לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...



Avatarכינוי: 

בת: 24

ICQ: 235358116 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2008

שלום.


לונג טיים נו סי...
 
מאז היומולדת שלי.
אז בזמן הזה לא היה לי מחשב לתקופה, אז לא כלכך עדכנתי, והאמת לא היה מה לעדכן.
עסקים כרגיל :)
חוץ מהעובדה שאין יותר עסקים, כי התפטרתי מהעבודה.
מתכונות, בגרויות, הכל שולי.
עוד מעט מתחילים החיים.
טוב, סוג של חיים.
צבא, לוחמת תותחנים.
מי אמר שרצונות לא מתממשים? כביכול רצונות.
חשבתי שזה מה שרציתי, אבל גם היתי בטוחה שאני אשיג את זה.
והנה השגתי....
 
טוב די עדכונים, בעקבות הפוסט הזה, של הבחור הזה, החלטתי לעשות משהו דומה גם לעצמי.
ולמי שאין כח להיכנס לקישור [למרות שמומלץ!], הבחור כתב מכתב לעצמו של לפני שנה.
מעניין? תיכנסו :)
 
אז אני אכתוב לעצמי של סוף כיתה ט'.
למה? כי התיכון זו תקופה.

היי...
איזו קטנטנה את.
בכיתה ט'.
את תסיימי את השנה עם ציונים גבוהים מאד, ותנסי להתקבל למגמת תאטרון.
תכתבי מונולוג סוחט דמעות, אך המורה לא תתן לך להגיע אפילו לאמצעו.
הפעם את תבכי באמת והמחנכת שלך תשיג לך אודישן נוסף. גם אחריו המורה לא תעביר אותך ותכניס אותך לרשימת המתנה.
את שנותייך בתיכון, לא תבלי במגמת תאטרון.
תבלי אותן במגמת אמנות. למרות שאת טוענת שאין לך שום כשרון, את תיווחכי לראות שדווקא יש שם משהו.
 
את החופש של כיתה ט' את תזכרי הרבה זמן.
את תריבי עם שתי החברות הכי טובות שלך ותרגישי מאד לבד.
אך אל דאגה, לאט לאט תכירי המון אנשים חדשים שיהפכו להיות החברים הכי טובים שלך בעתיד.
 
תיכון. את תגלי שזה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע, ושאפשר לשרוד את זה.
מהאנשים שבחרת תהיה אתך רק מאי.
את תתחברי עם רן, אפללו ודור בר חיים, שיצאו בכיתה שלך גם.
 
מעגל החברים שלך יתרחב ברמה שלא היית מאמינה בכלל.
תתחילי להכיר, בעקבות החברות עם גל, מעיין ואופיר, ילדים מכוכב יאיר, והכי התחברת לעדי.
כיתה י' תעבור לך מהר, ותעברי את הבגרויות [הראשונות בחיים] בהצלחה, על אף כל הקשיים הכרוכים בדרך.
 
בסוף כיתה י' תתחילי להתעניין בילדון שנה מתחתייך בשם איתמר, למרות שאמרת לעצמך שבחיים לא תהיי עם מישהו שקטן ממך.
בהתחלה זה יהיה סתם בלתי מושג ובלתי אפשרי ובגלל זה כל כך מושך. בעקר בגלל שזה החופש הגדול, אבל כשתתחיל השנה, פתאום דברים יתחילו לזוז, ותחשבי שאולי יש טעם לנסות.
 
את ומאי תתחילו במסע שמטרתו אחת- להתחיל להכיר.
איתמר והלהקה שלו יופיעו בבארבי ואת תחשבי שזו הזדמנות נפלאה להתחיל להכיר, כי זה מחוץ לבית הספר. בעקבות ההופעה הזו, והמשמעות הרבה שלה בשבילך, את תפספסי את היומולדת של חברה טובה שלך, שירי, ותתבעסי בגלל זה.
בהופעה, את תגידי לו שהייתה הופעה טובה ותחבקי אותו,  ומפה תתחילי לנסות ליצור קשר.
ואת גם תצליחי. תראי אותו יושב בבית הספר, תשבי לידו ותתחילי לדבר אתו, תתקשרי אליו מדי פעם, ובעקר תנסי לגרום לו להתעניין בך.
 
בשלב מסויים את תריבי עם מאי, שהייתה החברה הכי טובה שלך, ולא תדברו במשך תקופה.
ולא תחזרו לקשר עד היום, בעצם.
 
לאחר חצי שנה כזו, בהחלטה של רגע, את תחליטי שאת אומרת לו שאת מעוניינת בו. אתם תשבו בדשא ותדברו על דברים שלא קשורים. ואז תהיה שתיקה מביכה, ואז תגידי, "קיצור, אני רוצה אותך." בצורה מבויישת ומוזרה. הוא חייך אלייך במבט מתנצל, ואת תגידי שאת מבינה. הוא ינסה להסביר ויגיד שאת ממש מתוקה, הכי מתוקה, ואת תשתדלי שלא לבכות. את תבקשי ממנו חיבוק והוא יחבק אותך חזק כמו שהוא אף פעם לא חיבק. את תלכי משם ויצבוט לך קצת הלב, אבל תרגישי סופסוף משוחררת.
 
בפסח את תלכי לפסטיבל בוםבמלה עם שבירו, פלג, עומר, יותם ובר. יהיה לך מאד כיף, את תשתי ותתפרעי בהופעה של יוזלס, אבל תשמרי על פיכחות מסויימת.
בלילה השני, את תשתי טיפה יותר מדי, ובשלב מסויים תאבדי את כולם. את תחפשי אותם בכל האיזור ולא תמצאי, ואז תפגשי מישהי מבית הספר. היא תקח אותך אתה ותעזור לך לחפש אוצם, לא לפני שהיא תקנה לעצמה וודקה ורדבול ותשתכר גם היא, ובכך תהפוך לחסרת כל תועלת.
אתן תלכו אבודות ותחפשו אותן, ואז, ליד המקום שבו היא ישבה, תפגשו בכמה בחורים.
בחור אחד ישאל אותך בת כמה את ואת תגידי ש17, ושיש לך תעודת זהות אם הוא לא מאמין.
את תראי לו את תעודת הזהות והוא יראה לך מן כרטיס. את תשאלי אם זה רשיון והוא יגיד שזה חוגר, מאמי. הוא יכרוך סביבך את ידו ויוביל אותך לאוהל שלו.
את תהיי אתו זמן מה אבל תלכי לפני שהוא יספיק לעשות משהו.
הוא יבקש את המספר טלפון שלך ואת תתני לו. אבל הוא לא יתקשר.
 
תקבלי פנייה ממישהו באתר מקושרים שישאל אותך אם את מעוניינת לייחצן  למסיבת רוק. את תגידי שכן ותהפכי ליחצנית.
במהלך שיחות היחצנות את תדברי עם בחור בשם יואב, ותמשיכי לדבר רק אתו כי יש לו קול יפה.
במסיבה את תחשבי שאת יודעת מי הוא, כי ראית תמונה שלו אבל לא תהיי בטוחה, ולא תדברו.
את תעבדי בחתונה שהוא יהיה שם אורח, ותספרי לו על זה בהתכתבות במייל.
 
אתם תחזקו את הקשר ותתחילו לדבר הרבה בטלפון ולפני שתשימי לב את תתאהבי בו.
אבל אתם לא תיפגשו.
הקיץ יעבור לו ותחילי את יב', השנה האחרונה.
 
את תתחילי אותה עם הרבה חששות אבל בעקר שמחה שזה הולך להיגמר.
יואב ואת תמשיכו לחזק את הקשר עד שצורה פתאומית ומחשידה הוא יפסיק את זה באופן לא רשמי.
יכאב לך על זה, אבל את תעברי הלאה.
 
תתחילי ללמוד נהיגה ולא תאהבי את הלמידה, אבל תמשיכי.
עם שני ועמית, שרבת אתן בסוף כיתה ט', תחזרי לקשר, אפילו די קרוב.
בחיפושך אחר עבודה, את תחזרי לפאבליק, מקום עבודתך הישן, ותתאהבי [כך יתברר לך בהמשך] באחד העובדים.
 
הנה שוב הגיע פסח, ואת שוב נוסעת לבוםבמלה, הפעם עם בר ולב.
מצויידות בקיטבגים תגיעו למקום החם והמיוזע ותתלהבו מאד.
תרגישו חופש ושקט ולבד, ותשמחו על ההחלטה ללכת רק שלושתכן.
בלילה השני [אפקט הלילה השני?] תסיימו את האבסולוט אבל זה לא ישפיע עליכן בכלל, אז תקנו עוד בירה וזה יעשה את העבודה.
תפגשו ארבעה בחורים, והם יבקשו מכן קצת מהבירה אבל לא תסכימו לתת.
תשבו אתם על נרגילה והם יביאו לבר ולב צינור וטבק פסיפלורה שהן לא ישתמשו בו בכלל כי אמא שלהן תחרים להן את הנרגילה ותזרוק אותה בפח בתחנת רכבת.
תלכו לישון מאוחר ותהיו עייפות בטירוף.
פתאום מישהו יעצור אותך ותופתעי לראות את שי, המדריך מהסלסה, אבל ממש תשמחי. תתחבקו והוא יזמין אותך לבמת סלסה. ואת תלכי, ותרקדו ולב תצלם אתכם בטלפון.
תחליטי שקצת נמאס לך מהכל הביחד הזה ותלכי לסיבוב בזמן שבר ולב יישנו באיזה צ'אי שופ.
במהלך שיטוטך תתקלי בלא אחר מאשר- יואב!
הוא יעבוד באיזו במה ואת תתלבטי, ובסוף תלכי להגיד לו שלום. תשארי קצת בבמה עד שנמאס לך, ואז תלכי, לא לפני שתגידי לו שלום, והוא יתנצל שהוא עובד, ייתן לך נשיקה ותמשיכי בשיטוטך.
 
בשלב מסויים תלכי לשירותים לבד ותשכחי את הפלאפון בתוך התא, תיזכרי חמש שניות אחרי זה ותרוצי לקחת אות, אבל הוא כבר לא יהיה שם. תבכי לאבא שלך שיבטל אותו, ויתבעס לך הסוף של הפסטיבל.
 
את תעברי תערוכת גמר באמנות ותקבלי על הפרוייקט שלך 100. את תרגישי גאה ושמחה שבחרת במגמת אמנות.
 
בעבודה הכל יהיה טוב, את תרגישי שאת עושה משהו עם עצמך, ולא מבזבזת את כל הזמן בבית, הקשר עם הבחור יתחזק ויגיעו לרמה שקשה להגדיר.
לא אינטימי, אבל קשה להגדיר.
לאחר שלושה חודשים בערך, העבודה תחיל להעיק עלייך ואת תרצי להתפטר, אבל בכל זאת תסחבי עוד קצת.
בסופו של דבר את תתפטרי ותרגישי הקלה, אך גם צער על זה שהקשר שלכם יינתק.
הוא מבטיח לך שלא אבל את יודעת שכן, כי הי, את כבר מכירה אותו.
 
אני כותבת לך את זה כדי שלא תחשבי שלא עשית כלום בחיים.
כדי שתראי שקרו הרבה דברים ששינו אולי את העתיד אפילו.
אני רוצה שתדעי שאת לא מתחרטת על שום החלטה שלקחת, לפחות לא ברמת רחמים עצמיים.
 
את מפחדת עכשיו ממה שצופן לך העתיד, אבל את יודעת שזה יועיל לך, ואת צריכה את זה.
אז בעצם, אין ממה לפחד, אבל מותר להתרגש.
 
אז שיהיה לך המשך חיים מהנה ומעניין,
שיר.
 
נכתב על ידי , 12/6/2008 20:42   בקטגוריות אופטימי=]., זיוני שכל., עבודה, צבא, שחרור קיטור  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-3/8/2008 22:49
 





26,637

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShirz. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shirz. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ