| |
והרי אפשרי שישות תציג עצמה כמשהו שהיא לחלוטין איננה. |
| 9/2009
חוזרת.
אחרי הפסקה של הרבה זמן, החלטתי לשים את הכתבן שלי בצד ולחזור למקום שבו התחלתי.
יש הרבה אנשים שעוברים דרך האתר הזה, במשך השנים המון בלוגים של חברים קרובים נסגרו, המון נפתחו במקומם.
לפני כמה שנים, מפגשי ישרא-בלוג היו צנועים. קבוצה של כמה חברים שנפגשת על הגג של עזריאלי. מדברים, מנגנים, מסתובבים ברחבי ת"א.
ואותם אנשים שפגשתי אז.. אני עוד בקשר איתם היום.
אני לא אכנס למסחור ולפוזה. זה כל הקטע של טרנד וגם ישראבלוג הפך לטרנד. אבל אחריו הגיעו המייספייס, הפייסבוק והטוויטר.
אבל האנשים שהכרתי פה, אותם אני לא אחליף באף רשת חברתית. הם עוד מגיבים מדי פעם, עוד מצ'טטים איתי ברשתות חברתיות אחרות.
לא, הסיבה שלא כתבתי פה כמה זמן לא הייתה קשורה לעובדה שישרא-בלוג הוא כבר לא IN.. ואולי האתר עוד כן, אבל הוא לא היה IN אצלי.
הייתי צריכה שקט, לחזור לדף הוירטואלי שלי היה יותר מדי מאמץ. יותר מדי מאמץ לשמור על פרטיות ואני רציתי להוציא את הזעם שלי במקום קצת יותר דיסקרטי. אחרי הכל, להיות חשוף לעיניי כולם, ושישפטו את התוכן של המחשבות שלך בלי להכיר אותך, זה מזעזע, אבל אנושי.
לא רציתי לפגוע באנשים שאני יודעת שהדף עוד עלול לקפוץ להם לפרצוף על לחיצת כפתור או חיפוש בגוגל.
אבל, נכון להיום, אני חושבת שהגיע הזמן לחשוף שוב את החלקים שהסתרתי במשך החודשים האחרונים, יש בהם מהכאב ומהאושר.
לחזור לחברות שהיו לצידי עוד מאותו מפגש על גג עזריאלי לפני כמעט חמש שנים. ג'ואי שלי וסהר הנהדרות.
חזרתי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Nightwish
