לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל הדברים גדולים כקטנים


כל מה שראוי לבזבז עליו את זמנו היקר של הקורא


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2017

ישיבה של מעלה







כבר ארבעים שנה ויותר והנה, עוד יומן מבצעים נחשף. מביא את הדברים כפי שהם, כפי שהיו אז, בדיוק ביום הכיפור ההוא, כשמתוך רגיעה מוחלטת, שקט קדוש של חג, נשמע פעמון האזעקה וכולם ירדו במהירות לישיבה דחופה במרכז הפיקוד. "זה הולך להיות משהו גדול, להזעיק את כולם מהבית. עכשיו!!". 


והם מתייצבים, איש איש בעמדתו, ממתין לפקודה, אחד שותק, אחד מדבר - והנה זה בא (תמלול מסליל ההקלטות):
"חברה. חשבנו שצפוי לנו יום שבתון. טעינו. בגדול טעינו. הגיעו הדיווחים האחרונים – הולכת לפרוץ מלחמה. בוודאות. היום בשעה שתיים. בשתי חזיתות. והיא תמשך הפעם יותר מששה ימים. וזה אומר הרבה מאד עבודה היום – דווקא בגלל שיום כיפור. ואתם יודעים, חייבים להכין ולסיים הכל בזמן. אז שימו לב כולם – להוציא מהמדפים את כ-ל הכרכים של ספר החיים, גם את אלה שכבר חתמתי, ולעדכן מחדש. צריך לכתוב מחדש וצריך לחתום מחדש. יש לנו שלושת אלפים שמות להוסיף עד הערב. שתיים שלוש זווז!"
מאז הופקו לקחים, נערפו ראשים, שופדו קודקודים, נכתבו תפילות חדשות ושופרו המון דברים ושוב זה לא יכול לקרות.
אבל את הטרוף של אותו היום, יום כיפור 1973, לא שוכחים שם עד היום.

 

 

שלא כמנהגי, תוספת עריכה.

את הפוסט שלמעלה שיתפחי בפייסבוק וזה מה שרשמתי שם (וגם שם, יש תוספת עריכה):

ביום כיפור 1973 קרה משהו
אחת התוצאות היא שהיום הזה הפסיק להיות יום של אלוהים וצום ותפילות והפך ליום של מלחמה וזכרון. 
יום של סליחות הפך ליום של אין-סליחה.

ונדמה לי, כן נדמה, שעוד תופעת לוואי של ההדתה שכולם מדברים עליה, היא מחיקה של המלחמה וחזרה ליום ה"יהודי" הותיק. לא שיש משהו רע במחיקה של טראומות. אבל משהו רע במחיקה הולכת ונמשכת של מדינה שהיתה.

 

תוספת:
מה שכתבתי קודם, על סמך תחושה והתרשמות כללית נכתב. ראיתי עכשיו את גליון החג של ידיעות אחרונות. עמוד 3. בראש עמוד,גדול מעל כותרת "חטאנו לפניך" עצומה, ותמונה כהה 
ברוחב עמוד של עשרות אלפי מבקשי סליחות בכותל, שלושה קטעים אישיים. 
טור כפול של ריבלין נשיא המדינה על חטאים שחטאנו בלשוננו. הטור מאוייר בצילום של ריבלין, חובש כיפה, ניצב לפני ארון הקודש.
טור כפול של חן ארצי-סרור - עיתונאית דתיה פמיניסטית על תפילה לבורא עולם. 
וביניהם, נמצא גם טור יחיד וקטן, כ-200 מילים, של איתן הבר (הזקן של רבין ("ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה" בפתח של איכילוב, איפה שאתמול הרביצו למאבטחים (חצי עמוד (מוצדק))). 200 מילים של איתן הבר על הנעורים שבאו פתע אל סופם לפני 44 שנים. 
וזה כל מה שמצאתי ב"ידיעות אחרונות" על המלחמה ההיא.

 

_________________________________________________________________________________________________

 

הפלייליסט:

על דעת המקום - מירי אלוני

 

 

 

נכתב על ידי , 28/9/2017 15:58   בקטגוריות בזמן עבר, האזרח הקטן, מלך העולם  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אני לא הייתי מעז ב-29/9/2017 00:12



כינוי: 




83,590
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני לא הייתי מעז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני לא הייתי מעז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ