לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

STORY OF SEASONS


No need reasons to tell stories about seasons

Avatarכינוי: 

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2018

חלמתי על אמא שלי ז"ל


בשבת בבוקר חלמתי חללום כי בדרך כלל אני ישנה קצת יותר מאוחר 

חלמתי שאני הולכת לבקר את אמא שלי בבית האבות ולקחת לה מתנה 

הגעתי לבית האבות שבו היתה מטופלת בשנה האחרונה והחלטתי להשאיר את התיק עם הכסף וחפצים אישיים שהיו איתי ולקחת רק את המתנה 

המתנה היתה סדין לבן רקום וכרית עגולה בצורת נקניק הסתכלתי על המתנה והייתי מרוצה 

נסעתי הרבה זמן והגעתי לבניין ענק שלא היה צבוע והיה עשוי רק מבטון 

נכנסתי לבנין ושם השומר הסתכל עלי בחיוך והנהן בראשו שאני יכולה להיכנס

במחשבותי אני אומרת לעצמי "מטומטם השומר הזה הוא אפילו לא בדק אותי ולא שאל למה הגעתי"

נכנסתי למסדרון ארוך מאוד והתברר לי שלא הגעתי למקום הנכון

יצאתי שוב החוצה ושאלתי אנשים איפוא בדיוק המקום שאני מחפשת 

אנשים אמרו לי שזה מאחורי הבניין יש את המקום שאני מחפשת

מצאתי את המקום ונכנסתי לדלת 

פתאום נופל לי האסימון שבעצם אמא שלי כבר לא בחיים ולמה טרחתי כל כך להגיע עד לכאן לשווא עם המתנה בידיים שלי

התחלתי לבכות ולהגיד לעצמי "איזה בושה איך לא ידעתי כל הדרך שעשיתי שאמא שלי כבר לא בחיים והיא כבר הלכה לעולמה"

אחותי הקטנה הגיעה לקראתי וחיבקה אותי וניחמה אותי 

אמרתי לאחותי "עכשיו בואי נחזור מאיפוא שבאתי כדי לקחת את מה שהשארתי מאחור". 

הפירוש של החלום הוא לפי אחותי 

שאמא שלי רצתה להראות לי איפוא היא נמצאת כרגע במקום טוב ומוגן 

הדברים שהשארתי מאחור הם דברים חומריים וכדי לבקר את אמא שלי הייתי צריכה להיפטר מהם ולקחת רק מה שצריך

מוסר השכל

כך בן אדם צריך להתנהג כי כל מה שיש לו בעולם הזה הוא לא ייקח לעולם הבא חבל על המאמץ לצבור רכוש עוד ועוד 

 


נכתב על ידי , 18/6/2018 12:50   בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות, עולם הולך ונעלם, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היו זמנים


גיסי אתמול דפדף באלבומים ומצא את התמונה הזו בזמנים אחרים שהייתי יותר צעירה עם שני הילדים שלי 

היום הם שלושה 

היו זמנים 

המילים הזכירו לי את השיר של שושנה דמרי 

 

היו זמנים

שושנה דמארי

מילים: חיים חפר

לחן: משה וילנסקי

 

יבוא היום, ועוד תשב אל מול האח,

וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת,

ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח,

ותספר על זאת אגב עישון מקטרת.

 

ומסביב, ומסביב ישב הטף,

ואישתך גם היא מופלגת בשנים

תזיל דמעה ותקנח את האף,

ותיאנח: היו זמנים, היו זמנים...

 

היו זמנים,

אז במשלט ישבנו,

היו זמנים,

לחמנו ואהבנו,

עכשיו דבר אין להכיר -

על המשלט יושבת עיר,

אולי בזכות אותם זמנים...

 

ותספר אזי על כיבושים וקרב,

והקטן בין הילדים יעיר בלחש:

ובכן, זה סבא שהציל את המצב,

מסבא שכזה באמת, באמת, יש נחת...

 

ואז תראה את זרועך החשופה,

ובה צלקת שהגלידה משנים

ותחייך, את זאת הן סבתא אז ריפאה,

נו, ומאז - היו זמנים, היו זמנים...

 

היו זמנים...

 

ואם תמשיך ועוד תוסיף קצת לדבר,

וגם מוסר תטיף בקול צרוד, מזקין,

פתאום, הבכור שביניהם חיש יתנער

ויענה: אח, סבא, מה אתה מבין?...

 

ואז תדע שזהו חולי מדבק,

ואז תחשוב, אולי צודקים הם הבנים,

בשעתו הייתי גם אני צודק, -

אבל עכשיו... היו זמנים, היו זמנים...

 

היו זמנים...

 

 

הנה התמונה - בעלי הילדים ואני 




נכתב על ידי , 14/6/2018 09:32   בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות, עולם הולך ונעלם, שירים לטעמי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Nigrita ב-15/6/2018 10:42
 



לדף הבא
דפים:  

20,945
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , אהבה למוזיקה , בישול
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNigrita אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nigrita ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ