לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הצד הטוב ?


''יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז'' צ'ארלי צ'פלין


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

3/2008

פרק 1- ריב


 

היא נשמה טהורה? היא?! אולי היא לפעמים מנסה להיות טיפה כזאת כדי למנוע דברים רעים, או כי היא באמת מרגישה שזה הדבר הנכון לעשות כדי לעזור לעולם. אבל היא לא נשמה טהורה, מי שמכיר אותה באמת, יודע שהיא אוהבת להצחיק, להשתגע ולפעמים לעבוד על אנשים. נכון, אם היא הייתה עושה משהו רע שהיה פוגע במישהו באשמתה היא הייתה מרגישה רע עם זה. היא רחמה על עניים ועל אנשים עם מחלות ובכלל אנשים שקרו להם דברים רעים. אם תבלו איתה טיפה שעות, תוכלו להתחרפן מצחוק. היא הייתה ילדותית במקצת, אבל נסתה להמנע מזה כי לא אהבה את התופעה הזאת. כשהיא ראתה ילדים תינוקיים לידה לא יכלה לסבול זאת, אך קצת מזה היה מהנה אותה, כשזה היה במנת קמצוץ.

''היי ליטל! זאת שירה, תראי אני ונועה הולכות אחרי ביה''ס לפיצה תרצי להצטרף?'' שאלה שירה. ''אממ בטח, נשמע כיף!'' אמרה ליטל, החברה הכמעט הכי טובה של שירה. ''סבבה יאלה ביי'' אמרה שירה והשיחה נותקה.שירה הגיעה לביה''ס והזמן חלף לו בהנאה.

שיעור ספורט הגיע, ושירה ישבה בצד מפני שלא הביאה תלבושת. היא ראתה את ליטל ורעות מדברות, והלכה להתיישב בצד. פתאום ליטל נגשה אליה, ''תגידי, זה בסדר אם אני, את ונועה נחכה עד 2 עם רעות שתחכה לחברה שלה?'' שאלה. שירה לא אהבה במיוחד את רעות, ולא הבינה למה היא תמיד צריכה לחכות עם חברה, זה בקשה ממש מוגזמת, חשבה. ''למה היא צריכה שיחכו איתה? אני לא ממש יכולה כי אני צריכה ללכת לאכול ולהספיק לחזור הביתה.'' אמרה, ''אין לי מושג, היא תמיד עושה את זה ולא נעים לי להגיד לה לא.'' אמרה ליטל בייבוש. ''אף אחד לא הסכים לחכות איתה ולא נעים לי'' אמרה ליטל. ליטל באמת הייתה ילדה חמודה ותמימה, לפעמים היא הייתה בלאגניסטית ומשוגעת. ''טוב היא יכולה לחכות לבד לא?'' אמרה שירה. היא לא סבלה את ההתנהגות האגואיסטית של רעות. ''טוב'' אמרה ליטל. ''טוב, האמת שגם אין לי כל כך כוח חיחי'' אמרה. שירה פנתה לשירותים וחזרה. היא התיישבה על אחד הספספלים וראתה שגם רעות, לירי וליאת התיישבו שם. ''סליחה שאני לא יכולה לחכות איתך פשוט יש לי תכניות אחר כך'' אמרה שירה. ''יואו שירה! תארי לך היו עושים לך את זה, שהיית קובעת עם חברה ואז חברה אחרת הייתה מבטלת אותו?!'' אמרה בעצבים. זה בדיוק מה שהיה קורה לשירה! היא תיארה עכשיו בדיוק את מה שהיה קורה לה לו אמרה כן. ''אבל יש לי תכניות!'' אמרה. ''יואו שירה!'' אמרה וחזרה ללירי. ''שירה בואי הנה תעזרי לי עם הספסלים!'' צעקה לה המורה לספורט. שירה נגשה אליה ועזרה לה. היא חזרה לרעות, ''עכשיו את כועסת עלי?'' שאלה כלא יודעת מה להגיד. רעות רק הזיזה את המבט לצד השני. ''נו אני מצטערת אבל יש לי תכניות!'' אמרה. ''מה קרה פה?!'' שאלה לירי, ''אבל זה לא מתאים לי'' אמרה שירה. ''מה קרה?'' שאלה שוב לירי. ''את רוצה שאני אבטל את התכניות שלי כדי לחכות איתך?'' שאלה שירה. ''מה קורה פה?'' שאלה לירי. ''לא משנה'' צעקו לה שירה ורעות. ''נו אתם חברות שלי אני רוצה לדעת!'' חזרה שוב. ''טוב אני אספר לך'' ענתה רעות בקול נכנע מזוייף לגמרי. היא החלה ללחוש לה באוזן את הסיפור, שירה פשוט ברחה משם, בוכה.

נכתב על ידי ~קסם~ , 18/3/2008 14:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  ~קסם~




34
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~קסם~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~קסם~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ