לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

music for the dark corners



Avatarכינוי: 

בת: 49

Google:  yaellila

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2015    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2015

פתיתים חסרי סיכוי


זה בעצם סמלי לגמרי, שכן כולנו פתיתים חסרי סיכוי ביקום אינסופי של הסתברות :)

 

למה אני כל כך מבולבלת, בבוקר כאב הבטן וכאב הראש גרמו לי להרגיש שנמאס לי לחיות, וההרגשה הלא טובה הזו

נתחיל בלסדר את החדר. נכין מכתב לביטוח לאומי ולס. האם לשים עוף בגריל? זה לוקח שעה וחצי, מה לא נלך עד שלוש? רק למטופל ולהדרכה? כן. בשביל מה לבוא קודם? אין לך איפה לשבת.

אני צריכה גם להתקשר למכבי טבעי לכירופרקט, ולבדוק לגבי גשר לשיניים. לכתוב את הורבט של א. למחר.

טוב קודם עוף, כמו בבדיחה על הבלונדינית ששמה עוף בתנור על OFF ולא הבינה למה הוא נשאר נא, גם אני עדיין לא הוצאתי את העוף מהמקפיא.

לפתיתים אתמול לא היה סיכוי – קודם אני חרכתי את תחתית הסיר לשחור (העברתי מהר מהר לסיר אחר את מה שהיה מעל כדי שלא יהיה יותר מדי ריח של עשן), ובצהריים הקטנה "חיממה" את הפתיתים עד שנשרפו לגמרי (הבית הריח נורא לעשן, והסיר נשאר עם כתמים שלא יורדים מהמתכת). חבל כי אלה היו פתיתים ממש מושקעים. (מושקעים מדי)

אני לגמרי צריכה להקדיש מדי פעם זמן לשיחה עם הקטנה. למרות שהיא לגמרי שופכת עלי את זעמה לגבי כל דבר, אבל אתמול עשיתי קצת סדר בדברים אני חושבת. היא לא כל כך רואה מעבר לעצמה, למרות שהיא טוענת שהיא נורא מתחשבת, ואני מאמינה לה, אבל העולם עדיין לגמרי סובב סביבה וזה טבעי גם לגיל שלה, ובכל זאת, מאמלל אותה. אבל יש דברים שהיא צודקת. עם הגדול זה שונה.

נצחצח סכינים באבחת סכינים (פרפרזה על הניתוחים שצפויים לי, דווקא האחד הוא לייזר וללא סכינים). די קומי כבר לעשות דברים (דבר אחד ודבר שניים ודבר שלוש)

העוף בתנור עם תפ"א, יש אורז (חרוך קצת בתחתית J) וכרובית מצטננת כדי להכין לביבות. אתמול עשיתי עוגת וניל – שמתי קצת מעט מדי קמח, ויש לה מרקם שמזכיר פנקייק – אבל זה טעים מאוד. (הקטנה: לעוגה אין טעם! אני: בכלל שום טעם? הקטנה: יש לה טעם לוואי (איזה עלבון מוחץ לעוגה). ויותר מאוחר: היא מתוקה מדי (סיימה הכל). במהלך האפייה: מה זה, לעוגה יש גידולים (בתנור רואים שלעוגה יש שלל פטמות חומות במקום משטח שהופך להיות חום זהוב באופן אחיד). הגדול שואל מה עשית לעוגה? אני: רק שמתי מיץ תפוזים במקום חלב, ובמקום כוס שמן, חצי כוס שמן וחצי כוס שמנת, הם הרי קרובי משפחה. כמו בעל ואישה. הגדול: אבל זה הבדל עצום! אחר כך כשהם טועמים, הם מסכימים ביניהם שאם הוא יאהב את העוגה, זה סימן שהיא לא תאהב ולהיפך. (לצערי הוא לא אוהב L) (הוא נורא רזה).

אני צריכה תור לרופא גסטרו וקובעת לעצמי. חברה ממליצה לי על רופא אחר, ומזהירה שאדע שהוא נורא חתיך. אני מנסה לקבוע תור לרופא המומלץ והמערכת מודיעה לי שכבר קבעתי לו תור (איך לא שמתי לב שזה אותו שם?)

 

מצרפת תמונות של קופסאות הפח הקטנות שלי, שלא יכולתי לעמוד בפיתוי בזמנו ולרכוש אותן. בפתוחה יש תלתל משיערה של הקטנה כשהסתפרה לראשונה בפעוטותה (הם נולדו עם שיער, שניהם. שלה בלונד כתמתם ושלו חום דבש).










גם אחורי הקופסה חשוב..

נכתב על ידי , 20/5/2015 12:31  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוגות וחתולים


(אבל לא ביחד :)

יצא ארוך נורא. יהיה לכם קשה :)

הכנתי עוגת אפרסקים ועוגת מון בלאן. המון בלאן שלי הוא יותר גבעה מהר, ולא כזה יפה כמו בתמונות. ואולי הוא מזכיר גבעת בוץ :) במקרה הטוב :) אבל לא נורא. מעניין איזה טעם יהיה לו, אף פעם לא הכנתי (יצא קצת מתוק מדי, אבל לצד קפה או תה ללא סוכר טעים). עוגת האפרסק הייתה יפה יותר לפני האפייה מאשר אחרי, שאז נעלמו הצבעים של האפרסק. וחוץ מזה מיצי נראתה ממש חמודה ככה כשהיא רדומה. 






התמונה של מיצי יוצאת הפוכה, למרות שבמחשב היא לא הפוכה.. אז נוותר בצער. במקום זה נצרף ציור:


סוף סוף סיימתי לאפות ולסדר וכל זה, ומחר סלט ומאפה כרובית. יש כבר לחם מהמאפייה (מחמצת, אגוזים ובלי), וגבינות. חוץ מקשקבל יווני וגאודה עיזים קניתי גם גורגונזולה.

אני חושבת על גורגונזולה. כשהגבינה בפה שלך היא נותנת לך סטירות קטנות בלשון ומדברת אלייך בקול מתכתי זר, מעולם אחר. עולם של חיידקי גבינה שנראים כמו ויגונים אבל באנימציה יותר טובה כי הסרט הזה ישן. אתה בכלל לא מתגעגע אלי? הלופ שלך כמו חתול, עסוק בעצמו, מפוספס בפסים מרירים במקצת. למה אני ממשיכה לחזור? כנראה שאתה לא צריך אותי, אבל אני צריכה אותך באיזה אופן. אולי גם אתה קצת צריך אותי, כי כתבת אז, כשטענת שגמד אמר לך לכתוב, למרות שבעצם אמרת שלא נתכתב יותר. אבל אתה מוכרח להיות יותר גלוי. ואולי לא בא לך להיות בסדר מעבר למה שאתה מוכרח - עם האנשים שאתה מוכרח, ואיתי אתה לא מוכרח. בכל אופן גורגונזולה, נראה לי שהיא צריכה יין. ושתי סטירות לחי.

 

(תתעלמו מהלופ שלי, אני פשוט צריכה לפרוק)

זקני המשפחה ודאי לא יאכלו הרבה, ואשאר עם הרבה (מהמון בלאן יש שלוש כאלה.. ועוד נשאר לי מרנג. נשארו כמעט שתיים וחצי. הזמנתי את השכנים מהדירה הקודמת לבוא לקחת). 

 

אני נושכת את שני המרווחים של ציפורן הקמיצה והעצב (nerve) נענה לי מבפנים כמו צליל.

 

היה מאד מאד טוב עם הדודים ואבא שלי. קיבלתי המון חום ואהבה ותשומת לב :) אחותי הייתה חולה ולא הגיעה. הופתעתי מכמה נחמד היה כי לא ציפיתי. אולי משום שבדרך כלל אנחנו נפגשים בחבורה הרבה יותר גדולה, האינטראקציה יותר מתפזרת, וכאן דיברנו בינינו כל הזמן. אני נזכרת וזה ממס לי את הלב. דודתי הביאה דיסק של החתונה שלהם, שבו רואים אותי כילדה קטנטונת ממש בת 6 (אבל קטנטונת מאד לגילי), ואת כולם צעירים מאוד, סבתא וסבא שכבר אינם בחיים, נראים צעירים כל כך שם, אבא ואמא, אחותי וכולם שנראים צעירים לגמרי. דודתי (שבצעירותה הייתה יפהפיה דרום אמריקאית) אומרת כל פעם למצלמה "די מספיק". ממש התרגשתי לראות את הסרטון. פתאום אני תופסת כמה מעט אני רואה אותם וכמה מהר חולף הזמן, שלושה מהם כבר עברו כל מיני אירועי לב, לדודה ולדוד יש קוצבי לב, הדוד מצד אמא גם עם בעיות לב. 

אמא נראית שם צעירה כל כך, יפה ורזה, תמיד אני מחשבת לדעת האם זה היה לפני או אחרי. זה נראה שהיה אחרי. תמיד אני חושבת על המקום השחור שבלב, ולמה זה היה צריך להיות. אבא באמת בכלל לא התאים לה, תמיד ידעתי את זה, וזה הדבר הכי נורא שיש, לחיות עם מישהו שאת לא אוהבת באמת.

בכל אופן הגבינות היו להיט :) דוד שלי הסביר שבצרפת מורחים את גבינת הגורגונזולה על גבי חמאה (על גבי לחם).

הקטנה מחר נוסעת לסמינר. אנחנו הולכות לסופר לקנות חטיפים וממתקים, וכשאנחנו יוצאות אני מבחינה בזה שהיא נועלת עקבים עם מכנסיים קצרים. אני: עם עקבים לסופר? היא: זה לא כל כך רחוק. אני: אבל עקבים? לסופר?? (בקול כזה גבוה, שמשעשע אותי כל כך שאני חוזרת על כך כדי לשמוע את עצמי עוד פעם: עקבים לסופר??). היא: אני לא יוצאת איתם הרבה. אני: מי הולך לסופר עם עקבים? לסופר הולכים עם כפכפים, לא עקבים.. כפכפים.. היא: אז מה, זה נוח (מקרטעת)

 

אני רוצה לזכור - בסרטון אני רואה אותי נעה מעליזות מלאת חיים לחוסר בטחון. אחותי לא מתייחסת אלי יפה :) אמא שלי נראית עסוקה נורא בעצמה. מה שמאד בולט זה דוד שלי משה - החתן - הוא מרבה להתייחס אלי, נותן לי נשיקות וחיבוקים פה ושם. בשלב מסוים גם רואים אותי מוחזקת על ידי אבא שלי בידיים, ואני נראית לגמרי מבסוטה :)

 

ציור קצת קשה. את התמונה המקורית שהשתמשתי בה לא מצאתי.


נכתב על ידי , 16/5/2015 21:32  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כבר ממש מאוחר. לא הרגשתי טוב היום, ונשארתי בבית (אבל הלכתי לפילאטיס, והיה לי קשה, כי לא היה לי הרבה כוח. אז עבדתי פחות טוב. זה היה קצת מבאס).

מה הייתי רוצה לכתוב לו.. אתה לא זוכר כמה כיף היה לצ'טט? האם גם עם החברה שלך כיף לך ככה לדבר איתה? ולמה אתה לא עונה? האם אתם עדיין ביחד, וקשה לך לכתוב לי את זה? או להיפך? למה אתה כותב ברמזים? רמזים ממש טובים ואיכותיים, אבל בכל זאת רמזים. ואולי אתה מחכה שאני אגיד ברור? ועם כן אז מה עכשיו? למה אתה לא יכול לומר לי בדיוק? טוב אז לא תמיד אומרים ברור, אבל כשצריך אומרים..

 

העור של הכתף כל כך רך ונעים, שזה נוגע איכשהו ללב. אני מחפשת את החיספוס של הפריחה. עלי ללכת לישון. מחר יש לי תור לרופאה בעשר, לבדוק פשר הכאב המטריד בבטן. שרירי הירך הפנימיים כל כך מותשים, שקשה לי להחזיק את הרגליים סגורות :) אבל אני מעדיפה לשבת כך, לשמוט אותן גורר את שמיטת הגוף כולו, למטה בעייפות. 

כשהתגלגלנו על הכדור לאחור הרגשתי את החוליות שלי. אני צריכה להתקשר לכירופרקט, באמת אליפל צודק (כרגיל :) אבל לפעמים אתה לא צודק :) היום עשיתי כל מיני סמסים ותאומי פגישות, אז עכשיו נתפנה גם לזה. 

באזור של הסרעפת קצת כואב. 

יש תרגיל שמפעיל את שרירי הצד של הגו, בזוית שאני לא מכירה. זה מדהים למדיי. הכאב משום מה לא מרתיע אותי, שלא כמו עם הברכיים, כשהן כואבות מדי מגיע שלב שאני לא יכולה להחזיק מעמד, אבל עם שרירי צד הגוף, זה שונה. כלומר מבית השחי ועד הזרת שברגליים (יש לה שם אחר שם?)

כשהם מתהדקים זה כאילו אני מרגישה את המעטפת השרירית של הגוף - השרירים עוטפים אותך לא פחות מהעור. להחזיק, שיחזיק. שמשהו יחזיק חזק.

השבוע הלכתי פעמיים, וביום ראשון אלך שוב, לאט לאט אני עוברת לפעמיים בשבוע. ואני גם משתדלת לעבוד עם ההולה הופ בבית, ולמרות שפעם הרגשתי שזה תרגול מצוין, הוא מחוויר לעומת הפילאטיס :)

 

הכרתי מישהו, בינתיים רק התכתבנו, ובעיקר כדי לתאם. אני חושבת שאולי מפריעה לו השמיעה שלי, אבל לא בטוחה. לא שהוא אמר על זה משהו, אבל אי האמירה גם אומרת משהו :) בכל אופן ההתכתבות הייתה משעשעת, וזה היה נחמד. בסיום שלחתי לו אייקון של בלונדינית מצלבת זרועות בנחישות, והוא שלח פרח. שלחתי לו חבית דבש, אז הוא שלח שתי בירות (קבענו לבירה). שלחתי בלון - שלח נעץ :) שלחתי כוכב שביט (אילוסטרציה לבלון מתפוצץ) והוא שלח טלסקופ. שלחתי דולפין והוספתי שזה ממדריך הטרמפיסט, אז הוא שלח חללית וכתב 'חללית ויגונית'. בקיצור היה חביב להתכתב איתו. 

בשבת הזמנתי את קרובי המשפחה הקשישים לבראנץ' לכבוד התזה (רק הדוד והדודה, עוד דוד, אבא שלי ואחותי). אנחנו כמעט ולא מתראים, רק אם אני מזמינה אותם אנחנו מתכנסים ביחד. לרוב זה גם עם הילדים והנכדים, אבל אין לי כוח לחינגה ענקית (וגם הדירה הנוכחית קטנה יותר, גם אם זה לא ממש תירוץ). ולקראת סוף השבוע הבא קבעתי עם חברות, ללכת להשתכר קצת, גם לכבוד התזה (ובהזדמנות זו אציץ קצת בבר, מזמן לא הלכתי לבר עם חברות. בפעם האחרונה נדמה לי שזה היה בקיץ שעבר :) הלכתי עם חברה מהלימודים, וכל כך התמסטלתי מחצי בקבוק קאווה בלבד, שלא יכולתי לעמוד בלי שהכל יסתובב סביב. זה היה מביך מאוד, ופחדתי שכשאשלם לברמן אפול הצידה על מישהו, או שלא אצליח לכוון את היד בכיוון הנכון (יכולנו גם ללכת משם פשוט, הם לא ניגשו אלינו) (אם אני לא טועה זה היה בהודנא. נראה היה שלאף אחד לא היה אכפת שם משום דבר :). ואני זוכרת שהלכתי איתו מזמן לשם, הגענו במקרה, ואני זוכרת איך משני פירורי פיתה שמעכתי לפיתות קטנות הכנת כיפה, ושמת על הראש ואמרת הרי את.. :)

 

מוזר לי לכתוב ככה בלי לחשוב יותר מדי. אני נוטה לצנזר, להרגיש לא נוח עם גילוי לב כזה. אני מפהקת פיהוק גדול בפה קטן. הוא לא קטן, אני חושבת, אין לי מושג למה עלתה לי האסוציאציה הזאת. נעלה על אסוציאציה בלי אוכף ונדהר לישון. לילה טוב

 

נכתב על ידי , 14/5/2015 23:35  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לyaellila אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על yaellila ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ