לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

music for the dark corners



Avatarכינוי: 

בת: 48

Google:  yaellila

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2014

De nobis ipsis silemus


מלטינית - מ'אלושם'/סמואל בקט - עלינו עצמנו שותקים אנו


 

השולחן הזה כבר מסודר, בערך :) מזל שלפעמים מגיעים אנשים לבית הזה, וכך אני מוכרחה לסדר את השולחן. לא שמתי לב קודם שיש כזה שפע של טישואים.. וגם אין לי מושג מה עושה עליו עלובי החיים.. בטח מתוך הזדהות.. בעצם כי השתמשתי בו כמשענת לספר אחר..

 

אליפל החמוד הגדול והאגדי העביר לי שרביט מסוים. קצת דביק כי עבר הרבה ידיים :)  אבל אני אספר קודם על הפילפלים הממולאים שהכנתי בשבת - אין לי מושג למה זה קורה לי כמעט תמיד, הדרך למאכלים אצלי רצופה כוונות טובות, אבל בסופה נמצא הפח. הצלחתי לעשות שני דברים עם הפילפלים האלה: ראשית למים של הרוטב השתמשתי במים רוויי סודה לשתייה מהקומקום, שהרתחתי קודם כדי לנקות אותו, אבל שכחתי מזה. ושנית הצלחתי גם לשרוף אותם קצת.. הרוטב באמת נראה לי צמיגי כזה, כמו צבע גואש. היה צבע יפה, חום סגול כזה. שמתי בפילפלים המון עשבי תיבול וחתכתי אותם יפה והכנתי להם מכסים, השתמשתי בעגבניות של מוטי, ובכלל, הם היו אמורים להצליח. יותר מזה אני לא אספר :) אולי מישהו זוכר את הנודלס השרופים להפליא שפעם שמתי להם כאן תמונה? זה היה מאד אסתטי. נודלס שחורים ומבהיקים כמו תספורת אפרו מסודרת שנאפתה כל היום במחבת. אני תוהה מה זה אומר עלי כאדם? 

 

גם לי אין ספרים מכוננים לכל החיים - כל ספר בזמן שלו עשה עלי את הרושם הבלתי נשכח שלו, ואחרי זמן יש את הספר הבא (אני אישה של ספרים מזדמנים :) אני יכולה לרשום כאן את כל ספרי הספרייה שלי. אני גם נזכרת שלא מעט ספרים נשמטו מעלי בדרכים - מעברי הדירות, עייפות, כל מיני.. ואבדו. קשה לי לבחור, אז ארשום מה שעולה על הדעת (בטח ככה אני גם מבשלת..)

העולם על פי גארפ, לחיות כדי לספר + 100 שנים של בדידות (גבריאל גרסיה מארקס), אליס בארץ הפלאות ובארץ המראה, האמן ומרגריטה, חזירי הים (ואצוליק), השנים הנפלאות בזבל (מיכאל וויווג), יורחי הדבש (צ'אק קינדר, ואיזה כיף לקרוא את הספר, אני אוהבת את הגסות), אלושם (בקט), כל ספרי מרגרט אטווד (בינתיים ארשום: עין החתול, בז וניאלה, אי סדר מוסרי, האוהל, האישה האכילה), כמעט כל ספרי קורט וונגוט (עריסת חתול, יברך אותך אלוהים ד"ר קבורקיאן, ארוחת בוקר של אלופים...), אקס ליבריס (אן פדימן), מילים כדי לומר זאת (מארי קארדינל), מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים, סיביל (פלורה רטה שרייבר), חשיכה נראית (סטיירון), יומניה של סילביה פלאת +פעמון הזכוכית, השעות (קנינגהם), שנת הבשרים שלי (רות אוזקי), המטבח/לטאה (בננה יושימוטו), הזמנה לגרדום (נבוקוב), מדריך לטרמפיסט בגלקסיה, אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך (מירנדה ג'ולי), האורח המסתורי (בויה), ספר הצחוק והשכחה (קונדרה), 

די, זה לא יגמר :) בטוח ששכחתי אהובים, ולא ציינתי ספרי שירה.. חלק לא קטן מהרשימה הם תודות לבלוגרית רחוקה מאד שכבר אינה בבלוגיה הזו מזמן - הספרנית קיי :(

ויש גם ספרים מקצועיים שאני מאד אוהבת: נוכחות חיה (אן אלווארז), טירופו הכבוש של האדם השפוי (מילנר), תהום שפה/על הליריות של הנפש (דנה אמיר), האני-עור (אנזייה), הקצה הפרימיטיבי של החוויה (אוגדן), ללמוד מן המטופל (קייסמנט) ועוד.. :( 

 

למי להעביר שעוד לא עבר? עדה? לא קיבלת עדיין? חשבתי קצת גם מה זה אומר על הקוראים שלי - כל מי שחשבתי לתת לה את השרביט, היא מהטיפוס המיזנטרופי, ששרביטים לא נכנסים אליה הביתה :) למשל mibo שבעצם כל הזמן כותבת על ספרים, ויש לה גם רשימה. 

אהה! מצאתי את מי להוציא מקברו בעל כרחו! היפ! (אתה יכול גם רק להתהפך לצד השני :)

 



נכתב על ידי , 21/9/2014 16:53  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




החתולה מורטת את הכסא שלי סביב סביב. אני מלטפת את ראשה והיא מתמסרת, ושוב חגה סביב כיסאי, זנבה מתקמר בסימן שאלה מפוספס. השחור לבן הטיפשון בחוץ, בשרב הכבד, סוף סוף למד לצאת דרך החלון, אבל לחזור עוד לא הבין. עוד מעט אצא לבדוק אם הוא רוצה הביתה. לפני כמה ימים התייעצתי עם הוטרינרית מה לעשות, שכן היא יוצאת וחוזרת (ומביאה בלילות ג'וקים ענקיים חיים למחצה במתנה בשבילי, התחלתי לנעול את החלון בערב, עד שהקיץ יגמר ולא יהיו ג'וקים), והוא מתוסכל בבית, מפחד לצאת מהחלון. אם הוא יוצא מהמדרגות, הוא עולה לרחוב, ושם מסוכן בשבילו. סטרוברי לעומתו נשארת בחצר, יוצאת וחוזרת מהחלון, נחה בבית. עושה בשכל. הוטרינרית הסכימה איתי, אמרה שהיא מפחדת שיצא מהמדרגות כי הוא טמבל, הקטנה צחקה מאד ואמרה שיש לו אישור מרופא שהוא טמבל. בקיצור חשבנו לשים לו משהו מתחת לחלון (יש כבר, אבל הוא בכל זאת מפחד) שיהיה לו קל יותר, אולי בגלל המשקל שלו (הוא גרגרן) יש לו פחות בטחון בעצמו. אבל הבוקר גבר עליו תסכולו והוא יצא. כשיצאתי אליהם בא אלי, ניכר שהוא גאה מאד בעצמו. מתמסר לליטוף, גופו חם משמש, וחוזר להיראות עסוק בשיחים ובעניינים. טפשון.

לא על החתולים באתי לכתוב, גם לא על זה שיצאתי בחום להוציא את הכלבה במקום הקטנה שיש לה יום קשה ואני במילא בבית, ולמרות שהיה ממש קשה (כמה מדרגות ועליות וירידות יש בגבעתיים!), אחרי שחזרתי והתקלחתי הרגשתי, הפלא ופלא, יותר טוב מלפני שיצאתי. אז נו, על מה על מה? אהה – לא, לא, גם לא על התזה ועל זה שכיף לגלות בתהליך דברים. הייאוש מול כאוס הטקסט מתחלף בהנאה מגילוי תהליכים חבויים שלא ראיתי אותם קודם (טיפשונת כמו מייאו, לא?). גם לא על זה שרזיתי (בגלל שחולה, ולא היה תאבון) ושוב נופלים לי המכנסיים, אחרי שהצרתי אותם כבר אצל התופרת. אז על מה? על... על מין רעש פנימי, תנועה, לא רעש, קולות, ברווז יצא לשוט בסירה, שני דגים מושכים אותה בסרטי אצות ירוקות, תודעה מבקשת לנוע לה הרחק הרחק, נפש מבקשת, נימפה נושאת תפילה ללא מילים על שפת מעיין. בועות מפעפעות מתהום, שרכים נעים מעל מפל. דממה מלאת חיים. מה את מבקשת, מה מחפשת? האינסוף מסתלסל בשובל בלתי נראה מעל המים, למעלה והרחק..

נכתב על ידי , 17/9/2014 17:40  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מוכרחה לכתוב על הדג. יש לנו שני דגי קוי, או שמא אחד קוי והשני דג זהבה, שכבר נמצאים אצלנו כמה שנים, וגדלו מאד. הם בגיגית קטנה - אמבטיית תינוקות (לא זוכרת מה זה היה במקור). כשעברנו דירה חשבנו שלא ישרדו את המעבר. אבל הם עברו כמו גדולים. החתולים מנסים מדי פעם אבל הם לא אוהבים מים (במיוחד היא, משעשע לראות אותה נוגעת במים ואז מטלטלת את הכפה במיאוס). מדי פעם הם שותים להם מהמים, ואנחנו צוחקים, אם אי אפשר לאכול את הדגים, לפחות יש מי דגים. אתמול הדג הגדול מבין השניים קפץ החוצה. הקטנה התחילה לצרוח ואני הייתי בטוחה שקרה משהו נורא לדגים. כשבאתי ראיתי אותו מפרפר על הרצפה. נגעתי בו והוא נרגע, והרמתי אותו, וכאילו הוא ידע שלא אעשה לו שום דבר, נח לי בשתיקה בין האצבעות, (טוב, הרי הדגים שותקים :) אבל הוא באמת לא אמר מילה) והחלקתי אותו בחזרה למים. מאוחר יותר פתאום עוד פעם "הוא יצא! הדג יצא!" ואותו סיפור - אני וגעת בו באצבע בעדינות והוא מפסיק לפרפר, ואז אני מרימה אותו, דביק ורך למגע, ומחליקה בחזרה למים. שמתי כמה יריעות ניילון נצמד בצד החשוף כדי שלא יחזור על ניסיונות ההתאבדות שלו. ובבוקר חשבתי, אולי צריך לשים אותם בחצר, שיהיו קצת בשמש? אבל מאיפה אביא חשמל לפילטר? אבל זה היה ממש מוזר שהוא נרגע ברגע שנגעתי בו. לא יודעת אם זה היה מפחד, אבל גם בין האצבעות הוא לא ניסה לקפוץ לי. מישהו רוצה לאמץ דגים? צריך חצר עם נקודת חשמל :)

חוץ מזה אני חולהלהלה ובבית :( יש לי אפילו קצת חום.

נכתב על ידי , 15/9/2014 18:44  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לyaellila אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על yaellila ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ