לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  תְּשׁוּקיי :]

בת: 24

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ¨ֳ©ֳ¥ֳ¬ ֳ¹ֳ°ֳ÷ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סיכום שנה 2008- שנה עצובה במיוחד עבורי.


הנה האירועים המרכזיים שעברו עליי השנה.

 

אמא שלי תפסה אותי ללא הרבה בגדים כשהייתי עם חבר שלי(מזל היא לא ראתה אותו) לפוסט לחצו.

התחלתי שוב לחפש את עצמי, וגיליתי שאנחנו לא ככ מסתדרות. כנראה בגלל זה אני לא משלימה עם עצמי

נהיה לי חשק מטורף לסיגריות, בעע

כתבתי מכתב התאבדות להורים, בעיקר כדי לפרוק. לפוסט לחצו.

פתחתי פייסבוק

התחלתי להשתמש בגלולות

חגגתי יומולדת 18. היה די מאכזב.

פיטרו אותי

קיבלתי כבשה (בובה) מתוקה:)

מצאתי "חברה טובה" חדשה ומסתבר שזה לא הסתדר ועד היום היא דבוקה עליי:S והיא נורא מעצבנת אותי.

חגגתי עצמאות 60 עם אהובי

הייתי במצעד הגאווה, היה כייף:)

חגגתי שנתיים ביחד עם אהובי:)

גיליתי שאנגלית ומתמטיקה לא חברות שלי:\

לא מצאתי עבודה בחופש:S

אבא שלי מצא את הגלולות לפוסט לחצו

מחודש אוגוסט אני משתתפת באינטר, וכל חודש אני זוכה

חתמתי על כרטיס אדי

הקשר שלי עם חברה הטובה שלי נגמר:(  מכתב שכתבתי לה.

חבר שלי התגייס. זה דוקא דבר טוב, כי הנסיעות בחינם

בערך מחודש ספטמבר נכנסתי לדכאון. בעיקר בגלל שאני נדפקת עם אחי.

גיליתי שחסר לי ברזל וזו הסיבה לכאבי ראש שלי:\

אהובי קנה לי מצלמה

הייתי בטיול שנתי ל3 ימים לאילת

הייתי ב"יום בעקבות לוחמים" בגולן

הצבעתי בבחירות לרשיות המקומיות

מחקתי את הפייסבוק, נמאס לי מצביעות.

עשיתי עבודה במדעי החברה על הקשר בין מתבגרים וגירושים.

קיבלתי מנילה די מאכזבת.

קיבלתי זימון למבחני התאמה למודיעין. (רק חבל שזה נופל על הבגרות בעל-פה באנגלית)

היה לי גם הרבה סקס טוב השנה.

 

סהכ אפשר לסכם את השנה הזו, כשנה קשה עבורי ועצובה. אבל היו גם הרבה רגעים מקסימים עם אהובי(הוא היחיד שמחזיר לי אור לחיים, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו)  

 

 

איחולים לשנה הבאה:

 

-קודם כל, אושר. ולחייך יותר.

-שנה שעברה כתבתי שאני רוצה לספר להורי על חבר שלי. מקווה שאולי השנה תהיה הזדמנות.

-שיפסיקו לי הכאבי ראש הנוראיים האלו:( אני לא יכולה לתפקד ככה.

- אני מאוד מקווה להתקבל למודיעין *_* או לתפקיד מעניין אחר

- להצליח בלימודים. עם ציונים באמת טובים, במיוחד במתמטיקה.

- שיעבור לי הדכאון :(

-להרזות. ולא לוותר

-למצוא עבודה. (יש הצעות?)

-שהשנה, יומולדת 19, תהיה באמת שווה, עם חברים. מאוד מקווה גם במועדון *_*

-לחגוג 3 שנים ביחד עם אהובי בדרך מיוחדת

-ללכת לנשף, עם אהובי.

-לא לאכזב את עצמי, להשלים עם עצמי, לקבל את עצמי, לאהוב את עצמי. (אוף... למה זה נראה ככ לא אפשרי?)

-מקווה שהשנה, אפסיק לחשוב על החברה הכי טובה לשעבר שלי, אפסיק לדאוג לה 3/>. למה אני מתגעגעת?

-אעשה סוף סוף נזם והלינקס.

- להכיר אנשים חדשים.

-להנות בצבא

-להיות אדישה לדברים מסוימים, להפסיק לבכות על שטויות. להיות זן.

 

 



 

יאלה, אני כבר מחכה בקוצר רוח לשמפניה שלי והשוקולד.

שנה אזרחית טובה, מאת תשוקי.

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 31/12/2008 16:26   בקטגוריות אהבה, אילת, אינטימי, אינטר, אישי, גאווה, גלולות, הורים, טיול שנתי, יומולדת, כאב, כרטיס אדי, להתאבד, מצלמה, מצעד הגאווה, סיכום שנה, סקס, תשוקי, אהבה ויחסים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרים זה משעמם. טיול שנתי.




על הנייר, הטיול השנתי, נשמע ככ מושלם *_*

במציאות ככ מעפן.

אולי אני באמת נורא שטחית שהרים משעממים אותי נורא, עליות על גיר מחליק לא מרגשות אותי וירידות מעצבות אותי עוד יותר.

הנוף ככ יפה, אבל בתמונות ככ מעפן.

 

סהכ היה מעפן, האכסניה, היאטכה, וכל השאר.

 

אבל נהניתי, נהנתי מהחופש, מההתנתקות מההורים, מאחי המעצבן, מהריחוק.

אילת ככ פאקינג שונה מתל אביב הרועשת.

ככ בא לי לחזור, מצדי לנסוע 12 שעות ולשהות באכסניה מעפנה, אבל לחזור, כיף שם.

הנסיעה בג'יפים הייתה ככ כיפית 3> ככ משחררת.

ועשיתי גם את הכדור הזה באילת, היה ככ מפחיד וכיף

 

 

אף אחד בבית אפילו לא התגעגע אליי, דיברתי עם אמא אולי כמה דק במהלך כל ה3 ימים.

אחי בכלל לא שאל איפה אני.

אבל לא אכפת לי,

גם אני לא התגעגעתי אליהם. אפילו לא קצת.

תשוקי

 

התגעגעתי נורא אליו, באמת חשבתי שאני יכולה כמה ימים בלעדיו, בלי לדבר כמעט, הוא היה ככ חסר לי במיטה הזרה.

ביום האחרון, נשברתי. ככ רציתי לשמוע אותו והכיתה שלי לא סתמה את הפה בדרך חזרה, התחלתי לבכות בפלאפון בגלל שאני לא שומעת אותו.

בטיול הזה, הבנתי עד כמה באמת אני קשורה אליו, ובחיים לא אעשה שום דבר כדי לפגוע בו.

הוא חלק ממני! 3>

 

 

 

 

ואני רוצה להגיד

תודה רבה לך אהובי, על הכול 3>  אתה חיי(:

עכשיו קלטו איזו מצלמה בת אמא של זונות הוא קנה לי!!!!!!

 

 

כן, כן תקנאו.

הוא לקח הלואה מהבנק בשבילה, היא בת זונה מבחינת הצילום, האפקטים, 8.1 מגה פיקסל.

כנראה מאז שהוא התגייס משו נדפק לו שם, כי לפי דעתי הוא ממש הגזים.

אני אוהבת אותו כ"כ

 

 

אשמח גם לקבל המלצות למתנה לאהובי (: רומנטיות.

 

 


תשוקי, השמנמנה 3>

אגב,אני לעומת כמה אנשים לא צריכה וודקה או סיגריות כדי להיות מסטולה. מספיק לי קולה או XL


 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 2/11/2008 20:53   בקטגוריות אהבה, אילת, אימו, אינטימי, אירוטי, אישי, אני ועצמי, בנות, בנים, טיול שנתי, מצחיק, תשוקי, מצלמה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אילת?


נחשו מה? אני שוב עצבנית! [נו מה יהיה ? אה? בטח כבר משעמם לקרא. אני לא מספקת סחורה]

 

ואני גם בדיכאון..ואו. חדש?

 

היום המחכנת שלי סיפרה לכיתה על הטיול שנתי שיהיה לנו עוד... חודש? חודש וחצי?

אילת

3 ימים, 2 לילות 

מלון

בלאגנים

עניינים

דיסקו

ערב חופשי

מסעדה

2 אנשים בחדר

 

 

 

קיצור, לא טיול מעפן.

סך כל העלות שלו מסתיימת ב616 ש"ח *_* ככה מצלמה שאני רוצה עולה.

 

אני, בחיים שלי לא הייתי באילת. בחיים.

בעיקר בגלל המצב הכלכלי וגם כי ההורים שלי סופר יבשים.

 

כשחזרתי הביתה וכולי התלהבתי מהרעיון. אפילו התחלתי לחשוב מה אני צריכה לקנות.

סיפרתי לחבר שלי.

ומה?

במקום לפרגן. להגיד אחלה. וכו'

הוא נהיה אדיש, יצא מהשיחה באמצע והתחיל להשאים אותי שאני מעדיפה אילת במקומו.

ואז חזרתי חצי שנה אחורה. טיול שנתי כיתה יא'. מממ... לא יצאתי. הורים שלי קיבלו החזר כספי. וכמה שקל קיבלתי מזה?

אפס. כלום.

אז מה הטעם שאני לא אצא לאילת? מה? סתם אתייבש ואשב בבית? כן?

אני באמת לא מבינה מה הוא כועס עליי. או על מה.

באמת שאין לי מושג. זה לא שזה מהכסף שלי אני נוסעת לשם עם הכיתה או משו.

זה מעצבן אותי. ומדכא עוד יותר

חבר שלי, הבנאדם הכי קרוב אליי לא מפרגן? אה?  ולמה?  

 

אני יודעת שלא עבדתי וזה רודף אותי כל הזמן(למרות שהוא אומר שזה בסדר, אני יודעת שלא)

ואני יודעת שהורים שלי לא נותנים לי הרבה כסף ובלה בלה בלה

ואני יודעת שכמעט ובלתי אפשרי בכלל שאני אמצא עבודה, כי פאק. אני תקועה עם אח שלי. חייבת לקחת אותו. ואג' אני לא מקבלת על זה.

 

תראו איך שהכול זה עניין כל כסף, עצוב לא?

תמונה שממש אהבתי...


 

בקשר למפץ הגדול של מחר. אומנם אני פסימית. אבל לא יקרה שום סוף עולם. התקשורת מכניסה את כולנו לפאניקה. בשביל הרייטינג.

מעניין למה עד עכשיו לא ידעתם על הניסיוי הזה.

אתם תראו שב10 בבוקר הכול יהיה רגיל:)

אגב אני מקווה שהחברה של הפוסט הקודם לא תבוא לטיול. אני ממש לא סובלת אותה ואת הצומי שהיא ככ רוצה מאחרים.

ותודה על התגובות. באמת.

 

שלכם, תשוקיי.

 

עריכה: באמת שאני לא מבינה אותו כבר:S

אמש הוא שלח לי סמסים כאלה עצובים. אני מקווה מאוד שהוא לא חשב על זה ולא התכוון לכך.

זה מאוד העציב אותי. לא רציתי לדבר איתו.

והוא לא הפסיק לשלוח סמסים של "תצלצלי" נמאס לי. מזה היחס הזה? ולמה? ועל מה? אוף.

 

אם רק הייתם יודעים מה רמת הדיכאון שלי.

למרות שהתאפרתי הכול. אני מרגישה שהעיניים שלי ממש עצובות.

 

 

נכתב על ידי תְּשׁוּקיי :] , 9/9/2008 22:43   בקטגוריות אהבה, אינטימי, אישי, אני ועצמי, אילת, טיול שנתי, בנות, בנים, חברים, חברה, כסף, כסף, כסף, מוות, מפגרת, עצוב, שיעמום, שנאה, תאוות בצע, תמונות, תשוקי, שחרור קיטור, פסימי, אהבה ויחסים  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



110,209
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתְּשׁוּקיי :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תְּשׁוּקיי :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ