לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  תְּשׁוּקיי :]

בת: 24

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ²ֳ¡ֳ¥ֳ£ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לפעמים חלומות מתנפצים 3\>


 

#    ריקוד -  מאז שאני זוכרת את עצמי, אני אוהבת לרקוד.  ולא, הכוונה היא לא לרקוד במסיבה(טוב גם)  הכוונה היא לריקוד אומנותי  על במה. אף פעם לא באמת הייתה לי הזדמנות להופיע או ללמוד ריקוד באופן מקצועי,  אני זוכרת שבבצפר היסודי היה חוג ונורא רציתי אבל לא התקבלתי, גם כמעט, השתתפתי בכשרונות צעירים. בגיל 15 נרשמתי ל"נולד לרקוד"  אבל אז הייתי קטנה מדי לתחרות.  אחרי שראיתי מזה באמת בטלויזיה לא נרשמתי שוב, הרגשתי שאני שמנה מדי  ולא מתאימה.  אני חושבת שמאותו שלב די ויתרתי על החלום. באופן מקצועי, זה לא אומר שהפסקתי לחלום (:

# משקית בטחון מידע - התפקיד שאני נורא רוצה לשרת בו, וכפי שרובכם יודעים, לא התקבלתי. זה נורא מאכזב, סופית עדיין לא ויתרתי על ה"חלום" להיות משקית בטחון מידע, אפילו כתבתי מכתב ערעור, אבל אני מנסה להיות כמה שיותר מציאותית. הם לא רוצים אותי.  ואי אפשר לדעת אם הם יקבלו את הערעור.  אז כבר צריך להשלים עם הלא.  ולמצוא תפקיד מעניין אחר שיתאים לי. הם אפילו בלי בושה שלחו לי מיון תעסוקתי =\.

# פסיכולוגית -  משהו שאני נורא רוצה להיות. מטפלת. לשמוע בעיות של אנשים, ללמוד פסיכולוגיה.  כרגע  זה נמצא אצלי על HOLD  כי אי אפשר לדעת מה יקרה, אבל 8 שנים בשביל מקצוע זה קצת יותר מדי.  והמורה שלי לפסיכולוגיה אמרה שכדאי ללמוד באונ' תל אביב שנורא קשה להתקבל לשם ועם פסיכומטרי גבוה.  כמובן שלא ויתרתי על התפקיד הזה, אבל כדי לממן את הלימודים אני חושבת שקודם אלמד כלכלה.  ואז אלמד טיפול.

# במאית -  זה בהחלט משו שאני יכולה להצליח בו, אבל  יש ככ הרבה אנשים שלומדים תקשורת, בדיוק כמו עורכות דין, מה הסיכוי למצוא עבודה בזה? אני מציאותית.

ויש עוד כמה דוגמאות שאני לא ככ זוכרת.  למשל שויתרתי על עבודה כי אין לי ברירה בגלל שאני תקועה עם היצור הזה  ובגלל שלא מסכימים לי. אני מקווה שבפסח אוכל לעבוד. אני נורא מתגעגעת לעבודה באופן כללי. אני אוהבת לשנוא אותה ולקבל כסף.

 

אם תשימו לב, יש לי חלום חדש, לעבור קורס צילום. עם המצלמה שלי (: . למרות שאני לא חושבת שהיא ככ מתאימה לצילום מקצועי, אבל ניחא. ראיתי באינטרנט שקורס עולה בסביבות 1500. שזה הרבה אבל אפשרי.  וגם זה לא משו שויתרתי עליו!

מעכשיו אני מנסה לקחת את החיים קצת יותר באופטימיות.  ראינו פרחים בסנטר ביום שיש, והתלטתי נורא אם לקנות כי אני עוד יכולה להזניח אותם, או לא לתת להם מספיק מים.  בסוף החלטתי לקנות(:  כמובן אהובי קנה לי ואני עזרתי לו קצת.

שיח ורדים (:

חוץ מזה אין לי ככ כוח לכלום. אבל ממש:\ ומחר יש לי בגרות, עוד פעם D, פעם שלישית גלידה. בטח.

שיר לסיום.

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 16/2/2009 18:05   בקטגוריות חלומות, אהבה, אימו, אישי, אני ועצמי, הורים, וולנטין דאיי, חלום, כאב, לבד, מצלמה, עצבים, עצוב, שחרור קיטור, צבא, פסימי, עבודה, אהבה ויחסים, תשוקי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נמאס לי! כוסאמק! $%^^$$#


אני בת 18 ואני תלויה בהורים

איזו בושה

לא חלמתי שאני אגיע למצב כזה

אני יודעת להסתדר לבד מגיל קטן

ועכשיו, אני תלויה בהם. ולמה? בגלל הכסף.

הורגת אותי המחשבה שלא אכפת להם ממני. כלום.

וכואב להם שאני יכולה להסתדר לבד.

כשהייתי קטנה הייתי בטוחה כשיגיע 18 שלי, אני אחיה בלעדיהם. טעיתי. =\

אני מתעבת אותם. הם מעצבנים.

אבא דוחף את האף שלו לכל מקום.

היום למשל בלי שום סיבה לקחת לי מגבות מהחדר. זה מעצבן.

הם רואים בי מפונקת שלא עושה כלום.

למה שאעשה משו בכלל אם לא מכבדים אותי פה?

אני שותפת רצפה עם אקונמיקה שאחכ הידיים שלי מתייבשות. וכלום. לא תודה. לא יפה. כלום=\

נמאס לי גם שהם מתערבים לי באוכל. מה לאכול מתי ואיך.

בעיה שלי לא?

יש לי משקל תקין. למה להכניס לי לראש שאני שמנה? למה? כדי שיהיו לי הפרעות אכילה שלא עוזבות אותי.

ונמאס לי להיות אחראית על אח שלי. נו אז מה שהוא אח שלי. לי יש חיים.

במיוחד בגיל 18 יש לי חיים.

 

וכרטיס אדי. מה הבעיה שלהם שחתמתי עליו. זה לא שאמרתי. יאלה קחו את כל האיברים שלי שאני חיה.

או הלכתי לעשן איפשהו. עשיתי מצווה. ובמקום לטפח אותי ולהגיד כל הכבוד. אמרו שאני מפגרת. למה מפגרת? כי יש מצב שאציל חיים?

 

עכשיו רק הבנתי כמה זה דופק אותי שאני צריכה להביא אותו[אח שלי] ולגן וגם לקחת. זה מרתיח אותי ואני לא יכולה לעשות עם זה כלום.

בבוקר. נגיד אם אני מתחילה ב10. מה אני אקום במיוחד עבורו? ><

ובצהריים? אם אני מסיימת ב4. אני לא ארוץ לשם כדי לקחת אותו.

ועוד מלא דוגמאות. זה ככ מעצבן אותי

 

הם בכלל לא מכבדים אותי. לא מבינים אותי. אני מתה לעוף כבר. מתה להיות רחוקה מהם.

מלפני כמה ימים קבעתי שנלך היום בערב לקנות את הדברים המזדיינים לבצפר.

ומה? אין להם כוח. ><

נלך מחר. ככה הם אמרו לי.

מה מחר? מחר אני עם חבר שלי. מחר יום אחרון.

הם ככ מבאסים.

 

כתבתי את הפוסט בעצבים. אולי אמחוק אותו אחכ. לא יודעת. וסליחה על המילים הלא יפות.

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 30/8/2008 22:54   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, עבודה, בית ספר, ביקורת, תשוקי, שנאה, שיעמום, עצוב, מפגרת, מוות, כרטיס אדי, כסף, כסף, כסף, כאב, זונה, אישי, הורים  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תאוות בצע


רציתי לכתוב פוסט על אנשים מתלהבים. אבל זה נושא שממש מטריד אותי עכשיו=\

ואין לי ככ עם מי לדבר

 

 

איך יצא שהחופש אני לא עובדת?

קודם כל, סמכתי על אבא שאמר שבטוח יש לי עבודה בחנות של פלאפונים. בטוח.

ככה שלא דאגתי, עשיתי את הבגריות שלי. אפילו לרגע לא חשבתי לחפש עבודה.

כשחושבים על זה? פה הייתה הטעות ה1 שלי.

ואני לא בנאדם שאוהב להתבטל שעות. [אולי קצת]

כשאני לא לומדת למבחן או משו, אני מרגישה שמשהו חסר לי.

ואז מצאתי את עצמי, ללא עבודה.

חיפשתי במסעדה שליד הבית. הם רוצים לילה. אולי בשביל 25 לשעה שווה להיאנס?

ו-בגלל שאני עוד מקשיבה להורים שלי והם לא מסכימים לי לעבוד בלילה. ויתרתי.

ואז הלכתי לעוד מסעדות וחניות ברחבי תל אביב היפה והרעה.

לא רציתי עבודת מינימום ><אולי בכל זאת היה שוה לקחת? אוף. כוסאומו.

אז הגיע אוגוסט. חיכיתי לטלפון מעוד מסעדה. לא צילצלו.

[נראה לי שיש  לחצי ת"א את הפלאפון שלי]

טעות שניה שעשיתי היה לספר שעבדתי בחוף הצוק. אמרו לי שזה עלוב. ועדיף להגיד ארומה.

עוד טעות היתה לא לבקר במייל שלי השני של  tsukii@walla.com

ששם חיכה לי מייל ממישהי חמודה עם עבודה^^ וכשראיתי אותו, היה מאוחר מדי =\, תודה לך בכל זאת.

 

אז מה למדנו מכל זה? שהחופש הזה הייתי בטלנית, שמנה וטיפשה- מאוד טיפשה.

ולא אין לי תאוות בצע, אני צריכה את הכסף כדי שאני וחבר שלי נוכל להיות ביחד

והוא גר רחוק, הנסיעה יקרה. האכסניה עוד יותר.

והוא עובד. אבל זה לא מספיק.

רציתי לעשות ככ הרבה דברים בחופש

אני מרגישה מאוכזבת

מעצמי בעיקר  

 

 

ואני ככ רוצה מצלמה *בוכה*...

אבל אני מנחמת את עצמי בזה.. שנחתי..ככה יהיו לי אנרגיות ללימודים [ כן בטח]

אתם לא יודעים כמה אנשים אני מכירה שקורעים את התחת רק כדי שיהיה להם בבנק.

מצד אחד, הלוואי יכולתי "לאגור" ,אפילו חשבון בנק אינלי.

מצד שני, אני שמחה שיש לי חבר ואני נהנית איתו(: הוא כל עולמי.

חשבתי לעבוד בדיילות מכירות בימי שישי. הבעיה? אני רוצה להיפגש איתו.

אוף.

סתם פוסט פריקה.

כבר לא חשוב לי לחשוף את עצמי

אולי אפרסם תמונות שלי

אם קראתם לפחות תגיבו סמיילי מאשר בכלל לא.

אולי אני באה למפגש ישרא.

 

 

תשוקי. אוף.

עריכה : סוף סוף קיבלתי את כרטיס אדי!!!!

אני מתה לצלם אותו להראות לכולם!

אבא שלי כצפוי לא מרוצה.. חח מגיע לו. ידעתי שזה מה שיקרה.

 

עריכה2 : וזה לא פר שהרבה אנשים משיגים עבודה כי סידרו להם. אוף.

ואנשים אשכרה מאמינים שצבעתי לשחור. אוי..נפלאות הפוטושופ.

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 20/8/2008 20:10   בקטגוריות כסף, כסף, כסף, תאוות בצע, מפגרת, אהבה, אימו, אינטימי, אישי, אני ועצמי, עצוב, שיעמום, שנאה, תשוקי, אהבה ויחסים, שחרור קיטור, צבא, עבודה, פסימי, מפגשי ישרא-בלוג  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סקס עם פאריס הילטון..[אה.. בעצם כולם כבר ראו]


עוד מעט אוגוסט

אין לי רעיניות לפוסטים

אנשים כבר לא נכנסים =\

אני רק מתלוננת כל הזמן [שזה מאוד לא מתאים לי אגב]

אין לי עבודה [טכנית]

בעע

 

מלפני כמה ימים הייתי עם בובו שלי בדיזינגוף.. נכנסתי לכל מיני חנויות

"אנחנו מחפשים מעל 21"

 

ובמסעדה אחת ששאלתי את המלצרית למי לפנות כדי לעבוד פה

היא ענתה לי בקול הכי גס וגברי ששמעתי "אנחנו לא מחפשים" או שאולי היא פוחדת על התחת שלה?

 

חוץ מהחנות של החזיות הגדולות ^^ שנראה שהמוכרת התחשבה בי כי יש לי אותה בעיה [חזה גדול] ורשמה את הפרטים שלי.

אבל היא אמרה ש18 זה גבולי. באסה.

 

אחכ הייתי במסעדה בקינג ג'ורג', לא רציתי להיכנס בעיקר בגלל ששמעתי מספיק דחיות

בסוף נכנסתי.

דיברתי שם עם מישהו, התייחס ודיבר איתי בסדר[שזה נדיר]

אמר שזה 20 לשעה

אמרתי לו שיש לי ניסיון של חודשיים וחצי בחוף הצוק[לא ציינתי את השם של העלק מסעדה]

הוא אמר שהם יצלצלו...

עברו כבר 3 ימים והם לא צילצלו

עם המזל שלי הם איבדו את המס או שהתקשרו לברר =\

 

 

למי שיש רעיניות לכתבות שיכתוב לי. אחרת הבלוג הזה ימות.

 








 

 הדברים שהייתי רוצה לעשות הקיץ [מקווה לעשות אותם]

 

-לצבוע בגוון מהיר + קצוות אדומים

-עבודה T_T

-לונה פארק / סופרלנד

-בריכה/ים
-רופא עור

-אורטופד

-רופא משפחה

-צימר

-לישון איתו

-להסתפר

-בגדים

-ג'ינס

-נעליי בובה\נעליים נוחות

-לעשן\לשתות [?!]

-sex on the beach

-sex in the shower

-לפתוח חשבון בנק

-ספר טוב באנגלית \מגזין

-הופעה \סטנד אפ

-שעווה

-חזיר קופת חסכון

-לחסוך למצלמה

-לחסוך למורה פרטי

-עבודה בספרות

-ש.ב במתמטיקה

-לסדר את החדר

-עגיל באף

 

 

 

שלכם[של מי שנכנס לפה מדי פעם] תשוקי

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 27/7/2008 22:55   בקטגוריות אהבה, שחרור קיטור, פסימי, עבודה, בית ספר, תשוקי, תמונות, שנאה, סקס, סקסי, שיעמום  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למה כשהכול מסתדר אנחנו רבים?


נמאס לי כבר מהריבים

זה מתחזק מיום ליום

נמאס לי

מאוד כואב לי להיות איתך ככה

לבכות כל הזמן

ועל מה אנחנו רבים? על שטויות? אין משו טוב יותר לריב עליו? אוף

 

אין לי מה להרחיב

אני מפחדת לאבד אותך

עוד מעט אתה מתגייס

אני לא יודעת איך נהיה ביחד כשהם יקחו אותך

 

נמאס לי  

 

אתה לא מבין שאתה היחיד שגורם לי לשמוח ובאותה מידה לבכות?

אתה לא מבין שאני אוהבת אותך? לא?

למה לריב? אוף. אני לא יכולה ככה. נשבר לי הלב מכל הריבים האלו 3\>

 

 

 שיר עצוב T_T

 

 

What hurts the most

 Was being so close

And having so much to say

And watching you walk away

 And never knowing What could have been

And not seeing that loving you

 Is what I was tryin’ to do

 

 

 

 

אגב מצאתי עבודה, בבית קפה ברחוב קינג ג'ורג. חמודים. אין לי מצב רוח לספר.

 

 

תשוקי, שאוהבת אותך.

 

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 25/7/2008 22:04   בקטגוריות אהבה, אימו, אינטימי, אישי, בנות, בנים, כאב, מפחיד, עצוב, פרידה, שנאה, תשוקי, תמונות, אהבה ויחסים, שחרור קיטור, צבא, פסימי, עבודה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מעוצבנת #_#




אחרי כמה הבטחות מצד אבא [חנות פלאפונים..בלה בלה...]

מסעדה שמקבלים אנשים שעובדים בלילה

נהייתי מחוסרת עבודה

איזה יופי?

הרי הכול קשור לכסף...

ויש הרבה דברים שאני רוצה כבר הרבה שנים ומה? אין לי כסף....:\

אני כבר לא יודעת מה לעשות =\

נשאר לי חודש מסכן... אולי בחודש המסכן הזה נמצא משו? מחר אסע ללשכת העבודה

אה פאק..שכחתי לבקש כסף.

מקווה שיציעו לי משו יותר טוב ממקדונאלס.

בא לי מלצרות.

אני מתגעגעת לזה. כסף במקום זה שליטע.

אני רוצה לעשות ככ הרבה דברים שתלויים בכסף...

 

ופתאום לו יש נטייה לפעמים ללחוץ עליי למצוא עבודה ואני שונאת שלוחצים עליי:\

ולמה הוא רב איתי על שטויות? מבקש ממני לקנות לו דברים בכסף שאין לי?

זה כמו לעשות סקס בלי איברי מין.

 

היום הלכתי חצי שעה למסעדה ש"קרובה לבית שלי" ואחרי כל החום וזיעה קיבלתי זין בפרצוץ כשמנהלת המשמרת אמרה לי שאי אפשר שלא לעבוד בלילה.

זונות. מה בלילה? היא הזונע בטח חוזרת עם אוטו... ואני לבד בחושף כש1 זה שעת הערסים והגרוזינים.

אז אמרתי שלום יפה. וקיללתי את ה25 לשעה שהייתי יכולה לקבל שם.

 

מחר אני מתפללת למצוא משו טוב. ולא לקבל זין עוד יותר גדול.

אחרי הכול יש לי ניסיון.

 

לא מזמן דיברתי עם חברה שלי, והיא עובדת 7 ימים בשבוע. וחשבתי לעצמי. פאק. איזה כיף לה. ואז נזכרתי שהיא בכלל לא עושה כלום עם הכסף:\ סתם תאוות בצע.

ואני ? שקל לא נשאר לי מכל המיליונים שעשיתי שנה שעברה.

 

 

 

 אולי אם הייתי רזה יותר עם חזה קטן יותר ופנים יפות יותר. הייתי דוגמנית. זה מלא כסף.

 

המנויים קיבלו לינקים.

שימו לב יש טבלת לעשות. מקווה שהרוב יהיה בקו עד סוף החודש.

שבווע נפלא

wush me luck!!!!

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 22/7/2008 22:16   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, עבודה, תשוקי, שנאה, מפחיד, כאב, יחסי מין  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רגע של מוות....


...

רוצים

 

נרצה

 

רצינו

 

למות....

 

כולנו במובן זה או אחר רוצים למות... אך זהו דחף לא מודע[פרויד]

 

אבל אנחנו לא תמיד יודעים מהי המשמעות של מוות.... לפי פרויד זה מצב מושלם של איזון.

גם אני הייתי במצב הזה של "אני רוצה להתאבד" והחיים האלו לא שווים. [כולנו.. לא?]

 

אבל מלפני כמה ימים.. חוויתי רגע של מוות...

...

לקחתי כדור[משכך כאבים] הכדור היה קצת גדול... ורגע לפני שבלעתי את המים.. הוא נכנס לי לקנה הלא נכון..

התחלתי לרעוד...

להיחנק...

הרגשתי שאין לי אוויר....

שזהו...

באותם רגעים.. לא עברו לי תמונות מהחיים..

אלא חשבתי על זה שעכשיו פאקינג  2 בלילה

ואף אחד לא יציל אותי

כשימצאו אותי זה כבר יהיה מאוחר מדי

באותם רגעים.. לא רציתי למות ולהיחנק למוות. רציתי לחיות.

לא יודעת איך.. אבל הכדור עבר לקנה הנכון...

אומנם זו לא הייתה חוויה טראומטית שממנה התחלתי מאפס והתחלתי לאהוב את החיים.

אבל הבנתי שעוד לא הספקתי לחיות את החיים כדי למות מהם.

 

 




סורי שהתחלתי את החודש ככה. אתם יודעים. הפוסטים הם לפי המצב רוח.

אבא הציע לי עבודה.

הבעיה היא שעובדים שם כל יום.

אני לא יודעת אם ללכת על זה או לא :\ כי אני חייבת להיפגש עם אהובי. אבל מצד שני חייבת כסף. אוף.

אגב

המנויים קיבלו טיפ שבועי[נהנתם?]

 

 

שלכם, תשוקייי

 

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 3/7/2008 00:00   בקטגוריות אהבה, אינטימי, אירוטי, אישי, אני ועצמי, בנות, בנים, העולם קורס, כאב, להתאבד, לחץ חברתי, מוות, מי אני?, מפחיד, סקס, עצוב, תשוקי, שחרור קיטור, פסימי, עבודה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחר יומולדת='[. איזה תקופה חרא!!!!!!יאו!!!!!


שמתי לב שתמיד שהיומולדת שלי מגיע, זו תקופה חרא.

הכול משתבש, הכול נדפק, הכול מת.

 

 

אוווווווף אלוהים! עד כמה שאני שונאת את היומולדת שלי!

עכשיו זה יומולדת 18

18 אומר חופש...

אבל לא לי =[

אני רק בכיתה יא[ עליתי מרוסיה, תבינו לבד]

ההורים שלי חושבים שנולדתי רק אתמול

וחברים שלי בקושי יש להם 16 [והם כבר שותים=\ ]

 

זה..החסרונות של היומולדת.

עכשיו יש חסרונות של התקופה.

חוק מרפי= היומולדת של תשוקי, תמיד נדפק.

ואיך זה בא לידי ביטוי השנה?

 

היום עבדתי, וכשחזרתי הביתה. פיטרו אותי. איזה כיף? ואני עוד תיכננתי לעשות כסף החופש הזה 

יש לכם איזה עבודה[לא זנות] באזור המרכז עבורי?

 

וזה ככ מעצבן שפיטרו אותי, מילא ממש שנאתי את המקום הזה. אבל עבדתי טוב. חייכתי לאנשים.

ואני רציתי להתפטר =\

זה שיא המעצבן

כי זה לא פר.

 

עכשיו, אין לי חדרים באכסניה שאנחנו תמיד בה, אז נאלצתי לקנות את החדר הכי יקר 280.

ונאלצתי להלוות כסף מחברה שלי, כדי שיהיה לנו מה לעשות.

למרות שגם הוא מביא כסף.

 

כסף זו תמיד הבעיה. גם מה שתיכננתי לעשות, לפחות איכשהו לחגוג, ביטלתי.

 

אני יודעת שאני אהנה מחר ביומולדת. אבל... נו.

אני שונאת את "הבלון השמח" תעשו טובה, תקחו ממני את הכתובת ותשרפו את המקום!

ואני שונאת את היומולדת שלי.

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 19/4/2008 21:16   בקטגוריות אהבה, אני ועצמי, העולם קורס, לחץ חברתי, עצוב, פסיכולוגיה, שנאה, תשוקי, שחרור קיטור, פסימי, עבודה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
110,202
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתְּשׁוּקיי :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תְּשׁוּקיי :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ