לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  תְּשׁוּקיי :]

בת: 24

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ₪ֳ¡ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

איפה הבית שלי?


אני מרגישה שאין לי באמת מקום לחזור עליו.

מאז שעברנו לבית הקטן הזה, אין לי מקום, אין לי פרטיות. לי אין חדר .

אני ישנה בסלון כמו סבתא וזה משגע אותי. הכול לא נאה להם, אני מדברת בקול מדי בפלאפון , הטלוויזיה רועשת , המזגן דולק יותר מדי זמן , הרעש של הסמס מפריע.

אוף אני משתגעת.

חשבתי גם על הגרסה של לחיות אצל חבר שלי (למרות שזה מאוד בעייתי בגלל הגיור) אבל לא נוח לי שם כשהוא לא נמצא או עוזב אותי אפילו לכמה רגעים. אז אין מצב שאני אעבור לשם בקרוב. 

אין לי מקום משלי, זה משגע אותי. 

זה דברים כ"כ בסיסיים כשהם נלקחים מאיתנו זה מוציא אותנו מאיזון.

זה קטע כזה גם שאין לי כסף לעבור לגור לבד.

 

 

 

 

הרי זה לא שטחי מדי לבקש פרטיות בגיל 21?

 

 


נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 16/7/2011 23:21   בקטגוריות אהבה, פסימי, שחרור קיטור, בית  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משבר כתיבה..


לא מסוגלת לכתוב

המחשבה שתשפטו אותי הורגת אותי.

מחכה ליום טוב.

 

עוד מעט יומולדת 19.  

 



נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 5/4/2009 22:11   בקטגוריות משבר כתיבה, אהבה, שחרור קיטור, אופטימי, אהבה ויחסים, יומולדת  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ידיים זרות 3/>


הוא הזמין אותי לרקוד.

היה לי עוד קצת כוח ברגליים, אז הסכמתי. נו, מישהו חדש לרקוד איתו.

רקדנו.

העניינים התחילו לאט להתלהט, כל המגע הזה, הידיים שלו על המותניים שלי, אחכ על הידיים שלי, היינו צמודים.

כל המגע הזה היה נורא זר לי .

נורא מוזר.

אחכ הלכנו לחדרים הפרטיים האלו שיש במועדונים. הפנים שלנו התקרבו ו...

עכשיו נחזור למציאות.

כן רקדתי עם מישהו אחר, אפילו עם כמה בנים שאני מכירה.  היו גם כמה ערסים שניסו. ><

זה לא עושה אותי בוגדת.

כל המגע הזה והידיים, לא הזיזו לי. לא ריגשו אותי .

לעומת המגע של אהובי, שמעביר בי צמרמורת וריגוש כל פעם מחדש.

ההרגשה הזו של האהבה היחודייות...

משו שאי אפשר לוותר עליו.

 

לא נפרדנו, אני אוהבת אותו3> דיברנו ופתרנו את העניינים.

אגב, המסיבה בקטע היא מסיבת פורים (:

 

עריכה: אוף אני ככ מתחרטת שלא התחפשתי :( , כאילו ניסיתי להיראות נסיכה עם הכתר, אבל זה לא הלך.

ואני יודעת שיש שנה הבאה. אבל ... ><

כנראה שנה הבאה התחפש לנסיכה הודית.  למרות שאז זה כבר לא יהיה ככ רוולנטי כמו עכשיו בגלל הסרט שזכה באוסקר.

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 11/3/2009 16:13   בקטגוריות אהבה, אישי, בגידה, בנות, בנים, חבר, זונה, תשוקי, אהבה ויחסים, אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"אנחנו צריכים לדבר"


 

אחרי שנתיים ו8 חודשים אני מרגישה שמשהו לא בסדר, משהו לא מסתדר.

המצב נהיה בלתי נסבל.

אנחנו לא מדברים נורמלי, כל הזמן רבים.

אני אוהבת אותו ככ3> אבל זה לא יכול להימשך כך 3\>

אף פעם במשך כל הקשר לא הרגשתי ככה.

כאילו אני רוצה משו חדש, משו סתמי. אבל אז שווה לוותר על אהבה שכזו?

קשה לי.

אנחנו בקושי מדברים ביום יום כי אין לשנינו שיחות, אז יוצא שאני מצלצלת מההורים. אבל זה לא מספיק.

ואם אני מצלצלת, אז אנחנו רבים, או שזה על הצבא, או הכסף. אחד מהם תמיד. אז אני מעדיפה כבר שלא.

אמרתי לו שהקשר שלנו לא מתקדם לשום מקום כבר הרבה זמן, ובמקום לדבר על זה, אני מרגישה שהוא בורח.

כל יום שישי אנחנו נפגשים, השבוע הוא החליט שלא, כי אמרתי שהקשר לא מתקדם.

ולאחרונה, הוא דורש ממני שאני אקנה לו דבר(לפחות כך אני מרגישה) או דורש להסכים שבעתיד אקנה.

באמת שאין לי בעיה לקנות לו, אבל לכל דבר יש את הגבול שלו.

והוא? מאשים אותי שאני לא מסכימה לכלום. איך הוא מצפה ממני להסכים בכלל?

אבל, אין לי אף אחד חוץ ממנו, אף אחד לדבר איתו, אף אחד לצאת.  ובאמת, אני פוחדת מהלבד.

מעצבן אותי גם נורא, שהוא אוסר אליי דברים, כמו אל תלכי לבסיס סגור, ואם אני אומרת שאני הולכת בכל זאת, הוא נהיה ממש רגשן ואומר שאני לא רוצה להיפגש ובלה בלה, כיאלו שהוא יוצא יומיות.

משהו נורא שונה בקשר שלנו, אני מרגישה גם שהוא השתנה, שהוא לא מכבד אותי כמו  פעם.

יש משו שבור בקשר 3\>

ותמיד כשאנחנו ככה, המצב שלי בקרשים, מתפוצץ לי הראש, אני בנאדם בולמי, אז האוכל לא מספיק לזרום,  ואין לי כוח נפשי. אבל ממש.

מעציב אותי כשאני בכלל חושבת על לקחת הפסקה או להיפרד.

כשאנחנו ביחד, הכול ככ שונה, ככ מתהפך.

אני מרגישה הכי מאושרת בעולם3> , הוא הכי מתוק , הכי מתחשב והכי הכי...

 

אבל למה כשאנחנו בנפרד, הכול בלתי נסבל, אי אפשר ככה

אני רוצה לדבר איתו, אבל אין לי מה להגיד בדיוק.

 

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 2/3/2009 16:34   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, אהבה ויחסים, תשוקי, שנאה, שיעמום, פרידה, עצוב, עצבים, מפגרת, לבד לבד לבד, לבד, כאב, חבר, העולם קורס, אני ועצמי, אישי, אירוטי, אינטימי, אהבה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לפעמים חלומות מתנפצים 3\>


 

#    ריקוד -  מאז שאני זוכרת את עצמי, אני אוהבת לרקוד.  ולא, הכוונה היא לא לרקוד במסיבה(טוב גם)  הכוונה היא לריקוד אומנותי  על במה. אף פעם לא באמת הייתה לי הזדמנות להופיע או ללמוד ריקוד באופן מקצועי,  אני זוכרת שבבצפר היסודי היה חוג ונורא רציתי אבל לא התקבלתי, גם כמעט, השתתפתי בכשרונות צעירים. בגיל 15 נרשמתי ל"נולד לרקוד"  אבל אז הייתי קטנה מדי לתחרות.  אחרי שראיתי מזה באמת בטלויזיה לא נרשמתי שוב, הרגשתי שאני שמנה מדי  ולא מתאימה.  אני חושבת שמאותו שלב די ויתרתי על החלום. באופן מקצועי, זה לא אומר שהפסקתי לחלום (:

# משקית בטחון מידע - התפקיד שאני נורא רוצה לשרת בו, וכפי שרובכם יודעים, לא התקבלתי. זה נורא מאכזב, סופית עדיין לא ויתרתי על ה"חלום" להיות משקית בטחון מידע, אפילו כתבתי מכתב ערעור, אבל אני מנסה להיות כמה שיותר מציאותית. הם לא רוצים אותי.  ואי אפשר לדעת אם הם יקבלו את הערעור.  אז כבר צריך להשלים עם הלא.  ולמצוא תפקיד מעניין אחר שיתאים לי. הם אפילו בלי בושה שלחו לי מיון תעסוקתי =\.

# פסיכולוגית -  משהו שאני נורא רוצה להיות. מטפלת. לשמוע בעיות של אנשים, ללמוד פסיכולוגיה.  כרגע  זה נמצא אצלי על HOLD  כי אי אפשר לדעת מה יקרה, אבל 8 שנים בשביל מקצוע זה קצת יותר מדי.  והמורה שלי לפסיכולוגיה אמרה שכדאי ללמוד באונ' תל אביב שנורא קשה להתקבל לשם ועם פסיכומטרי גבוה.  כמובן שלא ויתרתי על התפקיד הזה, אבל כדי לממן את הלימודים אני חושבת שקודם אלמד כלכלה.  ואז אלמד טיפול.

# במאית -  זה בהחלט משו שאני יכולה להצליח בו, אבל  יש ככ הרבה אנשים שלומדים תקשורת, בדיוק כמו עורכות דין, מה הסיכוי למצוא עבודה בזה? אני מציאותית.

ויש עוד כמה דוגמאות שאני לא ככ זוכרת.  למשל שויתרתי על עבודה כי אין לי ברירה בגלל שאני תקועה עם היצור הזה  ובגלל שלא מסכימים לי. אני מקווה שבפסח אוכל לעבוד. אני נורא מתגעגעת לעבודה באופן כללי. אני אוהבת לשנוא אותה ולקבל כסף.

 

אם תשימו לב, יש לי חלום חדש, לעבור קורס צילום. עם המצלמה שלי (: . למרות שאני לא חושבת שהיא ככ מתאימה לצילום מקצועי, אבל ניחא. ראיתי באינטרנט שקורס עולה בסביבות 1500. שזה הרבה אבל אפשרי.  וגם זה לא משו שויתרתי עליו!

מעכשיו אני מנסה לקחת את החיים קצת יותר באופטימיות.  ראינו פרחים בסנטר ביום שיש, והתלטתי נורא אם לקנות כי אני עוד יכולה להזניח אותם, או לא לתת להם מספיק מים.  בסוף החלטתי לקנות(:  כמובן אהובי קנה לי ואני עזרתי לו קצת.

שיח ורדים (:

חוץ מזה אין לי ככ כוח לכלום. אבל ממש:\ ומחר יש לי בגרות, עוד פעם D, פעם שלישית גלידה. בטח.

שיר לסיום.

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 16/2/2009 18:05   בקטגוריות חלומות, אהבה, אימו, אישי, אני ועצמי, הורים, וולנטין דאיי, חלום, כאב, לבד, מצלמה, עצבים, עצוב, שחרור קיטור, צבא, פסימי, עבודה, אהבה ויחסים, תשוקי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוף קשה לי


דווקא עכשיו אין לי כוח לכלום

ואני לא אומרת שהכול רע, הלימודים דווקא בסדר. ממוצע 91.

ועוד מעט יום האהבה ויהיה הכי מקסים בעולם 3>

עוד  מעט אפילו אקבל כסף. והפעם דה דה יותר מ50.

 

אבל לא יודעת. משום מה בא לי רק חופש וחופש, לנוח במיטה ולא לעשות כלום. אין לי ראש ללימודים.

בא לי רק לקרא ספרי פסיכולוגיה וזהו.

 

עוד מעט בחירות ועדיין לא החלטתי סופית, ומה שהכי מבאס בבחירות זה שהורים בבית לכו. אני רוצה לנוח לבד.

 

ואתם לא מגיבים לפוסטים שלי, האלה שיותר מושקעים (למטה) אז כנראה שאתם לא קוראים וזה סבבה לכתוב לעצמי דברים שאני כבר יודעת.

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 7/2/2009 22:51   בקטגוריות אהבה, אימו, אישי, אני ועצמי, שחרור קיטור, פסימי, תשוקי  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איפה למצוא חבר?


הזהרה: פוסט זה הוא בגדר המלצה בלבד. לפי חשיבה סובייקטיבית עם הרבה רדידות והומור נמוך. אבל שווה קריאה

 

כלל1: צריך להיות לך בטחון עצמי, יכולת לדבר(בסיסי לא?), בטחון לגשת.

בעקרון, אם את חושבת שאת ממש מכוערת, שמנה או רזה מדי, וחושבת שבנים הם אלה שצריכים לגשת וכיוצא בזה, אין טעם להמשיך לקרא.

 

כלל2: עלייך להרגיש בנוח עם עצמך, במיוחד עם הבגדים והשיער. אם לא נוח לך- רואים.

 

כלל3: להיות טבעית, לא לשקר, לא להמציא, להיות את.

 

כלל4: לא להיות שרמוטה. (די ברור למה, לא?)

 

אז איפה תכלס אפשר למצוא מישהו נחמד?

 

1. דרך וירוטאלית.

בלוג של מישהו חמוד, שכותב לעניין ולא.."הלכתי לעשן עם החברים ..וכו' " שלא מקפיץ ועונה לתגובות.

אם הוא עניין אותך בכתיבה שלו, יכול להיות שגם יהיה לך כיף לדבר איתו במסנ.

הזהרה: יש אנשים שהם טובים בכתיבה אבל לא בדיבור במציאות.

בפורומים- אם יש מישהו חמוד(מבחינת כתיבה) ויש לך איתו נושאים משותפים.

צ'אטים - לא!!!! כי בדכ הם מלאים פדופיליםXD

אתרי הכריות- לפי דעתי זו דרך קצת מיואשת למישהי צעירה, אבל אי אפשר לדעת.  הייתי פעם רשומה תחת אתר הכריות שהוא גם אתר שיש בו סרטונים(וכדי לראות אותם היה צריך להירשם). שמתי תמונה של מישהי יפה וכתבתי משו שטחי. קיבלתי מאות פנויים ביום. את הרוב? סיננתי.  כי אנשים אהבו איך שאני נראית ודיברו בקלישאות. 

היה רק אחד.. "שנגע" בלבי והייתה לו דרך יפה לבקש את האיסי שלי. קיצור הסיכויים למצוא שם מישהו, נמוכים.  אבל אי אפשר לדעת אם לא מנסים.

מקושרים\שוקס.. לא יודעת אם בדיוק ניתן למצוא שם מישהו. כי בעיקר מסתכלים על תמונות. אבל אם יש מישהו שלא ככ חש בתמונות. אז הוא שווה מסנ.

פייסבוק- אם יש מישהו שפעיל בקבוצה מסוימת\מעריץ של\ או אפילו חבר של חבר... אפשר לשלוח לו קצת ספאמים ולדבר במיילים של פייסבוק. השיחה זורמת והוא נשמע נוראמלי? סבבה(:

 

הזהרה נוספת: לא לתת מידיי את המס פלא שלך. לא להיפגש יום אחרי. להיפגש במקומות הומי אדם כמו מפגשי ישרא\קניון.

 

 

2. מסיבות של החבר'ה.

יש מצב שחלק מהאנשים את לא מכירה. ויש הרבה דרכים לגשת. כמו "אתה יודע איך  מבקשים פה להחליף מוזיקה " וכו' חשוב גם לא להישתכר ולא לעשות מעצמך צחוק. וגם להיפתח קצת. לא להיות תקועה במקום אחד. ושוב, לא לבוא בגישה של.. הוא יבוא אליי. כי יש מצב שהוא לא.

 

3. בגינה.

תתלפאי לשמוע כמה אנשים אפשר להכיר כשיוצאים לטייל עם הכלב. כשהיה לי כלב, הכרתי המון! במיוחד בנים רוסיים^^ חבל רק שהייתי כולה בכיתה ה' XD.

מלא בנים יוצאים עם הכלבים שלהם. וזה שהם יוצאים זה איתם, זה מראה על אכפתיות(או שסתם הכריחו אותם).

אין לך כלב? תצאי עם הכלב של השכנה\חברה\דודה.

כמובן שאת צריכה גם להבין קצת בחיות.

 

 

4. בעבודה.

-אני יכולה לדבר המון על תיאורת הקירבה ומה זה עושה לאנשים. אבל מישהו שקרוב לוודאי את רואה אותו הרבה, וגם הוא אותך.

את יכולה להכיר את ההתנהגות שלו, אם הוא עוזר, עד כמה כיף לך איתך וגם איך הוא מתנהג לאחרים בעבודה.

חשוב לא להידבק אליו או להפריע לו. אם החלפתם מסנ, אז לא לחפור לו.

 -עוד דרך בעבודה היא כמובן הלקוחות. עם מלצרית מתחילים הרבה. כמובן תלוי איך היא נראית(הכוונה היא שאין לה עגולים שחורים והיא לא נראית"אני שונאת את כולכם"...)

כמובן שאת צריכה לזכור שאת בעבודה ואם מציעים לך לשבת אז תסרבי בנימוס(אלא אם כן את עובדת בחוף).

איך תיצרי איתו קשר? מממ שאלה קשה. אם הוא מבקש את המס, תביאי. או תכתבי על החשבון את המס שלך\מסנ(לאמיצות במיוחד)

 

 

5.  בצבא

על אותו העיקרון של  עבודה.

בנים שבקרבי אולי יכולים להיראות מאוד סקסים אבל אסור לשכוח מהיציאות שלהם. ואם את מוכנה לקשר שכזה.

אגב, באותו עיקרון גם בצפר\קורסים למיניהם  ששם אפשר לשלב את  "אני לא מבינה......תסביר לי "

 

לגבי ים ושאר המקומות הציבוריים אפשר  תמיד להמציא משו נחמד  כלומר איזשהי שיחה לדיבור, כבר אמור לזרום.



אממ לא יודעת מה עוד. תשאלו בתגובות. ובבקשה תמליצו .



 

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 1/2/2009 20:08   בקטגוריות אהבה, אינטימי, ארוטיקה, בנות, בנים, חברה, חברים, יום האהבה, איפה למצוא חבר, חבר, איפה למצוא אהבה, מצחיק, נשיקות, סקסי, תשוקי, אהבה ויחסים, אופטימי  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור בגידה


 

 

אחרי הקורס חובשות, אני זוכרת שהיינו עוצרים כמעט כל רכבת לראות אם יש בה פצועים. כי דווח על פיגוע דקירה באחת הרכבות. (תרגיל)

ככה כל רכבת שפונה לבאר שבע.

 כשהגיעה הרכבת הזו עם הפצועים, הייתי סחוטה, לא יכולתי לתפקד. הלכתי לבוגר הקורס. הוא חובש קרבי. מבוגר ממני בשנתיים ככה.  

אני לא יודעת למה הלכתי עליו, הרי ידעתי מה לעשות במקרה של פצועים.

אני חושבת שאם לא הייתי הולכת אליו,בטוח הייתי נופלת באחד מהבורות האלה שם.

בהתחלה הוא לא התייחס אליי.

ואחרי שהתמוטטתי לגמרי, הוא לקחת אותי לבית שלו. בית עם שותפים. סליחה, שותפה.

הוא טיפל בי קצת, והחזיר אותי להכרה. אני עד עכשיו לא מבינה למה הוא לא לקח אותי לבית חולים.

אחרי זה הוא התחיל לגעת בי ולנשק אותי... לא התנגדתי.

אבל אז הפסקתי אותו "אתה זוכר שיש לי חבר, נכון?..."

... שתיקה

"אז מה? אני בטוח שהוא לא היה מתנגד לנשק אותך"..

בגלל שהייתי מעורפלת , לא ככ הבנתי מה אני עושה, אבל נהניתי מזה. הייתי די מודעת לזה שזו בגידה.

הנשיקות הזרות האלו. ככ הטריפו אותי...

המגע הזר... העביר בי צמרמורת...

הידיעה הזו שזה משו אסור, משך אותי עוד יותר, הטריף את התשוקה.

אני זוכרת שהוא רצה למשוך את זה גם לסקס. באותו רגע דמיינתי את חברה שלי אומרת "איך יכולת להיות עם האקס שלי?"...

לא מספיק שאני בוגדת בחבר שלי אלא גם בה.

ואותה אני דווקא שונאת.

בסוף, לא הסכמתי לסקס. לא רציתי לצאת קלה להשגה.

 

אחכ יצאנו לאיזה פאב עם החברים שלו. כשהגענו לפאב אמרתי שאני לא נכנסת למקום הדוחה הזה.

 

יותר מזה אני לא זוכרת.

אבל אני יודעת שחבר שלי בחיים לא יסלח לי על זה. ואני לא אסלח לעצמי שנהניתי ולא הפסקתי.

 

 

 

אממ זהו חלום שחלמתי הבוקר והחלטתי לפרסם.

אגב, אין שום קשר למציאות.

 


עריכה: 27.01.09 (15.02) :

שמתי לב שיש לי הרבה חשק לעדכן אבל לכם אין חשק להגיב אז החלטתי לערוך.

אתמול רבנו.

נמאס לי לריב על אותו דבר, אבל במקום להבין אותי הוא הולך נגדי.

ואני לא אוהבת כשלא מבינים ועוד בנושא ככ חשוב כמו גלולות

הדרך היחידה שממנה אני משיגה כסף זה התחרות. 50 שקל לחודש לכל היותר.

ורוב הזמן אני מביאה לו את רוב הכסף.

אין לי כסף אחר, ההורים שלי מעדיפים לקנות לאחי. וכשאני מבקשת משו אני צריכה לחכות עד לחודש הבא. אבל נו, אני מבינה, עכשיו המצב קשה. מיתון ודברים כאלה.

גם החודש הבאתי לו את ה50 שקל האחרונים שלי שדווקא אותם רציתי לחסוך כדי לקנות משו לעצמי.

הבאתי לו כשיבכול 25 וביקשתי חזרה 25 כדי לקנות גלולות. כל עוד יש לי מרשם אני רוצה לקנות לפני שהמרשם לא יצא התוקף.

למרות שכרגע יש לי גלולות, אבל אני רוצה לקנות למקרה חירום. (מה אני עד כדי כך רעה? )

הוא אמר שזה לדיסקים שלו. אוף

ורבנו בגלל זה, התחלתי לבכות שהוא לא מבין אותי וניתקתי. נורא התעצבנתי ורציתי לדבר עם מישהו. לא היה עם מי.

אני מרגישה ככ לבד כשאני בלעדיו.

אומנם הכרתי כמה בנות נחמדות.

אבל כשהן לא מחוברות, אני צריכה להיחנק עם הדמעות של עצמי. לבד.

ככ התעצבנתי שאפילו הבאתי למישהו את המסנ שלי במייספייס למרות שאני לא נוהגת לתת לכל מי שחושב שאני "יפה וזהו".

נמאס לי להיחנק מהדמעות של עצמי.

התחלתי ללמוד למתמטיקה ל005 ושום דבר לא מצליח לי. למה נזכרתי רק עכשיו ללמוד? טיפשה

לפחות יומיים ישנתי עד 1. אבל אנרגיות לא צברתי.

אני מרגישה חסרת כל, מה שאני רוצה זה רק לישון וזהו.

אני מרגישה שהבלוג תמיד פה. תמיד לצדי ומוכן לספוג את כל התיסכולים שלי.

כמה שתירגלתי במתמטיקה הכול יצא לא נכון :(

זה לא פר.

אני רוצה להיעלם.

אני רוצה כוחות חדשים, מאיפה משיגים אותם?

...

כשאת נופלת הרסיסים על הרצפה נשברים

ואת אוספת... שוכחת שבלב הם כבר חרוטים.

כשאת נופלת, הם כולם רואים

הם רק רואים, הם לא עוזרים

אומרים, שתמיד נשארת תקווה אחרונה

ואת בשלך, חסרת אמונה.

...

 

 

עריכה (28.01.09) אופוריה, הצלחתי ב2 שאלות מתוך 3:) שזה אומר 67 זה עשה לי ממש טוב על הלב.

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 26/1/2009 18:21   בקטגוריות אהבה, בגידה, אינטימי, אירוטי, ארוטיקה, חברה, נשיקות, סקסי, פרידה, תשוקי, אהבה ויחסים, חלום, אימו, אישי, אני ועצמי, גלולות, העולם קורס, כאב, לבד, לבד לבד לבד, מפגרת, עצבים, עצוב, פסימי, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
109,746
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתְּשׁוּקיי :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תְּשׁוּקיי :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ