לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל הדברים גדולים כקטנים


כל מה שראוי לבזבז עליו את זמנו היקר של הקורא


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2017

אבו סימבל


לא קראתי את הספר "גברים במלכודת" אבל ראיתי את הסרט. הסרט מאד הצליח בזמנו והיה לנושא שיחה ועניין. היו לו הרבה אמירות אך אין ספק שמה שמשך את עיקר תשומת הלב היה סצינת האונס ביער של בובי – גבר עירוני שמנמן, על ידי מקומיים נבערים ומכוערים (וגם, הפסקול עם הדואט הידוע לבנג'ו וגיטרה). הסצנה הֶאפילה על הסרט תרתי-משמע, אבל אני מנחש שגם הסרט האפיל על דברים ברומן עליו הוא מבוסס. יש לי השערה (שטעונה בדיקה) שפרט משני בסרט טופל במקור בעומק וברוחב נדיבים יותר. אני מתכוון לסיפור שברקע, שבגללו בחרו הגיבורים לצאת לשייט בנהר הזה ובזמן הזה. רגע לפני הקמה של סכר גדול שעתיד להציף את כל האזור ולהעלים אותו לנצח – את הנופים הטבעיים ואת כל הישובים וסימני החיים האנושיים לכל גווניהם. בסוף הסרט מראים כיצד התושבים מפנים את בית הקברות ולוקחים אתם את מתיהם כמו בציטוט הלא נכון משירו של מחמוד דרוויש.
לצד האונס המשפיל והברוטאלי, אני מוצא גם כאן חוויה אנושית קשה, בלתי אפשרית ומכוננת. צירוף של גירוש ופליטות ממסדית, מצווה להפקרת הבתים (והזכרונות שבהם) ולהסתפקות במטלטלים ובמתים שנארזים מתוך שימת לב כמו בין מפוני ימית או קטיף, אבל בנוסף, קבורה וכיסוי, הכחדה והעלמה של כל מה שהיה והפיכתו לבלתי נגיש אף ברמת החלום.
יבוש של אגם, עם הקרקע שהוא חושף והמראות הסוראליסטים שהוא מייצר של ספינות בלב מדבר הוא מוות מסוג אחד, ויצירת אגם חדש, והצפנת סודות בבטנו הוא מוות מסוג אחר. הולדת אגם היא מוות. (כנראה אסור לגעת ולשנות אגמים). לפעמים אגם הוא גם וגם, מת פעמיים ומוכיח שמינוס ומינוס הוא פלוס.

 




המקדש העתיק באבו-סימבל פורק והועבר כולו למקום חדש כדי שלא יוצף תחת האגם שנוצר עם הקמת סכר אסוואן במצרים

הימים האלה בבלוג הזה הם של אגם מוצף. עוד רגע יתכסה הכל במים (או בחול, אם קוראים לו מקונדו) ויעלם. את מה שניתן, ואת תכולת הקברים הוצאתי, אבל מה עושים עם ערימה של ארונות קבורה ישנים?

ב-31 בדצמבר יסגר אתר ישראבלוג וכל תכנו ימחק.
את הגיבויים כבר עשיתי, אבל  לא כוללים את הפוסט האחרון הזה. הוא יושמד יחד עם הבלוג, כמו הקלטת של "משימה בלתי אפשרית".

"היו שלום ותודה על התגובות"
"עוד נפגש"
"היו לי עוד מליון רעיונות וטיוטות לפוסטים"
"אני יותר מדי זקן לדברים האלה"
כל הקלישאת מתחרות עכשיו. והזוכה "תם ונשלם".

 

אולי אתאכסן כאן

 

_______________________________________________________________________

פלייליסט:

 

 

אני נוהג לרשום תמיד תחת החלון של הקטע בפליילסט את שם הקטע והמבצע. הסיבה לכך פשוטה. הם אמנם מופיעים גם בקישור ביוטיוב אבל נוכחתי שאי אפשר לסמוך על יוטיוב בעיניים עצומות. קטעים רבים נעלמו כפי שהופיעו (בדרך כלל בגלל בעלי זכויות קטנוניים) ובחלון נשאר קשקוש אפרורי שאין לי שום מושג מה היה בו קודם לכן ואיך אפשר לשחזר אותו. אז משום יציבותו הבלתי מהימנה של הנצח ביוטיוב הוספתי את פרטיו של הקטע בכתב ידי. הפעם ההשקעה נראית לי קצת מיותרת.

 


נכתב על ידי , 9/12/2017 03:13   בקטגוריות היו שלום ותודה על התגובות  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אני לא הייתי מעז ב-13/12/2017 19:33
 





כינוי: 




83,883
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני לא הייתי מעז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני לא הייתי מעז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ