לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2019

הריון


יום חמישי 


הגענו למסעדה. השולחן שהזמין לנו היה במיקום מושלם


הכל הלך מעולה עד שקמתי לשירותים 


תוך כדי שאני שוטפת ידיים הרגשתי סחרחורת קלה


ניגשתי למכשיר של המטליות נייר


ואז זה התחיל . כל החדר הסתובב 


ניסיתי להאחז במשהו ולא היה כלום


התנדנדתי לכיוון הקיר הקרוב כששתי בנות נכנסו לשירותים וניגשו אליי


הן ניסו לייצב אותי בלי הצלחה


הסחרחורת לא הפסיקה . זגזגתי לתא הקרוב והקאתי את נשמתי 


אחת מהן תפסה לי את השיער והשניה הושיטה לי נייר


חזרתי לכיור ושטפתי את הפה 


נראתי זוועה, התאפקתי לא לבכות 


ביקשתי מאחת מהן לקרוא לג׳וני 


אחרי כמה דקות הוא הופיע בכניסה לשירותי הבנות 


בלי להסס הוא נכנס והרים אותי . מוביל אותי החוצה


קברתי את הפנים שלי בחזה שלו עד שהגענו לרכב


הוא השעין אותי על הרכב ופתח את הדלת


הניח אותי על המושב


״נסיכה , אני הולך לשלם. כבר בא״ הוא אמר והלך


הרגשתי כל כך מותשת 


אחרי כמה דקות הוא חזר עם המעיל שלי וכיסה אותי


נרדמתי .




הרגשתי שהוא מרים אותי . התעוררתי בקושי 


״נסיכה״ אני שומעת אותו ומרגישה שהוא משעין על הקיר תוך כדי שהוא פותח את הדלת 


הוא מרים אותי וטורק את הדלת אחריו


מוביל אותי לספה , מניח אותי בעדינות ומביא לי כוס מים קרים 


הוא בוחן אותי בדאגה 


״את רוצה לקרוא למישהו?״ הוא שואל 


״לא״ אני אומרת 


הוא הולך לחדר שלי וחוזר עם פיגמה 


״בואי תחליפי למשהו יותר נוח״ הוא אומר ופותח את הרוכסן בצד השמלה ומוריד ממני את העקבים 


אני עומדת על השטיח ונותנת לו להרים לי את השמלה מעלה 


השמלה יורדת 


״פאק. את הורגת אותי ״ הוא אומר בקול נמוך ועבה והולך שוב לחדר


אני נזכרת ששמתי סט אדום של bluebella שבנוי רק מתחרה וכמה רצועות שמקשרות בניהם 


הוא חוזר עם תחתוני המיקי מאוס שלי


״קחי״ הוא אומר בחיוך ״ יותר נוח״ אמר והסתובב . גם ככה הסט לא הסתיר כלום


בקושי הורדתי את החוטיני ואז הירכונים שמה את התחתון שהביא לי 


פתחתי את החזיה והורדתי אותה 


״ג׳וני״ קרקרתי מתיישבת על הספה . לא היה לי כוח 


הוא הסתובב ולקח את החולצה של הפיגמה והלביש לי אותה. 


אותו דבר עם המכנסיים 


לבסוף הוא הרים אותי למקלחת שם עזר לי לצחצח שיניים ומשם למיטה


הוא כיסה אותי 


״אני ישן בסלון ״ הוא אמר ״ תקראי לי אם את צריכה משהו״ 


אמר ויצא כשהוא מכבה את האור 




יום שישי


בבוקר התעוררתי עם סחרחורות שוב .


רצתי לשירותים מקיאה בעיקר מיצי מרה . 


ג׳וני הגיע בריצה . הוא עזר לי לצחצח שיניים ולחזור למיטה


״אנחנו הולכים לרופא״ הוא אמר 


״לא. זה כבר יעבור״ מלמלתי ושוב נרדמתי 


כשהתעוררתי שמעתי את רותם במטבח מדבר בטלפון 


קמתי ודידיתי לסלון 


פלג ישב עם הכלבים בסלון , החתול ישב לבד על הכורסא


ג׳וני הלך.


רותם שהבחין בי ניגש אליי מחזיק אותי 


״למיטה״ הוא ציווה .חזרתי למיטה בעזרתו ונרדמתי שוב


בערב הרגשתי טוב יותר 




יום ראשון


בבוקר הלכנו לרופא . הוא לא ידע מה יש לי 


קיבלתי הפניה לבדיקות דם 


חזרתי הביתה אחרי יום  עבודה קצר

ניסיתי לאכול משהו קטן וחזרתי למיטה


ג׳וני רצה לבקר אבל העדפתי שלא


עדכנתי אותו לגבי המצב


הוא איחל לי שארגיש טוב וסיפר שבערב הוא טס


הודתי לו על הכל והתבאסתי ממש


בערב מאיה הגיעה ושאלה אותי אם אני בהריון 


״כן ״ אני עונה לה ״מרוח הקודש״ 


״אני לא אתפלא״ היא מגחכת 


יום שני 

עדיין חרמנית ברמות אחרות . 


בערב אני שוקלת לשלוח הודעה לעדי


בסוף נרדמת שוב עם הכרית בין הרגליים 





נכתב על ידי נמסיס. , 20/2/2019 21:30  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עם הכרית


עוד לילה עם הכרית בין הרגליים 

יותר מידי זמן

החרמנות הזו רק מתגברת 

וכמעט גררתי את השליח של הלוגיסטיקה היום לחדר הצילום 

אני הופכת למפלצת . פאק. 

 

נכתב על ידי נמסיס. , 17/2/2019 22:41  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התראה קצרה


מזל שיש יכולת שחזור פוסט שכתבתי בצהריים והלפטופ שלי החליט ליפול ... 



יום חמישי התחיל דווקא בסדר

הצלחתי לישון כמו שצריך . 

הקדמתי לעבודה, הכלבים שלי אצל רותם עד מחר.

הכנתי לי קפה והתייבשתי לתכנן את השיחות שלי לאותו היום 

היה אמור להיות לי יום עמוס והגעתי מוכנה .

אנה והשאר הגיעו כחצי שעה לאחר מכן 

היום עבר בסדר עד שהשליחים התחילו להגיע עם זרי ורדים למשרד 

שלחתי מייל לכל מי שקיבלה זר . שתיגש לקחת אותו מהקבלה - שזו אני . 

בשלב כלשהו  נוי קיבלה זר . היא הגיעה בהליכה של טווס עם פנינה

היא לקחה את הזר שלה תוך כדי שפנינה והיא מדברות כמה שהזר מהמם

אני הייתי באמצע שיחה והן עומדות שם וחופרות

אנה שיושבת לא רחוק ממני הסתכלה עליי וגלגלה עיניים 

חייכתי והחזרתי בפרצוף מיואש תוך כדי שאני מנתקת שיחה ומקלידה נתונים

״סתיו , איפה הזר שלך?״ אני שומעת את פנינה שואלת בהיתממות 

״לא קיבלתי זר ״ אני אומרת בחיוך 

״אולי היא צריכה להתעלף כדי שתקבל פרחים״ פנינה אומרת לנוי ושתיהן נקרעות מצחוק והולכות 

זה פגע . רציתי למצוא משהו שנון לסתום לה את הפה אבל לא מצאתי 

״זונות״ שמעתי את אנה ממלמלת .היא הצחיקה אותי 

קלקלתי את הילדה עם הקללות שלי. 

״הכל טוב״ אמרתי לה כשעוד שליח נכנס עם זר פרחים 

ושוב שלחתי מייל לזו שהזר מיועד לה 

״הנה״ אנה מגישה לי סוכריה על מקל בצורת לב ״חג אהבה שמח״ 

״תודה אהובה״ אני מודה לה ושמה את הסוכריה ליד המקלדת שלי .

תכננתי לאכול אותה כשנסיים 


חצי שעה לפני שסיימנו ואני כבר סיימתי עם המטלות שלי ידעתי שאף אחד כבר לא יגיע וקמתי לקחת כמה תקיות לתיוק ניירת שהייתה צריכה להימסר שבוע הבא 

לקחתי את הסוכריה וניגשתי לחדר הצילום שלא רחוק משם 

לאחר כמה דקות ארוכות שאני בעיצומם של השכפולים;

״סתיו , יש פה מישהו שמחפש אותך״ שמעתי את אנה קוראת בקול

היא לא יכלה לעזוב את הדלפק ללא השגחה 

אני מנסה לחשוב מי זה . המכונה היתה באמצע לצלם ולא יכולתי לעזוב את הדפים שם. 

״כבר באה״!קראתי אליה מחכה שהמכונה תסיים 

כשסוף סוף סיימה שלפתי תיקיות ויצאתי לכיוון הקבלה כשנוי ופנינה כמה צעדים לפניי

נוי הלכה עם הזר שלה כאילו זה דגל והיא בראש הטור בשורה של הישרדות 

בהתחלה חשבתי שזה רותם עם הכלבים , מצד שני הוא היה מודיע לי

אני מגיעה לדלפק ורואה את ג׳וני במעיל עור טי שירט וג׳ינס והקסדה שלו  על הדלפק 

״היי יפיופה ״ הוא אומר וניגש אליי לפני שאני מספיקה להניח את הדפים והתקיות עם השולחן שלי

״מה אתה עושה פה?״ אני מחייכת אליו 

הוא רוכן אליי ותופס לי את הקוקו , מרים את הראש שלי אליו

״באתי לעשות את זה״ הוא אומר בקול נמוך תוך כדי שהוא מוציא את הסוכריה מהפה שלי, מצמיד אותי אליו ומנשק אותי 

אני נמסה. אני מנשקת אותו חזרה . הדפים נמעכים . 

אני מתנתקת ממנו יודעת שאסור שיראו אותי ככה בעבודה 

״ג׳וני ״ אני אומרת לו ״עוד לא סיימתי לעבוד ״

״סורי״ הוא מחייך ומתרחק ממני קצת. הוא לוקח את הקסדה

״יש לך תוכניות להערב?״ הוא שואל בשקט ״אני יודע שזו התראה קצרה״ הוא נראה מתנצל

אני חושבת לרגע אם להבריז לחברים שלי או להציע לג׳וני לבוא אבל מצד שני אני בספק שהוא ישרוד אותם. חמש שנים הפרש...

״אין לה״ אני שומעת את אנה אומרת והוא מרים גבה בחיוך

אני מחייכת ״אין לי״ אני מודה 

״אז אני אוסף אותך בתשע . יש קוד לבוש״ הוא מציין בחצי חיוך

״סגור״ אני מהנהנת והוא קורץ ומכניס את הסוכריה לפה והולך 

אני מסתובבת לאנה שמסתכלת על פנינה ונוי שיוצאות בלי לומר דבר

כשהן הולכות אני מסתכלת על אנה שמסתכלת עליי בעיניים נוצצות 

״הוא אכל את הסוכריה שהבאתי לך , האל היווני הזה אכל את הסוכריה ״ היא מתרגשת 

אני צוחקת בקול . 

״מי זה ומאיפה הבאת אותו ? האולימפוס?״ היא באה קרוב אליי , לוחשת 

״הוא היה פעם מאבטח במקום שעבדתי בו, מועדפת ״ אני מסבירה 

״ואתם ביחד?״ היא שואלת 

״הוא גר בחול . יש לו שם עסק. הוא קופץ מידי פעם לבקר משפחה וחברים . אנחנו בעיקר מדברים בטלפון ״ 

״חבלללל״ היא מתבאסת ואני מושכת בכתפיי . ג׳וני יכול היה להיות בעלי במציאות מקבילה 

אנחנו מסיימות ומחתימות יציאה 


אני מגיעה הביתה .מודיעה בקבוצה שאני לא מגיעה .

החתול שלי נכנס איתי לחדר האמבטיה תוך כדי שאני ממלאת את האמבט . 

אני ניגשת להביא לו חטיף כדי שישאר בסלון 

לא עזר .הוא יושב על הכיסוי של האסלה כשאני יוצאת מהקלחון אחרי חפיפה והסתבנות 

הוא מסתכל על הצבעים של המים והקצף תוך כדי שאני שוקעת עד צוואר בתוך האמבט עם פצצת אמבט מרגיעה וצבעונית 

ומסיכת פנים שגורמת לו להסתכל עליי מוזר

אנחנו מנהלים שיחה על היום שלו . אני שוטפת את עצמי ויוצאת 

עם המגבת על הראש וחלוק אני ניגשת לארון לבחור מה אני לובשת 

בסוף נבחרת שמלה קצרה בצבע חציל עם מחשוף אלגנטי 

אני שוקלת אם להתאפר . בסוף אני שמה רק מסקרה ואודם 


השעה תשע מגיעה . אני על קוצים והוא דופק בדלת .

הוא עם מכופתרת ומכנס אלגנט ומושיט לי זר ורדים 

אני מודה לו . זה מוזר לי פתאום שאנחנו יוצאים לדייט רשמי כזה 

הקלאצ שלי בחדר. אני ניגשת לחדר לקחת כל מה שאני צריכה

האשראי , הנייד , שפתון ומראה קטנה. הכל נכנס . לוקחת מעיל תואם ויוצאת

רואה שהוא כבר שם את הזר באגרטל 

הוא מושיט לי את ידו ומושך אותי אליו ״את נראת מדהים״ הוא אומר ומנשק אותי על המצח 

״עוד לא אמרת לי מה אתה עושה פה?״ אני אומרת 

״נשמעת לי קצת מבואסת לאחרונה עם עדי וזה . לא רציתי שתעברי את היום בלי לחגוג . אני רוצה שתהני הערב״

״והנשיקה?״ אני מרימה גבה . אנחנו אמנם יזיזים בהולד אבל הוא מעולם לא הפגין חיבה או אהבה ככה בפומבי 

״מתנצל , נסחפתי. התגעגעתי אלייך״ הוא אומר ״ ולא יקרה כלום אם את לא רוצה ״ הוא מוסיף כשהוא קורא כל כך טוב את המחשבות שלי 

אני מחייכת והוא פותחת הדלת ומסמן לי לצאת ״עלמתי״ הוא אומר כשאני עוברת וגורם לי לצחקק


נכתב על ידי נמסיס. , 15/2/2019 19:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



MOOD


נכתב על ידי נמסיס. , 15/2/2019 12:57  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מארזים לValentine's


אז בנדוד שלי טס הבוקר . היו לנו כמה ימים של טיולים למרות הגשם

את רוב היום העברתי עם אליאור

באפייה , קישוטים ואריזות של מארזים לValentine's שהוא מוכר

יצאתי כולי שוקולד , קצפת וחתכי נייר אבל נהנתי מכל רגע 

 

אז פתחו קבוצה בוואטסאפ לכל מי שלא בזוגיות בחברים אצלנו והציעו שנצא ביחד

חברה שלי צירפה אותי לקבוצה . בהתחלה שקלתי לצאת ממנה בגלל האובר חשיבות שנותנים ליום הזה

אבל אבל החלטתי שאלך . לא בגלל הזוגיות או מה שזה לא יהיה פשוט נראה לי שיהיה מצחיק

מב גם שכמה חברים חזרו מטיול בחול . התגעגעתי אליהם 

וזה בתקווה שלא ארגיש יותר מידי פתטית לגבי האובר רומנטיות שכולם הולכים להפיץ מחר 

 

סוף סוף מצאתי חדר כושר חדש שאני אוהבת .חזרתי עכשיו מאימון 

היה מדהים . יש לי מאמן חדש שעובד איתי על חיטוב מאסיבי 

אמנם קשה לי עם התפריט שהוא בנה לי אבל אני בהחלט רוצה תוצאות

מסתבר שנשארו לי בשיער שביבי שוקולד שאליאור זרק עליי ובאמצע האימון הם נפלו על המזרון 

המאמן הסתכל עליי בהלם . צחקתי שעה

 

עדי שלח לי הודעה בה הודה לי על המונית והתנצל על ההתנהגות 

שקלתי להתעלם אבל הבנתי שמשחקי האגו האלה לא מובילים לשום מקום 

נכתב על ידי נמסיס. , 13/2/2019 21:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  נמסיס.

מין: נקבה




12,960

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנמסיס. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נמסיס. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ