לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לא כל מה שבחוץ, הוא מה שבפנים...

Avatarכינוי:  .אופורייה.

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

4/2009

אין בזה טעם אבל אין מזה מפלט


מרגיש לי קצת כאילו מתחילה לטבוע, מוצפת שאלות שאין עליהן תשובות ברורות וחד משמעיות, עמוסת תהיות ומחשבות שלא נותנות מנוח ובנתיים החיים בחוץ ממשיכים להתנהל כהרגלם כאילו דבר לא קורה. טירוף.

החיים במעגלים אינסופיים מתחילים טיפטיפה להתיש אותי... אבל רק טיפה.

 

"לפעמים אני נראה עייף
וזה לא בגללך
ולפעמים מהחיים פוחד
ונרגע בגללך
אך לפעמים הלב שלי נשבר
ולכן מתחיל לרעוד
ולפעמים יש לי צורך מוזר
לצאת ולנדוד

צורח בורח
למקום שלא יציקו לי
צורח קורא לך
שתבואי לחמם אותי
כשקר לי..."

 

[בורח- נמרוד שיקלר]

נכתב על ידי .אופורייה. , 30/4/2009 21:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"יש כזאת תהום, בין העולם בחוץ לזה בפנים..."


לאחרונה אני מופתעת מעצמי, למרות שאני בתקופה לא ברורה, תחת המון לחץ נפשי ובעיקר שינויים וחוויות חדשות, אני לוקחת את כל הדברים ואת כל התחושות למקומות טובים. מנסה למצוא את עצמי ואת הדרך שלי לאושר לאט ובזהירות. אבל יחד עם זאת קורים כלכך הרבה דברים במהירות בזק מטורפת וחסרת מעצורים מבלי שאני מצליחה לעכל בכלל מה קרה קודם. אופייני לי... יותר מידי אופייני.

הרבה שינויים דרסטיים צריכים להיעשות במחשבה ובמציאות אבל הפחד משתק אותי. אולי בעצם זה לא הפחד מהמעשה אלא מההשלכות. יכולים לקרות דברים מופלאים והשלכות טובות למעשים, אבל מחסום הפסיכולוגי לא יניח לי לעולם, כי כזאת אני. בנתיים מנסה לאט לאט להרפות מכל הדברים שעוצרים בעדי, בעיקר מכל הדברים שלא נותנים לי מנוח. מנסה לעצור את הכל. את הדרמות ואת כל הטירוף הזה שמתחולל בעולם בחוץ ולנסות שישפיע עליי כמה שפחות כי בקצב הזה אני פשוט אמשיך ואלך לאיבוד.

 

 

צמאה לאומץ הזה כדי לבוא ולפרוס את כל הקלפים על השולחן, משתוקקת לדבר על הכל ופעם אחת ולתמיד להרגיש אבן עצומה בגודלה שתיפול מהלב שמצטמק לו כל פעם מחדש. כלכך רוצה לדעת בברור מה אני מרגישה ולהבין עד הסוף מה אני רוצה מעצמי, ממך... וממך... וממך... אבל הספק נשאר ספק והרגליים הקרות והמפוחדות שלי לא יתחממו בקרוב אז ככל הנראה הכל ישאר אותו הדבר, התהום הפנימי עם הספקות והמועקה הטורדנית ושאר העולם שבו הכל מלא חיוכים צחוק והרבה שלווה. כמה אירונית התהום המחרידה הזו.

 

הבלוג שלי חוגג היום שנה... שנה שאף פוסט לא יוכל להסביר ולתאר עד הסוף מה היה בה. שנה דרמטית מלאה אמוציות כמו כל החיים האלה... אבל אם אלו החיים, נחייה... העיקר שיהיה טוב בסוף לא?! [אמרה האופטימית המזוייפת.]

 

 

 

"יש כזאת תהום
בין העולם בחוץ לזה בפנים
אנחנו מכוסים עננים
מזל שיש לי מדרגות
שחצובות בתוך תוכי
שמוליכות למקום סודי..."

 

[יהודית רביץ- עיר קטנה]

נכתב על ידי .אופורייה. , 3/4/2009 15:35  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.אופורייה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .אופורייה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ