החיים מבעד לעדשה

תראו מה השעה- 23:04 ..

השעה היחידה ביום שאני סוגרת את הספרים, לוקחת נשימה ומתכוננת ללכת לישון ולהתעורר מחר לעוד יום חדש שרצוף בלימודים וכיף.

טוב האמת, שהיום התנגדתי קצת ללמוד כי הראש לא יכול להכיל ביום אחד כל כך הרבה חומר- לפני שנייה סיימתי עם מתמטיקה, אחרי יום פסיכולוגיה, אחרי יומיים מצפים ממני להכניס למוח המסכן שלי חומר חדש בספרות ואז סוציולוגיה והרשימה לא נגמרת.

ובכל זאת, אני לא מספיקה לעדכן..כי יש כל כך הרבה דברים!!

אם שאלתם או תהיתם-אז הבגרות במתמטיקה הלכה לי זוועה, אבל נו טוב, מה ציפיתי? שיהיה מיליון דולר? לא.
אבל הנחמה היא שאיזה כיף-לכל הארץ הלך גרוע..איזה יופי.
למרות שאני בשלוש יחידות ואין לי זכות דיבור-גם הבגרות שלנו הייתה מאתגרת וקשה! כן,כן! אפילו החכמים שביננו העיזו להגיד שהיה להם קשה!

משרד החינוך היקר, אני רוצה לראות מישהו אחד מכם שמצליח לפתור לי מבחן של חמש יחידות במלואו!! אחד!!!

שחשבתי שכבר סיימתי עם מתמטיקה ורציתי להתחיל את החגיגות..הבנתי, שזה אף פעם לא נגמר וזה ילווה אותי כנראה עד שיהיה לי ציון נורמלי במתמטיקה עד שזה יקרה, אני חייבת להיות אופטימית יותר בעניין הזה.

זאת התקופה הלחוצה ביותר שאני חווה בכל השנים שהיו לי בתיכון-הכל כל כך צמוד אחד לשני, בין כל מבחן למבחן יש יום-יומיים לנשום ואם כל זה גם רוצים להספיק-לנוח,לבלות,לנשום!

כל מורה מצפה ממך להיות הכי טווב- ברור, שאני יכולה לקבל ציונים גבוהים יותר מורות יקרות אבל שמתם לב ללוח מבחנים??

ובזמן, שאני מנסה להצליח בכל הבגרויות, בבלט המורה שלי מתחילה להיות לחוצה מזה שעוד חודש יש הופעה ועל מי היא תוציא את העצבים? על דנה היקרה-דנה, שהייתה איתה מגיל 4 ובחיים לא עברה לסטודיו אחר למרות שבתוך תוכי היא עיצבנה אותי שוב ושוב!

זה קשה להיות נתון גם ללחץ של הלימודים, גם לבלט ולרצות להצליח בהכל ולהגיע לכל השיעורים,תיגבורים,חזרות..

שיגמר כבר,שיגמר.
ואם כל זה האירוע החשוב מכל מתקרב-נשף!! ואין לי שמלה עדיין, ונעלייםםם ואין לי כלום! וזה נשףף-הערב הכי זוהר שחיכיתי לו מכיתה א'. (אני כזאת פאתטית!! )

אבל תודו שכל הסרטים האמרקאים האלה שאני רואה מגיל 5 עושים חשק לנשף סיום עם שמלות והכל..

 ולמרות המבחנים והלחץ... שיהיה לנו סופ"ש רגוע!

יוצא לי הרבה פעמים לחשוב על המשפט-לחוות את הרגע..

מצד אחד הרבה פעמים אני רוצה להעביר את החוויה דרך המצלמה שלי ואולי באותם רגעים כאלה אני מפסידה אלף חוויות מסביב,

ומצד שני אני נמצאת בהופעה נניח- נהנת, רוקדת, שרה ואז חושבת..אבל מה לא תשאר לי שום מזכרת מהאירוע הזה? אז אני מתחילה לצלם בוידאיו או לצלם בכלל ואז כל הרגעים אולי נשמרים אבל זה רק כי צילמתי.

אז לחוות את הרגע זה כנראה משהו שקצת קשה להגדיר..

כמובן, שיש אנשים שלא מחוברים למצלמה שלהם או לטלפון שלהם בצורה אובססיבית כמוני אז אולי יותר קל להם מבחינה מסוימת להנות מהרגעים הקטנים מבלי לצלם אותם או לערוך אותם באינסטגרם..

אני כותבת שטויות כרגע אולי כי אני בהשפעת כדורים מהבוקר שתמיד עושים אותי קצת מסטולה ואולי כי אני מנסה לעשות כל דבר אפשרי כדי לא לפתור עוד מבחן ועוד תרגיל במתמטיקה.
הגישה החיובית שלי לחיים יכולה להתבטא בכל דבר-אני תמיד אהיה אופטימית ואגיד..הכל כיף,הכל מושלם, הכל יהיה בסדר עד שמגיעים למתמטיקה-כאן זה פשוט מאוד-מצליחים או שלא מצליחים. אני נמצאת בצד של הלא מצליחים שמנסה ומנסה ומנסה אבל גם האופטימיות לא מצילה אותי.

כמה כיף לאח שלי לנסוע ליוון עם חברים לכמה ימים לנקות את הראשש מבלי לחשוב שיש לו בגרות במתמטיקה ביום שלישי..

מחכה כבר ל-12 ביולי שזה המועד ב' האחרון להרגיש את החיים האמיתיים של החופש! חופש אמיתי בלי בית ספר יותר ומבחנים..

רק כמה חודשים לנוח והופ-לצבא.

אז כמה תמונות בכל זאת מרגעים מושלמים שחוויתי בהופעה של עילי בוטנר וילדי החוץ בשישי בצהריים במועדון זאפה.
השילוב בין הזמרים שם הוא פשוט מושלםם! הם שלושתם מלאים אנרגייה ויש בינהם כימיה נפלאהה..

עילי בוטנר שהכרתי אותו בתור פרטנר של רן דנקר בימים שהערצתיי אותו התגלה כבן אדם מוכשר בהכל ובאמת יש הופעות ששוות כל שקל! 

זה לגמרי סטייל...

שיהיה לכולנו שבוע טוב ובהצלחה במתמטיקה לכל הנבחנים השבוע!!!