ירדתי במשקל בצורה דרסטית ולא מכוונת. 47 קילו מאדר פאקר.
ובקיצור - אני בודדה לחלוטין, כמעט מכל בחינה. ממלאת את החלל בקצת לצאת עם הכלב, דיבור עם חברה או שתיים, עבודה וכתיבה.
זו תקופה מחשלת, קשה בטירוף, מלאה בטעויות נוראיות שלי. אני לא יודעת בדיוק באיזה מסלול אני ולאן הוא הולך, אני רק יודעת שניסיתי הכל ואני סובלת כמעט בכל מצב, אז לא נותר לי הרבה חוץ מלנסות גם תקופה כזו, של בדידות טוטאלית.
אתם יודעים איזה תירוץ הוא תירוץ גרוע? לשבור את שתי הידיים. הפסיכולוגית שלי שברה את שתי הידיים. לא נפגשנו כבר שלושה שבועות, הצלחתי לדפוק את החיים שלי עוד קצת בשלושה שבועות האלה וכעת זה רק עניין של זמן עד שישבר הזין לחלוטין.
אז לסיכום: אני לבד עכשיו ושיכור במיטה, לא משקה ת׳עציצים בועט בחתולה. תשאלי עליי, לפחות תתקשרי