לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sex, Comics And Rock N' Roll


סקס קומיקס ורוקנ'רול

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

Guardians Of The Galaxy - ביקורת הסרט


בשתי מילים: סרט מעולה.
בקצת יותר:
טוב, זה מורכב.
אבל לכו לראות אותו,
כי ללא ספק מדובר באחד הסרטים שהכי מצדיקים את הכסף שלכם.
א

א
שלא לדבר על כך שהסרט הזה בכלל לא אמור להיות קיים, אוקיי?
סופר גיבורים שאפילו חובבי קומיקס בקושי מכירים,
מקבלים טונות של כסף והפקה הוליוודית,
ועושים להם סרט דה-לוקס.
תכל'ס?
למרות שכבר קיבלנו אוונג'רס ואקס-מן וספיידרמן ומה לא,
עדיין קשה להאמין שהוליווד הלכה על זה.
א
למי שלא יודע עדיין,
העלילה בקצרה מספרת על קבוצה של לוזרים שחוברים ביחד כדי לעצור את האיום הגדול ביותר לכל החיים ביקום.
לבדו אף אחד מהם לא באמת מסוגל להיות גיבור או להגיע להישגים משמעותיים,
אבל ביחד הם מצליחים להיות משהו מיוחד,
בעיקר אחד עבור השני,
וזה גם מה שמאחד אותם.
א
אין שום צורך בידע מוקדם לקראת הסרט,
לא מבחינת קומיקס שצריך לקרא ולא מבחינת סרטים שצריך לראות.
הסרט עומד לבד מצויין.
אז אם אתם מחפשים אקשן - מד"ב - גיבורי על - בגבול הפארודיה,
אז זה ה-סרט עבורכם.
א
הביקורת נטולת ספויילרים.
גם אם תרגישו כאילו מספיילרים לכם - תסמכו עלי, אני לא.
מי שרוצה לראות קטעים קצרים מתוך הסרט מוזמן לקפוץ לפוסט הקודם.
א

א

א
אני אתחיל מהדבר שהכי טוב בסרט הזה:
הדמויות.
א
הגיבורים הראשיים שלנו:
פיטר, רוקט, גרוט, גאמורה ודראקס,
כולם עשויים נהדר וישנה הגדרה מאוד ברורה של האופי שלהם והמניעים שלהם,
ככה שכל אחד מהם תורם משהו אחר.
הכי מפתיע - רוקט הוא המוח של החבורה,
והוא ללא ספק נוצל כהלכה ויצא המלך של הסרט.
א


א
לא רק הגיבורים הראשיים קיבלו טיפול,
אלא גם כמעט כל דמות משנה בסרט.
כל דמות קיבלה יחס הולם וטיפול מלא.
א
כמובן,
אלא אם כן אתם אחת מהדמויות של הרעים.
וזאת מאחר שהסרט סובל מאותה המחלה של "ת'ור: העולם האפל",
שהיא מחלת ה'אין לנו כוח להשקיע בנבל אז פשוט נשים מישהו עם סיפור רקע כללי'.
וזאת פאקינג טרגדיה,
כי רונאן באמת יצא מגניב לאללה,
וממש הייתי רוצה לראות עוד ממנו.
א

א
בכל מקרה,
כנראה שאת עיקר האנרגיה השקיעו הכותבים ביצירה של רגעים מרגשים אמיתיים,
כאלה שבאמת נוגעים בך בבטן.
קחו את זה ותשלבו את את ההומור המשובח של הסרט וקטעי האקשן הנהדרים,
וקיבלנו יותר ממה שאנחנו מקבלים בד"כ בסרטים של גיבורי על.
למען האמת,
קיבלנו יותר גם בכל מה שקשור לפינוק של חובבי קומיקס,
כי הסרט מוצף ברפרנסים לקומיקס,
יש המון דמויות שאנחנו אוהבים,
ואפילו רואים Celestial בפעולה,
ברמת דיוק של אחד לאחד לקומיקס.
I shit you not.
יש הרגשה,
בעיקר עם הסיום של הסרט,
שרק עכשיו אנחנו באמת רואים את יקום Marvel.
כזה שיש בו גזעים שונים שמנהלים מלחמות,
יש סלסטיאלס,
יש את Knowhere,
יש את אבני האינסוף (אבל ממש מתייחסים אליהן כך),
ויש את ת'אנוס,
במלוא הדרו,
עומד ומדבר כאילו זה חוברת קומיקס פה.
יש הרגשה שכל החלק הזה ביקום Marvel הקולנועי שלא מתרחש על כדו"א זה איזור שבו לבמאי מותר לעשות מה שבא לו,
ורק השד יודע כמה רחוק הם יקחו את זה :)
א

א
עם זאת,
קשה להתעלם מכך שהסרט סובל מהמון חסרונות קשים,
ולא ברור מדוע אף אחד לא מטפל בהם.
א
חמור מהכל היא דמותה של גאמורה,
שעד עכשיו לא ברור לי מה הקטע שלה.
למה היא החליפה צד?
מתי זה קרה בדיוק?
איך קוויל ידע על זה בכלא?
וגם כל עניין המניעים שלה לא ברור לי.
הם מספקים את סיפור הרקע שלה ומסבירים מה הקטע,
אבל כל הסרט היא מתנהגת כמו אחרון גיבורי העל הצדקנים והאולטרא-מוסריים,
וזה קצת סותר את זה שהיא היתה משרתת של ת'אנוס במשך המון שנים ורצחה מי יודע כמה אנשים.
לא ברור.
א
וזה חמור כי פאקינג שיט אני רוצה דמויות נשיות אמיתיות בסרטי סופר גיבורים!
עד עכשיו הכי קרוב לדמות אמיתית היתה האלמנה השחורה,
וגם היא רק חצי-כוח,
ורק באוונג'רס.
א

א
מעבר לכך,
הסרט די חלש מבחינת עלילה,
ויש הרגשה שכבר היינו בסרט הזה,
שיש בו תבנית מסויימת שמישהו ממחזר.
אין מה לעשות,
גם אחרי שאתם תצפו בסרט אתם היו חייבים להודות שבלי ההייפ המטורף שיש לסרט הזה,
גם אתם הייתם משתעממים עד שמגיעים לסצינות בכלא.
א

א

א
יש פה כתבה שמדברת על כך שכאשר צופים בסרטי הסופר גיבורים של פעם,
יש הרגשה כאילו מדובר בסרטים ממימד אחר.
יש בזה המון אמת,
כי באמת המון השתנה.
ולמרות שכיום נוח לנו לחשוב כאילו כל קיץ נקבל סרטי גיבורי על (כמו ש-Marvel טוענים שהם יעשו עד 2026),
יש יסוד אמיתי להניח שהרבה יותר מוקדם מכך יהיה משבר,
ולאנשים יימאס ללכת לקולנוע לראות סרטי אוריג'ין,
או סרטים שצריך לצפות בשלוש סרטים אחרים כדי להבין מה הולך בהם,
והז'אנר יצטרך לעשות בתוך עצמו מהפכה או למות.
א
מהרבה בחינות "שומרי הגלקסיה" שלנו פה יכול להוות את הסנונית הראשונה לגסיסה הזאת.
סרט שבעצמו נמאס לו מהרצינות של סרט גיבורי העל,
ולוקח את עצמו למקום שהוא באמת על גבול הפארודיה.
ולמי שלא יודע היסטוריה,
הסרט "אחרון גיבורי הפעולה" עם שוורצנגר היה בעצמו סרט אקשן על גבול הפארודיה,
והוא גם היה האחרון מהז'אנר הזה של שרירנים שעושים סרטי אקשן קלישאתיים בהם הגיבור מושלם,
לעולם לא נפצע,
אשתו כוסית אש אבל נרצחת באקספוזיציה כי הוא הרי צריך לנקום במישהו...
א
בקיצור,
לשומרי הגלקסיה היה כל מה שצריך כדי לעשות את המהפכה:
תסריטאים טובים,
במאי מבריק,
יותר כסף ממה שיש למדינת ישראל,
וקהל שיהיה מוכן לבוא ולראות לא משנה כמה גרוע זה יהיה (מישהו אמר "רובוטריקים 4"? אם כן, אז תשתוק).
א
במקום זאת הם החליטו לחכות,
אולי כדי לא להרוס לאוונג'רס 2,
וקיבלנו סרט שהוא כיף אדיר,
אבל לא יותר מזה.
א

א

א
לסיכום,
סרט מהנה וקליל,
שנותן המון כבוד לחומר המקור,
המון כבוד לחובבי הקומיקס,
והמון כבוד באופן כללי לצופים שלו כבני אדם.
והאמת שהסעיף האחרון הופך לנדיר יותר ויותר ככל שמייקל ביי וז'אק סניידר עושים יותר ויותר סרטים...
א
לצערי זה לא הסרט הגאוני שמגיע לו להיות,
אבל מי יודע,
אולי בהמשך (וכמובן שיהיה המשך...) נקבל סרט טוב יותר.
מה שבטוח הוא שנקבל סרט גדול יותר,
אין ספק.
א

נכתב על ידי , 31/7/2014 19:06   בקטגוריות אקשן/פעולה, בידור, בידור ושואוביז, גיבורי על, מדע בדיוני, קולנוע, סרטים  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-1/8/2014 08:18
 



המון סצינות מ"שומרי הגלקסיה" ועוד הפתעה קטנה


"שומרי הגלקסיה" בדרך,

כרגע הוא שומר על ממוצע של 100% ברוטן טומאטוס שזה נחמד.

לקראת הסרט שוחררו כמה סצינות קצרות שאתם יכולים לצפות בהן בהנאה :)

 

זה הראשון (שכבר פורסם כאן):

 

 

זה השני:

 

 

וזה השלישי:

 

 

אחרי שתצפו בקטע השלישי,

אני ממליץ לצפות בו שוב והפעם להתמקד בדראקס.

הוא הרג אותי שם...

 

בכל מקרה,

הנה עוד קטע ארוך הרבה יותר,

ועדיין,

אני מבטיח לכם שבסרט ייכנסו עוד חלקים שהוחסרו כאן,

ככה שאתם לא ממש הורסים לעצמכם את הצפייה (ותודה להדר שהביא לי את הלינק):

 

 

ושוב,

אני מבטיח לכם שעוד לא ראיתם כלום מהסרט.

יש עוד המון דמויות שצריכות לבוא לידי ביטוי,

יש מקומות שהם צריכים להיות בהם,

התפתחויות עלילתיות... בקיצור,

יש עוד מה לראות מהסרט הנפלא הזה :)

 

באופן כללי אני גם מאוד מרוצה ממה שאני רואה.

יש הרגשה של בנייה טובה של דמויות וסיפור.

הקטע שבו קוויל מסתכל על הגב של רוקט ורואה את האלקטרודות זה קטע מעולה,

כי בחצי שנייה אנחנו מבינים הכל:

אנחנו מבינים איזה עבר קשה היה לרוקט,

אנחנו מבינים למה הוא כזה עצבני כל הזמן,

ואנחנו גם רואים שקוויל מתחבר אליו מתוך רחמים וסימפטיה.

וכל זה בפחות משלוש שניות.

לא רע, הא?

 

ובינתיים בישראל:

 

 

 

השילוב בין השניים כל כך מוצלח,

שכבר שכחתי כמה אני כועס על הכרזות האריות האלה...

 

והנה תמונה מקונספט ארט של סרט אחר של Marvel,

שלדעתי מעבירה אלף מילים:

 

 

 

קשה לי לדעת עד כמה הסרט יהיה מדוייק לקונספט,

אבל מניסיון עבר אפשר להסיק כמה דברים:

יהיה ים אקשן.

יהיו מלא אולטרונים.

ויהיה Vision (הנה הוא שם מרחף).

יאיי :)

 

לעוד תמונות קונספט מהסרט לחצו כאן,

אבל לא רואים הרבה חוץ מאשר את הדמויות נלחמים בהמון אולטרונים.

 

זהו להפעם,

רק דיווח קצרצר.

בימים אלו מתנהל הסן-דייגו קומיקון,

ככה שאני בטוח שבעדכון הבא יהיה המון מה לספר :)

 

עד אז,

הנה משהו שיקרה באנימיקס הקרוב - הרצאה שלי!!!

נתראה!

 

 

 

נכתב על ידי , 25/7/2014 20:58   בקטגוריות סרטים, קולנוע  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-30/7/2014 23:54
 



LAZARUS


יו יו יו!!!
אני עובד פה במרץ לקראת ההרצאה שאעביר בקיץ הקרוב,

ובגלל שבאמת לא היתה כאן ביקורת כבר המון זמן,

קבלו ביקורת אורח ממי שהביא לכם את הביקורת על X-Factor וצבי הנינג'ה - אליאב גוטמן!

 

והפעם על סדרת הקומיקס Lazarus שמתפרסמת באימג' וכבר הגיע לאוגדן השני שלה.

עכשיו,

חשוב לציין שבאופן עקרוני את שם משפחתו של כותב הסדרה (Greg Ruka) מבטאים ראקה,

ולא רוקה.

אבל מאחר ואנחנו בישראל אנחנו נבטא את זה איך שבא לנו!!!

הבנת את זה, ערן?!

 

אז בלי הקדמות מיותרות,

אני אתן לאליאב לדבר עכשיו,

אבל לפני כן, פסקול:

 

 

והפעם רמיקס לשיר ישן של נוטוריוס BIG.

 

 

במדור המכתבים שבסוף כל חוברת, גרג רוקה- כותב הסדרה- עונה על מכתבים ומיילים של מעריצים. אחד הקוראים כתב לו שהוא נהנה מהתסריט אבל הוא לא מבין ממש את העלילה. הוא לא מבין את "העולם העתידני הזה" ולא קולט את המצבים והדמויות. הקורא הציע לגרג רוקה לעשות איזה אירוע שיזעזע את היקום של "לזרוס", משהו כמו פלישת חייזרים, וככה זה יגרום להלם ופחד בקרב הקוראים. משהו שישנה את הסטטוס קוו, כי הוא משעמם וחסר משמעות.

 

כתגובה גרג רוקה צחק במשך שורה שלמה ואמר לו שהוא טועה, שהוא פספס את הנקודה בקומיקס ושהוא לא בשבילו. הוא אפילו הצביע לו על הדלת בנדיבות ואמר לו שהוא לא חייב לקרוא את הקומיקס! היו עוד מקרים שקוראים לא ירדו לסוף דעתו של גרג רוקה והוא פשוט לא טרח להתווכח איתם והצביע על הדלת בלי חשש. ככה זה כשאתה מפרסם קומיקס בחברה שנותנת לך חופש אומנותי.
א
עכשיו אתם בטח חושבים לעצמכם "עוד קומיקס להיפסטרים שלא נבין את העלילה ונצטרך לחכות עד חוברת 100 כדי שיהיה לנו שמץ של מושג מה קרה", אז לא. אומנם אני לא אמליץ על הקומיקס הזה לכל אחד, במיוחד לא לכל קורא מתחיל, אבל זה בהחלט קומיקס שרבים ייהנו ממנו. 
א
אני הגעתי ללזרוס אחרי שנמאס לי מהחברות הגדולות. נמאס לי שכותבים מצוינים נדחפים לבינוניות בגלל שיש עכשיו קרוסאובר בין כל הכותרים ולכן חייבים לשנות את העלילה/ לעשות אותה אפלה יותר/ להגדיל את המחשוף של הבחורה בלי קשר לכלום. קשה לי לראות חילופי צוותים בכל כמה זמן, שינויי קצב ואווירה, וקשה לי עם סטטוס קוו יציב שלא מאפשר פיתוח דמויות. בכלל, הכי קשה לי כשיש הרגשה של זלזול באינטליגנציה של הקוראים. כבר ידוע שבשנים האחרונות אימג' שינו כיוון והחליטו לתת יותר חופש ליוצרים שלהם, ובזכות כך יוצאים להם הרבה דברים טובים. לזרוס הוא אחד מהם.
א
אז מה הסיפור? בעתיד הלא רחוק של עולם פוסט-אפוקליפטי שעבר קריסה כלכלית (לא זומבים ולא נעליים), העולם כבר לא מחולק לפי גבולות גיאוגרפיים או פוליטיים אלא לפי גבולות כלכליים, והשליטה נמצאת בידי מספר מועט של משפחות ענק. שאר האנשים בעולם מתחלקים לשני מעמדות: צמיתים (מעין משרתים) שהם אנשים מועילים (החל מרופאים, חיילים ומהנדסים ועד אמנים ואנשי בידור), ולעומתם ישנו המעמד הנחות יותר, "הפסולת", כאשר במקרה הטוב מדובר בחוטבי עצים ושואבי מים ובמקרה הרע הם פשוט עניים מרודים. בהתחלה זה נראה לי קצת כמו משחקי הכס (העולם נשלט על ידי משפחות, יש פוליטיקה פנים משפחתית ובין משפחות) אבל כאן נגמר הדמיון, כי רוקה משתמש בסדרה שלו לדיונים ורעיונות אחרים ממשחקי הכס (למרות שאני מנחש שמי שאהב את משחקי הכס יאהב גם את לזרוס).
א

א
גיבורת הסיפור היא Forever ("נצח". באנגלית זה נשמע יותר טוב), בת למשפחהחזקה בשם קרלייל. היא מהונדסת גנטית ומשמשת כ'לזרוס', שזה מעין קצין ביטחון של המשפחה האחראי על הגנתם וביטחונם. בכל משפחה יש לזרוס ותפקידו להיות החייל האולטימטיבי ולהגן על המשפחה ועל רכושה ללא רחמים. הבעיה מתחילה לאחר שפוראבר עוצרת גנבים (ששייכים לפסולת) שפרצו לאחד מהמבנים של משפחת קרלייל וחיפשו קצת אוכל. פוראבר חשה אמפתיה כלפי הפסולת ומתחילים לצוץ לה שאלות בנוגע לייעודה ולתפקיד המשפחה שלה. הבעיה היא שהמשפחה רואה באמפטיה כזאת כלפי הפסולת כחולשה. ישנם עוד כמה דברים שמעוררים את המתח בינה לבין משפחתה, אבל אני לא אציין אותם מחמת הספוילרים.
א
אז למה הקומיקס טוב? כמו שציינתי מקודם, גרג רוקה לא מתפשר בעלילה, והוא בונה עולם גדול ומפורט ומגלה לנו אותו לאט ובסבלנות. כבר בסיפור הראשון אתם תגלו מספיק מידע שישאיר אתכם עם טעם לעוד, כאשר עם הזמן הוא יחשוף עוד. רוקה לא ייקח אתכם יד ביד ויגלה לכם את העלילה, אלא הוא ידרוש שתפעילו מחשבה. כמו כן, פיתוח העלילה נעשה בצורה מאוד מעניינת גם דרך מדור המכתבים, שם הוא ממשיך ומרחיב על העולם של לזרוס, כמו הצגת ציר זמן המסביר את ההשתלשלות ההיסטוריה עד למצבה כיום, או הצגת המשפחות והשליטה שלהן. בנוסף הוא גם משתמש בפרסומות מזויפות בחוברת כדי להציג את המשפחות, ואני אשכרה הבנתי את זה רק בקריאה שנייה!
א
עוד דבר מדהים אצל רוקה זו הכתיבה. היא מתקדמת בקצב מדוד ומכובד אבל לא נמרחת. כל סיפור מתחיל בנקודה אחת ונגמר בנקודה אחרת, והדמויות שם פועלות ומתפתחות. בנוסף, רוקה עושה את כל מה שמארוול ודי.סי לא עושים: הגיבורה שלו היא דמות חזקה, עצמאית, ולא שואפת לשפוע בסקס אפיל. הוא אפילו לא מצביע על זה ומתגאה בזה, כי זה פשוט משהו מובן מאליו! עוד דברים שהוא משתמש בהם כמובן מאליו הם מערכות יחסים רומנטיות בין שחורים ולבנים, עולם אפור וחוסר אונים נרכש.
א
הדבר שהכי אהבתי בקומיקס זה האווירה של הקפיטליזם שנהיה מוגזם מידי: כסף זה כוח והעולם נשלט על ידי תאגידים בלבד. אם אין לך ערך שיעזור לתאגיד אז אין לך ערך בכלל. בסיפור השני אנחנו מקבלים נקודת מבט אחרת על העולם דרך עיניהם של משפחה שנחשבת לפסולת, ואת הקשיים שלה לשרוד ולחיות. הוא מציג תפיסת מציאות קודרת, ביקורתית ודיסטופית, אבל היא לא כל כך רחוקה מהמציאות שלנו. אנחנו רואים עולם שחזר להיות פיאודלי עם חוואים שמתקשים לפרנס את עצמם וצמיתים שעובדים בשביל בעלי האדמות.
א
באמת שחשוב לי לשים כאן דגש: תחשבו על סיפורי המדע בדיוני הפוסט-אפוקליפטיים של פעם ומה גרם לכך. אנחנו רגילים שעולם פוסט אפוקליפטי נוצר עקב שואה אטומית או שהטכנולוגיה השתלטה עלינו, אבל כיום הכלכלה הדורסנית שלנו היא זו שהפכה לאיום האמיתי על עתיד האנושות, ובכך היא מחליפה את פצצות האטום והקידמה כפחד אנושי קולקטיבי. אם הלך הרוח כיום מדבר על הכלכלה שלנו כקפיטליזם שאיבד את הכללים שלו ('קפיטליזם באמוק', כמו שגרג רוקה מסביר), אז מה זה אומר עלינו כחברה? מה אפשר לעשות עם זה? אילו דברים שקורים בקומיקס כבר התחילו בעולם שלנו?
א
האלמנטים של המדע בסיפור המד"ב של לזרוס לא מנותקים מהמציאות ובהחלט אפשרי שיתרחשו בעתיד הקרוב (משהו כמו עוד 70 שנה אולי): הנדסה גנטית, רובוטיקה, אמצעי בידור שהם גם אמצעי מעקב, ושבבים שמספקים את כל המידע שצריך על הגוף שלך מבחינה בריאותית. כמו ארתור סי קלארק לפניו, גם רוקה בחר ללכת על "מדע עתידני" ופחות על "מדע בדיוני": אין פה פלישות של חייזרים, גלישה בזמן או דברים שכנראה לא אפשריים לעתיד הקרוב. רוקה עושה זאת כדי לספק תמונה ריאליסטית עד כמה שניתן ובכך להרתיע אותנו מפני הבאות. הוא אפילו מספר בסוף החוברות על מחקרים אקדמיים שקרא וכיצד העולם מתקדם לזה! עם זאת, רוקה גם מבהיר שהוא לא מפחד מהקדמה ומהמדע אלא דווקא מעודד אותה, הוא פשוט מפחד מהשימוש הלא נכון שיעשו בה מי שיוכל לממן ולצרוך את אותם אמצעים טכנולוגיים ומכך שלא ינגישו אותה לאנשים אחרים.
א
האומנות תואמת לאווירה שהקומיקס מנסה להעביר, אני לא אהבתי את מיכאל לארק בריצה שלו בדרדיוול, אבל כאן זה מתלבש כמו כפפה עם שאיפה גבוהה למציאותיות קודרת שכזו. לא תמיד יש ירידה לפרטים אלא יותר לספק התרשמות כללית, ואני בסדר עם זה. הוא משתמש יחסית הרבה בצללים, וההבעות פנים שלו - וואו! להתמוגג מהם!
א


לסיכום, קומיקס שכתוב מצוין, מעורר מחשבה, מספק מספר נקודות מבט על המצב שלנו ומשקיע בדמויות ובפיתוח עלילה. עד עכשיו יצאו תשעה חוברות בשני אוגדנים (סיפור ראשון חוברות 1-4 וסיפור שני 5-9). אני ממליץ על לזרוס למי שקצת נמאס לו מהקומיקס הרגיל של גיבורי העל. אם נהניתם ממשחקי הכס או ברייקינג באד, אז יכול להיות שתאהבו את הקומיקס הזה. אם אהבתם את הסמויה אתם תשתגעו על הקומיקס הזה. אני לא ממליץ עליו לאנשים שרוצים להתחיל לקרוא קומיקס (אלא אם כן הם יחסית מבוגרים) ובכללי אני לא ממליץ עליו לילדים. לא בגלל האלימות או משהו כזה (יש שם אלימות, אבל בחייאת, יש אלימות בכל דבר היום) אלא בגלל שלא בטוח שהם יבינו את העלילה ואת התפיסות שמוצגות בה. אני יכול להגיד לכם שכנראה עיקר ההנאה שלי נובעת מכך שאני לומד תואר ראשון במדעי החברה והקומיקס משקף הרבה תיאוריות שאני נהיה מודע אליהן וגם מסקרנות אותי.
א
ואל תשכחו: משפחה זה מעל הכל.

 

תודה רבה לאליאב!

 

אם גם לכם יש מה להגיד על קומיקס שקראתם,

או אפילו סרט או משחק שרלוונטים לבלוג,

דברו איתי :)

 

בתקווה שהעדכון הבא יהיה ביקורת על הסרט של Guardians Of The Galaxy



נכתב על ידי , 20/7/2014 17:08   בקטגוריות אלים, אקשן/פעולה, ביקורת קומיקס, דמויות בקומיקס, דרמה, מבקר אורח, מדע בדיוני, מתח, סקירת קומיקסים, פוליטי, קומיקס, קומיקס אלטרנטיבי, קונספירציה, סיפרותי  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של space cadet ב-22/7/2014 20:51
 



לדף הבא
דפים:  

235,430
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סקס ויצרים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לspace cadet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על space cadet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ