לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2014

"טרנקילו" \ "לפני שמגיעות הבחורות העירומות"


בויאקאשה!!!!

פוסט - ביקורת - על קומיקס - ישראלי!!!

 

הפוסט התחיל כפוסט אורח מאת אליאב גוטמן,

אבל הפעם שמחתי לתרום יותר מאשר רק עריכה לשונית בסיסית,

אז ברשותו של אליאב אני אגנוב קצת מהתהילה ואגיד שאני לגמרי מצטרף להמלצות כאן.

 

הביקורת הפעם היא כפולה:

גם על "טרנקילו" של ארז צדוק,

וגם על "לפני שמגיעות הבחורות העירומות" של ולדיק סנדלר.

ואל תהיו כאלה מופתעים כי הרי אמרתי לכם לחפש אותם בפסטיבל, נכון?

אז עכשיו תקבלו גם סקירה שלאחר קריאה :)

 

  

 

בד"כ אני לא עושה ביקורות כפולות כאלה,

אבל כפי שתראו בהמשך הפוסט,

שני הקומיקסים הנ"ל מחוברים היטב אחד לשני כך שכמעט בלתי נמנע לכתוב על שניהם ביחד.

 

אבל לפני הביקורת,

הנה פסקול:

 

 

והפעם "נפלת חזק" של "איפה הילד".

הסיבה לכך היא שפעם ממש שנאתי את איפה הילד,

בעיקר כי הייתי ילד בעצמי ודי שונא כל דבר שפופולרי,

אבל לאחרונה גיליתי אותם מחדש והתאהבתי.

לי זה מזכיר כיצד בתחילת דרכי כחובב קומיקס הייתי קורא וקונה כל דבר ישראלי.

כל דבר.

הייתי נכנס לפסטיבל ועושה סיבוב וקונה הכל.

עד שיום אחד התהפכתי והיום אני כמעט ולא קונה כלום.

אבל וואלה,

ולדיק וארז ממש עושים חשק לחזור :)

 

 

לא מעט קורה שכאשר בוגרי תקשורת חזותית בבצלאל מחליטים שפרוייקט הגמר שלהם יהיה חוברת קומיקס, אז התוצאה היא חוברת מאוד אומנותית, אבל גם עם מעט עמודים ובמחיר נורא יקר. התירוץ לכך הוא שנעשה שימוש בדפים מיוחדים, וזה אמור לרגש אותנו כאילו מדובר בזהב טהור. מעבר לכך, העלילה אולי טובה עבור המרצים והמנחים של בצלאל, אבל לקורא הישראלי הפשוט זה לא ברור ומופרך ("זה קומיקס על הגרביל שלי שהוא למעשה גם אלגוריה למצב הישראלי-פלסטיני").

 

ברור שלא כל יוצאי בצלאל שעושים קומיקס הם כאלה. אורי פינק וקבוצת "בלנדר" לשעבר הם בוגרי בצלאל והקומיקס שלהם לא עונה לסטריאוטיפ. אבל תמיד ניתן למצוא מספר יוצרים שפשוט לא מודעים לקהל היעד הישראלי, ולא מצליחים למכור חוברות כי אף אחד לא רוצה לקרוא קומיקס מזהב טהור בכיכובו של גרביל. לבסוף הם חושבים שאין קהל לקומיקס בישראל, מה שלא נכון, כי עובדה היא שיש שלוש חנויות בארץ.

 

ולדיק סנדלר וארז צדוק עשו משהו שונה. אולי בגלל ששניהם צובעים כבר מגיל צעיר עמודים של "זבנג" עבור אורי פינק, ואולי בגלל שעוד לפני הלימודים ראינו מהם קומיקסים שפונים לקהל רחב יותר: ולדיק עם קומיקס אקשן ופעולה, וארז עם קומיקס לילדים. כך או כך, זה מרגש לראות ששניהם הגישו כפרוייקט גמר ספר קומיקס מרובה עמודים (ולדיק עם 60 עמודים וארז עם 70) אשר מספר סיפור בגובה העיניים.

 

ולדיק וארז חולקים הרבה במשותף: שניהם חברים לספסל הלימודים שהגישו השנה את פרוייקט הגמר שלהם, הם עובדים ביחד על הכותר BPD (קומיקס מאת אבנר מירב, ולדיק עושה את האומנות הפנימית וארז מאייר את השערים), והם אפילו מתארחים אחד אצל השני בקומיקסים אותם אני מבקר כאן. לכן נראה לי הוגן שגם את הביקורת הם יעשו במשותף.

 

בנוסף לכך, לא צריך ידע מוקדם בקומיקס כדי לקרוא את היצירות שלהם ואני אפילו ממליץ לתת אותם לאנשים שלא קראו קומיקס בחייהם.

 

גילוי נאות: אני מכיר את ארז צדוק עוד מהפסטיבל הראשון שפתח בו דוכן ומכר את החוברות "Zooלה". הייתי דוכן לידו והתחברנו, והוא גם המליץ לי על מקומות לטייל בהם בדרום אמריקה וארה"ב ואיך לעבור את הגבול בלי שיחשדו בך.

 

 

טרנקילו- ארז צדוק

 

הקומיקס מתחיל בחדר חקירות בשדה תעופה בארצות הברית. ארז חשוד בכך שהוא בא לעבוד באופן לא חוקי (כמו כמעט כל הישראלים בגילו) וכדי להוכיח את חפותו הוא נאלץ לספר להם על מעלליו בדרום אמריקה, ומהן הסיבות לכך שכל החשדות כלפיו הן כתוצאה מטעויות תמימות.

"טרנקילו" בספרדית זה "ברגוע", אחת מהמילים שישראלים אוהבים להשתמש בהן בטיול (יש עוד כמה שגם אותן ארז מציג במהלך הקומיקס). זה מתאר את אופי הטיול שהישראלים מנסים לאמץ - הכל ברגוע, בלי לחץ, ואפילו הכריכה של הקומיקס מעבירה את המסר הזה. כל פרק מתאר ביקור במדינה אחרת לפי הסדר שבו ארז טייל אליהן, מאחר ו"טרנקילו" מבוסס על טיול אמיתי שארז עשה (עם כמה שינויים קלים כדי לייצר סיפור מהנה יותר). כמו כן, כל פרק מתפקד כסיפור קצר העומד בפני עצמו, וכולם מתחברים לסיפור אחד ארוך המתאר במקביל מספר עלילות משנה.

 

כל כך הרבה ישראלים מטיילים לדרום אמריקה לאחר הצבא ועושים את אותו המסלול שעשה ארז, שנוצרת הרגשה כאילו קומיקס על הטיול הזה הוא בלתי נמנע, ואני קצת מופתע שלא היה אחד כזה עד עכשיו. צניחה חופשית בארגנטינה, הארכת השיער, הטרקים בצ'ילה (שחלק עושים אותם "כי כולם עושים אותם"), המאצ'ו פיצ'ו בפרו ועוד, אלו חוויות המשותפות להמון ישראלים, ולכן מי שטייל או רוצה לטייל בדרום אמריקה יקבל ערך מוסף מהקריאה, אבל גם מי שלא עבר את החוייה עדיין ימצא כי הסיפור מועבר כך שקל מאוד להתחבר אליו.

ארז מוסיף גם את הזווית המיוחדת של קורא ואספן קומיקס במדינות חדשות עם הנטייה לחפש קומיקס חדש ומקומי, ויש גם סיפור אהבה עם הדילמה הנצחית של לטייל עם בת זוג או לטייל לבד שהופכים לעלילות המשנה שמחברות את הסיפורים הבודדים לסיפור אחד ארוך.

 

האומנות מדהימה! ארז הצליח לתפוס את דרום אמריקה בצורה מדוייקת. הוא מצליח לחבר את כל החוויות ביחד, בין אם זה במחוות קטנות לחוויות קטנות או בציורי נוף מרהיבים שאף פעם לא עוברים בתמונות אבל הוא מצליח להעביר אותם בציורים.

 

את ארז אתם אולי מכירים דרך הקומיקס לילדים שעשה כמו "ZOOלה" ו"מקס", או דרך קומיקסים למבוגרים יותר שראינו ממנו כבר בשנה שעברה כמו החוברת "נשאר מאחור" המציגה סיפור אישי מתוך פרשיית "חטופי תימן". ניכר כי ארז מצליח לשלב בין יצירת קומיקס למבוגרים לבין קומיקס לילדים - משימה לא פשוטה.

 

 

לפני שמגיעות הבחורות העירומות - ולדיק סנדלר

 

אצל ולדיק אי אפשר לפרט על העלילה יותר מידי מבלי להרוס אותה. ברמת העיקרון, הקומיקס מציג את ולדיק בפתח של יום מאוד לחוץ מבחינתו: יש לו פרזנטציה להציג עבור פרויקט חשוב, חובות על הראש שמאיימים לחנוק אותו, והוא לא מצליח לשבת ולצייר את הקומיקס לפרויקט הגמר. אם כל זה לא מספיק, ולדיק מדלג כמעט ללא שליטה בין עולם המציאות לעולם הזוי ויפייפה שמתפרק עם התקדמות העלילה.

 

מעניין לראות שולדיק וארז בחרו לספר סיפורי מסע מאוד אישיים, אבל בעוד שהקומיקס של ארז עוסק בסיפור מסע "חיצוני" (בטיול שלו בדרום אמריקה והחוויות שהוא פוגש), הקומיקס של ולדיק עוסק בסיפור מסע פנימי (הלחץ שעוטף אותו והרצון להגיע לאיזון ושליטה על חייו). אני לא יודע עד כמה אני באמת מכיר אותם, אבל מקריאת הקומיקסים שלהם אני בהחלט מרגיש כאילו הסיבה להבדלים הנ"ל היא כי ארז הוא באמת בחור יותר של חוץ וטיולים ואילו ולדיק הוא יותר טיפוס של בית, תה וחתולה.

 

גם כאן האומנות מדהימה (כן זה נדוש, אבל הם יודעים לצייר, זאת לא אשמתי), והסגנון שונה מהסגנון שראינו אצל ולדיק בעבודות קודמות שלו (אבל דומה מאוד לסגנון שלו על BPD). ולדיק מוסיף ומציג סטוריטלינג מרשים במיוחד כשהוא מצליח לשלוט בעמודי ספלאש של ארבעה עמודים(!), ועושה זאת באופן חכם שמתאים היטב לחוויה ולא באופן זול והמוני. אם זאת הרמה אליה ולדיק מגיע כעת, יהיה מעניין לראות מה נראה ממנו בהמשך.

 

הסיפור של ולדיק הוא יותר "אוניברסלי" מהסיפור של ארז ויכול היה להתקיים כמעט בכל מדינה בעולם, אבל בכל זאת ולדיק משלב המון ביטויים לישראליות לצד אהבתו לקומיקס ואנימציה ישראליים, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בדמויות שולדיק בוחר לשלב בסיפור. וזאת נקודה מעניינת במיוחד כי כמו שתשימו לב ולדיק גם מוכשר מאוד ביכולת שלו לצייר אנשים.

 

עבודות אחרות של ולדיק כוללות את BPD (קומיקס על מחלקת המשטרה בבולטימור), "קבוצת פנדל" (קומיקס כדורגל בהוצאת "שלגי קומיקס"), את הקומיקס "סיכון מקצועי" והחוברת "דו קיום" שלו הוא הוציא באופן עצמאי, כמו סיפורים קצרים נוספים שלו שמתפרסמים בירחון "זבנג!" וקריקטורות פולטיות בעמוד הפייסבוק שלו.

 

 

ולדיק וארז מגיעים כמשב רוח מרענן וחדש עבור העתיד של הקומיקס בישראל. חבר'ה מוכשרים בטירוף שלא רואים בושה ביצירה של קומיקס לקהל הרחב כמו סיפורי אקשן או קומיקס לילדים. הניסיון שלהם בעבודה עם אורי פינק עשה להם המון טוב בעיצוב האופי שלהם כיוצרים שמגדירים עצמם כ"קומיקסאים ישראליים" עם רעב ליצירה והמשמעת ורוח הקרב כדי להיות פוריים מאוד (עוד לפני הלימודים בבצלאל הם כבר החזיקו ברזומה מרשים של יצירות). עכשיו, אחרי שהם יצאו מארבע שנים של לימודים מבצלאל, הם אפילו השתפרו עוד יותר. אם אהבתם מה שאתם רואים כאן בדוגמאות ואתם רוצים לעזור לאחל להם בהצלחה - רכשו עותק לעצמכם. זאת ללא ספק אחת הקניות הטובות ביותר של "קומיקס ישראלי" בעשורים האחרונים.

 

את הקומיקסים של ולדיק וארז ניתן להשיג בחנויות הקומיקס.

את "טרנקילו" וקומיקס נוספים של ארז אפשר להשיג גם דרך האתר שלו.

 

 

ושוב תודה לאליאב :)

 

חבר'ס,

תאמינו או לא,

אבל יש המון קומיקס ישראלי,

מקורי,

מגניב,

מצחיק,

וכזה ששווה את הכסף שלכם.

תמיד היו - רק צריך לחפש אותם :)

 

נכתב על ידי , 17/8/2014 21:55   בקטגוריות ביקורת קומיקס, המלצות, מבקר אורח, מדע בדיוני, מפרגן, סקירת קומיקסים, פנטזיה, קומיקס, קומיקס ישראלי  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-28/8/2014 10:26
 



לקראת הפסטיבל הקרוב


נכון שה-SDCC הסתיים ממש בימים האחרונים,

אבל יש חדשות מעט דחופות יותר להעלות לכאן לפני שאמצא זמן לרכז את המיטב מהכנס ההוא.

 

בראש ובראשונה אני שמח להכריז כי רותו מודן זכתה שוב בפרס האייזנר היוקרתי!
זה לא רק שהיא זוכה בו בפעם השנייה,

אלא גם שהיא הישראלית היחידה לזכות בו אי פעם!!!

לדעתי זה ללא ספק הופך אותה למלכה הבלתי מעורערת של הקומיקס הישראלי, לא? :)

אני חושב שאורי פינק היה הראשון להפוך לאגדת קומיקס בארצנו,

כאשר "זבנג!" הפך לסדרת טלוויזיה.

ואפשר בכיף להכניס לרשימה גם את דניאלה לונדון-דקל,

עם קומיקס אחד שהפך למותג של קופת חולים,

ועוד קומיקס שהפך לסדרת טלוויזיה גם הוא.

בקיצור,

יש עתיד לקומיקסאים בארץ :)

 

אגב,

הנה רשימת הזוכים המלאה.

אתם מוזמנים לעבור עליה כדי לחפש כיווני קריאה חדשים.

 

ושוב בדגש על קומיקס ישראלי,

השבוע זה הסופ"ש של פסטיבל הקומיקס,

ואני חושב שהשנה יותר מאי פעם יהיה כדאי לבוא ולבדוק את ההיצע של היוצרים הישראליים.

ישלנו כמה חבר'ה שסיימו השנה לימודי תואר בתקשורת חזותית,

ופרוייקט הגמר שלהם היא חוברת קומיקס אותה הם ימכרו בפסטיבל,

(חבר'ה כמו ולדיק סנדלר וארז צדוק),

ככה שמותר לצפות לרמה גבוהה :)

 

כמו כן יהיו גם הרצאות מעניינות,

אז שווה לעבור על הלו"ז של הפסטיבל ולבדוק מה הולך.

 

ולסיום,

למרות שאמרתי שלא אדבר על ה-SDCC,

אני בכל זאת אדבר על משהו אחד מתוכו כי בכל זאת אנחנו בתקופה שבה הפטריוטיות עולה על גדותיה.

אז בקומיקון סוף סוף חשפו את דמותה של וונדרוומן כפי שהיא תיראה בסרט הקרוב של "סופרמן נגד בטמן".

כמו שאתם רואים כאן למטה,

היא גם בתלבושת מלאה וגם בתלבושת שמאוד קרובה למה שהולך בקומיקס.

 

כמה נקודות:

*אי אפשר שלא להתרגש מכך שמדובר בשחקנית ישראלית בסרט הוליוודי גדול בתפקיד של דמות קלאסית מהקומיקס,

אפילו ש...

*זה הולך להיות סרט כל כך מחורבן, שאני מאמין שהיא תהיה לבושה כך רק למשך 4 שניות באיזה פלאשבוק כלשהו

*לא ברור לי למה כל דבר שסניידר עושה נראה כמו עבודת פוטושופ גרועה.

גם הפוסטר המסכן הזה - במקום להלביש אותה ולשים אותה בסטודיו ולזרוק קצת עשן וניצוצות,

צילמו אותה על רקע ירוק ונתנו לאיזה מחוצ'קן לקרוע את התחת בפוטושופ (שלא לדבר על הריטוש שעשו לה).

זה נראה כל כך לא אמיתי ואין לכך שום הצדקה.

 

נו,

נקווה לפחות שהסרט יהיה כל כך מגוחך שזה יהיה מצחיק,

ואולי יקרה נס וגל תקבל סרט סולו של וונדרוומן,

והצוות שיעבוד עליו יהיה אשכרה מוכשר וחכם,

ואז אולי,

אולי אולי אולי נקבל סרט טוב :)


 

נכתב על ידי , 3/8/2014 17:32   בקטגוריות קומיקס ישראלי  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-17/8/2014 16:10
 





237,609
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ