקופה קצרה במגזין קומיקס פורנוגרפי 0_0

 

עבודות מומלצות:

מאוד ממליץ על Formerly Known As The Justice League,

ועל ההמשך שלו I Can't Believe It's Not The Justice League.

ויש גם את ארבעת אוגדני האוסף של חוברות ה-Justice League International משנות ה-80.

כמו כן,

ממש לאחרונה הוא אייר את Batman: The Cat And The Bat,

הידוע בעיקר בגלל סצינת המרדף בעירום של Batgirl אחרי Catwoman.

 

 

  

 

  

 

ודגמה קטנה למגוון הבעות הפנים המטורף של הבנ'אדם הזה:

 

 

 

 

אמנדה קונר Amanda Conner

 

אני יודע שהבטחתי אמנים ייחודיים ושונים,

אבל בדיוק השבוע הגיע לחנויות האוגדן המצוייייין שקונר ציירה,

ואני מדבר כמובן על Power Girl: A New Beginning.

 

קודם כל,

אי אפשר להתעלם מכך שאמנדה היא צייר קומיקס ממין נקבה,

שזה אומנם לא כל כך נדיר,

אבל זה מאוד נדיר במיינסטרים,

וקונר מקבלת פרוייקטים מאוד מכובדים,

ועובדת עם יוצרים מהשורה הראשונה כמו ג'ימי פאלימיוטי וגארת' אניס,

ככה שזה כבוד גדול למין הנשי.

 

אני בטוח שאני אוהב את הקומיקס של אמנדה כי היא מזכירה לי את קווין מגיירה,

ואני חושב שבהרבה מובנים אמנדה היא לחלוטין דור ההמשך של מגיירה:

גם היא מציירת יופי של הבעות פנים,

גם אצלה הסגנון מתאים בעיקר לקומיקס הומוריסטי,

וגם אצלה הדמויות הן מאוד אנושיות במראה ובפרופורציות שלהן.

 

עבודות מומלצות:

כמו שאמרתי, האוגדן הראשון בעונה החדשה של Power Girl הגיע ממש לאחרונה לחנויות,

ואוגדן שני עתיד לצאת בעוד כמה חודשים.

עד אז,

אתם מוזמנים לקרא את The Pro,

קומיקס שכתב גארת' אניס ומספר על זונת רחוב המקבלת כוחות על.

וכן, זה מצויין ומצחיק בטירוף.

אני יודע שיש גם את Terra,

שאומנם לא קראתי אבל זה אותו הצוות שעובד על Power Girl,

אז זה אמור להיות טוב.

 

  

 

 

  

 

 

 

 

פרנק מילר Frank Miller

 

מיוצר קומיקס שהיא אישה,

ליוצר קומיקס שמפחד מנשים.

כאילו,

מה זה "מפחד מנשים"?

הוא לא הכריז על זה,

אבל ככל שאני קורא את הקומיקסים שלו יותר ככה מתחזקת בי התחושה שהוא במקרה הטוב מפחד מהן,

ובמקרה הרע פשוט שונא אותן.

ואני לא היחידי שחושב כך.

 

אבל עם כל זה,

מדובר באחד מיוצרי הקומיקס החשובים ביותר שקמו כאן,

וזה מתבטא גם ביצירות שלו שהפכו לקלאסיקות (בין אם רק כתב אותן או גם צייר אותן),

וגם בהשפעה שלו על יוצרי קומיקס אחרי שעבדו איתו ושהגיעו אחריו.

 

אבל בואו נתמקד בסגנון שלו.

מילר באמת מגיע לנקודת קיצון עם הסגנון שלו,

כשהוא עדיין דואג להשאיר את עצמו בתוך המתחם של המיינסטרים.

אפשר להגיד שהוא המיינסטרים הכי קיצוני P:

בגלל זה אני לא מתפלא שלצד אנשים שמכורים על הסגנון שלו יש כאלה שפשוט לא מתחברים לזה.

ככה זה.

אז בואו באמת תתרשמו בעצמכם ותחליטו האם הוא יושב על הטעם האישי שלכם,

למרות שאני באמת ממליץ לכל אחד לקרא לפחות קומיקס אחד שלו לפני שאתם קובעים עמדה,

כי יש דברים אצלו שאפשר לאהוב רק תוך כדי הסיפור,

ולא בסביבה סטרילית כמו כאן.

 

עבודות מומלצות:

Batman: The Dark Knight Returns האפל והקשוח,

ההמשך שלו Batman: The Dark Knight Strikes Again,

וגם הריצה שלו על Daredevil.

וכמובן,

סדרת הפילם-נואר המדהימה שלו Sin City.

 

מילר גם כתב (אבל לא צייר) כמה קומיקסים מצויינים אחרים,

כגון Hard Boiled ו-Elektra: Assassin,

שבשניהם יש אומנות מדהימה ששווה לבדוק.

 

  

 

  

 

 

 

 

טוב,

זהו להפעם.

אני יודע שהשמטתי הרבה אמנים מצויינים אחרים,

אבל יהיה גם חלק ג', אל חשש.

 

עד אז,

אם מישהו רוצה להמליץ על אמן מסויים שהייתם רוצים לראות ברשימה כזאת הייתי שמח אם תכתבו לי עליו בתגובות.

רוב הסיכויים שאני מסכים אתכם ופשוט שכחתי P:

 

 

 

נכתב על ידי , 18/4/2010 07:09   בקטגוריות ביקורת קומיקס, דמויות בקומיקס, המלצות, סקירת קומיקסים, פורנו, קומיקס, שערים סקסיים, תמונות, תמונות אירוטיות, תמונות מצחיקות  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   4 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של tobi ב-23/4/2010 18:01



227,170
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ