לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בכפר קטן

"שידיך ריקות ועירך רחוקה ולא פעם סגדת אפיים לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה וצמרת גשומת עפעפיים..." (נתן אלתרמן)

כינוי: 

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2009

הנה,


 

בעיצוב של הבלוג הזה הוספתי תמונה של אישה רכונת ראש, כמו נמשכת למטה בכובד, הצבעוני היפה והדרמטי שלה הולך ונבלע בשחור. הוספתי אותה כי הסתכלתי ואמרתי- הנה זה בדיוק הדברים. וככה במידי פעם, שהסתכלתי על הבלוג ועל הפוסטים והתגובות, הסתכלתי עליה וחשבתי - הנה, ככה בדיוק הדברים. ומן ייאוש שכזה חלחל לי דרך המקלדת והאצבעות לכל הגוף התיישב על החזה בכבדות כזאת של חוסר שינוי ותזוזה.

החלטתי לכתוב שוב, כי הרגשתי נורא נורא. ואם כבר אין מוצא, נו.. אז שיהיה פוסט, שיהיה עוגת שוקולד, שיהיה בדיחה ממש גרועה, שיהיה משהו. ופתחתי את הבלוג העתיק הזה כשאבק של מגה בייטים מגיע אלי מהמסך לעיניים ללב הנה התמונה, הנה הדברים.. ואני...

נורא נורא התפללתי לחידוש גדול בעולמי. מפתיע ומרענן. שכל החושים כמו קמים לכבודו, מפנים לו מקום, פוצחים במסיבה. אפשר לתאר את זה כשקיעה. אני חושבת שאיבדתי את החוט, את ההמשך. אין לי התחלה אין לי סוף.

די.

אופטמיות תמיד נאחזת בקצות של תלתלים, לכן יש לי הרבה.

נכתב על ידי , 16/7/2009 16:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,256
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , צבא , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאישה אחת... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אישה אחת... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ