לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2011

פרישת שלום


 

 

לפני ימים מספר עלתה בי פתאום המחשבה, כי אולי הגיע הזמן לכתוב פוסט.

 

אחת מהסיבות שהביאו לכך, הייתה העובדה שגמרתי לקרוא שני ספרים נפלאים ורציתי לשתף אתכם בהנאה שלי מהם. המדובר בספרים "היה היה לפני שנים, ובעיקר אמיתות" מאת בריג`יד פסולקה, ו"צללים צרובים" של קמילה שמזי – שני ספרים מצוינים בתכלית. למעשה, את "צללים צרובים" קיבלתי מאת לי עברון-וקנין היקרה במתנה מהוצאת "כתר", מתוך הבנה שאכתוב עליו ביקורת – ואחרי שקראתי אותו אכן רציתי לעשות זאת בכל מאודי. ואולם כידוע לכם, מזה מספר חודשים יבש עטי. וכל כמה שהשתדלתי, לא הצלחתי להתחיל לכתוב.

 

בניסיון – נואל – להביא אלי את המוזה החמקמקת, עלעלתי מעט בתיקיה בה אני מחזיק את כל הפוסטים שפרסמתי מאז ימי ראשית הבלוג. והנה פתאום נתקלתי בפוסט שהתחלתי לכתוב לפני חודשים רבים (חצי שנה? יותר?) ומעולם לא השלמתיו. קראתי אותו, ופתאום חשבתי שאולי תוכלו ליהנות ממנו גם בצורתו זו.

 

שהרי אם הוא לא גמור – ובכן מה בכך, בעצם? כותבים רבים השאירו אחריהם יצירות בלתי גמורות, אם יורשה לי להיתלות באילנות שגיבים. למשל סטיג לארסון והספר הרביעי בסדרת "מילניום" (שם זמני "הנערה שזרקה בקבוק חומצה גופרתית"). שלא לדבר על שוברט.

 

ובכן, כך גמלה בלבי החלטת הפיבלוש. וכמאמר הרומאים – קוואט אמפטור. תיהנו! או שלא.

 

 

 

 

 

 גסטרופיזיקה

 

 

 

לא וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ, מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ, כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.  (שמות פרק ט"ז)

 

 

פנים. יום. מסעדת דרום-אברופטאס ברחוב לילינבלום בתל-אביב.

 

דורון, 25, מלצר.

 

אמיר, 47 עמיר, 51, סועדים.

 

 

דורון: חברים, הכיסא הזה פנוי?

 

אמיר: (בתמיהה) כן, כמובן.

 

דורון: (מתיישב) שלום, שמי דורון ואני אהיה המלצר שלכם היום. אנחנו הולכים להעביר את השעתיים הבאות ביחד, ואני מקווה – ומאמין – שבכיף.

 

(עמיר ואמיר מביטים זה בזה, מתקשים להאמין למה שאוזניהם שומעות).

 

דורון: פעם ראשונה שלכם איתנו, נכון? תראו, המסעדה שלנו היא כמו כוסברה. או שמתים על זה, או שלא סובלים את זה. אין באמצע. ואני בטוח שאתם תאהבו ואולי אפילו תתמכרו. חשוב לי גם לציין שהיום השף שלנו, עוז אדמוני, נמצא ממש במטבח – אז הטירוף שקורה פה בדרך כלל זה עוד כלום לעומת מה שהולך להיות פה היום. המנות יכולות לצאת בצורה הכי הזויה שאפשר: על קרטונים של פיצה, על ניירות פרגמנט, על מאפרות... תאמינו לי, אני בעצמי הולך להיות מופתע מאיך שהדברים הולכים לצאת מהמטבח. אבל זה חלק מהכיף. אז תגידו, חשבתם כבר מה בא לכם לאכול היום?

 

עמיר: חשבנו בתור מנה ראשונה –

 

דורון: (נחרד) אין אצלנו  מנות ראשונות ועיקריות. כל המנות הן מנות ביניים. חוץ מהדגים שמתקרבים איכשהו לכיוון של עיקריות. ואולי השווארמה. אבל כל היתר הן מנות בגדלים בינוניים. והן יוצאות מתי שהן מוכנות.

 

אמיר: (מתלבט אם בכלל כדאי להישאר או שעדיף לברוח) בכל מקרה חשבנו על הלחם –

 

דורון: מנת לחם עם חצי בצל ליד גבינה מסוחררת בזרעי עגבניות? בחירה מצוינת! זה מגיע טרי מהתנור, זה לחם שאור, הוא פשוט נפלא. זו אינטרפרטציה אישית של עוז אדמוני על ארוחת פועלים. תראו שתיהנו!

 

עמיר: (בספקנות מה) וגם על קרעי סינטה בטחינה ועגבניות –

 

דורון: (מתמוגג) מנה נפלאה! זה בעצם כמו רוסטביף קר, עם נגיעות של טחינה ומיץ של עגבניות תינוקות. מנה נהדרת!

 

אמיר: (תוהה בינו לבין עצמו אם הדורון הזה אמיתי) ואולי גם החציל –

 

דורון: (משולהב) חציל מוזהב ברוח לילית, נח ליד עגבניות בטחינה! זה בעצם כמו סביח, אבל שונה לגמרי. החציל קלוי על גריל, מומס בנוזלים של עצמו, מוזלף בפרפום של פלחי עגבניות סמוקות ועובר לצלחת יחד עם שבבים של ביצת חופש מורתחת, ומקצפת של עגבניות צעירות. בזילוף של מיצוי טחינה. מנה מדהימה.

 

עמיר: (מתלבט אם לא כדאי לתלוש לדורון איזו ביצת חופש) והפסטה הזו, עם בשר טלה קצוץ ותבלינים –

 

דורון: (אקסטטי, מקפץ מעלה ומטה) ראגו! איזו מנה! אני מקווה שאתם אוהבים חריף. זו מנה חריפה, ואי אפשר לעשות אותה פחות חריפה. אבל תראו, אתם תתמכרו אליה, אני בטוח! מה לשתות?

 

אמיר: מים –

 

דורון  (במבט מצמית): מי ברז קולחים??? אולי בקבוק סודה? אני כבר מביא (מדלג ברינה לכיוון המטבח).

 

 

כעבור ארבעים דקות, עמיר ואמיר מחשבים את נפשם למות ברעב. על השולחן נוחתת שקית נייר חומה ולצידה צלחת לבנה קטנה.

 

 

דורון (בשמחה מתפרצת של זוכה בפרס הגדול בפיס): מנת לחם! טא-דא! (קורע את השקית, ומגלה שתי פרוסות לחם אחיד, וחצי בצל). והנה הגבינה! (דוחק את הצלוחית לכיוון הלחם).

 

 

 

[המשך לא יבוא]

 

 

 

 

כן, יצאנו אל המרחבים

והעמסנו ת'רכבים

ויצאנו אל הפיקניק, פיקניק

כן, אני הכנתי שיפודים

וגם קשרתי ת'ילדים

פיקניק בצומת מסובים

 

כבר נשרף השישליק, הקבבי בבי בבי

תרחצי ת'כלים, מותק, בובי בובי בובי

תן לי סטייק, נסתפק בשיפודי פודי פודי

ונשיר ונרקוד, פוצי מוצי פוצי מוצי

 

פוצי מוצי פוצי מוצי, אל תרוצי, אל תרוצי

זה הזמן להוציא איזה סטייק שתרצי

פוצי מוצי פוצי מוצי, אל תרוצי, אל תרוצי

זה הזמן להוציא איזה סטייק שתרצי

 

יש עוד כמה סיחים על האש

תעשי אויר, זה מתייבש

אני רוצה שיפוד בפיתה, ריטה

כן, שפכנו נפט, הכל נגמר

ולא נשאר חת'כה בשר

וכבר נהיה לי מאוחר

 

כל שבת יש סלט ויש טחינה טחינה טחינה

נשרפו הילדים, איפה דינה דינה דינה

יש לך ריח של שום ובצלי צלי צלי

יצא לי שיפוד משהו לא נורמלי מלי

 

פוצי מוצי פוצי מוצי, אל תרוצי, אל תרוצי

זה הזמן להוציא איזה סטייק שתרצי

פוצי מוצי פוצי מוצי, אל תרוצי, אל תרוצי

זה הזמן להוציא איזה סטייק שתרצי

 

שיר המנגל

יאיר ניצני וגני תמיר

מילים: יאיר ניצני

לחן: דיטר בוהלן

 

נכתב על ידי , 19/1/2011 13:47  
1611 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של BUIVmfmWuc ב-26/11/2012 23:12
 





Avatarכינוי: 

בן: 51

תמונה




180,737
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדויד, ת"א אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דויד, ת"א ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ