לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל הדברים גדולים כקטנים


כל מה שראוי לבזבז עליו את זמנו היקר של הקורא


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2019

על יערות ברזיל


בואו נניח שהמאבק על הגז מצליח ולא כיסיו של הטייקון תופחים אלא קופתם של כל האזרחים – במצב רב-צדק זה, הגז שבמעמקי האדמה שייך לתושבי האדמה הזאת ורק הם מוכרים אותו לאחרים, שאין להם, ומתעשרים במידת האפשר כמו הנסיכים מנסיכויות הנפט. במדינות רבות נסמכת הכלכלה על אוצרות חבויים במעמקי האדמה ומישהו שמוכן לשם עבורם ביוקר (למרות שמרבה הצער, ברובן המוחלט הכסף הולך לכיסים מעטים מאד מאד). מצב זה מעלה שאלה קשה על הגינות והוגנות. מדוע העושר הזה שייך דווקא לאלה? האם הדרך היחידה לשלוט במשאב היא לשלוט בשטח, ומי שאינו שולט ישלם (או יכבוש את השטח אם הוא יכול), או שכל משאב בכדור צריך להיות שייך לכולם, כלומר לכל האנושות (שלא לומר לכל היצורים). בעניין זה, התקבעה באופן מוחלט הגישה הקניינית ובעל הקרקע הוא בעל האוצר.

טוויסט קטן בעלילה נוצר כאשר המשאב הוא מים. המים, אמנם זולים מזהב ואפילו מנפט אבל חיוניים וחשובים יותר, ובהחלט שווים מלחמה. אחת התכונות המעניינות של המים היא שבניגוד לזהב שאליו צריך לחצוב את הדרך, הם זורמים ונעים בכוחות עצמם (בעזרתו האדיבה של כוח המשיכה) ויכולים לעבור מאדמה לאדמה וממדינה למדינה. במקרה הזה הסיפור קצת מסתבך והגדרות הבעלות פחות ברורה. בדרך כלל מסכימים על שותפות ובעלת מקורות הנהר אינה רשאית לסכור אותו ולשמור הכל לעצמה. ועדיין, באופן תיאורטי ולפעמים בפועל, בעלת המקורות לוקחת לעצמה מה שהיא יכולה. ניתן לשער שאם יום אחד יעלמו כל המים שבעולם, ורק מדינה אחת תחזיק בהם, היא תסחור בהם ביוקר (ע"ע "היום שאחרי", שם כל החום באמריקה הנשאר למכסיקו).

ועכשיו נעבור לטוויסט הגדול. איך צריך להתנהל העולם אם מדינה אחת שולטת בכל אספקת האוויר (כלומר החמצן), שהוא חיוני ממש כמו אוויר לנשימה? איך נתייחס למצב בו מדינה אחת שולטת באוויר (ולא מדובר בשליטה אוורית) ומנצלת את שליטתה? את התשובה אפשר לראות בסרט המצויין "זכרון גורלי" (ממה שהבנתי, בואו נצטמצם רק לגירסת 1990). קוהיגן הרשע שולט בחמצן ומונע אותו מהנתינים למרות תחינתו של שוורצנגר. הרשע כמובן מובס בסוף הסרט – כולם רוצים לנשום. אי אפשר שרשע אחד, או מדינה אחת, ישלטו בכל החמצן. הוא צריך להיות מחולק וזמין לכולם. השאלה היא האם כמו במקרה המים, הנפט והזהב מגיעה תמורה לבעל בארות החמצן.

 

Cohaagen! give these people air


בסיפורו של א.ב.יהושע "מסע הערב של יתיר" עוברת בכל יום הרכבת המהירה במסילה החוצה את הכפר ולעולם לא עוצרת אלא ממשיכה למקומות הרבה יותר נחשקים. התסכול מביא את התושבים לחבל במסילה ולהעניש את הרכבת הגאוותנית ונוסעיה. אולי במקום להרוס את המסילה אפשר היה להגיע לעסקה הוגנת ולשלם להם כדי שלא יפריעו לרכבת. זה ממש המצב בתימן , המדינה הענייה שיושבת על מיצרי באב אל מאנדב ורואה אלפי אוניות מפליגות מתחת לאפה בלי לשלם גרוש בדרכן לתעלת סואץ שם ישלשו מיליארדי דולרים לידי המצרים. האם מצב כזה לא  מעודד, שלא לומר מצדיק דמי חסות? יש לא מעט מקרים בהן משלמים למישהו לא בגלל שמגיע לו או שהוא מספק תמורה אמיתית אלא בגלל יכולתו להזיק והרצון למנוע את הנזק. החברה קוראים לזה פרוטקשן. יש משהו הוגן בתשלום הזה ואפילו משתלם. כדי לא "להכנע" לסחטנות ולהיות צודקים, משקיעה הכלכלה המערבית הון עתק באבטחה ובטחון שיכולה להגיע לעשרות אחוזים מהעלות. פרוטקשן תמיד עולה פחות.

אם לסכם את הנאמר – מספר מדינות, ובראשון ברזיל, מספקות את מרבית החמצן בעולם באמצעות היערות שנמצאים בתחומן. הן לא רואות מזה גרוש. מדינות עשירות אפילו משלמות להן דווקא כדי להשמיד את היערות ולהפוך את הקרקע למקור לרווחים כתוצאה מעיבוד חקלאי (מעניין שבאותן מדינות עצמן השמידו את החקלאות כדי ליצור מקור רווחים חדש של פעילות של תעשיה (וכבר משמידים את התעשיה לטובת מסחר ונדל"ן). הפתרון הנכון והבריא הוא פרוטקשן – קרן בינלאומית של איגוד צרכני החמצן תשלם לברזיל כדי שלא תפגע ביערות.

למרבה הצער, בשולי הדברים, המאמר הזה בנשיונל גיאוגרפיק מסביר שהיערות כלל לא תורמים לחמצן והכל אגדה. אבל קריאה מעמיקה מעוררת שהטענה באה מבית מדרשם של מכחישי ההתחממות הגלובלית, ומאירה באור חדש את המותג "גיאוגרפיה לאומית".

 

___________________________________________________________________

הפלייליסט:

 

 

Orfeu Negro


נכתב על ידי , 31/8/2019 20:00   בקטגוריות מסביבנו, עצות חינם, תשמור על העולם, פוליטיקה ודעות, חי בסרט  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-12/9/2019 10:55
 





כינוי: 




85,814
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני לא הייתי מעז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני לא הייתי מעז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ